יואב היה אמור בכלל להיות על המגרש, עם החבר'ה שלו, במשחק שיסגור כנראה את סיפור האליפות. במקום זה הוא יושב עכשיו ביציע עם תוף ענק ביד. "החלטתי לפרוש", הוא מסביר לי. "בגיל 11, לא יכולתי יותר. הייתי שחקן חמישייה, אבל המאמן היה מטורף. הלכתי הביתה". במצב של 42-19 לחובת האקסית שלו, אני שואל אותו אם הוא היה יכול לעזור להם. "לא יודע. לא אכפת לי. אני גמרתי עם כדורסל".
המשחק עצמו היה גמור מהרבע הראשון, אבל זאביק צ'יבוטרו, המאמן של בית"ר בנימינה, מתיישב על הספסל רק שלוש דקות לסיום כשהקבוצה שלו שוחטת את גן שמואל/מנשה בשלושים הפרש. גם הוא יודע שהניצחון סוגר את סיפור האליפות בקט- סל א' מחוז שומרון. גם בשנה שעברה הם לקחו אליפות, גם אז לא הפסידו כל העונה. שבוע לפני, אני שואל את צ'יבוטרו איך הוא מכין את הילדים למשחק הגדול. "הילדים מבינים את המשמעות של המשחק", הוא אומר לי. "לא יהיו הכנות מיוחדות. נחדד כמה אלמנטים מקצועיים. הילדים יודעים שאם ננצח אז הסיפור סגור".
רבע שעה יושבים הילדים של גן שמואל בחדר ההלבשה. אחר כך הם יוצאים ומתקבלים ברעש מחריש אוזניים. "הילדים ישבו עם הראש למטה. הם לקחו קשה מאוד את ההפסד", אומר לי איתן ערער המאמן. "הם פשוט התרגשו מהמעמד והקהל. ראית שהם בכלל לא תיפקדו בהתחלה. היה להם קשה עם הלחץ". מסתבר שגם בקט- סל יש לחץ. הילדים לחוצים, ההורים לחוצים, המאמנים הכי לחוצים. כולם רוצים להצליח. העובדה שמדובר בילדים בני 10 או 11 לא קשורה לכלום. המאמנים בדרך כלל בטירוף. מפעילים לחץ על שופטים, מזכירות. "יש מאמנים שמשתמשים בכל מיני טריקים כדי לעקוף את החוקה", מסביר אילן רון, מאמן בעמק חפר. "מה עושים? יש קבוצות עם סגלים של 16 או 17 ילדים, אבל אפשר לרשום בטופס מקסימום 12 שחקנים, מינימום 10. במשחקים חשובים רושמים רק 10 כדי שתהיה פחות תחלופה ולא יצטרכו לשתף את הפחות טובים. עד השנה לא היה חוק של עבירה במתכוון, אז מאמנים היו אומרים לשחקנים לשים רגליים או לדחוף שחקן שרץ למתפרצת. מציבים שמירה אזורית שזה בניגוד לחוק. בקיצור, עושים הכל כדי לנצח".
בשנים האחרונות שיכללו את השיטות. למה להתמודד עם שחקנים במהלך העונה אם אפשר ללכת בקיץ לישובים סמוכים ולהביא ילדים לקבוצה שלך. המאמנים מבטיחים להורים שהאגודה תדאג לילד להסעות עד הבית לאימונים ומשחקים. בגן שמואל היה מאמן (שעזב את הארץ בינתיים) שבחלק ניכר מהקיץ הוא היה מסתובב בישובים ומשכנע שחקנים לעבור לקבוצה שלו. הוא היה משכנע את הילד, אחר כך את ההורים ולא שוכח להשביע אותם ש'לא הייתי אצלכם ולא דיברתי איתכם'".
המשחק הסתיים ב-91 הפרש
אלמוניות הענף מייצרת לא מעט תופעות מוזרות. אותה בנימינה, ששוחטת עכשיו את גן שמואל/מנשה, שיחקה במחזור הראשון של העונה נגד מכבי חדרה/קיסריה בחוץ. שניר, המאמן של חדרה/קיסריה, זוכר מצוין את המשחק. "נגמר 97:6 לטובתם. הם דרסו אותנו כל המשחק. גם כשהיה 60 ו-70 הפרש הם לחצו אותנו כמו מטורפים. בסוף השופט נתן לנו כמה זריקות עונשין כדי שנוכל לקלוע. הוא מכיר אותי. מה אני יכול להגיד כבר לשחקנים שלי במצב כזה?", הוא שואל. "אלה קבוצות שבאות לגמור אותך. לא אכפת למאמנים שלהם מכלום. אבל אני לא שוכח, איפה שתהיה לי הזדמנות - בילדים, בנערים, בנוער - אני אחזיר להם".
גם אלון שטיין, שהספיק להפוך להבטחה גדולה ומשחק כיום באולם מהליגה הגרמנית השנייה, נחשב לתופעה בתקופת הקט- סל שלו באבן יהודה. "היינו הקבוצה הכי טובה בליגה. כבר הבטחנו את הזכייה באליפות, ואז לפני משחק נגד בני ציון בא אליי המאמן ואמר לי 'תשמע, השיא של שחקן במשחק קט-סל עומד על 100 נקודות. תנסה לשבור אותו'", נזכר שטיין. "קלעתי 104 נקודות. היו לי גם משחקים של 60 או 70 נקודות. אני לא יודע אם זה דבר טוב. מה שבטוח - בתור ילד אתה נהנה לנצח". המאמנים מדברים בתחילת העונה על פיתוח הילד כשחקן ועבודה על יסודות, בפועל - כמעט כולם מחפשים הישגים. "הילד לוקח אליפות בכיתה ד', אחר כך בכיתה ה' ובכיתה ו'. בכיתה ח' הוא מגיע לשיא, גורר עוד שנה ופורש.
ומי שלא פורש כבר שחוק, לא רעב יותר", מסביר רון נווה, מנהל מקצועי בעירוני רעננה. " קט - סל יש רק בישראל. ביוגוסלוויה הילד משחק כדורסל, אבל הוא מתחיל לשחק בליגה רק בכיתה ט'".
אנשי מקצוע מסכימים שהבעיה העיקרית היא המאמנים. דווקא בגילאים הצעירים, בהם טביעת היד היא המכרעת, אפשר למצוא יותר תופעות טבע ממאמני כדורסל. בחלק גדול מהמקרים מגיעים מאמנים צעירים עם מושג כלשהו במשחק, שרואים בקט-סל את תחילת הדרך לפני הנסיקה הגדולה למשרות האימון של הכדורסל הישראלי. הם רוצים לעבוד. הכסף לא חשוב. "אגודות נותנות לך דילגיות, מגרשים טובים, תלבושות, כדורי עור. ואיפה הם יחסכו את הכסף - במאמן", מסביר משה תשובה, מנהל מקצועי ומאמן בעמק חפר. "אתה רוצה 1,500 שקל, אתה 1,600 שקל? אה יופי, ניקח את ה-1,500.
המאמן הוא הראי שלך, ככה אתה נראה בסוף. איך בוחרים מאמן? אחד שההורים רוצים אותו. את ההורים לא מעניין שאתה עובד בצורה יסודית, הם רוצים מאמן שלוקח אליפויות. אותו אחד שיושב במועצה וקובע מי יאמן, לא רוצה רעש. הוא ייקח את המאמן שיכבה לו שריפות. שיביא לו שקט".
מאמן מתחיל יקבל 1,200 שקל לחודש, כשברוב המקרים מדובר על שני אימונים בשבוע ומשחק ליגה. אבל זה לא נגמר בזה, יש אירועים חברתיים, השתלמויות, מחנות אימונים ועוד אלף ואחד דברים שהמועצות והאגודות מחייבות את המאמנים להשתתף בהם. משה תשובה: "מעטים יכולים להתפרנס מכדורסל. אם אתה אוהב את זה - טוב, אבל השכר זעום ואתה לא יכול להתפרנס. שואלים אותך אם לקחת אליפות. אם לא לקחת, מצבך אבוד, לא ייקחו אותך. המאמן לא מוערך פה.
שואלים אותך מה אתה עושה? מאמן קט -סל ? אה, יופי". גם המערכת עצמה מרמה מעט. בגילאים הצעירים יש את המחוזות, חלקם נידחים בלי יותר מדי תרבות ספורט וכישרונות. קבוצות לוקחות אליפות שנה אחרי שנה. משה תשובה: "ההורים והמערכת בטוחים שפה יש את קבוצת החלומות הבאה של הכדורסל הישראלי, אבל אז מגיעים לרמות הארציות - נוער ונערים לאומית וארצית, ואז אתה מתמודד מול הקבוצות מחולון או תל אביב ואתה רואה שאתה בכלל לא בכיוון. מאמנים חושבים שהם מוצאים כישרונות גדולים, אבל בחתך הארצי הם לא שווים הרבה".
"שאלו אותי בשביל מה אתה צריך את הכאב ראש הזה"
הקט- סל לא תמיד היה כאן. ב-1978 פנה אריה מליניאק לאיגוד הכדורסל עם הרעיון להקים ליגות לילדים. "שאלו אותי באיגוד אם לא מספיק הניירות שיש להם על השולחן, אם צריך עוד כאב ראש. הם לא רצו לשמוע", נזכר מליניאק. בסופו של דבר הקים מליניאק ליגה פרטית של 6-8 קבוצות שהיו מתכנסות בימי שישי למשחקים. פיני גרשון, צביקה שרף ומליניאק היו מגיעים לשפוט בהתנדבות. אחרי שנה אחת נשברו באיגוד והחליטו להקים את הליגה. אף איש מקצוע לא יגיד שהוא מצטער על המהלך, אבל אצל כולם קיימת תחושה שעם כמות השחקנים והקבוצות שקיימות, בכל זאת אפשר לצפות ליותר כישרונות. אותם אנשי מקצוע גם מסכימים שכישרונות כמו עודד קטש ויותם הלפרין הם לא תוצאה של הקט- סל אלא פשוט כישרון נתון. הם היו גדלים להיות שחקנים גדולים בכל מקרה.
"אחת הבעיות היא עם חוק הספורט החדש", אומר צביקה שרף. "היום שחקן של אגודה יכול להיכנס להסגר קטין ולעבור לאגודה אחרת. זאת הסיבה שאגודות משקיעות פחות בילדים. אני רואה ילד כישרוני במקום אחר, אני הולך ומביא אותו. למה אני צריך לשבור את הראש ולגדל אותו, שמישהו אחר יעשה את זה בשבילי. היום חשוב הכסף. הגענו לאיקס ילדים - קדימה יוצאים לדרך. מי שמחזיק את הקט-סל זה מאמנים צעירים שעובדים כמעט בחינם. הם מאמנים, אפסנאים, הכל. חוץ מזה, אין פיקוח. אגודות שמות מאמן ולא בודקות מה הוא עושה. ממשיכים לעבוד בשנת 2002 כמו ב-1950. יש מחקרים שאומרים מה טוב לילד וכו', אבל פה משום מה זה לא עובד".
אם לא תתרחש רעידת אדמה ספורטיווית בקט- סל א' מחוז שומרון, צ'יבוטרו ובית"ר בנימינה ירשמו עוד אליפות השנה. אמנון ערער יסיים עם גן שמואל/מנשה במקום השני אבל יתנחם באליפות עם הקבוצה המשחקת בליגת הילדים, שגם אותה הוא מאמן. ואם לא יקרו דברים יוצאי דופן, סביר להניח שאת כולם אפשר יהיה לפגוש עוד כמה שנים מוציאים אנרגיה במשחקי אחר הצהריים ביום שישי בשכונה.