המבחן האחרון של ואן חאל

לואיס ואן חאל הערב אולי לפני המבחן האחרון שלו בברצלונה הערב מול מאיורקה. כל הספקולציות כבר נכתבו בקשר למעמדו של המאמן ההולנדי השבוע. ההנהלה, בלית ברירה נעמדה מאחוריו גם לאחר ההפסד הביתי המשפיל לסביליה (0:3), למרות מחאות הקהל והנפת המטפחות הלבנות הכל כך סמליות. יש לציין כי אוהדי ברצלונה לא התלהבו מהבחירה החוזרת בואן חאל, שכבר מיצה את עצמו בקבוצה בקדנציה הקודמת שלו. נראה היה כי נשיא הקבוצה, ז'ואן גספארט, בחר בהולנדי משום שהוא רצה ללכת על בטוח. החרב ניצבה על צווארו של גספארט עוד בסיום העונה שעברה, לאחר שתי עונות של ניהול כושל בהן לא הגיעה הקבוצה לשום הישג משמעותי. גספארט כאמור, החליט ללכת על בטוח ולמנות את האיש שהביא שתי אליפויות בקדנציה הקודמת שלו. האיש עם המחברת נכשל כמעט בכל דבר בו הוא נגע בשלשו השנים האחרונות ונראה היה כי הכדורגל שלו הפך להיות מיושן ולא רלבנטי. הולנד, אחת הנבחרות החזקות בעולם, זו שעדיין נמצאת בטופ 10 בדירוג פיפ"א השבועי גם כיום, נכשלה בהעפלה למונדיאל תחת שרביטו של ואן חאל. אפשר לומר שגספארט נתן לו הזדמנות בלתי חוזרת לשקם את מעמדו.

ואן חאל לקח אמנם שתי אליפויות עם ברצלונה, אך הדבר קרה כשלה קורוניה דישדשה עדיין בבינוניות שלפני הגעת אירורטה ולפני ריאל מדריד הפכה למעצמה שהיא כיום ולפני שולנסיה גילתה את הקטור קופר ורובן בראחה. ברסה פשוט ניצלה חולשה יחסית של הליגה באותו זמן נתון ולראיה כישלונה הקולוסאלי באותן שנים בליגת האלופות. בינתיים הליגה התחזקה וברצלונה נשארה כמעט עם אותו הסגל. מינוס ריבאלדו.

עם הגעתו של ההולנדי מאייאקס, בנה ואן חאל סגל שהקטאלונים אינם מזדהים עימו עד היום, חמש שנים אחרי גיבושו. הקטאלונים הם אמנם ספרדים, אך הם קטאלונים לפני הכל וברצלונה הוא הדבר הכי קטאלוני שיש להם. מועדון הפאר הזה הפך להיות הסמל שלהם. סמל לעצמאות. סמל לכוח ובעיקר סמל לגאווה. ואן חאל הרס הכל ברגע שהעלה הרכב ובו שישה שחקנים הולנדים. בשביל אוהדי ברצלונה, חזרתו של ואן חאל דומה לחזרה דמיונית של אלי גוטמן לבית"ר ירושלים. אך כל עוד הוא לקח אליפויות, הצליחו האוהדים להדחיק את שנאתם אליו, למרות שאפילו בימי השיא שלו היו כאלה שדרשו את ראשו. עם ריבאלדו זה כבר היה סיפור אחר.

בקיץ דיברו בברצלונה על "המהפכה הארגנטינית" עם החתמתו הצפויה של קרלוס ביאנצ'י מאמן בוקה ג'וניורס. ביאנצ'י הגיע עם בוקה להישגים חסרי תקדים והאוהדים של ברסה העדיפו כל דבר על פני ההולנדים הרבים שהסתובבו להם בין הרגליים, בטח ארגנטינים, שהם הרבה יותר דומים באופים ובשפתם לקטאלונים הגאים. ביאנצ'י עזב את תפקידו במועדון הפאר הארגנטיני והתפנה למשרה, אלא שאז, כשכולם עוד היו עסוקים במונדיאל, כולל ריבאלדו, גנב גספארט את לואיס ואן חאל.

לפני שלוש שנים כשואן חאל הסתכסך עם הכוכב הברזילאי ובקשוי נתן לו דקות משחק, ניצח ריבאלדו בסופו של דבר ובסופה של אותה עונה הלך המאמן הביתה. השנה כשגספארט חזר לאופציה ההולנדית עם הזנב בין הרגליים, הדבר הראשון שעשה המאמן היה להעיף את
ריבאלדו. יש לציין כי הקשר הברזילאי היה בשיאו אחרי מונדיאל מצויין, ואחרי שהוא בעצמו התבטא כי הוא אינו רוצה לעזוב את הבירה הקטאלונית בשום אופן.

למרות ההצלחה חסרת התקדים בליגת האלופות, הרי שערב המשחק הגורלי מול מאיורקה, ישנם בוודאי אוהדים שיקבלו אפילו הפסד של קבוצתם בשמחה. העיקר שואן חאל ילך.