פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

        חודר לתוך הפנקס: ים מדר פותח לסקאוטים את העיניים

        הפריצה בהארכה של הדרבי (גינת לפרנקו: "מה זה היה?!"), השידוך עם הפועל תל אביב (ללא סעיף יציאה), החוצפה ("זהבי של הכדורסל"), הפוטנציאל ("אם ימשיך, גם ב-NBA יסתכלו עליו"). הסקאוטים, המומחים והצופים הגיעו לתל אביב בגלל דני אבדיה אבל בנבחרת ישראל יש אס נוסף

        חודר לתוך הפנקס: ים מדר פותח לסקאוטים את העיניים
        צפו בתקציר המשחק

        בווידאו: ההצגה של ים מדר בדרבי התל אביבי

        מייק שמיץ הגיע לתל אביב בשביל דני אבדיה. רובם הגיעו בשבילו. "לקבל זווית מעודכנת עליו זו העדיפות הראשונה שלי", מספר אנליסט ESPN לענייני דראפט. הוא עוקב אחר דני עוד מלפני שהיה בן 16, וכמובן שהתלהב מהרגע הראשון. הוא רוצה לבחון את "מנהיגותו בתפקיד ראשי" ואת זה אפשר לבחון באליפות אירופה לנבחרות עד גיל 20 "ולא בעונה הבאה במכבי", הוא טוען. שמיץ גם נחת בשביל קרלוס אלוסן הספרדי, הוא מספר, "אבל המטרה הראשית שלי היא להעריך מחדש את אבדיה".

        הוא צפה בישראל מנצחת את אוקראינה 74:93 ביום שני ועם תום המשחק צייץ את הערכתו.

        הוא לא צייץ על דני אבדיה.

        "עוד משחק גדול של הרכז הישראלי בן ה-18, ים מדר", הכריז. שמיץ יישאר בארצנו עד לתום האליפות ומידת הפונט עוד לא ברורה - אבל שמו של ים מדר חדר השבוע להרבה פנקסים שהיו נעולים בפניו לפני כן. שמיץ דווקא לא זר למדר. "ראיתי אותו בעבר, גם באליפות הנוער בגרמניה", הוא מספר לי. "הוא מתקדם בצעדי ענק - לא ציפיתי לשיפור כזה אבל אהבתי את מה שראיתי. הוא ממצב את עצמו כפרוספקט שבמקרה המינימלי יגרום לסקאוטים מה-NBA לשים עליו עין ומעקב".

        דיבורי ה-NBA עלולים לבלבל והכול עוד רחוק ומדר לא נמצא בקטגוריית ההייפ של אבדיה, אבל צומח כאן אס מספר 2, וביניהם הפרש של פחות שבועיים. מבנה האליפות המוזר מיתג את שלב הבתים כמקצי דירוג בלבד, כך שכרגע ההתלהבות היא פרסונלית. אז שימו לב למדר - מקום שני בטורניר במדד היעילות, ראשון באסיסטים (8.7 למשחק), שישי בנקודות (18.7). לא סתם גם בפיב"א מכוונים אליו את אור הזרקורים, עם סרטון היילייטס מעורר רעב וראיון בכותרת הראשית.

        התרגום הקלוקל לכותרת של פיב"א היא "ים מדר מארח 'מסיבת פריצה' וכולם מוזמנים", אבל המיינסטרים הישראלי כבר נחשף לילד לפני כמה חודשים. באותו האולם.

        זה היה דרבי תל אביבי ומדר קיבל בקושי דקה ברבע השני - למען טריות הרגליים של הבכירים. וילבקין קבע מהקו 88:88, 0.2 שניות לגונג, ולהארכה הפועל תל אביב התייצבה בלי רביב לימונד וג'רל מקניל שיצאו בחמש עבירות. לאחר המשחק יתלוצץ מדר עם חבר הנהלה אדום: "דני פרנקו הסתכל ימינה, שמאלה, כאילו אמר 'קיבינימט, את מי אני אכניס?', נראה שרצה להכניס את מאמן הכושר אבל הוא לא היה לבוש - אז הכניס אותי. וניצחתי לו את המשחק".

        זה אכן מה שקרה. מדר, שקיבל רק כמה דקות פה ושם, עלה להארכה בדרבי הראשון שלו, וניצח. לצד 4 מ-4 מהקו וניהול משחק חסר פחד, סל השדה היחיד שלו היה דריבל ולייאפ גבוה בשמאל, במצב של 90:91, על הראש של אלכס טיוס - שפשוט לא הצליח לעקוב.

        תומר גינת עמד ליד קשת השלוש שליד הספסל של מכבי, ראה את הפרצופים ההמומים ודגמן אחד משלו. כשירד להגנה זרק לפרנקו, "מה זה היה?!", ופרנקו החזיר לו במבט דומה. "הוא טייל על טיוס כאילו הוא סנטר של אנדר-20", נזכר גינת. "תראה לי עוד ילד בן 18 שמנצח משחק לבד אחרי שלא שיחק כמעט בכלל. זה מעבר לכישרון - זה אופי, זו הבנת הסיטואציה, זה ביצים".

        ויש למדר, בשפע. אם המהלכים שלו מזכירים למוחות כדורסל את קטש, בחוצפה שלו הוא מזכיר לאדומים את ערן זהבי, ואת זה אמרו שלושה אנשים שונים במערכת. ועדיין, זה ילד. בתום אותו דרבי הוא נקרא להתראיין לטלוויזיה אז הגיע אל גינת וביקש: "רק תעמוד לידי, אני לא יכול לבד". "עמדתי כמו שומר ראש", נזכר גינת. "ביישן? שיהיה ברור - ים הוא ההפך מביישן".

        ים מדר, נבחרת העתודה של ישראל (ברני ארדוב)
        המהלכים מזכירים את קטש, החוצפה את זהבי. ים מדר (צילום: ברני ארדוב)

        דוגמאות לא חסרות. במשחק חשוב בקבוצת הנערים של הפועל, מול רחובות, החבר'ה הסתבכו ונכנסו לפיגור שתי דקות לסיום והמאמן ערן גמזו השתולל על הקווים. בזמן ששחקן רחובותי הלך לקו מדר ניגש לגמזו ואמר לו: "ערן, אתה משדר לחץ, תהיה רגוע - אני אנצח לך את המשחק". "הופתעתי, אמרתי לעצמי 'זה יהיה לידר'", משחזר גמזו, "ובאמת, במהלך הבא הוא לקח כדור, עבר את החצי וקלע שלשה ופאול. וניצחנו". גמזו הנרגש הגיע למדר ואמר תודה רבה. מדר עידן. "עשיתי את העבודה", אמר לקואץ', "אבל בוא נשמור את זה בינינו".

        בעונת 2017/18 הוא רק התאמן עם הבוגרים כשהיו חוסרים. "בכל פעם שעולים ילדים מהנוער רק להשלמה, אתה רואה את אותם דפוסי התנהגות", מספר גינת. "באים, לא מדברים, הולכים - אתה לא שם לב שהם היו שם בכלל". כשמדר הגיע אף אחד לא הכיר אותו אבל כולם שמו לב. באחד המהלכים הראשונים שמר עליו ג'רל מקניל. מדר זרק אותו הצדה בכדרור וקלע מחצי מרחק. האימון כאילו עצר מעצמו, כולם עמדו בפוזת "מה קרה פה עכשיו?!".

        העונה פתחה הפועל עם 6:1 מלחיץ ובמשחק השמיני התמודדה מול ראשון לציון. מדר כדרר על קו החצי, על השעון 15 שניות לסוף רבע ופרנקו מפציר "כדור אחד". מדר זורק לו "אני יכול לקחת אותו לסל", פרנקו התעקש "כדור אחד". נותרו שש שניות ומדר לא הצליח להילחם ביצר - הוריד מבט למטה, חדר, בום - סל ועבירה.

        "הכול כל כך קל לו", גינת מוסיף. "כל כך טבעי - הוא רק רץ עם הכדור ואתה מבין שמדובר בשחקן-שחקן".

        מדר גדל בבית דגן, למשפחה רטובה - שם האח הגדול חוף - ומספרים שלאבא זוהר, ראש מועצה לשעבר, כיסים עמוקים כמו האוקיאנוס. זה עוזר לים, פריק כדורסל מגיל צעיר, להתאמן מחוץ למסגרות, לשכור מאמנים משלימים, דבר שהוא עושה עד היום - בין ארבעה לשישה אימוני כדורסל וכושר אישיים בנוסף למה שהוא מקבל מהפועל תל אביב. דלת ליד בית משפחת מדר מתגורר ידידיה רפפורט, אחד הבוסים האדומים. הוא נותן את הקרדיט להבאת הטאלנט לאנשי המקצוע בהפועל, אבל מכיר את הילד מלפני שנים, אלה מסתובבים בבית של אלה - לאבא מדר הם קוראים "בוזגלו". רק בצחוק, רפפורט מדגיש.

        "אתם מדברים על כדורסל, אני מדבר על ילד מדהים", אומר הבוס. "פאר היצירה! ותשאל את אבא שלו מה הציונים שלו בבגרויות, רק כדאי שתשב קודם - במינימום 95 ב-5 יחידות". רפפורט מספר על השבחה הדדית. "כמו שאנחנו האמנו בו, המשפחה שלו האמינה בנו", הוא אומר. "הפועל הרי לא היתה לבד במרוץ". מכבי ראשון לציון היתה, טוענים, וגם במכבי תל אביב התעניינו. "עובדתית - הוא בחר בנו", אומר רפפורט, "ועובדתית - בהפועל הוא יגיע לגדולה. נקודה". בחירת המילים לא מקרית. למדר חוזה בן שלוש שנים ללא סעיף יציאה. לא למכבי, לא לירושלים, לא לאירופה ולא לספרד, וגם לא ל-NBA". ואם יגיע טלפון מפורטלנד? רפפורט רק מחכה: "אני מפציר בבלייזרס לצלצל אליי".

        בעונה הבאה בהפועל יהנה מדר משיתוף פעולה עם המאמן שמדריך אותו בנבחרת, אריאל בית הלחמי. המאמן הקודם דני פרנקו חילק לילד כ-10 דקות בממוצע למשחק בעונת הבוגרים הראשונה. רפפורט בטוח שזו היתה במה מספקת "לילד בן 17", אבל לא כולם חושבים ככה. "בכנות", מספר החבר לקבוצה ג'מאל שולר, "אני חושב שאצל בית הלחמי הוא יקבל יותר דקות. המאמן מכיר אותו וסומך עליו יותר בטח. בעונה שעברה ים ואני הסתדרנו נהדר, כשעלינו ביחד מהספסל, וחבל ששנינו לא קיבלנו יותר דקות כשזה היה הכי חשוב - אבל אני בטוח שכולם יראו כמה ים התפתח". גורם בהפועל מוסיף זווית: "מדר היה צריך לשחק יותר אבל היו כמה משחקים שהוא התחיל לא טוב, וההגנה שלו היתה בעייתית בלא מעט סיטואציות".

        שולר ומדר חברים טובים, גם מחוץ למגרש, והאמריקאי מגיע לבית המשפחה בבית דגן לארוחות שישי. הקטע הבא אולי פחות אובייקטיבי עקב כך, אבל שולר בן 33, ראה הרבה עולם וכדורסל, וכשהוא אומר "יש בים נחישות שראיתי במעט מאוד שחקנים במהלך הקריירה שלי" - צריך לקחת את זה ברצינות. "כשזה נוגע ללו"ז כדורסל ולרצון להשתפר בענף הזה", הוא מכריז, "ים מדר הוא מכונה!". ג'מאל מספר על מחנה אימון באילת, ממנו נעדרו שחקני הנבחרות. משחק אימון מול גלבוע/גליל, פיגור, ומדר נזרק למערכה והציל את היום. "בעזרת קשיחות שלא ראיתי מילד כזה", שולר מוסיף לפרגן. "האיי.קיו שלו קיצוני, הוא נוח מאוד לאימון, יודע לקבל ביקורת ויודע שיש דברים שהוא צריך לשפר. מבחינתי הוא השחקן הצעיר הכי טוב בישראל כרגע".

        השתעלתי והזכרתי את אבדיה. "כל הדיבורים סביב אבדיה מתדלקים את ים", עונה שולר, "אני יודע שהם חברים טובים. אני תמיד אומר לו - תמשיך לעבוד בשקט, וכשיגיע הזמן הנכון, כולם גם יכירו את השם שלך". אגב שם, שולר קורא למדר Yamrie על משקל קיירי - השחקן שהוא מזכיר לו אותו, השחקן שמדר בעצמו מנסה לחקות. בהפועל הוא גם מספר 11, כמו אירווינג במדי הסלטיקס, אבל זו ברירת מחדל. מהבית מדר מגיע עם מטען רגשי לחולצה מספר 41, שתפוסה בהפועל על ידי גינת. מדר רחרח וגישש בקיץ הקודם, וגינת הבהיר: "כשתקלע 6 נקודות למשחק ותמסור 4 אסיסטים לערב במשך עונה שלמה - החולצה שלך". התחזית: בקיץ הבא גינת עובר ל-14.

        שחקני נבחרת העתודה ים מדר, דני אבדיה חוגגים (ברני ארדוב)
        ״כל הדיבורים סביב דני מתדלקים את ים". מדר עם אבדיה (צילום: ברני ארדוב)

        ומה הלאה? "ים הוא פוטנציאל NBA", אמר שולר השבוע - עוד לפני הציוץ המעודד-פנטזיות של שמיץ. "כמובן שיש לו עוד המון לעשות ולהשתפר, אבל בכל שיחה בינינו אני אומר לו שהוא שחקן NBA ושזו צריכה להיות המטרה שלו".

        ולקינוח - אובייקטיביות: מתפקידו של שמיץ לאבחן את מידת ההתאמה של הנערים הללו לליגה הטובה בעולם, אז מה מושך אותו בים? "הביטחון שלו, הלחימה שהוא מביא לפרקט. הוא עדיין לא מפותח פיזית, אבל הוא לא מפחד ליצור לעצמו ולהפעיל לחץ. יש לו סגנון נהדר, דריבל, מגוון מהירויות, שינויי כיוון, הוא מעיף שומרים עם הכדרור הנהדר שלו, המסירות שלו באינסטיקנט. כרגע יש לו זריקה טובה מחצי מרחק ולהפוך את זה לשלשות - זה יהיה חשוב - גם קבלת ההחלטות צריכה להשתפר. בפרספקטיבה של NBA, אני חושב שייקח זמן עד שיהפוך לאופציה לגיטימית, אולי אפילו אחרי שימלאו לו 20, כשיתפתח עוד פיזית. אבל אם מדר ישחק ככה בקבוצת בוגרים, הסקאוטים של ה-NBA ישימו לב אליו. שיהיה ברור - הוא כבר פתח כמה עיניים באליפות הזו, עיניים שלא הסתכלו לכיוונו לפני הטורניר, אז הוא בכיוון הנכון".

        התהילה כבר נוקשת בדלת, ובהפועל בטוחים שהאופי חזק הרבה יותר מההייפ. כשעשרות רבות של ילדים נלהבים הגיעו כדי לבקש חתימה וסלפי אחרי אוקראינה, מדר נתקל בכמות הערצה כזו לראשונה בקריירה. "לא ציפיתי לזה אבל אני אוהב את זה!", אמר. "דברים כאלה לעולם לא יגרמו לי להתעייף". ואם לירן חולצה אפורה בכבודו ובעצמו הגיע לאתר פיב"א בזכות ים מדר, אז אולי באמת והמים יגיעו עד לשמיים.

        orenjos@walla.co.il