9 טיפוסי דילרים בשולחן הפוקר

אם לא הקלפים, אז הצ'יפים, אם לא הצ'יפים אז כוס הקפה שהכין מבעוד מועד. אל דאגה, משהו כבר יעוף מהשולחן. איכשהו תמיד מישהו מקבל רק קלף אחד, או שלושה, או לא מקבל בכלל, או שהקלפים פספסו אותו ונחתו בשולחן ליד. רייז כשזה בט, בט כשזה קול, עודף מדויק זו אופציה בלבד. ביקשת ספירה אחרי אול אין? כדאי שתספור במקביל גם אתה. ואם דילג על תורך, או שכח שאתה ביד, היתרון הגדול לשחק עם הדילר המבולגן זה שיש סיכוי גבוה שהבליינדים יישארו נמוכים גם אחרי שעה.

משפט אופייני: מיס דיל!

מבחינתו הוא חלק מהשולחן ולא יעזור כלום. לוקח חלק בלהט בוויכוחים ובניתוחי הידיים, כועס על מהלכים טיפשיים כאילו שהוא הרגע זה שנשבר, ולא חושש להביע דעתו על ריצה לא מוצלחת לצבע. משתף סיפורים מסמרי שיער על ידיים ששיחק בעבר, מבקש סליחה כששוב שבר אסים עם קנטה בריבר, מרביץ תורה לכל מי שרק רוצה לשמוע, מלא הומור ומשפריץ חיבה לכל עבר, ובסתר ליבו - אם רק היה יכול - היה מחלק קלפים גם לעצמו.

משפט אופייני: אין לך כאן תשלום, ברור שיש לו אס!

הוא לא בא לחלק קלפים, הוא בא למנכ"ל את השולחן. מבחינתו, השחקנים הם הכפופים לו ומי שיתמרד יפוטר לאלתר. המטרה: משחק פוקר כמו שמשחק פוקר צריך להיות! האמצעים: מבט משתק בעיניים, שפתיים חתומות, הכרזות ברורות, וניהול מרהיב ומעורר השראה. הוא שולט בשולחן ביד רמה, מודע לכל פיפס, מישיר מבט אל השחקן הבא ונוהם לו "תורך". המהירות שבה הידיים עוברות משחקן לשחקן מכריחה אותך להיות קשוב ומרוכז עד שתהיה חייב לישון אחרי זה שנה, ואם תנסה להתווכח איתו הוא יסתכל עליך בבוז כמו על ילד נזוף שירד כיתה.

משפט אופייני: סיט 7 אתה לא ביד.

לשחק בשולחן שלו זו חוויה מעוררת חושים. מערבב את הקלפים כמו סלט ערבי קצוץ דק, חותך אותם במיומנות של קלפן מדופלם, עד שאתה כבר לא בטוח אם יושב מולך קוסם או סייבורג משוכלל. הזווית הקשתית שהקלף מתעופף לו לקראתך, ונוחת בדיוק מושלם סנטימטר ליד ערימת הצ'יפים שלך, מעוררת השראה עד שלא נעים לך בכלל לגעת בהם. ואם תנסה להראות מיומנות דומה ולהעיף חזרה את הקלפים הזוועתיים שחילק לך, תמיד אחד יתהפך, ובמקרה הטוב הם ינחתו על הרצפה.

משפט אופייני: תראו קסם

רק תנסה אותו. רק תנסה. מפחיד יותר מהמורה להיסטוריה, מרתיע יותר מטיגריס מיוחם. כמו הרס"ר בצבא הוא יופיע לך בחלומות, עורף ראשים כמו מלכת הלבבות. משמעת היא שם המשחק, לא חברים ולא בטיח - לדילר העצבני אין זין לשטויות, אין כוח לחוכמות, ואין סבלנות או כפרה לטעויות. דיברת שלא ביד? הימרת שלא בתורך? העזת לגעת בכפתור בעצמך? עכשיו רק נותר לך לקוות שלא תיתלה ותקבל הצלפות מהחגורה. כן כן, עם הדילר העצבני עדיף לא להתעסק. רק לשחק. ובשקט. ורק אם הוא מרשה.

משפט אופייני: ששששש

כמו דייט משעמם במיוחד, איכשהו הוא מצליח להרדים את כל השולחן. הוא כאן, הוא לא כאן, אמר משהו, אולי לחש. או שאל. לא ממש ברור. חצי שקוף, לא בשר לא חלב, עושה את העבודה שלו כמו רובוט יפני, מדבר בקול מונוטוני כמו תוכנת מחשב חצי אפויה. וברצף הזמן שלא זז, אתה לא ממש יודע אם זה תורך עכשיו, או אם זכית, ואולי בכלל אתה חולם שמתת ושוב התעוררת.

משפט אופייני: מה השעה?

הוא כאן בשביל הקטע, לרוב מחליף מקום. לפני שבוע עוד שיחק איתך בשולחן, והנה עכשיו הוא על גג העולם. מלא בחיוכים ממזריים, הוא מתענג על גורל השחקנים שעוד רגע ישבור. כלום לא מפריע לו, לא הרעש באולם, לא שחקן עצבני, לא ויכוח קולני על תשלום הזוי. לא לוקח שום דבר ברצינות, אבל חריף כמו שד. כי עם הנינוחות מגיע גם המרדף אחרי האינפורמציה. וכמו סוכן חשאי מדופלם הוא ישתמש בכל המידע שספג לגביך, כשידיח אותך בפעם הבאה שישחק מולך בשולחן.

משפט אופייני: אחי שחרר זה רק משחק

או שזה המשחק הראשון שהוא מדלר, או שכל שולחן מבחינתו זו טיסת מבחן ב-F15. מחלק את הקלפים ברצינות תהומית כמו רופא שנותן אנטיביוטיקה, סופר כל קופה שלוש פעמים לפחות, הוא לא יסלח לעצמו בחיים אם חלילה תקרה איזו טעות. בכל רגע פונה לפלור, מוודא כל שטות. הוא לא זוכר או לא ממש בטוח. זה חוק חדש? הוא שרוף? זה ספליט? זה פוקר? זה יום ראשון היום? הדילר הלחוץ משדר את האנרגיה שלו לשולחן כולו, שמצידו מגיב בלחץ משלו.

משפט אופייני: פלורררררר!

לא מפסיק לנסות להצחיק ולצחוק. על כולם. על העולם. על ההחלטות של השחקנים. על הקלפים שחילק. על הבורד "המשוגע" שפתח לגמרי בעצמו. כשנגמר לו מלאי בדיחות הקרש, הוא מספר בדיחות ששמע משחקן גרמני שישב איתו פעם באיזה טורניר בברצלונה. יש מי שמחבב אותו, הרוב יעדיפו לצפות בו מוחלף על ידי דילר שקט יותר. ועד אז לפעמים הוא באמת מצחיק, לרוב בעיקר את עצמו.

משפט אופייני: יאללה פיין אפל?