1. אין דרך לנקות מאשמה את אנדראס יאניוטיס. זה ייראה מוגזם, זה ירגיש מטומטם. אבל יש קייס לטובתו, ועד האופי המפתיע הוא דווקא יאניס אנסטיס. שני השוערים היוונים הגיעו לאלופה ישראלית אחרי שלא שיחקו מדצמבר הקודם. שניהם ספגו שער בדקה ה-22 של המשחק הראשון בסיבוב השני. שני השערים היו באשמתם. ההבדל הוא שמההזדמנות השנייה זאגרב עשתה 0:2, שוב באשמת השוער היווני של באר שבע, ומההזדמנות השנייה קלוז' לא הכפילה - וכן, יאניוטיוס יצא רע גם לנגיחה השנייה של עומרני.
לו מכבי תל אביב בפיגור 2:0, ופתאום קלוז' צוברת ביטחון והצהובים להפך, ויאניוטיס מתחפר בתוך הראש של עצמו - לכו תדעו איך זה נגמר. תשאלו שוערים איך הם מרגישים אחרי שני שערים מהירים שהגיעו בעיקר באשמתם, בקבוצה חדשה, במשחק חוץ אירופי, אחרי שבקושי שיחקת כדורגל חצי שנה. רובם יתנו לכם תשובות שיגרמו לכם לרחם על אנסטיס ויאניוטיס ולא להכפישם. אנסטיס שיחק נורא בזאגרב וגולים זרמו באשמתו, אבל שחקני השדה של הפועל באר שבע הם שהובילו לחמישייה הזו ולעזיבתו. אנסטיס פשוט היה דובדבן על קצפת של רעל.
אמש ברומניה פרץ ודוידזאדה היו אשמים מאוד בשער הראשון. נכון ששוער צריך לכסות את האיזור הזה, אבל לאור כל הנתונים - לא שיחק כל כך הרבה זמן, אין תיאום, הגנה בעייתית, נוגח נהדר כעומרני - שחקני השדה של מכבי היו צריכים לגרום לו לעבודה הכי נוחה שיש במשחק הזה. זה לא קרה, ורק במזל זה נשאר על 1:0. לאחר הצ'אנס השני שחקני מכבי התעשתו ועזרו ליווני לסיים את טבילת האש החשובה הראשונה עם טעות אחת גדולה בלבד. ועל טעות אחת גדולה בלבד אף אחד לא שולח אותך הביתה. על טעות אחת גדולה בלבד אפשר לכפר בנתניה.
2. זו לא תוצאה טובה בפורמט בית-חוץ, הפסד 1:0, ושאף אחד לא ימכור לכם אחרת. בטח שלא עבור קבוצה צהובה חלודה שתצטרך לכבוש שלושה שערים בנתניה לו קלוז' תקריץ אפילו אחד, ועם נוגחים ותרגילי נייחים כמו שיש לנציגת רומניה - אספקט הכדורגל היחיד שממש נראה שיש לה בשלב זה - זה מרגיש כמו משהו שכן יתרחש. אבל עבור מכבי תל אביב הזו, אחרי הקיץ הזה, ההפסד המינימלי הזה הוא תוצאה ממש טובה - כל עוד אנחנו לא מדברים על כדורגל. גם איביץ' הרי לא ממש רצה לדבר על כדורגל. הוא רצה, וההרכב שלו לא יכול היה לצעוק את זה חזק יותר, שיגיע כבר יום שלישי.
השחקן הכי טוב של הקבוצה, מיכה? על הספסל.
השחקן הכי חד וכובש שלו באירופה, עטר? על הספסל.
ביחד עם החדש-ישן בלקמן והחדש ז'ראלדש.
על הגנה ושוער כבר דיברנו.
כדורגל הרי עלול לפעמים להיות מסוכן, גם מול קבוצה רומנית לא כל כך מסוכנת, ועל כן החליט איביץ' - נרדים את העסק. זה היה משחק מאוד משעמם שלהוציא כמה עניינים נייחים הרגיש כמו פיהוק בן שעה וחצי. לצערה של מכבי תל אביב, היה לה את הפנצ'ר הנייח. כמו מול אסטנה, קלוז' היתה צריכה להיות ביתרון של שני שערים בשלהי המחצית הראשונה, אבל הפעם מצב קורץ יצא החוצה, כבר אמרנו.
הכדורגל של מכבי תל אביב היה לא טוב לאורך כל הערב, חסר השראה, חסר מחץ, חסר דיוק, אבל לספוג רק שער אחד עם הגנה כזו זה הישג יפה וראוי. בישול של מיכה ושער של בלקמן/עטר היו יכולים להיות בונוס נהדר עבור איביץ' - אבל בגישה הזו שלו, של להרדים ולעקוץ, לפעמים אתה מצליח ואז אתה גאון ולפעמים זה לא מצליח ואתה נשאר עם השמיכה ביד. לאור הסגל שעמד לרשות המאמן, ברמת הכשירות הנוכחית, קשה מאוד להאשים אותו. במטרתו העיקרית אמש הוא עמד - העסק יוכרע בנתניה.
3. אפילו קמפיין הצ'מפיונס הצהוב של 2015/16 התחיל בהפסד, ועוד במלטה, לא ברומניה. מכבי ידעה להפוך בארץ, בקלות, וזה נגמר בשלב בתים. הפעם, אם זה ייגמר בשלב בתים זה כנראה יהיה במפעל אחר, אבל זה לא בגלל ההפסד הזה.