פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      היה עשר: סיכום קריירת ה-NBA של עומרי כספי

      צילום: AP

      עשר השנים שבהן עומרי כספי שרד ב-NBA הן רק לא ההישג הגדול ביותר של כדורסלן ישראלי אי פעם, הן גם הופכות אותו למודל מושלם לחיקוי. סיכום הקריירה שלו מעבר לים, כולל תחושת ההחמצה והמסר שצריך לעבור לדורות הבאים

      החתימה של עומרי כספי במכבי תל אביב מסמנת, כמעט בוודאות, את סוף קריירת ה-NBA של הישראלי הראשון בליגה הטובה בעולם. כספי לא היה רק הישראלי הראשון ב-NBA, עד כה הוא גם השחקן הישראלי היחיד שהותיר בה חותם משמעותי (גם אם מתייחסים לטי ג'יי ליף כסוג של ישראלי). החזרה לארץ היא הזדמנות טובה לסכם את הקריירה שלו מעבר לים.


      כספי נבחר במקום ה-23 בדראפט של 2009 על ידי סקרמנטו ושיחק עשר עונות ב-NBA, בהן השתתף ב-588 משחקים ורשם ממוצעים של מעל ל-20 דקות, 7.9 נקודות ו-4 ריבאונדים למשחק עם אחוזים קרובים לממוצע מהשדה (45.4) ומהשלוש (36.8). אלה מספרים של מישהו שהיה שחקן NBA לגיטימי לחלוטין למשך עשור שלם. זה מאוד מרשים, וצריך קונטקסט כדי להבין עד כמה מה שכספי עשה בעשור האחרון רחוק מלהיות מובן מאליו.


      רוב השחקנים שמנסים את מזלם בליגה הטובה בעולם שורדים הרבה פחות זמן, משחקים הרבה פחות דקות וקולעים הרבה פחות נקודות. כמה מהאירופאים הבכירים ביותר, כמו חואן קרלוס נבארו, רודי פרננדס ומילוש תאודוסיץ', ויתרו על אופציית ה-NBA לאחר שנים בודדות. לא מעט שחקנים שנבחרו גבוה מאוד בדראפט לא הצליחו להשתלב בליגה. אם ניקח רק את דראפט 2009 של כספי עצמו, ניתן למצוא שם את האשים ת'אביט שנבחר שני, ג'וני פלין שנבחר שישי, טרנס וויליאמס שנבחר 11 וארל קלארק שנבחר 14 כבחירות לוטרי שלא החזיקו מעמד בליגה. לאורך השנים נוכל למצוא עשרות שחקנים שנבחרו בלוטרי והיו מתחלפים בשמחה עם הקריירה של עומרי.

      עומרי כספי שחקן סקרמנטו קינגס (AP)
      הרבה בני מחזור שלו היו מתחלפים איתו. עומרי כספי במדי סקרמנטו (צילום: AP)

      נתוני הדקות והנקודות של כספי הם של שחקן רוטציה לכל דבר. אם נשווה את ממוצעי הקריירה שלו לממוצעי שחקנים בעונה החולפת, הם היו ממקמים את כספי במקום ה-234 מבחינת דקות ובמקום ה-218 מבחינת נקודות. בחלוקה ל-30 קבוצות, מדובר בנתונים שווי ערך לשחקן השמיני ברוטציה של קבוצה ממוצעת. ואכן, כספי קיבל דקות קבועות ולקח חלק ברוטציה הקבועה של הקבוצה שלו בכל עונה שלו בליגה פרט לאחת - העונה הרביעית בה שיחק בקליבלנד. בשנים האחרונות פציעות הגבילו אותו, אבל כאשר היה בריא הוא קיבל דקות עקביות רוב הזמן.


      צריך לומר זאת שוב - בכל עונה יש מאות שחקנים ב-NBA עצמה שלא מצליחים להשתלב ברוטציה הקבועה של הקבוצות שלהם, שלא לדבר על השחקנים שבכלל לא מצליחים להיכנס לליגה. היכולת של כספי להתמיד לאורך עשור שלם כשחקן רוטציה אמיתי ב-NBA צריכה להיחשב כהישג הגדול ביותר של כדורסלן ישראלי אי פעם.


      מה אפשר לכספי לתפקד כשחקן NBA לגיטימי לאורך עשור? לא כישרון נדיר מהסוג שדני אבדיה מראה ניצוצות ראשוניים שלו. בשיאו, לכספי היה סט תכונות של רול פלייר אפקטיבי, שחקן משני שתורם את חלקו בלי להפריע. השילוב שלו בין גודל, אתלטיות, משחק ריצה וקליעה מבחוץ הוא כזה שמתאים מאוד לאופן בו הכדורסל התפתח בעשור הזה. הוא התמחה בתנועה ללא כדור לטבעת, כאשר היה נתיב פנוי ידע לחדור גם עם הכדור והסיומת שלו בצבע מצוינת. ההגנה האישית שלו סבירה בסטנדרטים של ה-NBA (שזה מרשים ביותר) וקבלת ההחלטות שלו בשני הצדדים טובה. הוא תמיד עלה לשחק עם אנרגיות חיוביות וניסה לקחת כל הזדמנות שקיבל. זו הדרך של שחקנים שאין להם כישרון של סופרסטארים להשתלב ב-NBA.

      עומרי כספי, ממפיס גריזליס (AP)
      ילדים, תלמדו: ככה צריך להיראות שחקן NBA שאינו סופרסטאר. עומרי כספי בממפיס (צילום: AP)

      אבל דווקא רשימת היכולות המרשימה הזו של כספי יכולה להשאיר אותו, לצד ההישג העצום שלו, גם עם תחושת פספוס מסוימת. למשך תקופה מסוימת הייתה תחושה שכספי מסוגל לקחת צעד נוסף קדימה, להפוך משחקן רוטציה לגיטימי לשחקן רוטציה משמעותי, משחקן שיש לו מקום ב-NBA לשחקן שקבוצות איכותיות מחפשות כמי שיכול לספק דקות טובות לצד הכוכבים. הצעד הזה לא קרה.


      הנתון שמעיד על הפספוס הוא שכספי מסיים (כנראה) את קריירת ה-NBA שלו ללא אף משחק פלייאוף. הנתון הזה הוא בחלקו קוריוז. הרבה מאוד מהשחקנים שכן רושמים דקות בפלייאוף עושים זאת בגארבג' טיים או בתפקיד שולי מאוד, צריך שילוב נדיר של התרחשויות וחוסר מזל כדי להעביר עשור שלם כשחקן רוטציה בלי שזה יקרה. כספי שיחק בשתי קבוצות פלייאוף. יוסטון של 2014 הפסידה בסיבוב הראשון בשישה משחקים צמודים וכספי לא נכנס לרוטציית שמונה השחקנים של קווין מקהייל. גולדן סטייט של 2018, שנוטה להשתמש ברוטציה רחבה בפלייאוף, שחררה את כספי מעט לפני סוף העונה בגלל שילוב נסיבות שכלל פציעה שלו, פציעה של סטף קרי שדרשה החתמת רכז נוסף והעדפה של הווריירס לא לוותר על צעירים שבאותו שלב לא היו אפקטיביים. הנתון החצי קוריוזי של אפס משחקי פלייאוף עשוי להשאיר את כספי בדפי ההיסטוריה של ה-NBA. כרגע הוא מדורג רביעי בכל הזמנים במספר משחקים בעונה הרגילה של שחקן שלא שיחק כלל בפלייאוף.


      אך מעבר לצירופי המקרים, הנתון של אפס משחקי פלייאוף כן מעיד על שחקן שלא הצליח לשכנע קבוצות גדולות שכדאי לתת לו הזדמנות ארוכת טווח. היה שלב בו נדמה היה שכספי כן הופך לשחקן כזה. זה קרה לאחר עונת 2015/16, העונה הטובה בקריירה שלו, בה הוא היה אחד השחקנים הטובים של סקרמנטו וסיפק שורה סטטיסטית של 11.8 נקודות ב-48.1 אחוזים מהשדה, 1.6 שלשות ב-40.9 אחוזים, 5.9 ריבאונדים ו-1.4 אסיסטים ב-27 דקות משחק. אם הוא היה מסיים חוזה באותו קיץ, קיץ 2016 המפורסם בבזבוזים שלו (שנבעו מזינוק חד פעמי בתקרת השכר), סביר שכספי היה מקבל חוזה גדול מקבוצה עם שאיפות פלייאוף. אבל נותרה לו עוד עונה בחוזה בסקרמנטו, ובה הוא איבד את המומנטום.

      עומרי כספי (שני מימין) ושחקני יוסטון רוקטס לאחר ההפסד לפורטלנד טרייל בלייזרס (AP , Greg Wahl-Stephens)
      גם את זה יזכרו לו. כספי על הספסל בפלייאוף (צילום: AP)

      שלוש העונות הבאות, שהיו אמורות להיות עונות השיא של כספי, התבררו כשנות דעיכה. שתי הסיבות המרכזיות לכך היו שתי הסיבות שבגללן כספי לא מיצה את ההזדמנות בגולדן סטייט: פציעות וחוסר יציבות בקליעה מבחוץ. בכל העונות האלה הוא לא הצליח להחזיק מעמד יותר משבועות בודדים מבלי להיפצע, בסופו של דבר הוא לא שיחק יותר מ-53 משחקים באף אחת מהן וקבוצות הרגישו פחות ופחות בנוח להמר עליו. שבע העונות המלאות שהוא שיחק, בשש מהן הוא שיחק בין 65-77 משחקים, כנראה נתנו את אותותיהן על הגוף של כספי, כפי שקורה ללא מעט שחקנים ב-NBA.


      חוסר היציבות בקליעה בא לידי ביטוי לכל אורך הקריירה של עומרי והגיע לשיא בשלוש השנים האחרונות. הוא איבד ביטחון בקליעה, ניסה לשנות סגנון וזה רק הקטין את הביטחון שלו, התקשה להיכנס לקצב בגלל הפציעות והפך משחקן שהקליעה מבחוץ היא יתרון שלו לשחקן שזה אחד החסרונות המרכזיים שלו. בשלוש העונות האחרונות כספי מיעט מאוד לזרוק שלשות, דווקא בתקופה בה שחקני חוץ שלא זורקים שלשות הלכו ונעלמו מהליגה. זו הייתה עוד סיבה מרכזית לכך שקבוצות פלייאוף לא מיהרו להמר עליו גם כשהיה פנוי.


      הקריירה של כספי מדגימה עד כמה חמקמקה ההצלחה עבור שחקני NBA שהם לא סופרסטארים. כספי עבד קשה מאוד כדי להביא את עצמו למצב בו הוא נראה כמו שחקן משלים אידיאלי, כמו שחקן שניתן לדמיין כאופציה חמישית בחמישייה של קבוצה טובה או כשחקן שביעי-שמיני בקבוצה מצוינת, רק חבורה אקסקלוסיבית מאוד של שחקנים מגיעה למעמד כזה. אבל הוא לא הצליח לשמור על היכולת הזו לאורך זמן ולא התמזל מזלו להיות במקום הנכון בזמן הנכון.


      בכל מקרה, בסטנדרטים של הכדורסל הישראלי עצם היכולת להגיע למעמד הזה, של שחקן NBA לגיטימי למשך עשור ושל עונה אחת נפלאה בה דיברו עליו בתור פוטנציאל להפוך לשחקן פלייאוף משמעותי, הופכת את כספי למודל הטוב ביותר לחיקוי שיש לנו. הדור הצעיר והמבטיח שגדל כיום בוודאי הושפע מההתמדה והנחישות שאפשרו לכספי למצות את היכולות שלו ולהשתלב בליגה של הגדולים ביותר. מעבר לתרומה המקצועית למכבי תל אביב, הוא יוכל לתרום מהניסיון שלו לצעירים המסקרנים, ששניים מהם ישתפו איתו פעולה בשנה הקרובה.