הכירו את קבוצות הפלייאוף

32 קבוצות התחילו את המסע לפני ארבעה חודשים. 20 נשרו לפני שבועיים, ארבע הודחו בשבוע שעבר ושמונה עדיין חולמות להגיע למשחק ההוא, ביום ראשון האחרון לחודש זה, לעיני רוב ארה"ב ומאות מיליונים ברחבי העולם.

אז מי הן שמונה המופלאות, ששרדו את המסע הראשוני? נתחיל במשחקים שייערכו כבר הלילה (שידור ישיר ב-ESPN וגם במידל איסט, אבל רק של המשחק המוקדם)

טנסי טייטאנס
הנפילים מעיר המוזיקה חמקו מתחת לרדאר חלק גדול מהעונה. הם התחילו עם ניצחון קאמבק מרשים על פילי, אבל הפסידו ארבעה רצוף ואיבדו לחודשיים את "הפריק", הקיצוני ההגנתי ג'בון קרס. מאותו רגע הם ניצחו 10 מ-11, לקחו את ראשות הבית ונראים כמו הימור נבון למדי לייצג את ה-AFC בסופרבול.

לשים לב:
למספר 9 סטיב מקנייר. הוא מסר ל-3,340 יארד, רץ לעוד 440 ונשא את הנפילים על גבו לפלייאוף.
למספר 90, ג'בון קרס. קרס מכונה "הפריק" מפני שיצור אנושי לא אמור להיות מסוגל לזריזות וכוח כאלה. מספיק פעם אחת שיצליח לעקוף את התאקל ההתקפי שמולו כדי שהקווטרבק היריב יוותר על הכדור וייענה לכל דרישה נוספת, רק שהכוכבים האלה יפסיקו להסתובב לו מול העיניים.

פיטסבורג סטילרס
הקאמבק הגדול מול קליבלנד חשף לב בגודל של הר, אבל גם חורים בגודל של מכתש בינוני בהגנה האווירית. שבעת המגינים הקדמיים של פיטסבורג יהיו חייבים להפעיל לחץ על מקנייר, כי כל מה שקלי הולקומב מקליבלנד יודע לעשות, הוא יודע לעשות יותר טוב. אם יהיה לו זמן לזרוק, פיטסבורג תסבול.

לשים לב:
בשבוע שעבר המלצנו על מספר 80 פלקסיקו בורס, ובסוף היינס וורד היה התופס שכיכב, עם 11 תפיסות (אם כי לשניהם היו 100 יארד או יותר וטאצ'דאון אחד). הפעם סביר להניח שבורס הוא זה שיישא בעיקר הנטל.
למספר 21, איימוס זרואיי. בשבוע שעבר הוא עשה 73 יארד בממוצע מעולה של 5.6 יארד לריצה. השבוע יש לי הרגשה שהוא יעשה פריצה רצינית.

פילדלפיה איגלס

האיגלס איבדו את דונובן מקנאב לפני חודשיים, וזה לא ממש הזיז להם. הם עבדו קשה כל השנה כדי להשיג יתרון ביתיות לאורך כל הפלייאוף, כך שרק להם יש מה להפסיד כאן - במיוחד מול קבוצה שהפתיעה בעצם הגעתה עד הלום.

אם מקנאב יהיה חד, האיגלס אמורים לנצח כאן, פשוט מפני שהם קבוצה יותר טובה. יש להם תופס בעל ניסיון רב במעמדים הללו (מספר 86 אנטוניו פרימן) ויש להם הגנה יותר טובה - למרות השיפור בהגנת הפלקונס.

לשים לב:
למספר 5, הקווטרבק דונובן מקנאב. הוא הסיפור במשחק הזה, והוא השחקן הכי מדהים בליגה - חוץ מיריבו הערב, מייקל ויק.

למספר 22, הרץ האחורי דיוס סטיילי. עליו מוטלת המשימה להוריד לחץ ממקנאב ולמנוע מהגנת אטלנטה להתמקד רק בו.

למספרים 53, 56 ו-93 בהגנה. על הקיצוני ההגנתי יו דאגלס והליינבקרים שון בארבר וליבון קירקלנד תוטל המשימה להצר את צעדיו של ויק. לקירקלנד יש שני טון ניסיון, אבל הרגליים שלו לא נהיות צעירות יותר.

***************

אטלנטה פלקונס

אחרי שעשו היסטוריה וניצחו ב"למבו פילד" בינואר, הפלקונס לא מאמינים שיש משהו שהם לא יכולים לעשות. מה שמחזק את האמונה הזו זו העובדה שמייקל ויק לא היה בשיאו מול גרין ביי. ההגנה נתנה משחק למופת ומשחק הריצה סייע לויק כמו שצריך.

לשים לב:
למספר 5 מייקל ויק, כמובן. השחקן הכי מהפנט מאז בארי סאנדרס (כן, כבר אמרתי את זה) עדיין לא הראה כל מה שהוא יודע. אם הוא ירביץ את אחד המשחקים הממש טובים שלו...
למספר 45, טי.ג'יי דאקט. זוכרים את הטאצ'דאון השני של אטלנטה בשבוע שעבר, שבו השחקן הזה דחף שלושה מגינים לתוך אזור השער? יש שחקנים שסתם נכנסים עם הראש בקיר. דאקט הוא אחד המעטים שבאמת מסוגלים להזיז את הקיר.

טאמפה ביי באקנירס

ההגנה הכי טובה בליגה, התקפה אנמית, מזכיר לכם משהו? לפני שנתיים היתה לנו אלופה כזו. האם טאמפה ביי מסוגלת לחזור על התבנית הזו? לא סביר שההגנה שלה, טובה ככל שתהיה, תוכל לשתק את התקפת הניינרס לחלוטין, ולכן הלחץ יהיה על התקפתה לייצר נקודות. התופס קישון ג'ונסון חייב למצוא שטח ריק בתוך אזור השער. הקווטרבק בראד ג'ונסון חייב להמשיך במיעוט החטיפות המרשים שלו.

לשים לב:
למספרים 55, 97 ו-99. הליינבקרי דריק ברוקס, הקיצוני ההגנתי סימאון רייס והתאקל ההגנתי וורן סאפ הופכים את הגנת הבאקס לטובה בליגה. במיוחד שימו לב לברוקס, שנמצא בכל מקום ועושה הכל.

***************

סן פרנסיסקו פורטי ניינרס

אחרי הקאמבק המסעיר של השבוע שעבר, אולי הניינרס סופסוף נכנסו לראש המתאים להתמודדות בפלייאוף. לניינרס יש כל מה שצריך כדי לאיים על הבאקס - התקפה מאוזנת, קווטרבק נייד ושני רצים (קוואן בארלו וגאריסון הרסט) שיכולים לעייף את ההגנה שמולם. סימן השאלה הוא בהגנה, ובמיוחד בעמדת מגן הפינה הימני. ג'ייסון וובסטר בספק, והוא לא כזה תותח בכל מקרה. מחליפו הוא מייק ראמף המאכזב מאד. אולי זה מה שיאפשר לקישון להתעורר?

לשים לב: למספר 5, הקווטרבק ג'ף גארסיה. ביום טוב, הוא מסוגל למסור ל-350 ולרוץ לעוד 60.

למספר 81, התופס טרל אואנס. ללא ספק התופס הטוב ביותר שנשאר בפלייאוף.

למספר 98, הליינבקר ג'וליאן פיטרסון. מאיים להצטרף לרשימת חמשת הטובים בליגה.

אוקלנד ריידרס:
שבוע מנוחה יכול לעשות רק טוב לחבורת גיל הזהב של הריידרס. אבל מי שכבר זלזל בהם העונה בגלל הגיל (כמו עבדכם הנאמן) הספיק להתפדח. ה-MVP של הליגה (גם אם לא של וואלה! פוטבול), התופס הטוב בהיסטוריה ובכלל קבוצה מרשימה למדי. קשה מאד לנצח בחור השחור, והתופס ג'רי פורטר ביטא את הלך הרוחות האופטימי באוקלנד כשאמר: "אם הם רוצים לטוס 4,000 קילומטר כדי לקבל בעיטה בתחת, שיבואו".

לשים לב:
למספר 80, התופס ג'רי רייס. למה? כי כמה פעמים כבר ייצא לכם לראות אל בפעולה, כשכל הקופה על כף המאזניים?

למספר 84, התופס ג'רי פורטר. יש לו פה גדול. בואו נראה איך הגיבוי.

***************

ניו יורק ג'טס
יותר מדי אנשים מדברים בשבוע-שבועיים האחרונים על הג'טס כקבוצה הטובה בליגה, וזה מאד מדאיג את עבדכם הנאמן. עם זאת, אין להכחיש שהכנופיה הירוקה נראית טוב, וכל מה שאזרחי ניו יורק שואלים את עצמם הוא "האם זה יכול להימשך?"

לשים לב:
למספר 10, הקווטרבק צ'אד פנינגטון. מאז שהוא למד לסמוך על עצמו ולזרוק, הוא נהיה הדבר הכי חם בליגה, עם אחוז המסירות המוצלחות הטוב בליגה.

למספר 83, סנטנה מוס. המהירות הדרווישית שלו הופכת לאקס פקטור של המשחק. מהלך אחד שלו יכול לשבור את הגה המומנטום בצורה חדה לכיוון הג'טס.

נו, מאזן של 2:2 זה לא רע, אבל זה גם לא טוב. הניינרס קיבלו עזרה מהשופטים, ואטלנטה סתם הפתיעה את כל העולם התרבותי. אז מה צופן לנו העתיד? אני מביט לתוך כדור הבדולח ורואה...

את טנסי גוברת על פיטסבורג, שלא מצליחה לסתום את החורים בהגנה האווירית.
את פילי מנצחת את אטלנטה, שמקבלת הרבה כבוד אבל הולכת הביתה בכל זאת.
את טאמפה ביי מנצחת את הניינרס, שחוזרים להיראות לא ממוקדים.
ואת הג'טס (מלח-מים וגו') גוברים על הריידרס בתום משחק שייזכר להרבה זמן.

בגמרים החטיבתיים:
עוד משחק לדורות בו מנצחים הג'טס את טנסי
משחק בו קורעת פילי את טאמפה

בסופרבול: ניצחון של פילי.