ארנב הזהב: אוסקר פרס, משוערי הצמרת הנמוכים בהיסטוריה, פרש בגיל 46

הוא עמד לפני שריקת הפתיחה באיצטדיון אצטקה והזיל דמעות - בכי חסר מעצורים של שמחה ועצב בו זמנית. ביום ראשון האחרון נפרדה קרוס אסול משיאן ההופעות שלה, ואוסקר פרס נפרד מכדורגל. האוהדים הריעו ביציעים והמתינו להצלה האחרונה של השוער המיתולוגי, כי פרס לא באמת נטל חלק במפגש מול טולוקה במחזור השני בליגה המקסיקנית. הוא עלה לכר הדשא עם סרט הקפטן רק כדי לקלוט כדור אחד שנבעט לעברו בכוונה ממרכז המגרש, ואז ללחוץ לכולם את היד ולהעביר את השרביט לחסוס קורונה - השוער והקפטן האמיתי.

עקבו אחרי יוכין בפייסבוק

היתה בכך סמליות רבה, כי קורונה בן ה-38 הוא זה שמנע את שובו של פרס בן ה-46 לקרוס אסול במשך עשור. כבר ב-2009, שנה אחרי שנאלץ לעזוב את מועדונו האהוב בשל סכסוך עם המאמן דאז סרחיו מרקריאן, שקל השוער הוותיק לתלות את הכפפות. עונת ההשאלה בטיגרס היתה מאכזבת, הפציעה תיסכלה אותו, והעתיד לא נראה מבטיח. אלא שאז חזר חבייר אגירה לקדנציה שניה כמאמן נבחרת מקסיקו, והכל השתנה. הבוס, שסמך על פרס בעיניים עצומות במונדיאל 2002, שיכנע אותו לבטל את תוכניות העצובות ולשוב למדים הלאומיים. אחרי שהרשים במשחקי ההכנה, קיבל פרס שוב את האפודה הראשונה, כיכב בגביע העולם בדרום אפריקה ב-2010, והחליט שימשיך לזנק בין הקורות כל עוד יוכל. במקום להסתיים, הלך סיפור האגדה והתארך, ונכתבו בו פרקים מרתקים ומרגשים.

האגדה החלה באפריל 1993, כאשר חלק ניכר מהשחקנים שכיבדו את פרס במופע הפרידה שלו ביום ראשון טרם נולדו. לעומת זאת, הוא ממש לא היה ילד פלא כאשר ערך את הופעת הבכורה בליגה. זה קרה רק בגיל 20, כנגד כל הסיכויים, כי לא פשוט להוכיח את עצמך כשוער אם הגובה שלך רק 172 סנטימטרים. במקסיקו - עם נמוך יחסית באופן כללי - הדבר שגרתי מעט יותר, וחורחה קמפוס הנדיר, ששיחק 130 פעמים במדי הנבחרת עם חולצותיו הצבעוניות המפורסמות, "התנשא" בכלל ל-168 בלבד, אך בכל זאת לא טריוויאלי. עובדה היא שפרס נדחה על הסף על ידי מספר קבוצות לפני שהגיע למבדקים בקרוס אסול, וגם אז דרכו כמעט נחסמה על ידי המאמן אנריקה מסה.

יש כאן לא מעט אירוניה, כי מסה עצמו היה שוער נמוך (178 סנטימטרים), אולם הוא לא זיהה את הפוטנציאל של חניכו והחליט לנפותו. דווקא בנו של המאמן חשב אחרת. "תראה את איכות הקפיצות שלו", הוא אמר לאב - ושינה את דעתו. פרס צורף לאימונים של הסגל הראשון, קיבל צ'אנס להראות את כישוריו כאשר השוער הראשון נפצע, שמר על רשת נקיה ולא הסתכל לאחור. האוהדים התאהבו בו במהרה, הן בשל האומץ שלו לקפוץ לרגלי החלוצים עם הידיים קדימה, והן בזכות הניתור המופלא שהפך לשיחת היום.

במובן זה, פרס באמת היה פנומן. בכל יום הוא נהג לבצע קפיצה מורכבת ולגעת במשקוף עם השפיץ של הנעל, והדבר זיכה אותו בכינוי "אל קונחו" - הארנב. בילדותו הוא אהב מאוד גם כדורסל והתעקש להתאמן על הטבעות למרות מגבלות הגובה, אולי בשל הדחף העצום להיות שונה מכולם. הכמיהה הזו אף הגדירה את תפקידו על מגרש הכדורגל. כאשר כל הנערים רצו לכדרר ולהבקיע, השתוקק אוסקר הצנום לעשות בדיוק את ההיפך. על אף השליטה המצוינת בכדור, הוא התנדב תמיד לעמוד בשער. "זה מקצוע שונה. חולצה שונה מיתר השחקנים, כפפות... הכל שונה. זה מה שמשך אותי", הוא סיפר בדיעבד. הוא לא ויתר על החלום גם כאשר נדמה היה כי ההימור ייכשל - ובא על שכרו.

לא לחינם זכתה קרוס אסול ב-1997 באליפות האחרונה, והיחידה שלה מאז 1980, כאשר פרס הפך סוף כל סוף לשוער הראשון. הוא אמנם לא בלט על המגרש כמו קמפוס, אבל הקרין נחישות ומנהיגות שקטה, אהב לנווט את המשחק מאחור, ואף לא היסס להצטרף להתקפות כאשר היה צורך. לזכותו רשומים אפילו שלושה שערים. הראשון - השhוויון בזמן פציעות במשחק הידידות לנבחרות צעירות מול דרום קוריאה - הובקע ברגלו והיה "שגרתי" יחסית, אבל שני האחרים מופלאים בכל קנה מידה כי הם נכבשו בנגיחות.

ב-2006 הציל כך הארנב נקודה לזכות קרוס אסול במשחק מול טקוס, והקורבן מנגד היה חסוס קורונה, אבל זה לא היה השיא. אירוע מכונן הרבה יותר התרחש באפריל 2017, כאשר פרס הרשית לזכות פאצ'וקה בדקה ה-93 מול קרוס אסול כדי לקבוע 2:2, ושוב הקורבן מנגד היה קורונה. רק תחשבו על הקונספט - שוער בן 44 בגובה 172 סנטימטרים מבקיע שיוויון דרמטי בנגיחה מול האקסית המיתולוגית. מה יכול להיות אדיר וביזארי יותר? מיותר לציין כי פרס הפך בכך למבקיע המבוגר ביותר בתולדות הליגה המקסיקנית, וההערצה אליו התעצמה אפילו יותר.

חצי שנה קודם לכן, בקלאוסורה של 2016, הוכתר הארנב לשחקן המבוגר ביותר שזכה באליפות מקסיקו, כאשר פאצ'וקה גברה בגמר על חוליית ההתקפה האימתנית של מונטריי, בעיקר בזכות הביצועים המרהיבים של הגיבור הוותיק בין הקורות. "אני רוצה לטעום שוב את טעם האליפות", אמר פרס כאשר הצטרף למועדון ב-2013, וכך עשה. ומספר חודשים מאוחר יותר, באוגוסט 2017, הוא גם היה השחקן המבוגר ביותר שזכה בליגת האלופות של צפון אמריקה - אם כי הפעם הוא כבר היה שוער ספסל ששקל את המשך דרכו.

התואר הבינלאומי עזר לקבל את ההחלטה הנכונה ולהאריך את החוזה כדי להשתתף באליפות העולם לקבוצות. הטורניר בחסות פיפ"א אמנם לא פופולרי במיוחד, אך עבור הארנב היתה לו משמעות מיוחדת - להיות על הבמה העולמית בגיל 44 ולשאוף להגיע לגמר מול ריאל מדריד. אוהדי קרוס אסול התלהבו בזמנו, ב-2001, כאשר פרס הדף שני פנדלים של לואיס פיגו במפגש מול הלבנים בטורניר ידידות. ואולי קצת קשה להאמין, אך הפרש הגילאים ביניהם מסתכם בשלושה חודשים. הפורטוגלי, שפרש ב-2009, מרגיש כמו היסטוריה. המקסיקני, שכמעט נטש במקביל אליו, המשיך במלוא הכוח עד שלהי 2017.

וזה לא היה רחוק ממפגש מחודש מול ריאל. פרס שמר על רשת נקיה במשך 120 דקות ברבע הגמר מול וידאד קזבלנקה, ואז הצטיין בחצי הגמר מול גרמיו. אברטון, התגלית הגדולה של קופה אמריקה האחרון שהיה אז עדיין קיצוני אלמוני יחסית במועדון הברזילאי, הכניע את הארנב בהארכה, והברזילאים ניצחו 0:1. זה היה אקורד הסיום. במהלך 2018, כבר ירד השוער בן ה-45 לספסל, ומספר משחקי הקריירה שלו האמיר ב-10 בלבד, כדי לעמוד על 740 בכל המסגרות. זהו שיא מקסיקני, ולא יהיה פשוט לשבור אותו.
418 מההופעות היו במדי קרוס אסול, והקהל בפרס סמל גם אחרי שעבר בקבוצות אחרות ב-11 השנים האחרונות. גם הארנב השתוקק תמיד לחזור הביתה, גם אם ידע שזה לא רלוונטי כל עוד קורונה על המגרש.

ואז הבריק המנהל הספורטיבי ריקארדו פלאס, חלוץ העבר ששיתף פעולה עם השוער עוד במונדיאל 1998. הצלת פרידה - הנה לכם רעיון פשוט וגאוני כאחד. ההנהלת הליגה הסכימה, גם היריבה טולוקה התלהבה, והאוהדים היו ברקיע השביעי כאשר הדבר נודע להם ימים ספורים לפני האירוע. כך תמה לה הקריירה בת יותר מרבע מאה של האיש אשר שלל שיאיו יהוו אתגר לדורות הבאים. "דרכי לא היתה פשוטה, והשגתי הכל בעבודה קשה, אבל סוגיית הגובה מעולם לא הטרידה אותי", אמר הארנב. מי שצופה בלקט הביצועים שלו ברצף, לא יתקשה להאמין.