בתחילת אוגוסט תציין מכבי תל אביב עשור להגעתו של מיטש גולדהאר. גם אם קשה להתווכח על מידת ההצלחה של הקנדי והמהפכה שעברו הצהובים, עדיין יהיו לו מקטרגים, כאלה שיגידו שעם הכסף שלו הוא היה צריך לקחת מספר כפול של תארים. ועדיין, איש לא יוכל להתווכח על המסלול הברור והאידיאולוגיה העקבית שהנחיל למועדון, שרק שנה לפני בואו עמד בפני סכנה ממשית של התפרקות מקצועית וכלכלית.
התמדה ומיצוב המועדון כחבר קבע בצמרת היו המטרות הראשיות של גולדהאר. במשימה הזאת הוא עמד. מאז 2012/13, עונת האליפות הראשונה, מכבי תל אביב זכתה ארבע פעמים באליפות, בשלוש השנים האחרות היא סיימה כסגנית. בשדרה הניהולית היו פה ושם טלטלות, אבל המעטפת הייתה חזקה. מכבי תל אביב היא כיום אחד משלושת מועדוני הספורט הכי יציבים בישראל, אם לא היציב שבהם.
בצל כל הספקולציות לגבי החיזוק והסגל, בגזרה אחת קיים השנה שוני בולט מהפעמים הקודמות: מכבי תל אביב תפתח את ההכנות ל-2019/20 עם ולאדן איביץ', האיש שהוביל אותה לאליפות הכי משכנעת בהיסטוריה של הכדורגל הישראלי, כמאמן ראשי. האפשרות שהסרבי יעזוב ירדה מהפרק בשבועות האחרונים עד שהפכה לנון-אישו (כאן יש לסייג - לפחות נכון לכתיבת שורות אלה). דווקא השקט בפגרה הוא הבשורה הגדולה ביותר שיצאה מקרית שלום. לא רק בקיץ הנוכחי, אלא בכלל בשנים האחרונות.
קשה להפריז בחשיבות של מאמן שפותח את העונה בזמן, במיוחד אם הוא זר. ההמשכיות באה לידי ביטוי בהרבה אופנים. מכבי תל אביב יודעת למה איביץ' מסוגל, והוא מצדו מוטמע במערכת ומכיר את החומר שיש לו ביד - הוא מזהה את יכולותיהם של שחקני הסגל עד רמת המושאל האחרון. נשמע טריוויאלי, אבל זו פריבילגיה שלא הייתה למאמנים הקודמים, שהגיעו ומיד נאלצו להכין לאירופה סגל לא מחובר ועלום שם מבחינתם. התוצאות נפגמו, ולא צריך ללכת רחוק מדי - פשוט תשאלו את איביץ' עצמו, שאת אחד משני הכישלונות היחידים שלו בישראל רשם בתחילת דרכו, אי שם בסוף אוגוסט, מול קבוצה בינונית ביותר מנורבגיה.
מוקדם לנתח ולדעת מה יילד יום במכבי תל אביב 2019/20. האלופה תקועה כרגע עם שוער סרבי שמקווה לשדרוג מקצועי ועם עוד שוער יווני שיושב על הגדר, בלי מצבת בלמים ראויה, עם אלי דסה שמצבו לא ברור כבר חצי שנה, עם כוונה של דור פרץ לצאת לאירופה ועם התקפה בסימן שאלה. יש בה הרבה חורים שמאפיינים, בעצם, כל קבוצה שרק מתחילה להתכונן לעונה. את היתרון העצום בעמדת המאמן, לעומת זאת, היא משמרת, לפחות כרגע.
עשר שנים לאחר שהגיע, יכול גולדהאר לסמן סופסוף וי על המטרה האחת שאותה עדיין לא הצליח להגשים.
רגיל (6) 303
22:00

מנצ'סטר יונייטד

ניוקאסל
השדים האדומים מגיעים למשחק אחרי שני משחקים ללא ניצחון. כמו כן הם ללא ניצחון ביתי כבר יותר מחודשיים. גם ניוקאסל מתקשה העונה ובשל חוסר היציבות , תיקו אפשרי כאן.
סך הכל שערים טווחים (2-3) (7) 71
15:00

מכבי אחי נצרת

מכבי חיפה
מכבי חיפה לא בעונה טובה בליגה, מה שהופך את הגביע למטרה חשובה מבחינתה. היא לא יכולה לזלזל כאן ולכן, עם יכולת טובה, היא צפויה להביס פה במשחק שיסתיים עם ארבעה שערים לפחות
רגיל (7) 84
16:00

לצ'ה

קומו
קרב בין שתי קבוצות מרכז טבלה ומטה. קומו מפתיעה לטובה העונה, אך לצ'ה בבית היא יריבה עקשנית.
רגיל (7) 121
17:00

לה לובייה

לובן
קרב תחתית בין העולה החדשה ללובן המנוסה יותר. לה לובייה תנסה להוציא נקודות יקרות בבית במאבקי ההישרדות.
יתרון (7) 189
17:30

מכבי תל אביב

הפועל חיפה
(1+)
הכושר של מכבי תל אביב בשבועות האחרונים לא הולך ומשתפר, ולמעשה היחידה שהיא הצליחה לנצח לאחרונה היא אותה הפועל חיפה במשחק הליגה האחרון ביניהן. אבל הפועל חיפה מגיעה אחרי שני ניצחונות רצופים, מומנטום טוב ובעיקר נחישות להיראות טוב יותר במפגש הקרוב. האורחת לא תפסיד ב90 דקות
יתרון (7) 208
18:40

הפועל ירושלים

מכבי רעננה
(14+)
ירושלים מגיעה אחרי שדרסה את נתניה החלשה ומקבלת עוד משחק בית מול יריבה חלשה. רעננה עם 7 הפסדים רצוף ונראה שזה שאלה של כמה. האם ירושלים מסוגלת לתת עוד תצוגה כזו? יהיה לה קשה. שווה ללכת פה על רעננה שתעמוד בליין, כי היא גם אינה קבוצה שמובסת
רגיל (7) 217
19:00

אודינזה

לאציו
לאציו מגיעה לצפון איטליה במטרה להיצמד לחלק העליון של הטבלה ולחזור למאבק על המקומות האירופיים. אודינזה היא קבוצת מרכז טבלה קלאסית העונה, שמציגה הגנה יציבה אך מתקשה מול איכות ההתקפה של הקבוצות הגדולות.


