כשהארי פגש את ריו

בקיץ 2002 מנצ'סטר יונייטד הדהימה את עולם הכדורגל. לא, היא לא החתימה את אחד הכוכבים הגדולים בעולם, אלא שברה את שיא ההעברות במועדון עצמו ובליגה האנגלית ושמה תג מחיר, שנשמע כמעט לא הגיוני באותם זמנים, של 30 מיליון ליש"ט על בלם. ריו פרדיננד הפך בן לילה לשחקן ההגנה היקר ביותר בעולם.

לפני חודש וחצי יונייטד הגדולה עשתה זאת שוב. "שחקן ההגנה היקר בהיסטוריה. מנצ'סטר יונייטד החתימה את הארי מגווייר תמורת 80 מיליון ליש"ט", כתב אז פרדיננד בחשבון האינסטגרם שלו על העברת בלם נבחרת אנגליה מלסטר לשדים האדומים, "זה מצחיק אותי מספיק כי שנינו היינו שם. האם יש לחץ? כן. האם יהיו ציפיות בכל העולם? בטוח. האם כל העיניים יהיו נשואות אליי? 100 אחוז. האם החברים בקבוצה יצפו לדברים גדולים ממך? בהחלט. האם אנשים יצפו לשינוי דרמטי בקבוצה? אין ספק בכלל. אלה היו השאלות והתחושות אצלי כשחתמתי ביונייטד".

בשבת יפגוש מגווייר את האקסית מלסטר. השדים האדומים סופרים כבר שלושה משחקים ללא ניצחון, וככל הנראה התחושות שליוו בזמנו את פרדיננד עם מעברו ליונייטד, ישבו חזק בראשו של מגווייר וגם של כל אוהד אדום בממלכה. בשלב מוקדם מדי של העונה, סולשיאר יגיע למשחק הקרוב עם לא מעט לחץ ותחושה של משבר שמרחפת באוויר. יונייטד אולי רחוקה מקצועית מליברפול וסיטי, אבל אף אחד במועדון לא ציפה להיות במרחק שבע נקודות מהפסגה אחרי ארבעה מחזורים שכללו משחקים לא מסובכים.

סלאח, מאנה וליברפול מגיעים ללונדון לפגוש את צ'לסי. באים?

המשחק עם לסטר יכול להגדיר לא מעט את המשך העונה של השדים האדומים. כולה מחזור חמישי, אבל באולד טראפורד כמו באולד טראפורד התחושה היא ששוב העגלה נמצאת במרחק נגיעה מהבוץ. מגווייר, אם ירצה או לא, יעמוד באור הזרקורים, בטח אחרי כמה הופעות בעייתיות במדי הקבוצה והנבחרת. כשאולה גונאר סולשיאר שם בנק על הבלם, הוא בוודאי חשב על ההחתמה ההיא של פרדיננד. יש ביניהן לא מעט קווי דמיון ולא רק בכל הקשור למחיר. אבל האם אקס לסטר באמת יכול לשחזר את ההצלחה של מספר 5 האגדי? ואיך קשור וירג'יל ואן דייק לכל זה?

השוואה בין שני שחקני ההגנה היקרים בעולם, כל אחד בזמנו, מתבקשת. אפשר למעשה לראות איזושהי חפיפה בין הקריירה של שני הבלמים. פרדיננד התברג במהרה כשחקן מפתח בווסטהאם של הארי רדנאפ יחד עם אייל ברקוביץ' בזמנו. חצי עונת השאלה בבורנמות' בליגה השנייה עזרה לו להתחשל, אך הוא נחשב לפוטנציאל עצום מגיל צעיר מאוד. אחרי ארבע שנים באפטון פארק, פרדיננד רשם מעבר גדול הדרגתי ראשון ללידס, ששילמה תמורתו 18 מיליון ליש"ט וגם סללה עבורו את הדרך לנבחרת אנגליה. שנתיים שהסתיימו עם חצי גמר ליגת האלופות, הביאו את מי שלימים יהיה קפטן הנבחרת, ליונייטד הגדולה כשהוא רק בן 23.

מגווייר, לעומתו, התחיל את הקריירה במקום הרבה יותר נמוך. בגיל 18 קיבל את ההזדמנות בהרכב שפילד יונייטד. אמנם הוא לא הצליח למנוע ירידה לליגה השלישית של המועדון, אך כבר ממשחקיו הראשונים סומן כפוטנציאל גדול. האל סיטי היא הראשונה ששמה כסף על הכישרון האנגלי הצעיר ושילמה כ-2.5 מיליון ליש"ט עבור רכישתו. לסטר כבר שילמה 18 מיליון ליש"ט בקיץ 2017, מעבר שהקפיץ את מגווייר להיות באנקר בנבחרת שלושת האריות. בפחות משנתיים, הספיק לרשום 22 הופעות בהרכב אנגליה. מעבר גדול היה עניין של זמן, גם אם תג המחיר קצת הפתיע, גם הוא "כבר" בן 26.

ספונטניים? טוסו לראות את האנגליות פותחות עונה במפעלים האירופיים

הסיבות שהובילו להחתמת השניים דומות. את עונת 2001/2 סיימה יונייטד במקום השלישי שנחשב לכישלון בתקופת אלכס פרגוסון, ואחרי שלל ניסיונות עם בלמים לפרגי נמאס. הוא פתח את הכיס כדי להביא איש שיעשה את ההבדל מאחור, ימלא את מקומו של יאפ סתאם ויהיה למעשה מפקד ההגנה החדש. יונייטד של סולשיאר סובלת מאותן בעיות בשנים האחרונות. מאז עזיבתו של נמניה וידיץ', האדומים לא הצליחו להחתים בלם שיעשה שינוי אמיתי במנהיגות ובמשחק ההגנה שלה למרות ההחתמות של אריק באי ו-ויקטור לינדלוף בסכומים גבוהים. לכן המאמן הנורבגי, כמו מורו ורבו אז, החליט כי הדבר שיונייטד הכי צריכה הוא בלם משמעותי ומנהיג. קפטן מטיריאל. סולשיאר חיפש פרדיננד חדש במסגרת התוכנית שלו להפוך את יונייטד לקבוצה שקודם כל בנויה על שחקנים בריטיים מובילים. במילים אחרות, לחזור לימי פרגוסון.

"עקבתי אחרי מגוויר מאז ששמו קושר ליונייטד עוד מימי דייויד מויס", כתב פרדיננד על הרכש הטרי של האדומים, "הוא עשה צעדים גדולים בכיוון הנכון והשתפר בכל האספקטים של המשחק. הוא גדל להיות מנהיג ומנהיג של אנשים. אני חושב שזה מה שהיה חסר ליונייטד בשנים האחרונות, מישהו עם אישיות גדולה שיכול להנהיג את הקבוצה מאחור. ממה שהבנתי מאנשים, הם בטוחים שזה מה שהוא יביא למועדון". בעוד פרדיננד מדבר על מנהיגות, על פוטנציאל לקפטן, עולה גם השאלה המקצועית בטח בהקשר של שווי העסקה.

תהיות לגבי תג המחיר היו גם סביב פרדיננד, אבל ספק באיכויות שלו כבלם, אף אחד לא הטיל. זה לא בהכרח המצב סביב מגווייר. הוא מוגדר על ידי אנשי מקצוע שעבדו איתו כשחקן חכם, שקט, שיודע לצאת מצרות, עם יתרון ברור במשחק הגובה, אבל לא כולם בממלכה משוכנעים כי הוא האיש שיכול לעשות הבדל כל כך משמעותי ביונייטד. "הוא בסדר עד עכשיו", אמר הקפטן האגדי של האדומים רוי קין, "דיברנו על כמה הוא טוב עם הכדור, אבל מבחינה הגנתית יש לי סימן שאלה אחד או שניים לגביו. אני מודאג מהמהירות שלו בסיבובים, ומול קריסטל פאלאס הוא לא עשה את פעולת הסגירה הבסיסית. הוא כבר בן 26, מדאיג שצריך לדבר בכלל על זה בהקשר שלו".

מאז שהושלמה העסקה, לא מעט עסקו באנגליה ביכולות המקצועיות והמנטאליות של מגווייר. ציטוטים כמו של קין וסיפורים כמו ויתור של האדרספילד על החתמתו בגלל שהוא סובל מאיטיות יחסית לבלמי צמרת עיטרו כמעט כל כתבה מקצועית עליו. תדמיתית, מגווייר נתפס כבחור רגיל למדי, בדיוק כמו האוהד שיושב לידך ביציע. הוא לא נתפס ככוכב. לכן עלתה השאלה איך יתמודד עם תגית הסופרסטאר הענק, איש 80 מיליון הליש"ט, אם בכלל. אם תחפרו בהיסטוריה הלא רחוקה, פרדיננד מהרגע הראשון נצץ. גם מבחינת כריזמה וסטאר קוואליטי, הוא כל מה שיונייטד רצתה בבלם. וכדי להתמודד במקום כזה, אתה חייב להיות כוכב.

יש עוד הבדל משמעותי בין ההחתמות שנעוץ בנסיבות. יונייטד של פרגוסון הייתה צריכה בלם בכיר כדי להשלים את הפאזל. היא הייתה צריכה עוגן הגנתי שישווה את האיכויות של החלק האחורי למה שכבר היה לה קדימה. בסגל שכלל את קין, סקולס ואחרים, הצד המנהיגותי והמנטאלי היה נעול. פרדיננד יכול היה להתאקלם בשקט עד שלימים הפך למנהיג האמיתי של הקבוצה. הכול היה שלם יותר אז. זה בוודאי לא המצב ביונייטד הנוכחית שאיבדה את ההגמוניה וסגרה שש שנים בלי אליפות או מאבק אליפות

מגווייר הובא על תקן עוגן שסביבו הכול צריך להיבנות. הוא גם זה שאמור לשנות את משחק ההגנה של יונייטד, גם להנהיג את ההגנה, גם להנהיג את הקבוצה בכלל ועל אף גילו, גם להיות סוג של המבוגר האחראי בקבוצה של ילדים ופול פוגבה לא יציב אחד. בנו על הגב שלו מדיניות שיקום מועדון. זו משימה הרבה יותר קשה. תוסיפו לזה את חוסר ההצלחות בשנים האחרונות של יונייטד ותקבלו סיר לחץ גדול מאוד שיושב על הכתפיים של מספר 5 העכשווי באולד טראפורד.

ואם זה לא מספיק, מעל החתמת מגווייר רובצת עננה שנקראת וירג'יל ואן דייק. קשה שלא לקשר את המהלך של יונייטד לזה שעשתה ליברפול, ששילמה 75 מיליון ליש"ט לפני שנה וחצי על הבלם ההולנדי. לטענת פרשנים רבים, סולשיאר ראה במגווייר כאחד שיכול לשנות את כל הקבוצה בדיוק כמו ואן דייק בליברפול. רק שההחתמה של ואן דייק דומה יותר לזו של פרדיננד. הוא החלק החסר בפאזל קבוצתי שרץ נהדר. לכן היה לו הרבה יותר קל להצליח באופן מיידי.

ובכל זאת, גם ואן דייק יושב על הראש של מגווייר. ההולנדי, שמועמד לתואר שחקן השנה של פיפ"א, הוא סיפור הצלחה מקצועי ענק. מגווייר, שדחק את ואן דייק מתואר הבלם היקר בהיסטוריה, נקלע להשוואה לא פשוטה שהוא לא ביקש עם מי שנחשב היום לבלם הטוב בעולם. מגווייר טוב ממה שהיה ליונייטד לפניו זה ברור וגם מוכח מספרית, אבל אם ההצלחה שלו ביונייטד לא תהיה כמו זה של מקבילו במייטירדס, הביקורות על השדים האדומים ועל ההחתמה הענקית הזאת יקפצו עוד מדרגה. אף אחד לא יזכיר את הצוות המסייע ההתקפי העדיף בהרבה בליברפול.

תג מחיר לא קובע את האיכות של השחקן, יגיד כל פרשן כדורגל, אבל המשימה של מגווייר היא הרבה יותר גדולה מרק להראות את האיכויות שלו על הדשא. המבחן הראשון יגיע בשלב מוקדם מדי. יונייטד צריכה עכשיו מנהיג אמיתי על המגרש לפני שהעונה בליגה נזרקת לפח. פחות משלוש נקודות מול לסטר - וימי החסד של הבלם היקר בהיסטוריה (ושל מי שהחתים אותו) יתקצרו.