תיק שועה

תסתכלו מחוץ לפריים.

זו לא התמונה, זה לא העיקר. היו אנשים שגרסו אתמול שבמכבי חיפה מחמירים עם ירדן שועה; שעל יציאה לילית ספק תמימה למסעדה התל אביבית, יום לפני משחק בחיפה, אפשר אולי היה להסתכל לכיוון השני. לפתור את זה אחרת. הוא פוטנציאל אדיר, תגידו, צריך להיות רכים איתו, הוא עלה ים כסף, הוא העתיד. הצדק עמכם, בכל מילה. אבל זה לא כזה פשוט. שוב, תסתכלו מחוץ לפריים.

למשל, על איצטדיון טדי, בפברואר שעבר. אחרי שני משחקים במועדון, שועה, טירון במכבי חיפה, מתחיל את המשחק מול בית"ר על הספסל. בדקה ה-86, כשסאן מנחם נכנס במקום רוקאביציה כחילוף שלישי, שועה הבין שלמשחק הזה הוא לא ייכנס. הוא כנראה לא ראה טעם להישאר על הדשא. כשהוא בקושי חודש במועדון הוא פשוט ירד מהמגרש - לטענת גורמים בקבוצה - ונטש. בסיום המשחק, כשכל שחקני ואנשי הקבוצה נכנסו לחדר הלבשה, שועה לא היה גם שם. מנהל הקבוצה רפי אוסמו התקשר אליו.

איפה אתה? שאל.

הטאלנט ענה: בכביש 1.

והמנהל הגיב: תחזור הנה מיד.

במכבי חיפה ידעו מי הבחור. הם עשו בירורים, הם קראו את מה שצריך, הם ידעו על העבר במחלקת הנוער של מכבי תל אביב, על מה שקרה מדי פעם בבני יהודה. ועדיין, הם לא האמינו שזה יהיה הסיפתח. כל כך מהר, כל כך חצוף. "אולי הוא לא ידע את החוקים", תגידו, "בכל זאת, ילד". נו, מילא.

בחודש מאי, אחרי 1:3 על באר שבע, שועה התעצבן - כנראה על כך שנכנס רק כמחליף - ועם השריקה זרק את חולצתו על הדשא בהפגנתיות. הוא הושעה מאימוני הקבוצה. אגב אימונים, בואו נאמר שהאימונים עם ירדן שועה הם משהו מאתגר, בלשון המעטה. בשבוע שלפני זריקת החולצה הוא פשוט ירד מהדשא במהלך אימון כי לא אהב שריקה. ברביעי שלאחר המשחק הוא נזרק מהאימון על ידי מרקו בלבול כי גער בחבריו בצורה מוגזמת. גם בשבוע שלפני ההפסד למכבי תל אביב, באימון, שועה לא אהב החלטה מסוימת, זרק את החולצה בהפגנתיות וירד. בלבול סלח, וקיבל פריים על הראש. אחד השחקנים הזרים הגיע לעבר שועה וקרא "לאן אתה הולך?"; שועה החזיר מחוות יד מזלזלת במקרה הטוב. השחקנים הזרים בהלם מההתנהגות שלו, מספרים במועדון.

"ריבים ועניינים כאלה איתו באימונים - זה דבר שבשגרה", טוען שחקן בקבוצה, שמכווין גם למקרים ילדותיים מאוד - כמו למשל אימון בו שועה החל לבעוט בכדורים שהיו מסודרים על הדשא. בלבול ביקש שיפסיק, הוא לא הפסיק, בלבול צעק, שועה בכל זאת המשיך לבעוט בכדור נוסף. המשמעת היא ממנו והלאה, מספרים. באחד האימונים בלבול איים "אני אעיף אותך", ושועה ענה 'די כבר לעשות רעש - תעיף אותי או שתפסיק לאיים'.

אגב, המשחק אתמול מול מכבי נתניה לא היה הראשון בין הקבוצות שהחמיץ בגלל עבירת משמעת. לפני משחק גביע הטוטו באוגוסט, שוב סערו הרוחות והפעם לעיני הבוס. זה התחיל כששועה ביקש להיעדר מאימון בשל סיבות אישיות. בחיפה אישרו לו, אך אמרו שאת האימון הוא יצטרך להשלים בשבוע הבא, כששאר השחקנים בחופש. נקבע תאריך לאימון ההשלמה. יום לפני התקשר החלוץ וביקש להקדים בשל אירוע אישי. כמה שעות לפני התקשר והודיע שלא יגיע. באימון יום שישי, בנוכחות הנשיא יעקב שחר שהשקיע 1.4 מיליון יורו בהבאתו, שועה נתבקש להתאמן בצד עם מאמן הכושר. הוא לא הסכים, ולטענת גורמים במועדון פשוט עמד על קווי המגרש, צפה באימון ולא הקשיב להוראות הצוות. למחרת, מול נתניה, לא נכלל בסגל.

מכבי חיפה הפכה לשק חבטות מקצועי-ניהולי - דבר שהרוויחה ביושר על שנים של תפקוד לקוי. ועדיין, במקרה הנוכחי נראה שהיא סופגת יותר מדי אשמה רק בגלל ששם בחרו להגן על שועה, לפתור רבים מהמקרים בין כתלי המועדון, להעניק לו מדי פעם יחס מועדף, לעתים להעלים עין. אפשר לדרוש מהירוקים יותר, אבל אסור להתעלם מהעובדה - זה לא דבר שנתקלים בו יותר מדי בישראל. ג'ובאני רוסו לקח את שועה תחת חסותו, ובינתיים לא מצליח. במועדון התייעצו עם גורמים שעבדו עם שועה בעבר, וקיבלו תגובות מיואשות. כמה אנשים בכמה תפקידים מכמה מדינות מודים - דבר כזה לא ראינו.

מילא אם היעדר המשמעת היתה נשמרת מחוץ למשחקים, אבל שועה מאכזב את אנשי מכבי חיפה גם באספקט הכדורגל. פה ראוי להזכיר שוב - זה הפוטנציאל הישראלי הכי גדול בליגה כרגע, אולי ביחד עם אילון אלמוג. שועה שחקן נהדר, עם יכולות פיזיות אדירות, חוש לכיבושים. הצעות מאירופה כבר יש, הוא פשוט לא רוצה, ובצדק - הוא לא מוכן. אבל זה לא רק מבחינת התנהגות. במשחק מול מכבי חיפה שועה נכנס לתשעה מאבקים מול שחקני מכבי תל אביב. הוא הפסיד בכולם! 0 מ-9. כשהכדור לא אצלו ברגל הוא בקושי תורם למשחק, לא נראה כאילו הוא רוצה. הוא לא מקשיב להוראות, הוא גורם לשחקנים אחרים לחפות אחריו ולא להתמקד במשימות הטקטיות שלהם. שמונה חודשים לאחר שהגיע, כחלוץ הכי חם בליגה, הוא עם ארבעה שערים במדים הירוקים. הגבות מורמות, בצדק.

הכתובת היתה מרוחה על הקיר, הכול נכון. בכתבה שלי אודותיו בנובמבר שעבר כל המרואיינים, לציטוט ולא לציטוט, שילבו מחמאות לפוטנציאל הכביר לצד תהיות על ההתנהגות. אין ספק גם ששועה הוא שחקן שצריך לנסות לטפח, ואין ספק שיוסי אבוקסיס הצליח להעביר את הזמן המשותף בשקט יחסי - חלק בזכות מערכת היחסים בין השניים, שיחות אישיות והודעות תחזוק, אבל להשוות את בני יהודה למכבי חיפה זה לא פייר ולא חכם. שועה נזרק ממחלקת הנוער של מכבי תל אביב בגלל הייאוש של אנשי הצוות, גם במחלקות הצעירות בבני יהודה היו קשיים - היעדרויות פתאומיות, חוצפה מטורפת וכו' - וגם שם איכשהו זה החזיק מעמד.

ג'ובאני רוסו מנסה, רפי אוסמו קרוב אל הילד. יגאל הלל, מאמן אישי עם דגש על הצד המנטלי - זה שעבד עם ערן זהבי - מנסה לעזור. מי שמשוגע עליו יותר מכל - לטובה - הוא אור שחר, הבן של הבוס. לפי גורמים במועדון הוא זה שמשך לאול-אין הזה, הוא ינסה יותר מכל להצדיק את הרכישה. אם הוא יתייאש, זה כנראה באמת יהיה הסוף. במועדון לפחות שואבים תקווה שלא מדובר בבעיות של הימורים, אלכוהול וכו אלא ב'התנהגות שטותית של ילד'.

אבל זהו, שעכשיו הגענו למבוגרת האחראית, לחלק של מכבי חיפה בעניין. עכשיו הגיע הזמן של מכבי חיפה להחליט על דרך. עד עכשיו במועדון נהגו בפסיביות כלפי השחקן. הוא עשה דברים, מדי פעם נענש, מדי פעם לא. השיטה הזו, ברור לכל, לא עובדת. רבים הכדורגלנים הבכירים בעולם שזוכים ליחס מיוחד, אבל שועה טרם הוכיח שהוא כזה. ההתנהגות של שועה היא של אחד שכבר מימש את הפוטנציאל שלו, החוצפה לא תואמת את היכולת הנוכחית. הוא כישרון גדול שחובה להרוויח, אסור לתת לו ללכת לאיבוד. לכן במכבי חיפה יצטרכו לקבוע תוכנית עבודה, גזר, מקל, או שילוב של השניים - אבל משהו מחושב ומסודר, כנראה בסיוע של עזרה חיצונית. להפסיק עם הפסיביות, להתחיל עם האקטיביות. להושיב את השחקן, לשאול "אתה איתנו או נגדנו?", ולהבהיר לו מה נדרש ממנו, לשאול איך נמנעים מפסילה נוספת, ולהסביר מה יקרה במצב של פסילה כזו. כי כרגע זה המצב: המיליונים כבר שולמו, הבעיות אכן עברו בתמורה, אבל ירדן שועה ומכבי חיפה עדיין לא באותו הפריים.

orenjos@walla.co.il