לפי איך שהתבטא אנדי הרצוג אמש במסיבת העיתונאים, ובהנחה שאין כאן מבצע הסחה אנטי צפון מקדוני, אלי דסה יפתח בהרכב.
עד כמה זה נדיר? מכל נבחרות אירופה, 55 במספר (1,265 שחקנים מור-אור-לס), רק דסה ושני איסלנדים חסרי-קבוצה, כמוהו, בירקיר ביארנסון ואמיל הלפרדסון, בכלל זומנו לסשן משחקים זה. הרצוג, לפי דיווחים, ניסה למצוא למגן הימני קבוצה באוסטריה, אבל בינתיים מצא לו קבוצה זמנית: הוא שידך אותו לנבחרת הצעירה, לאימונים ומשחק בשפיים, ובמשך כשבועיים אמד את יכולתו, מקרוב. אני מרוצה ממה שראיתי והוא הכרחי לשיטה שלי, הסביר האוסטרי אתמול, על שחקן שלא נמצא במסגרת מאז מאי.
ובזמן הזה המגן הימני המתחרה בן ביטון שיחק 805 דקות רשמיות מאז המפגש מול פולין, רובן מול יריבות אירופיות. אה, והוא גם הקפטן של הקבוצה שמשחקת בקביעות בטרנר, מכיר את השוער הרוש, נמצא בתיאום מקסימלי עם לואי טהא וגם שיחק רבות עם חאתם אלחמיד. עכשיו אתם מבינים עד כמה דסה הוא באנקר?
דסה לא לבד. הרצוג, שהראה עד כמה הוא מאמין בשחקנים ספציפיים, זימן לקראת משחק זה את הסגל הבעייתי ביותר - מבחינת כושר משחק - כנראה מאז שהנבחרת חזרה לאירופה וכנראה עוד אחורה מכך. השוער המועדף עליו הרוש? משחק אחד בקבוצה בכמעט שמונה חודשים. המגן הימני? בלי קבוצה. הבלם ביטון היה נהדר לאחרונה? נפצע מול ריינג'רס ונופה. מגן שמאלי? עזבו. בקישור נאתכו רק עכשיו החל לשחק בקבוצה, כיאל לא שיחק מאז פולין וגם הגיע פצוע, ואת הפורמה של דור פרץ ראיתם. בחוד? ערן זהבי סוחב פציעה ולא שיחק משחק מלא מאז סוף יולי, ומואנס דאבור לא שיחק מאז מאי, אפילו מול פולין לא שותף בגלל שהקדים חתונה כדי שהמעבר לסביליה יתבצע בצורה חלקה. אירוני - הערב, דווקא בנבחרת, הוא ישחק משחק רשמי ראשון העונה, כי בסביליה הוא טרם זומן לסגל.
וכל זה כמובן בספטמבר, חודש רע מאוד לנבחרת ישראל, מסורתית.
זהו ערב שיעמיד במבחן רציני את הגישה ההרצוגית - את האשראי המסיבי שהוא נותן לשחקניו, אשראי שלא ניתן לישראלים אף פעם על ידי מאמן ישראלי. היו כאלה שהשתתפו בשחקנים שלא בכושר משחק, אבל אף אחד לא לקח את זה לקיצוניות של הרצוג: אם למשל הרוש, דסה, בן הרוש, כיאל, נאתכו ודאבור יפתחו הערב - לכולם יש 183 דקות רשמיות מאז פולין. ביחד!
כדי שלא תחשבו שהכול קודר, אפשר גם למצוא שני יתרונות במצב הלא אידיאלי הזה:
1. לכו תאשימו את הרצוג במקרה של כישלון - הרי כבר ראינו מה שווים השחקנים הכי כשירים של ישראל.
2. בבחינה הפרסונלית, אותם שחקנים שלא שיחקו (במיוחד הרוש, דסה, כיאל ודאבור - 0 דקות ביחד) ישתמשו בנבחרת כמקפצה, כבמה לקבלת צ'אנס בקבוצה. הרבה רעות חולות בנבחרת התרחשו בגלל שפעם זה היה הפוך - הנבחרת היתה היעד הסופי, ולאחר שהגיעו אליו שחקנים רבים נרגעו, הורידו הילוך, לעתים שמרו עצמם למען הקבוצה.
מה שבטוח, אם הרצוג יצליח גם הפעם, במצב הנוכחי, כולנו נצטרך לחשוב פעמיים: האם יש בכלל קשר בין כושר משחק למשחק עצמו?
דוח כשירות (לפי ההרכב המשוער לאחר אימון אמש)
אופיר מרציאנו (דקות 540 דקות רשמיות מאז פולין: משחק אחרון במדי קבוצה: 31 באוגוסט)
לפי הדיווחים, ביום חמישי הודיע מאמן הנבחרת הרצוג למרציאנו שהוא מקבל צ'אנס מחודש, והדבר מציב זכוכית מגדלת על המצב הבעייתי של אריאל הרוש. כי מרציאנו ספג 11 שערים בשלושת משחקי הליגה האחרונים עם היברניאן, כולל שישייה מגלזגו ריינג'רס של ג'רארד. בנבחרת הוא לא שיחק מאז מרץ 2017, שם, במשחקו היחיד בקמפיין ההוא, ספג רביעייה מספרד. בשמונת משחקיו הרשמיים האחרונים בין קורות הנבחרת הוציא מרציאנו מהרשת 16 כדורים, ובמשחקים אלו רשמה הנבחרת רק ניצחון אחד, 0:4 על אנדורה. אבל מרציאנו לא אשם בכך, כן פתח טוב את הקמפיין ההוא, ולא הצליח לתפוס את הג'וב מחדש אחרי ספרד. הפעם הוא מקבל את הצ'אנס, וברור שזה בגלל הרוש. כי מה לעשות, לפי הרצוג כנראה שהגבול עובר במשחק קבוצתי אחד של הרוש בכמעט שמונה חודשים.
הגיע זמן מרציאנו.
אלי דסה (דקות רשמיות מאז פולין: 0)
אוקיי, עצרו הכול. אם הרוש הוא הסמל של הגישה ההרצוגית, דסה הוא פרזנטור על סטרואידים. להעניק חולצת הרכב לשחקן שלא בכושר משחק? זה כלום - תראו את זה: לתת חולצת הרכב לשחקן בלי קבוצה. ולא מאתמול - דסה לא שיחק במסגרת רשמית קבוצתית מאז אותו משחק בו שיחק הרוש, רק מהצד השני, והוא אפילו כבש לרשתו. המו"מ הסחוב מול הצהובים התפוצץ, בערך שתיים או שלוש פעמים יותר מדי, קבוצות ישראליות… שיעול, שיעול, מכבי חיפה… עדיין לא הנחיתו את המגן (מסתמן: ממש רוצה לממש את אופציית חו"ל לפני התפשרות מקומית). בינתיים, כולנו נהנים מאור דסה.
אלי דסה היה פנטסטי מול אוסטריה, ולעומת אופציית הרוש, כאן מדובר בשחקן שדה, בקושי פיזי, בלסחוב משחק, לרוץ על הקו, לסיים עם השרירים במקומם - אין ספק, ההימור הכי גדול של הרצוג מול צפון מקדוניה. עבור דסה זה לא הימור, זה אודישן. לא מול הרצוג, מול המחזרות הפוטנציאליות.
חאתם עבד אלחמיד (דקות רשמיות מאז פולין: 438; משחק אחרון: 1 בספטמבר)
"סנסציוני", כך תיאר עבורי קולגה סקוטית את מעלליו של אלחמיד מאז הגיע לסלטיק. בתווך הספיק להיות שותף להדחה מליגת האלופות, כולל רביעייה ביתית מול קלוז', ולאחר מכן גם לדפוק את האגן ולקבל ריתוק למיטה, א-ב-ל: אלחמיד הפך בזמן קצר מבחור שאוהדי הקבוצה לא הבינו מדוע הגיע, לגיבור יציע. אלחמיד זז בין עמדת המגן הימני לבלם אצל ניל לנון אבל הרצוג צפוי להשתמש בו במרכז ההגנה, היכן שהעביר את הדקות בדרבי אחרי פציעתו של הבלם ניר ביטון. "הופעה מדהימה שלו", החמיא לנון אחרי ה-0:2 מול ריינג'רס. כמו סיפור חייו ההפכפך והלא שגרתי של חאתם כך גם מסעותיו בנבחרת, ומי שעד זמן מה לא באמת נספר במדים הלאומיים הפך לאחד הבאנקרים הגדולים של הרצוג. אחרי הפציעה שהשביתה את אלחמיד לכ-10 ימים הרצוג דאג, אבל אלחמיד הרגיע. הפציעה לא ממש מאחוריו - שבר קטן, כך אומרים, עדיין נמצא שם, ובמשך 90 דקות הערב הוא יצטרך לברוח מהכאב.
לואי טהא (דקות רשמיות מאז פולין: 810; משחק אחרון: 25 באוגוסט)
ממשחק למשחק, הפך לבאנקר. פחות פציע מעמיתיו לעמדה, הספיק כבר לעבור שמונה משחקים באירופה ומשחק ליגה אחד, במהלכו קבוצתו לא ספגה. באופן נדיר, לפחות מבחינה רפואית, לא נראה שיש להרצוג סיבה לחשוש.
אוראל דגני (דקות רשמיות מאז פולין: 450; משחק אחרון: 31 באוגוסט)
לא הכושר צריך להדאיג את הרצוג ואת דגני כמובן אלא השאלה - עד כמה רעשי הרקע בהפועל תל אביב, האונאוף, הפוסטים באינסטגרם, הכעוסים והמפויסים, השפיעו על הקיץ של דגני. בקמפיין זה שותף במשחק הגדול מול אוסטריה, וסביר להניח שאילולא פציעת ניר ביטון שמו לא נכתב כאן, אבל בנבחרת לא יתנגדו לתוצאה מהמשחק הקודם של דגני במדים הלאומיים.
עומרי בן הרוש (דקות רשמיות מאז פולין: 56; משחק אחרון: 11 באוגוסט)
הוא לא ממש מגן לפי תכונותיו, בטח לא במערך של חמישה שחקני הגנה, ואם הרצוג ישתמש בו כקיצון - ולא ביונתן כהן - סביר להניח שהאינטרס הטקטי יהיה תקיפה מימין ושמרנות משמאל. שיחק רק משחק אחד, חלקי, מאז משחק הנבחרת בפולין, בליגה הבלגית השנייה.
דור פרץ (דקות רשמיות מאז פולין: 508; משחק אחרון: 1 בספטמבר)
פה אין עניין של כושר משחק אלא של כושר בכלל. פרץ לא פתח טוב את העונה, נעלם ביותר מדי רגעים ולא מזכיר את הצעיר הפורץ של העונה שעברה. אם אכן כיאל ייעדר בגלל פציעה הוא מקבל משנה חשיבות.
ביברס נאתכו (דקות רשמיות מאז פולין: 130; משחק אחרון: 1 בספטמבר)
גם אחריו נאלץ הרצוג לעקוב יותר דרך סטוריז מאשר משחקים רשמיים, אבל לאחרונה החתימה בפרטיזן בלגרד הרגיע את המערכת ולבטח גם אותו. לפי אימון הערב, למרות מיעוט הדקות ולפי הווייב הכללי נראה שהרצוג שומר את הקפטן במעמד 'באנקר'.
מנור סולומון (דקות רשמיות מאז פולין: 420; משחק אחרון: 1 בספטמבר)
הרצוג מאמין בו ונתן לו צ'אנס כבר נגד פולין. לו בירם כיאל בריא ייתכן שהצ'אנס של סולומון יידחה, אבל לאור נתוני אמש מסתמן שבן ה-20 של שחטיאר דונייצק יוסיף ניחוח התקפי לקישור הישראלי. כבש במשחק הליגה האחרון מול אולימפיק דונייצק.
מונס דאבור (דקות רשמיות מאז פולין: 0; משחק אחרון: 26 במאי)
למעשה, דאבור הרי לא שיחק גם בפולין, בשל אירועי חתונתו, והמשחק הרשמי האחרון בו שותף היה משחק הפרידה שלו מרד בול זלצבורג. הוא עשה את זה עם צמד. ואז החתונה, שגרמה לו להחמיץ שני משחקים נבחרת, נקבעה בשל לו"ז מופרע שכולל גם מעבר דירה וחיים מאוסטריה לספרד. האירוניה ניצחה, כי דאבור טרם שותף בסביליה, אפילו לא נקרא לסגל למשחקים. והנה מואנס, שבלי קשר לדעתכם אם צדק או לא כשהחליט לא להגיע למשחקי הנבחרת כשהיא היתה צריכה אותו, צריך בעצמו את משחקי הנבחרת. במה לשינוי חשיבתי בסביליה, או במה ליעד הבא.
כאחד שלא שיחק מאז 26 במאי, היה חשש מחלודה אבל אנשים במחנה הישראלי סיפרו על חדות מפתיעה - אולי קצת פחות, בהתחשב ששותף בקיץ בשמונה משחקי אימון. הרצוג עקב אחריו במחנה בקיץ וסיפר אתמול שאינו מבין את ההחלטות בסביליה, אבל נראה שהוא כן ייתן לבחור שלו צ'אנס לשים ארבעה חודשים מסובכים מאחוריו. משחק רשמי ראשון העונה, בכל זאת.
ערן זהבי (דקות רשמיות מאז פולין: 732; משחק אחרון: 14 באוגוסט)
לפני שנתיים, ספטמבר 2017, נערך המשחק האחרון מול מקדוניה הצפונית, אז רק מקדוניה, אולי כי ערן זהבי איבד את הצפון: הקפטן התעצבן על קללות מהיציע, זרק את הסרט, הושעה ופרש מהנבחרת. שנתיים חלפו, ולא רק שזהבי הספיק לחזור למדים הלאומיים - הוא יהיה היחיד שעלה בהרכב ההוא ויעלה גם הערב! קולטים? השחקן היחיד שפרש מאותו ערב אומלל בסמי עופר הוא השריד היחיד מאותו הרכב.
זאת בהנחה שהוא בריא.
בשבועות האחרונים סובל זהבי מפציעה מטרידה בכף הרגל. הוא ניסה כמה פתרונות, היצירתי שבהם כלל הטסה בהולה של תמיר כפיר, מומחה מדרסים (אתם בטח מכירים אותו כ"בחור שעושה את המדרס של דג'וקוביץ'), ל-24 שעות בגוואנגז'ו. זהבי החל לשמור על עצמו, במשחק האחרון של קבוצתו אף יצא במחצית, הראש מוכוון נבחרת. הרצוג התייחס אתמול לרצון לשמור את זהבי רגוע, שכן פציעה כזו עלולה להסתבך בעצימות גבוהה - בטח שזהבי לא שיחק מאז 14 באוגוסט ומשחק מלא לא סגר מאז 27 ביולי. מקומו נראה מובטח, אבל גם הרצוג לא יכול היה אתמול להתחייב על 90 דקות. כושר הבקעה? 31 שערים בחצי השנה האחרונה ו-8 מ-10 הגולים האחרונים של הנבחרת.
בשיפולי ההרכב:
בירם כיאל - 0 דקות רשמיות מאז פולין; משחק אחרון במדי קבוצה: 12 במאי; סוחב פציעה.
יונתן כהן - 535 דקות רשמיות מאז פולין; משחק אחרון במדי קבוצה: 1 בספטמבר.
אופציות מהספסל:
דיא סבע - 826 דקות רשמיות מאז פולין, הכי הרבה בנבחרת; משחק אחרון: 14 באוגוסט.
דן גלזר - 696 דקות רשמיות מאז פולין; משחק אחרון: 1 בספטמבר.
תומר חמד - 53 דקות רשמיות מאז פולין; משחק אחרון: 31 באוגוסט.
שון ויסמן - 548 דקות רשמיות מאז פולין; משחק אחרון: 31 באוגוסט.
בן ביטון - 805 דקות רשמיות מאז פולין; משחק אחרון: 29 באוגוסט.
orenjos@walla.co.il