פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

        טריפל טים: ההוקס יספקו הפגזה המונית מהשלוש, וגם הרבה מעבר

        עם בחירת דראפט גבוהה ומבטיחה, מיני-סטף קרי ופוטנציאל לקליי תומפסון בגרסה ג'ינג'ית, לאטלנטה יש את הכלים לקחת את מהפכת השלשות צעד אחד קדימה. הפלייאוף ייאלץ לחכות כנראה לשנה הבאה

        טריפל טים: ההוקס יספקו הפגזה המונית מהשלוש, וגם הרבה מעבר
        עריכת וידאו: מתן חדד

        מה עשינו בפגרה

        באו: דיאנדרה האנטר (רוקי, בחירה רביעית), קאם רדיש (רוקי, בחירה עשירית), ברונו פרננדו (רוקי, בחירה 34), ג'בארי פארקר (חופשי, מוושינגטון), אוון טרנר (בטרייד מפורטלנד), אלן קראב (בטרייד מברוקלין), צ'נדלר פארסונס (בטרייד מממפיס), דמיאן ג'ונס (בטרייד מגולדן סטייט), צ'רלי בראון, ברנדון גודווין, מרכוס דריקסון, ריי ספולדינג, טאג'יר מקול וארמוני ברוקס (חוזים לא מובטחים).

        עזבו: טוריאן פרינס (בטרייד לברוקלין), דוויין דדמון (חופשי, לסקרמנטו), קנת' בייזמור (בטרייד לפורטלנד), מיילס פלאמלי (בטרייד לממפיס), עומארי ספלמן (בטרייד לגולדן סטייט), אלכס פוית'רס (לליגה הסינית), ג'יילן אדאמס (חופשי, למילווקי), אייזק האמפריז (חופשי, לאורלנדו), ג'סטין אנדרסון ודיונטה דייויס (ללא קבוצה).

        את החצי הראשון של העונה שעברה של ההוקס ניתן לסכם בשתי מילים: לוקה דונצ'יץ'. ההחלטה של הג'נרל מנג'ר טרוויס שלנק לוותר על ילד הפלא בשביל טריי יאנג (ובחירת דראפט נוספת) איימה להפוך לנראטיב המרכזי של אטלנטה בעתיד הנראה לעין. אבל בחצי השני של העונה יאנג כבר נראה בעצמו כמו סופרסטאר בהתהוות, ולצד עונה איכותית של שחקן השנה השנייה ג'ון קולינס ומבטיחה של הרוקי קווין הרטר, שתי הברקות דראפט של שלנק, הנראטיב השתנה. אטלנטה סיימה את העונה כאחת מקבוצות העתיד של הליגה.

        הקיץ המשיך את המגמה. שלנק הפעלתן ביצע סדרה של מהלכים בהם החליף כמעט את כל הסגל שלא רלוונטי מבחינתו לעתיד הקבוצה. הוותיק היחיד שנשאר הוא וינס קרטר, שבגיל 42 חוזר לעונת פרישה ויהפוך לשחקן הראשון שמשחק 22 עונות ב-NBA ולוקח חלק בארבעה עשורים שונים. את המקום הפנוי בתקרת השכר שלנק ניצל כדי לספוג את החוזים האיומים של פארסונס, טרנר וקראב שיסתיימו בקיץ. מהם, היחיד שנראה רלוונטי לרוטציה הוא טרנר, שבניסוי מסקרן ינסה להמציא את עצמו מחדש כרכז מחליף. גם ג'בארי פארקר הגיע בחוזה נוח לשנתיים, לאחר שהשילוב בין נטייה לפציעות, חוסר יעילות והגנה איומה גרם לרוב הליגה להתייאש מהפורוורד המוכשר.

        ג'ון קולינס, אטלנטה הוקס (AP)
        הברקה של הג'נרל מנג'ר טרוויס שלנק. ג'ון קולינס (צילום: AP)

        אך עבור קבוצה שבונה לעתיד, גולת הכותרת של הקיץ הייתה הדראפט. לאטלנטה היו שתי בחירות טופ 10, ושלנק ניצל אותן כדי להביא את מי שמסתמנים כמניה הבטוחה ביותר והמניה הכי פחות בטוחה בלוטרי. הוא שילם מחיר משמעותי כדי להתקדם לבחירה הרביעית ולבחור את דיאנדרה האנטר, שהוביל את וירג'יניה לזכייה בטורניר המכללות. האנטר הוא שחקן כנף עם יכולות הגנתיות יוצאות דופן ועושה קצת מהכל בהתקפה באופן שיאפשר לו להיות שחקן משלים חשוב בצד הזה. קאם רדיש הגיע לעונת הקולג' כאחד משלושת הכוכבים של דיוק, אבל עם התקדמות העונה נשאר מאחורי זאיון וויליאמסון ואר ג'יי בארט. מדובר במומחה שלשות גבוה ואתלטי, עם עליה יפה ומהירה לקליעה שיכול לזרוק גם מתנועה וגם מכדרור, אבל אחוזי הקליעה שלו בדיוק היו איומים, הוא לא הצליח לקלוע בצבע ובאופן כללי לא נראה כמו שחקן שמבין את המשחק כמו סופרסטאר. אליהם יצטרף הסנטר האנרגטי ברונו פרננדו שנבחר בתחילת הסיבוב השני.

        ציון הקיץ: 8. האיכות של הרוקיז תקבע את איכות הקיץ, אבל מעבר לכך שלנק ממשיך לבצע בנייה מחדש לפי הספר. הוא לא מייצר שומנים עודפים, משתמש במקום הפנוי מתחת לתקרה כדי לספוג חוזים ולקבל על כך תמורה ועושה כל מה שצריך כדי להשיג את השחקנים שהוא רוצה. פרט לצעירים המבטיחים שהוא קיבץ, יהיו לאטלנטה שתי בחירות סיבוב ראשון וארבע בחירות סיבוב שני עתידיות עודפות.

        דיאנדרה האנטר, אטלנטה הוקס (GettyImages)
        ההוקס שילמו מחיר גבוה בשבילו. דיאנדרה האנטר (צילום: Gettyimages)

        מי מו

        חמישייה: טריי יאנג, קווין הרטר, דיאנדרה האנטר, ג'ון קולינס, אלכס לן.

        ספסל: אוון טרנר, דיאנדרה במברי, וינס קרטר, אלן קראב, קאם רדיש, צ'נדלר פארסונס, ג'בארי פארקר, ברונו פרננדו, דמיאן ג'ונס.

        מאמן: לויד פירס (עונה שנייה, מאזן 53:29).

        הכוכב: טריי יאנג סוחב על הכתפיים הדקיקות שלו את ההשוואות לדונצ'יץ' ולסטף קרי, ועומד במעמסה. המספרים שלו ב-34 המשחקים האחרונים של העונה שעברה היו 23.6 נקודות ב-44.3 אחוזים מהשדה, 2.5 שלשות ב-36.4 אחוזים, 6.4 זריקות עונשין ב-85.3 אחוזים, 4.5 ריבאונדים ו-9.1 אסיסטים על 3.4 איבודים. אי אפשר להתעלם מכך שיש הרבה מסטף בסגנון שלו, ביכולת להשתחרר לקליעה ולזרוק מכל טווח. אבל ראיית המשחק שלו היא כבר עכשיו ברמה אחרת מזו של קרי, הוא רכז אמיתי שרואה שני מהלכים קדימה ויודע בדיוק מה הוא רוצה לעשות עם הכדור בכל רגע נתון. אחוזי הקליעה שלו רחוקים מאוד ממושא ההשוואה שלו, וזו נקודה מהותית לשחקן כמוהו: ככל שהוא ישכנע שאיום השלשות שלו דורש פאניקה הגנתית, הוא יוכל לנצל את הפאניקה כדי למצוא שחקנים פנויים ולהגיע לטבעת. את סימני השאלה ההגנתיים הבוהקים נשמור לשלב בו הם יהיו רלוונטיים לסדרות פלייאוף.

        האקס פקטור: בקבוצה שחושבת רק על העתיד, השאלות החשובות קשורות לפוטנציאל של הצעירים. השנה הזרקור יופנה אל ג'ון קולינס וקווין הרטר. קולינס הוא מומחה פיק נ' רול כשחקן שמתגלגל פנימה, תזמון התנועה שלו מושלם, ההתמצאות שלו בצבע נהדרת והוא מטביע מכל מצב. הוא גם ריבאונדר נהדר שמסוגל לשים כדור על הרצפה ולקלוע מבחוץ כשצריך, את העונה שעברה סיים עם 19.5 נקודות ב-56 אחוזים מהשדה ו-9.8 ריבאונדים. שאלת מפתח לגביו היא היכולת לתפקד כסנטר הגנתי בהרכבים נמוכים שימקסמו את היכולות ההתקפיות שלו. סימן שאלה נוסף קשור לבריאות שלו, לאחר שהחמיץ 21 משחקים בעונה שעברה הוא פותח את הנוכחית עם מתיחה בשריר הירך.

        הרטר מאלץ להחזיר אותנו להשוואות לגולדן סטייט (שלנק מגיע מהמערכת של הווריירס וניסה ליצור מיני ספלאש בראדרס) ולתהות לגבי מידת הקליי תומפסוניות שיש בו. הוא מומחה שלשות שלא מפסיק לנוע ויודע לנצל את התנועה גם כדי להגיע לטבעת. אם הוא יעלה את אחוזי השלשות מ-40 ל-45 וישדרג את ההגנה האישית שלו, אולי ניתן יהיה לדבר עליו בהמשך כגרסה הג'ינג'ית של קליי.

        שחקני אטלנטה הוקס קווין הרטר, טריי יאנג (AP)
        מיני סטף קרי כבר יש, אבל האם זו הגרסה הג'ינג'ית של קליי תומפסון? קווין הרטר (צילום: AP)

        ולכדור הבדולח

        תחזית נועזת: אטלנטה תזרוק יותר מ-40 שלשות למשחק. יוסטון היא הקבוצה היחידה בהיסטוריה שעקפה את רף 40 השלשות (בכל שלוש העונות האחרונות), ואטלנטה נראית בשלה להיות השנייה. עם המיני ספלאש בראדרס, רדיש כמומחה שלשות נוסף, לן שמתפקד כסטרץ' 5 אמיתי וסגל משלים בו כמעט כולם זורקים שלשות, שלנק בנה קבוצה שתוכל לקחת את ההתבססות על שלשות עוד צעד קדימה.

        גזר הדין: בזמן שהעתיד בהחלט מבטיח מאוד, אני פחות מתרשם מהייפ הפלייאוף של ההוקס כבר השנה. הקבוצה של לויד פירס תתבסס על שחקנים צעירים מאוד ותיתן להם את הבמה להשתפשף ולטעות, התרומה של הוותיקים השנה תהיה פחותה מזו של העונה שעברה ולא בטוח שלפירס יש כלים להתקדם מהמקום ה-28 ביעילות הגנתית של שנה שעברה. זו תהיה העונה שלפני הפריצה הגדולה. 47:35, מקום 10-11.