בתחילת אוגוסט תציין מכבי תל אביב עשור להגעתו של מיטש גולדהאר. גם אם קשה להתווכח על מידת ההצלחה של הקנדי והמהפכה שעברו הצהובים, עדיין יהיו לו מקטרגים, כאלה שיגידו שעם הכסף שלו הוא היה צריך לקחת מספר כפול של תארים. ועדיין, איש לא יוכל להתווכח על המסלול הברור והאידיאולוגיה העקבית שהנחיל למועדון, שרק שנה לפני בואו עמד בפני סכנה ממשית של התפרקות מקצועית וכלכלית.
התמדה ומיצוב המועדון כחבר קבע בצמרת היו המטרות הראשיות של גולדהאר. במשימה הזאת הוא עמד. מאז 2012/13, עונת האליפות הראשונה, מכבי תל אביב זכתה ארבע פעמים באליפות, בשלוש השנים האחרות היא סיימה כסגנית. בשדרה הניהולית היו פה ושם טלטלות, אבל המעטפת הייתה חזקה. מכבי תל אביב היא כיום אחד משלושת מועדוני הספורט הכי יציבים בישראל, אם לא היציב שבהם.
בצל כל הספקולציות לגבי החיזוק והסגל, בגזרה אחת קיים השנה שוני בולט מהפעמים הקודמות: מכבי תל אביב תפתח את ההכנות ל-2019/20 עם ולאדן איביץ', האיש שהוביל אותה לאליפות הכי משכנעת בהיסטוריה של הכדורגל הישראלי, כמאמן ראשי. האפשרות שהסרבי יעזוב ירדה מהפרק בשבועות האחרונים עד שהפכה לנון-אישו (כאן יש לסייג - לפחות נכון לכתיבת שורות אלה). דווקא השקט בפגרה הוא הבשורה הגדולה ביותר שיצאה מקרית שלום. לא רק בקיץ הנוכחי, אלא בכלל בשנים האחרונות.
קשה להפריז בחשיבות של מאמן שפותח את העונה בזמן, במיוחד אם הוא זר. ההמשכיות באה לידי ביטוי בהרבה אופנים. מכבי תל אביב יודעת למה איביץ' מסוגל, והוא מצדו מוטמע במערכת ומכיר את החומר שיש לו ביד - הוא מזהה את יכולותיהם של שחקני הסגל עד רמת המושאל האחרון. נשמע טריוויאלי, אבל זו פריבילגיה שלא הייתה למאמנים הקודמים, שהגיעו ומיד נאלצו להכין לאירופה סגל לא מחובר ועלום שם מבחינתם. התוצאות נפגמו, ולא צריך ללכת רחוק מדי - פשוט תשאלו את איביץ' עצמו, שאת אחד משני הכישלונות היחידים שלו בישראל רשם בתחילת דרכו, אי שם בסוף אוגוסט, מול קבוצה בינונית ביותר מנורבגיה.
מוקדם לנתח ולדעת מה יילד יום במכבי תל אביב 2019/20. האלופה תקועה כרגע עם שוער סרבי שמקווה לשדרוג מקצועי ועם עוד שוער יווני שיושב על הגדר, בלי מצבת בלמים ראויה, עם אלי דסה שמצבו לא ברור כבר חצי שנה, עם כוונה של דור פרץ לצאת לאירופה ועם התקפה בסימן שאלה. יש בה הרבה חורים שמאפיינים, בעצם, כל קבוצה שרק מתחילה להתכונן לעונה. את היתרון העצום בעמדת המאמן, לעומת זאת, היא משמרת, לפחות כרגע.
עשר שנים לאחר שהגיע, יכול גולדהאר לסמן סופסוף וי על המטרה האחת שאותה עדיין לא הצליח להגשים.