מאושרים עד הגג: כמה טובים יהיו לוקה דונצ'יץ' וקריסטאפס פורזינגיס יחד?

באו: סת' קרי (שחקן חופשי, פורטלנד), דלון רייט (סיין אנד טרייד, ממפיס), בובן מריאנוביץ' (שחקן חופשי, פילדלפיה), אייזיאה רובי (דראפט), יודאי באבא, דקוטה מתיאס (חוזים לא מובטחים), אנטוניוס קליבלנד, ג'וש ריבס (חוזים דו כיווניים).

הלכו: דירק נוביצקי (פרש), טריי ברק (שחקן חופשי, פילדלפיה), סלאח מג'רי (לריאל מדריד), דווין האריס (ללא קבוצה).

את העונה האחרונה של דאלאס אפשר לסכם בשתי מילים - החלפת מקל. אחרי 20 שנה שדירק נוביצקי היה הפנים של הפרנצ'ייז, בעונה שעברה לוקה דונצ'יץ' נחת בטקסס ונתן את אחת מעונות הרוקי המרשימות ביותר בהיסטוריה של הליגה. השחקן היחיד בהיסטוריה שהעמיד מספרים דומים לאלו של דונצ'יץ' בעונת הרוקי שלו (21.2 נקודות, 7.8 ריבאונדים ו-6 אסיסטים) הוא אוסקר רוברטסון. מבחינה סטטיסטית יבשה, דונצ'יץ' העמיד מספרים טובים יותר מאלו של לברון ג'יימס, קובי בריאנט וקווין דוראנט בעונות הרוקי שלהם.

הסטפ-בק שלו הוא על גבול האומנות וההייפ סביבו היה חסר תקדים, עד כדי כך שבאתר דה רינגר הקדישו לו שיר כפראפרזה על Hallelujah. למרות הטירוף סביב הסלובני המוכשר, למאבס לא היה מספיק כוח אש במערב כדי לאיים ברצינות על מקום בפלייאוף בעונה שעברה (סיימו במקום ה-14 עם מאזן 49:33) ולכן הם החליטו באמצע העונה שעברה להמר על מהלך שיכול להשתלם מאוד בעתיד. הם עשו טרייד עם הניקס תמורת קריסטאפס פורזינגיס בו הם גם מוותרים על בחירות עתידיות וגם בולעים צפרדעים יקרים בדמות טים הארדווי ג'וניור. המהלך הזה שם את הקיץ של המאבס על מסלול יחסית ברור - החתמה מחדש של פורזינגיס ונסיון לפתות פרי אייג'נט נוסף בכסף הפנוי מתחת לתקרה.

הפרי אייג'נט הגדול הנוסף לא הגיע (נא להכניס כאן את משחק המילים המועדף עליכם על בובאן), ובסופו של דבר המאבריקס סיכמו את הקיץ עם הארכת החוזה של פורזינגיס (158 מיליון דולר לחמש שנים) ועם כמה תוספות בשוליים.

ציון לקיץ: 6. קשה לתת ציון לקיץ של המאבס מבלי להתייחס לטרייד על פורזינגיס, שיש לו השפעה ישירה על כל הפעולות שלהם בקיץ. במיוחד קשה לתת להם ציון כשלא ברור לנו איזו גרסה של פורזינגיס אנחנו הולכים לקבל. הסיבה שהציון שלהם הוא יחסית נמוך היא כי אין להם יותר מדי גמישות אם ההימור על פורזינגיס נכשל. אין להם מרחב תנועה מתחת לתקרה והבחירות שלהם, כאמור, שייכות לניקס.

אנחנו עדיין לא יודעים את התשובה לשאלה המרתקת האם הציוות בין פורזינגיס לדונצ'יץ' יצליח. יכול להיות שהוא יצליח והמאבריקס יהיו קונטנדרים לעתיד הנראה לעין. מצד שני, יש סיכוי סביר מאוד שהנסיך הלטבי לעולם לא יהיה שחקן של 82 משחקים בעונה פלוס פלייאוף (הוא שיחק עד כה פחות מ-60% מהמשחקים שלו בקריירה) והציוות הזה יכשל. הבעיה היא שלמאבס אין ממש תוכנית גיבוי במקרה הזה.

חמישייה: דלון רייט, טים הארדווי ג'וניור, לוקה דונצ'יץ', קריסטאפס פורזינגיס, דווייט פאוול.

ספסל: ג'יילן ברונסון, קורטני לי, ג'סטין ג'קסון, דוריאן פיני סמית', מקסי קלבר, בובאן מריאנוביץ', ריאן ברוקהוף, סת' קרי, ג'יי ג'יי בראה, אייזיאה רובי, אנטוניוס קליבלנד, ג'וש ריבס, דקוטה מתיאס, יודאי באבא, אריק הולמן (חוזים למחנה האימונים).

מאמן: ריק קרלייל (עונה 18 כמאמן ראשי, מאזן 627:751).

הכוכב: לוקה דונצ'יץ'. מעט מאוד שחקנים מקבלים את המפתחות לפרנצ'ייז בגיל 20, אבל לוקה הוא אחד מאותם יחידי סגולה. העונה הראשונה המצוינת שלו פתחה לכולנו את התיאבון, אבל כעת נשאלת השאלה האם הקריירה של לוקה תתנהג כמו קריירה של שחקן NBA ממוצע.

השחקן הממוצע בדרך כלל משתפר בצורה ליניארית אחרי עונת הרוקי. אחרי שהוא מתרגל לטיסות ולאורח החיים המקצועני ואחרי שהוא מעלה מסת שריר ומתחזק, השחקן הממוצע מצליח להביא את היכולות שלו לידי ביטוי ומעמיד מספרים טובים יותר ויותר, עד שהוא מגיע לשיא הקריירה. אצל לוקה עונת הרוקי הייתה כל כך מרשימה וחלק מהיכולות שלו (במיוחד יכולת המסירה וראיית המשחק) כל כך מלוטשות שיש בהחלט מקום לשאול האם יש לו עוד הרבה לאן להשתפר. האם הוא לא קרוב כבר עכשיו לתקרה שלו? או שאולי עם יותר פוקוס על כושר גופני (הוא הוריד כ-10 ק"ג בקיץ) הוא יכול להגיע לפסגות גבוהות אפילו יותר?

לוקה רק בן 20, אבל בעקבות הבנייה המורכבת של דאלאס מסביבו אנחנו כבר עכשיו צריכים לדעת אם הוא יישאר ברמתו הנוכחית (שהיא אולסטאר נצחי) או שהוא הולך להיות שחקן טופ 5 בליגה.

האקס פקטור: קריסטאפס פורזינגיס. קשה לחשוב על אקס פקטור גדול יותר בליגה. פורזינגיס בשיאו הוא אחד השחקנים הכי מרתקים בליגה, חד-קרן קטלני שמשלב בין הגנה אדירה על הטבעת בצד אחד וקליעה משלוש בצד השני. אם השחקן הזה חוזר, דאלאס תהיה מועמדת רצינית להתברג לפלייאוף במערב והרבה אוהדי ניקס יקפצו מגשר ברוקלין. מצד שני, הוא לא עלה על פרקט כמעט שנתיים והחוזה שהמאבס נתנו לו עוד עלול להתברר כבאג הגדול בתוכנה של מארק קיובן.

תחזית נועזת: דלון רייט יהיה מועמד לתואר השחקן המשתפר. התפתיתי ללכת על תחזיות קצת יותר נועזות בסגנון "המאבס יגיעו לפלייאוף" או "לוקה ייבחר לחמישייה הראשונה של הליגה", אבל לא הרגשתי שלם עם אף אחת מהן והחלטתי לנצל את ההזדמנות הזו לדבר על רייט, שהוא שחקן שקצת נמצא מתחת לרדאר. הוא אמנם יחסית מבוגר (בן 27) לשחקן שנמצא רק בעונתו החמישית בליגה ובדרך כלל קטגוריית השחקן המשתפר מפלה לרעה שחקנים שהחליפו קבוצות, אבל רייט הוא מנהל משחק מוכשר, יש לו יד סבירה משלוש (בעונת 2017/18 הוא קלע ב-36.6%) והוא נכנס לסיטואציה נהדרת מבחינתו, בה הוא יוכל לנצל את תשומת הלב שדונצ'יץ' ופורזינגיס ישאבו אליהם כדי למקסם את התועלת שלו. אני חושב שריק קרלייל יאהב מאוד להשתמש בו.

גזר הדין: ספקטרום האפשרויות מבחינת המאבס הוא אדיר. התסריט האופטימי שלהם הוא חזרה עוצמתית של פורזינגיס, המשך ההתפתחות של לוקה והשתחלות לפלייאוף במערב, תוך סימון לשאר הליגה שהעשור הבא הולך להיות בשליטתם. התסריט הפסימי שלהם הוא שפורזינגיס לא חוזר ב-100% מהפציעה, לוקה נתקל בתקרת הזכוכית שלו והם הופכים לבשר תותחים במערב הרצחני. האמת כנראה תהיה איפשהו באמצע. מקום 10 במערב, מאזן 41:41.