פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

        הג'וקר והאסים: דנבר תהיה תלויה בניקולה יוקיץ', אבל לא פחות במי שסביבו

        לנאגטס יהיה מועמד בכיר ל-MVP, אבל כדי לעבור את הרף שהציבו בעונה שעברה הם יזדקקו לקפיצה משחקני הקו האחורי, ובעיקר להרבה יותר יציבות מכוכב המשנה הקפריזי. כמה רחוק הם יכולים להגיע במערב הצפוף?

        הג'וקר והאסים: דנבר תהיה תלויה בניקולה יוקיץ', אבל לא פחות במי שסביבו
        עריכת וידאו: מתן חדד

        מה עשינו בפגרה

        באו: ג'רמי גרנט (טרייד, מאוקלהומה סיטי), מייקל פורטר ג'וניור (רוקי, בחירה 14 מ-2018), ולאטקו צ'נצ'אר (רוקי, בחירה 49 מ-2017, חוזה מובטח חלקית) בול בול (רוקי, בחירה 44, חוזה דו-צדדי), טיילר קוק (רוקי, לא נבחר, חוזה דו-צדדי), טיילר זלר (שחקן חופשי, חוזה לא מובטח, מממפיס), פי.ג'יי דוז'יר (שחקן חופשי, חוזה לא מובטח, מבוסטון).

        עזבו: אייזאה תומאס (שחקן חופשי, לוושינגטון), טריי ליילס (שחקן חופשי, לסן אנטוניו), תומאס וולש (שוחרר, לשארלוט) ברנדון גודווין (שחקן חופשי, לאטלנטה).

        הקיץ של טים קונלי (הנשיא לענייני כדורסל) וארתוראס קרנישובאס (הג'נרל מנג'ר) לא היה עמוס במיוחד. ואולי זו הזדמנות טובה להזכיר קונספט ישן - גם אם הסגל נשאר דומה, קבוצה אף פעם לא חוזרת זהה מעונה לעונה. הנפשות הפועלות אמנם נשארו כשהיו בדנבר, אבל הא'גנדות, הכסף, הגיל והדחיפות ישחקו תפקיד קריטי, ודברים הולכים להשתנות.

        אחרי עונה רגילה שתפסה את כולנו לא מוכנים, עם מקום שני במערב וניקולה יוקיץ' אחד, הנאגטס הגיעו לפלייאוף עם הרבה ביטחון והרבה מה להוכיח. התוצאות היו מעורבות - לצד כמה תצוגות מרשימות, ושתי סדרות שנמתחו לשבעה משחקים, דנבר לא הצליחה להגיע לגמר המערב על אף המאץ'-אפים הנוחים. צמד הכוכבים הראה ניצוצות בפלייאוף הראשון שלו - במיוחד יוקיץ' שהיה דומיננטי מאי פעם. ג'מאל מורי הסתבך עם עצמו בחלק מהזמן, אך היו לו משחקים שהזכירו לנו מה הוא אמור להיות בבוא העת.

        הנאגטס המשיכו במסורת שפיתחו בשנים האחרונות - לתגמל את שחקני הבית שלהם - כשסגרו עם מורי הארכת חוזה לחמש שנים עבור 169 מיליון דולר. בגיל 22, עם הרזומה שכבר השיג, קל לראות אותו מצדיק את המשכורת הזו, אבל אין הרבה אפסייד בהחלטה לשלם לשחקן את המקסימום שהוא יכול לקבל, ועוד שנה מראש. מורי לא הוכיח שהוא הולך להיות אולסטאר קבוע, הוא רק הראה שזה בתוך טווח האפשרויות שלו.

        המהלך של הקיץ התחלק לשניים - שני פאוור פורוורדים, אם לדייק. האחד, פול מילסאפ, נשאר, כשהקבוצה בחרה (די במפתיע) לממש את האופציה עליו ב-30 מיליון דולר. אחרי שדאגו להווה הם התפנו לעתיד, כשקיבלו את ג'רמי גרנט בטרייד מהת'אנדר עבור בחירת סיבוב ראשון. קונלי וקרנישובאס בעצם מקווים שגרנט הצעיר והאתלטי יוכל לקחת את המושכות ממילסאפ היציב והמבוגר. אם יכשל - עדיין יש להם את מילסאפ לסתום את החור. גרנט אמור להשתלב נהדר עם יוקיץ' - תחשבו על קנת' פאריד והשילוב הנהדר שהיה לו בהתקפה עם הסרבי. מעבר למה שנקרא "ריווח אנכי", גרנט מספק גם אנרגיה וגיוון הגנתי חשוב בעמדות הפורוורד.

        ציון לקיץ: 8. לפעמים התשובה הנכונה היא הימנעות מתשובות לא נכונות. הנאגטס לא התרגשו מעונה רגילה שהייתה מעל לציפיות, ופוסט-סיזן שנגמר מתחת להן. הם יודעים שיש לסגל הצעיר רק לאן לעלות, ויוקיץ' דופק על הדלת של הגדולים באמת. ההבאה של גרנט נהדרת והמחיר טוב.

        ג'רמי גרנט, דנבר נאגטס (GettyImages)
        אחלה מציאה באחלה מחיר. ג'רמי גרנט (צילום: Gettyimages)

        מי מו

        חמישייה: ג'מאל מורי, גארי האריס, וויל בארטון, פול מילסאפ, ניקולה יוקיץ'.

        ספסל: ג'רמי גרנט, טורי קרייג, מאליק ביזלי, מייסון פלאמלי, מונטה מוריס, חואן הרננגומס, ג'רד ואנדרבילט, מייקל פורטר ג'וניור, טיילר זלר, ולאטקו צ'נצ'אר, טיילר קוק, בול בול.

        מאמן: מייק מאלון (עונה שביעית בליגה וחמישית בדנבר, מאזן 222:212).

        הכוכב: ניקולה יוקיץ'. אחרי שביסס את מעמדו כאחד מעשרת השחקנים הטובים בליגה בעונה הסדירה, הסרבי בן ה-24 נתן פלייאוף חלומי שחתם בסימני קריאה מהדהדים את כל השאלות שהיו לגביו. הוא לא נטול חולשות, אבל הדברים שהוא מביא לפרקט שמים אותו במועדון אקסקלוסיבי ביותר, עם חמישה או שישה סופרסטארים אחרים וזהו.

        הג'וקר הוא המוסר הטוב בהיסטוריה מעמדת הסנטר, זו כבר לא שאלה, אבל הוא הוכיח שהוא בלתי עציר גם באחד-על-אחד כשהוא מוריד את המגן שלו לאותיות. החיבור של הכישורים האלה הוא זה שהופך אותו למנוע של התקפה עילאית. השנה הוא יצטרך לתת עוד מאותו דבר בפן המקצועי, ואולי לעדן קצת את הטמפרמנט - כשהפיוז קופץ לו הוא יכול ממש לעשות צ'ק-אאוט באמצע משחק. אין הצדקה לזה בקבוצה עם שאיפות כמו של דנבר. יש עוד כמה סימנים מטרידים מהקיץ, אבל שום דבר משמעותי מספיק בשביל לצפות מיוקיץ' לפחות ממה שהוא נתן בעונה שעברה, בתור המינימום.

        האקס פקטור: הקו האחורי. אפשר להכניס לפסקה הזו גם את וויל בארטון (שיפתח כסמול פורוורד, אבל הוא גארד), מאליק ביזלי ומונטה מוריס שיעלו מהספסל - אבל אנחנו מדברים בעיקר על הציפייה לעוד צעד קדימה ממורי, ועונת קאמבק מגארי האריס. העליות והירידות של מורי במהלך העונה הזכירו את משחק הקופסה סולמות ונחשים (מתנצל על הרפרנס לכל מי שמתחת לגיל 35). רק בשביל לסבר את האוזן - בניצחונות ההתקפה עם מורי יעילה ב-16.1 נקודות ל-100 פוזשנים ממה שהיא בהפסדים. מדובר בפער הגדול ב-4.3 נקודות מהפער שבין ההתקפה הראשונה בליגה (גולדן סטייט) לאחרונה (ניו יורק). תנו לזה שנייה לשקוע. האריס התאושש מפציעה ולא היה במיטבו בעונה שעברה. ביסלי כבר נושף בעורפו במקרה שהוא יפתח את העונה חלש מאיזושהי סיבה.

        אם הצמד ייתן עונה יציבה וטובה בסטנדרטים שקבע, דנבר תוכל לבנות משהו עם השלד הנהדר שלה כבר השנה. אגב, יהיו מי שיגידו לכם שמייקל פורטר ג'וניור הוא האקס הפקטור. זה לא נכון.

        ולכדור הבדולח

        תחזית נועזת: יוקיץ' יסיים כאחד משלושת הפיינליסטים לתואר ה-MVP. אני לא אמיץ מספיק לומר שהוא יזכה בתואר - יותר מדי דברים צריכים לקרות בשביל זה. אבל שימו לב שאני גם לא סוגר את האפשרות. הג'וקר יקבל את כל הקרדיט על עונה חזקה של הנאגטס. ויהיה קשה להתווכח עם ההיגיון הזה.

        גזר הדין: דנבר הייתה הקבוצה הכי צעירה בפלייאוף, כך שאין סיבה לחשוב שהיא לא תשתפר מעצם ההתקדמות הליניארית של החיים שלנו קדימה. עם זאת, זה לא בהכרח יתבטא בצעד נוסף לעבר גמר המערב, וזה בגלל שהמציאות סביבם השתנתה. במקום גולדן סטייט אחת ונספחים (נספחות?), המערב מציג עכשיו לפחות חמש טוענות לגיטימיות לכתר, ודנבר תצטרך לעבור לפחות אחת מהן לפני גמר המערב. הקבוצה של העונה שעברה לא הייתה טובה כמו המאזן שלה (כשמסתכלים על הנט-רייטינג), וזה רק מחזק את הטענה שגם אם הנאגטס יתקדמו, זה לא לאו דווקא יבוא לידי ביטוי בטבלה ובפלייאוף. 27:55, הפסד בשישה משחקים בסיבוב השני.

        ניקולה יוקיץ', דנבר נאגטס חוגג (AP)
        גם עונת MVP עלולה שלא להספיק. יוקיץ' (צילום: AP)