יותר מ-1.26 מיליארד יורו הוציאו קבוצות הליגה הספרדית הבכירה במהלך הקיץ לקראת פתיחת עונת 2019/20 - שיא כל הזמנים. וחלון ההעברות, למי שמודאג (ניימאר?), עדיין פתוח בשבועיים הקרובים. מעל 800 מיליון יורו, כשני שלישים מהסך הכולל של הליגה, הוציאו שלוש הגדולות של ספרד, ואיתן נתחיל את הסקירה שלנו לקראת העונה שיוצאת לדרך הערב (שישי, 22:00, ערוץ 50) עם אתלטיק בילבאו שמארחת את האלופה ברצלונה. אל יתר קבוצות הליגה נגיע בשבת.
ברצלונה
עדיין ה-Team to beat בספרד ולמעשה באירופה כולה, גם אם לא זכתה בליגת האלופות מאז 2015. בסוף אפריל נראה היה כי ברצלונה תחגוג טרבל שלישי בתולדותיה, אבל אז הגיעה הקריסה המפוארת בגומלין חצי גמר ליגת האלופות באנפילד ולכך הצטרף בהמשך גם ההפסד לוולנסיה בגמר הגביע. בארסה נותרה עם אליפות (שמינית ב-11 העונות האחרונות) בלבד ועם הרבה מחשבות לקראת 2019/20. ובסופן, ארנסטו ואלוורדה נשאר בתפקידו למרות הביקורות והכדורגל נטול הברק, שני גלקטיקוס הונחתו ואולי גם ניימאר יחזור כדי ליצור את החלק ההתקפי המסוכן בתולדות המשחק.
המאמן
אז ואלוורדה עוד כאן. למרות עשרות דיווחים על כך שהודעת הפיטורים יוצאת ממש עוד רגע קט, המאמן הבאסקי בן ה-55 פותח עונה שלישית על הקווים של ברצלונה, בידיעה שהפעם אליפות בלבד לא תספיק לו ותסתום את הגולל על אופציה לעונה רביעית. עוד לפני המבחן בליגת האלופות, בקטלוניה מצפים לראות כדורגל קצת פחות שמרני מצד ואלוורדה. גם אם לא טוטאל-פוטבול, לפחות נגיעות מהטיקי-טאקה המוכר.
הסגל
האם זו העונה בה ברצלונה תראה שהיא מסוגלת להמשיך לתפקד ברמות הגבוהות גם ביום שאחרי ליאו מסי? התלות בעילוי הארגנטינאי הייתה עצומה בעונה החולפת (51 שערים ב-50 משחקים) ולרגעים נדמה היה כי הקטלאנים עברו לשיטה של נבחרת ארגנטינה: תנו את הכדור למסי, זוזו וקוו לטוב. לשמחתה של בארסה, בקבוצה זה עובד הרבה יותר טוב והאליפות נשארה בקאמפ נואו, אלא שמסי רוצה זכייה חמישית בליגת האלופות בעונתו ה-16 ואת זה, מסתבר, הוא לא יכול להשיג לבד. אנטואן גריזמן הגיע מאתלטיקו כרכש הנוצץ כדי להיות כינור שני ולחפות על הירידה במספרים של לואיס סוארס, כשבמחזורי הפתיחה יידרש גם למלא את מקומו של מסי הפצוע. סאגת ניימאר המייגעת עוד לא נפתרה, אם כי התעקשות של מסי צפויה לסלול את חזרתו ולהוביל לעזיבה של פיליפה קוטיניו. פרנקי דה יונג אמור להחזיר את משחק המסירות הקצרות ולשלוט בקצב יחד עם ארתור, ג'וניור פירפו הכישרוני יהווה גיבוי לג'ורדי אלבה ואולי גם יצוץ לפתע תוצר ראוי של לה מאסיה אחרי שנים מנומנמות.
אתלטיקו מדריד
אולי הקבוצה הכי מסקרנת באירופה בקיץ הזה. ההגנה המיתולוגית התפרקה, העוגן בקישור עזב אחרי שנה בלבד, הכוכב הגדול נמכר למתחרה והכישרון המבטיח ביבשת נחת כדי להחליפו וכבר הספיק להלהיב בטרום העונה. מהפכת דייגו סימאונה יצאה לדרך מיד אחרי הביקור בטדי, ובספרד כבר הספיקו לקרוא לקבוצה החדשה: "אתלטיקו מדריד הגדולה אי פעם". מדובר בהפרזה, בטח לפני ששוחקה דקה רשמית אחת, אבל הגישה ברורה, בטח אחרי ה-3:7 בדרבי. אתלטיקו כבר לא יכולה לבוא קטנה ולצאת גדולה. הקולצ'ונרוס יסכמו חלון בו גם הצליחו להתחזק וגם לצאת ברווח כספי. האם סגנית האלופה גם תצליח לוותר על הגדרתה כסגנית?
המאמן
במקום לחפש אתגר חדש במקום אחר, סימאונה נשאר באתלטיקו ויצר לעצמו אתגר גדול אף יותר. הוא המאמן המעוטר בתולדות אתלטיקו, בעל השכר הגבוה בלה ליגה ומחזיק בתפקידו יותר מכל אחד אחר במועדונים הבכירים באירופה, ובקיץ הזה הוא לקח על עצמו משימה לא פשוטה. הארגנטינאי בן ה-49 התחיל לעצב את הבית שלו מחדש ועל פניו נראה שכל הרהיטים החדשים נמצאים בדיוק במקום. נותר לראות איך ישמור על הסדר כשאורחים יתחילו לבקר.
הסגל
האם פליפה ומריו הרמוסו יצליחו להשכיח את דייגו גודין, אחד הבלמים הטובים בתולדות אתלטיקו? האם קירן טריפייר מסוגל להסתגל לדרישות של סימאונה ולהשכיח את חואנפראן, מגדולי המגנים הימניים של המועדון? ואיך תעבור עונת הבכורה האירופית של רנאן לודי המבטיח, שצריך לסתום את החור שהותירו פיליפה לואיס ולוקאס הרננדז? לא מעט שאלות פתוחות יש בהגנה החדשה של סימאונה, אבל לפחות מאחוריה יש סימן קריאה מובהק בדמות יאן אובלק. מרקוס יורנטה והקטור הררה ינסו למלא את החלל של רודרי, ואת עיקר העניין ימשוך ז'ואאו פליקס ברוך הכישרונות. הסופרסטאר הפורטוגלי החדש נכנס לנעליו של גריזמן ונראה כאילו נולד לשחק באתלטיקו, כשגם שיתוף הפעולה עם דייגו קוסטה מבטיח רבות. אם גם רודריגו יגיע מוולנסיה, לאתלטיקו יהיה עומק התקפי שלא היה לה מעולם, ולברצלונה סיבה טובה לחשוש.
ריאל מדריד
לא לזה ציפה זינדין זידאן כאשר הסכים לחזור לריאל מדריד לפני כחמישה חודשים. כוכב העבר הצרפתי, שהוביל את הבלאנקוס לשלוש זכיות רצופות בליגת האלופות וראה אותם קורסים בלעדיו, הכין תוכנית לבניית הקבוצה מחדש וחשב שיהיו בידיו הסמכויות המלאות לביצועה. אלא שכמו רבים מקודמיו, הוא נתקל במחסום העונה לשם פלורנטינו פרס. זיזו סימן את פול פוגבה כרכש המרכזי שלו לקיץ, ולא קיבל אותו. הוא רצה להיפטר מגארת' בייל, וראה את הנשיא שלו מסכל את המעבר לסין ברגע האחרון. גם חאמס רודריגס עוד בסגל בניגוד לדעתו, ומאבק הכוח המתמשך הזה עלול להגיע לכדי פיצוץ עם סיפור ניימאר, בו פרס מעוניין מאוד (גם כדי למלא את החלל השיווקי שנוצר בעקבות מכירת רונאלדו וגם מתוך רצון לנצח את ברצלונה בחלון) ואילו זידאן פחות. הרבה פחות.
המאמן
אלו בדיוק הדברים שגרמו לזידאן לעזוב בקיץ שעבר. המאמן בן ה-47 רצה את פוגבה בפנים את בייל בחוץ, והנה הוא פותח עונה עם בייל וללא פוגבה. ולניימאר מבחינתו אין בכלל מקום בהרכב. תקופת ההכנה נראתה רע מאוד והשביעייה המהדהדת שספגה ריאל בדרבי מול אתלטיקו מסמלת אותה יותר מכל. אז זידאן עשה כל מני ניסויים בהגנה, כולל מערך של שלושה בלמים, ועדיין מחכה שאדן הזאר יסיר את הקילוגרמים המיותרים וייכנס לקצב כמי שאמור להוביל מקצועית. והעצבים משחקים תפקיד. לאחרונה אף דווח כי בריאל מתאמצים להפחית ככל האפשר את מספר ההופעות התקשורתיות של המאמן, מחשש כי המתח בו הוא שרוי יבוא לידי ביטוי באחת ממסיבות העיתונאים. רגע הפיצוץ, כך נראה, קרוב מתמיד.
הסגל
אז זידאן לא קיבל את מבוקשו, למרות השקעה של יותר מ-300 מיליון יורו. אם היריבה העירונית ביצעה מהפכה, את השינוי של ריאל ניתן להגדיר כסמי-מהפכה. הזאר הוא הרכש המרכזי, אדר מיליטאו יהווה גיבוי לסרחיו ראמוס ורפאל וראן אחרי שנוסה לצדם בהכנה, ופרלאן מנדי אמור להוריד מהעומס שיש על מרסלו בעמדת המגן השמאלי. אבל הקישור לא עבר את השינוי המתבקש. לוקה מודריץ' היה חלש אחרי הזכייה בכדור הזהב וגם לטעמו של זיזו כבר נמצא מעבר לשיא, וגם קאסמירו וטוני קרוס לא הבריקו בעונה הקודמת. הזאר יצטרך להוביל התקפית ולהיות ספק השערים השני אחרי קארים בנזמה, שסיים עונת שיא מבחינה אישית ושוב לא אמור לחשוש למקומו, שכן זידאן לא מתלהב מלוקה יוביץ' שעשוי לצאת להשאלה למרות שרק הצטרף. אם ניימאר לא יגיע, ויניסיוס אמור לעשות את קפיצת המדרגה. בכל אופן, ריאל מסתמנת כרגע כקבוצה השלישית בטיבה, ולא כמי שמסוגלת לקרוא תיגר על ברצלונה. בדיוק כפי שסיימה את 2018/19.
