עיתוני לוס אנג'לס מקבלים את זה בשלווה האפאתית המפורסמת של עירם. "ללילה אחד, התשובה לשאלה הבוערת 'מה לא בסדר עם הלייקרס' היתה פשוטה: הסקרמנטו קינגס הם קבוצה יותר טובה, לרגע זה ולעתיד הנראה לעין".
הל.א. טיימס המשיך וציין שעל אף שהלייקרס הציגו יכולת טובה יותר מאשר ברוב 19 ההפסדים שלהם העונה, כל שעלה בידם לעשות הוא לתת פייט לסקרמנטו, "לעשות מזה משחק".
"אני חשבתי שהלייקרס שיחקו היטב", אמר מאמן הקינגס, ריק אדלמן. קובי ברייאנט הסכים: "שיחקנו ממש, ממש טוב הערב", אמר. "חוץ מהפשלה המנטלית שהיתה לנו שם ברבע השלישי".
הפשלה אליה התכוון בריאנט - חגיגה מוקדמת מדי, כפי שכינה זאת פיל ג'קסון - אירעה לאחר שהלייקרס עלו ליתרון 12 נקודות ברבע השלישי. הקינגס לא נבהלו, נתנו ריצה של 5:16 וסיימו את הרבע ביתרון שלוש נקודות.
"כל קבוצה משתפרת. גם אנחנו נשתפר"
הלייקרס, קבוצה נואשת למדי המחפשת בכוח משהו חיובי להיאחז בו (כמו הופעה מכובדת נגד אחת הקבוצות הטובות בליגה), חייבים לזכור שהקינגס משחקים כרגע ב-65 אחוז מהפוטנציאל שלהם, על פי הערכתו של כריס וובר. הם עדיין מסתגלים מחדש לרכז מייק ביבי, שנעדר במשך 27 המשחקים הראשונים של העונה בזמן שהתאושש מניתוח, ובמשך ארבע וחצי הדקות האחרונות הם שיחקו ללא הסופר-מחליף שלהם, בובי ג'קסון, ששבר עצם בידו השמאלית.
"כל קבוצה משתפרת. גם אנחנו נשתפר", אמר וובר. "אבל ספגנו את המיטב שהיה להם להציע היום. היינו בפיגור 10 ברבע השלישי, ספגנו את המיטב שלהם. אם בכלל, הוכחנו שאנחנו שלווים ורגועים".
אכן, לא רק האופן בו הגיבו לקשיים במשחק היה שונה מפעם. הקינגס הישנים נודעו בירידות שלהם על שחקנים ואוהדים במשחקי חוץ. אבל הפעם לא היו מחוות מטופשות מצידו של וובר, או צרחות פראיות מצד ביבי. כשהכל נגמר, וובר לא אמר דבר. הוא פשוט הצביע על על השם שעל חולצתו. זה הספיק.
עם זאת, חייבים לציין שלפני המשחק לא הצליח וובר להתאפק, ועקץ את ריק פוקס בהתייחסו לקטטה של פוקס עם דאג כריסטי במשחק טרום-עונה. "אני חושב שפוקס יודע מה 99 אחוז משחקני הליגה חושבים עליו ועל המצב שלו. זה כאילו, הוא צריך להיות בשקט. אחרי שאתה מקבל מכות, פשוט תהיה בשקט. מה כבר יש לו להגיד?"
ומה עם הלייקרס?
אחת האבחנות בנוגע אליהם היא שהם לא מנסים מספיק. אבל העובדה היא שאי אפשר לגבור על היריב בריבאונד 42:61 ולחסום שש זריקות (כמו שהלייקרס עשו מול סקרמנטו) מבלי להשקיע קצת מאמץ. "המאמץ הוא אותו מאמץ", אמר פוקס. "למרבה הצער, הוא כבר לא מספיק. מה שנתנו בשנה שעברה כבר לא מספיק טוב".
היו רגעים שבהם הלייקרס נראו טוב, שבהם הזריקות פגעו והאוהדים הריעו ועוצמת הרגשות ומצלמות הטלוויזיה השרו על המשחק הרגשה של פלייאוף. שאקיל אוניל קלע שמונה נקודות תוך שלוש דקות בסמוך לסוף המחצית, והמשיך להשתלט בתחילת הרבע השלישי. "נתנו מה שצריך במשך שיים וחצי רבעים", אמר ברייאנט. "אבל אנחנו לא ברמה שנוכל לשחק ככה במשך 48 דקות".
זה לא כאילו שהם לא מצליחים לעבור את החצי. הלייקרס מוצאים דרך להעביר את הכדור לידיים של שאקיל וקובי, ושני אלה יוצרים זריקות חופשיות לעמיתיהם. הזריקות פשוט לא נכנסות. במשחק מול סקרמנטו, עיקר האשמה רבצה על כתפי שאק וברייאנט. הם החמיצו 16 מ-20 הזריקות שלהם במחצית השנייה. רוב ההחמצות של שאקיל היו בליי-אפ. אלה של קובי היו פרועות, כמו לפני ארבע וחמש שנים. "יכול להיות שחדרתי יותר מדי לסל", הודה.
"שאק 'הדינאמי' איננו עוד"
ג'קסון אמר שהיו לו השגות פילוסופיות על כמה מהחלטותיו של קובי, כמו ניסיונותיו ללכת מול יותר ממגן אחד, אבל אמר שמדובר במקרה נקודתי. אחרים, כולל צ'ארלי רוזן (הפרשן הנחשב של ESPN) חושבים שצורת המשחק של קובי העונה היא המגרעת העיקרית של הלייקרס. הוא לא עושה מספיק הגנה והוא מאבד קרוב לארבעה כדורים למשחק. מצד שני, אם כולם היו משקיעים כל-כך הרבה כמוהו, במשחקים ובאימונים כאחד, ייתכן שהלייקרס היו נראים אחרת.
הדבר שבאמת מדאיג את הלייקרס, עם זאת, הוא חוסר יכולתו של שאק להכריע מגינים כמו פעם. מול סקרמנטו הוא שוב נראה אנושי, ונזקק לאחוז חריג מבחינתו של 11 מ-16 מהשדה כדי להגיע ל-27 נקודות סך הכל. לאחר המשחק אמר ג'קסון שעולם הכדורסל פשוט יצטרך להתרגל לזה, ששאק "הדינאמי" של פעם איננו עוד.
בין אם זה הגיל, הפציעה בבוהן או הנעל המיוחדת שהוא נאלץ לנעול, פשוט אין לו את הכוח המתפרץ שפעם אפיין את משחקו. זה אומר שכלי הנשק העיקרי של הלייקרס כבר לא יעיל כל-כך, וזו כנראה הסיבה שהם הפסידו לקינגס בקטגוריית הנקודות בצבע 30:52. פעם, הלייקרס שלטו בקטגוריה הזו ללא מצרים. הלייקרס פשוט לא נראים כמו פעם.
