מה עשינו בפגרה
באו: רוי האצ'ימורה (רוקי, בחירה תשיעית), אדמירל סקופילד (רוקי, בחירה 42), סי ג'יי מיילס (בטרייד מממפיס), דאוויס ברטנס (בטרייד מסן אנטוניו), איש סמית' (חופשי, מדטרויט), אייזאה תומאס (חופשי, מדנבר), מו ואגנר, אייזק בונגה וג'מריו ג'ונס (בטרייד מהלייקרס), ג'סטין רובינסון (רוקי, לא נבחר בדראפט), ג'סטין אנדרסון, כריס צ'יוזה, פיל בות' וגריסון מתיוז (חוזים לא מובטחים).
עזבו: תומאש סטוראנסקי (בסיין אנד טרייד לשיקגו), דוויט הווארד (בטרייד לממפיס ומשם ללייקרס), בובי פורטיס (חופשי, לניקס), ג'בארי פארקר (חופשי, לאטלנטה), טרבור אריזה (חופשי, לסקרמנטו), ג'ף גרין (חופשי, ליוטה), סם דקר (לקובאן), דווין רובינסון (חופשי, לטורונטו), צ'ייסון רנדל (ללא קבוצה).
בחצי הראשון של העונה שעברה, בזמן שהוא עוד שיחק, ג'ון וול נראה כמו השחקן עם החוזה הגרוע בליגה. ואז התברר שהוא זקוק לפרוצדורה לתיקון בליטת עצם בעקב והוא סיים את העונה. ואז הוא החליק ונפל בבית, קרע את גיד האכילס בעקב הפצוע ועבר ניתוח. השנה רק ייכנס לתוקפו חוזה הסופרמקס שהוא קיבל ב-2017, בו הוא ירוויח 171 מיליון דולר בארבע השנים הקרובות, ואת העונה הראשונה של החוזה הוא צפוי להחמיץ במלואה. עם הברוך הזה וושינגטון תקועה עד 2023.
הנהלת הוויזארדס הגיבה בשילוב מנצח של הלם והיסטריה. ארני גראנפלד הספיק לוותר על שני שחקני הכנף המבטיחים אוטו פורטר וקלי אוברה, בטריידים שמהם נשארה לוושינגטון בחירת סיבוב שני אחת, לפני שפוטר באפריל. מחליפו טומי שפרד בחר בגישה של לטמון את הראש בחול. הוא נתן לתומאש סטוראנסקי הנהדר לעזוב לשיקגו למרות שהיה שחקן חופשי מוגבל וקיבל הצעה סבירה והוא לא החתים אף שחקן עם פוטנציאל עתידי משמעותי. ובעיקר, הוא לא חיפש טרייד על בראדלי ביל, שנותר לבד כשסביבו הסגל החלש בליגה, בזמן שקבוצות אחרות מנצלות את הלחץ של הגדולות ומשיגות חבילות חסרות תקדים על אולסטארים. במקום, שפרד הציע לביל, שמסיים חוזה עוד שנתיים, הארכת חוזה שהוא יכול לקבל עד ה-21 באוקטובר. תופתעו לשמוע שביל לא החזיר תשובה.
אז מה וושינגטון כן עשתה? בעיקר ליקטה שאריות שקבוצות אחרות היו צריכות להיפטר מהן. כך היא השיגה את ברטאנס החביב כאשר סן אנטוניו רצתה לפנות מקום מתחת לתקרת השכר, כך נפלו לחיקה גם הצעירים משולי הסגל של הלייקרס כשדקויות הטרייד על אנתוני דייויס דרשו לוותר עליהם. איש סמית' וסי ג'יי מיילס, מחליפים חביבים במקרה הטוב, הוחתמו ויהפכו לשחקני מפתח בסגל המדולל. שפרד הימר גם על אייזאה תומאס שבקושי שיחק בשנתיים האחרונות, וכצפוי הוא לא כשיר לפתיחת העונה. הסנטר תומאס בריאנט, שהיו לו רגעים יפים בעונה שעברה, נשאר עם חוזה לשלוש שנים. בדראפט שפרד הלך על שילוב של שמות מגניבים ונתונים פיזיים מרשימים. רוי האצ'ימורה הוא פוטנציאל מסקרן, אדמירל סקופילד הוא טנק שינסה להתמחות בשלשות והגנה.
ציון הקיץ: 3. שפרד עוד קיבל כאן בונוס של חמש נקודות כי הוא לא אחראי להריסות. בהשוואה לשורת המהלכים האיומים של גראנפלד בשנים האחרונות, הבחירה של שפרד לתפקד בעיקר כאלטע זאכן של הליגה עוד נראית כמעט טובה. אבל הגישה הזאת הובילה רק לכמה שחקנים שוליים ולשתי בחירות סיבוב שני. ההכחשה סביב ביל היא העמדה המשמעותית ביותר של שפרד הקיץ, וככל שהוא ישמור עליה התמורה שהוא יוכל לקבל עליו תקטן.
מי מו
חמישייה: איש סמית', בראדלי ביל, סי ג'יי מיילס (דאוויס ברטאנס), רוי האצ'ימורה, תומאס בריאנט.
ספסל: אייזאה תומאס, ג'סטין אנדרסון, ג'מריו ג'ונס, אייזק בונגה, ג'ורדן מקריי, טרוי בראון, אדמירל סקופילד, ברטאנס, מו ואגנר, יאן מהינמי.
מאמן: סקוט ברוקס (עונה 11 בליגה ורביעית בוושינגטון, מאזן קריירה 329:462).
הכוכב: בראדלי ביל הוכיח שהוא השחקן הבכיר של הוויזארדס עוד לפני הפציעות האחרונות של וול. הוא התפתח לגארד שלם ואיכותי, כזה שיכול לככב גם עם הכדור ביד וגם בלעדיו, שמאפשר למשחק הקבוצתי לזרום, שנדמה שלא מחטיא זריקה פנויה אף פעם. הוא אולסטאר שניתן לדמיין כאחד משני הכוכבים של קבוצה טובה, השאלה היחידה לגבי השנה היא כמה זמן ייקח לו לדרוש לעבור לאחת כזאת. הוא עושה רושם של שחקן עם אופי נינוח, והשנה אולי הוא ייאלץ לדפוק על השולחן.
האקס פקטור: רוי האצ'ימורה הוא הצעיר היחיד בסגל של וושינגטון שמסוגל להיות יותר משחקן משלים, לכן כל הזרקורים יופנו אליו. היפני המסקרן (יליד יפן, אם יפנית ואב מבנין) הוא פורוורד בגובה 2.03 מטר, שנראה הרבה יותר בזכות מוטת ידיים של 2.18 מטר ומבנה פיזי מיוחד. הוא סקורר איכותי שיודע ליצור מצבי זריקה גם בפוסט וגם מהפרימטר, מה שיהפוך אותו למיס-מאץ' כמעט עבור כל שומר בליגה. הבעיה היא שעוד לא ברור מה הוא מסוגל להיות חוץ מלקלוע: יכולת המסירה שלו לא קיימת, הוא לא ריבאונדר טוב, ההגנה שלו בינונית. עם התקדמות עונת המכללות ההייפ סביבו נחלש והוא נבחר גבוה מהצפוי, בוושינגטון בונים על מוסר העבודה שלו שיאפשר לו להשתפר בתחומים הרבים בהם זה נדרש.
ולכדור הבדולח
תחזית נועזת: וושינגטון תנצח פחות מ-15 משחקים. כל מה שצריך זה שהטרייד על ביל יקרה בחודש הראשון (או שהוא ידרוש טרייד וישבית את עצמו) והתמורה תתמקד בצעירים לא בשלים ובבחירות דראפט. הסגל סביב ביל הוא החלש ביותר שנראה בקבוצת NBA מאז שהתהליך של פילדלפיה היה בשיאו, רק שאצל וושינגטון לא הייתה שום חשיבה לטווח ארוך שהובילה לכך.
גזר הדין: ראו תחזית נועזת. זה גם התסריט האופטימי ביותר שניתן לדמיין עבור הוויזארדס כרגע: טרייד מוקדם שייצור קצת אופק עתידי, עונה איומה שתסתיים בבחירת דראפט גבוהה ושנה של דחיינות בריאה בהתמודדות עם השאלה הכי קשה ב-NBA כרגע: מה עושים עם ג'ון וול. 69:13, מקום אחרון בליגה.