2009 הייתה שנה מצוינת מבחינת רוג'ר פדרר. הוא אמנם הפסיד בגמר אליפות אוסטרליה לרפאל נדאל, אבל פחות מחצי שנה לאחר מכן שבר את הנאחס, זכה סופסוף ברולאן גארוס והשלים זכיה בכל ארבעת טורנירי הגרנד סלאם. באותה הזדמנות הוא גם השווה את שיאו של פיט סאמפרס עם 14 גביעים, שיא שהספיק לשבור מאז כמה וכמה פעמים. עשור שלם חלף, ופדרר בן ה-37 עדיין משחק בניגוד לתחזיות. התואר ההוא מלפני עשור הוא היחיד שלו על החימר בפריז, וייתכן מאוד שכך זה יישאר. בטורניר הקרוב הוא לא פייבוריט לזכייה, בלשון המעטה.
הזכייה של פדרר בגביע בפריז בדיוק לפני 10 שנים הייתה סוג של שיא בקריירה שלו. אחרי רצף של הפסדים לרפאל נדאל, בזמן שכמעט כולם כבר הספידו אותו, השוויצרי הוכיח (ולא בפעם האחרונה) שהוא לא מתכוון ללכת לשום מקום. הוא שרד את המרתונים מול טומי האס וחואן מרטין דל פוטרו, הגיע לגמר ולמרות מעריץ אחד שזינק אל המגרש ברגעים מכריעים, הצליח לסגור את הסיפור בשלוש מערכות גם נגד רובין סודרלינג, האיש שפינה לו את נדאל מהדרך בשמינית הגמר.
מאז היו עוד כמה שיאים, ועוד לא מעט קאמבקים. חודש אחרי הגרנד סלאם ה-14 הגיע ה-15 בווימבלדון ובעקבותיו ה-16 באוסטרליה. אז גם הגיעה הירידה ביכולת והצניחה בדירוג, ומנטלית פדרר לא באמת היה שם, עם משחקים שהיו כבר אצלו בכיס עם נקודות משחק - אבל נגמרו באריזת מזוודות הרבה לפני טקס הנפת הגביע. גם הזכייה בווימבלדון ב-2012 לא הביאה בשורה אמיתית, ופדרר לא הצליח לשחזר את הימים הגדולים שלו. כשהגיעה הפציעה ב-2016, זו שהובילה לראשונה לפרישה מטורנירים גדולים ומהמשחקים האולימפיים, ההספדים נעשו דרמטיים יותר. גם הקאמבק היה דרמטי במיוחד, אבל הדרמה דילגה על הרולאן גארוס.
אחרי חצי שנה מחוץ לסבב המקצועני, ואחרי שוויתר על האולימפיאדה, על אליפות ארה"ב וגם על אליפות סוף השנה בלונדון, פדרר חזר למלבורן בתחילת 2017. הוא לא ציפה לעשות יותר מדי בגרנד סלאם הראשון של העונה, אבל דווקא שם נגמרה בצורת של 5 שנים. זה לא עודד אותו לשחק על החימר בפריז. להיפך. הוא החליט לוותר ולהתמקד בווימבלדון, החלטה שהשתלמה בהחלט כשהניף מאוחר יותר את הגביע. שנה חלפה והוא חזר על ההחלטות הללו, זכה באליפות אוסטרליה (ובתואר ה-20) ומחק את עונת החימר לחלוטין.
דווקא ב-2019 לוח השנה של פדרר השתנה. דווקא עכשיו, כשהוא כבר נושק ל-38, עם 20 תארי גרנד סלאם, אינסוף שיאים ואפס מחויבות לשחק בטורנירים (או על משטחים) שממש לא בא לו לשחק עליהם, החימר שוב קרא לו. רוג'ר פדרר נרשם לטורניר מדריד, מצא את עצמו בחוץ אחרי הפסד לדומיניק תים ברבע הגמר, ואז נרשם גם לטורניר רומא כדי לצבור עוד קצת זמן מגרש. ההחלטה לחזור למשטח האדום הייתה בגדר הפתעה של ממש לאוהדים וגם לפרשנים, בעיקר כי בשלב הזה של הקריירה פדרר באמת יכול לעשות רק את מה שהוא רוצה, ודי ברור שטניס על חימר זה לא מה שהוא רוצה. הוא עשה את שלו על המשטח הזה, ואת רוב ההישגים הגדולים רשם על המשטחים האחרים.
החזרה שלו לעונת החימר מעוררת המון שאלות, כמובן. בראיונות שונים ביקשו העיתונאים לדעת אם השיבה הזאת מרמזת על כך שהוא מתכנן לפרוש בסוף השנה, אבל הוא לא תמיד מספק תשובה חד משמעית, גם אם כבר העלה את הרעיון שישתתף במשחקים האולימפיים בקיץ 2020. מצד שני, התהייה אם הפרישה מתקרבת היא לא בלתי הגיונית. להמשיך להסתובב בעולם עם 4 ילדים זה אתגר של ממש, גם אם יש צי של מטפלות שמצטרפות לכל נסיעה. אם הוא אכן מתכנן לפרוש, ההחלטה להגיע לטורנירים במדריד ובפריז מתבקשת - כחלק מסיבוב הפרידה.
בינתיים, לפדרר יש עוד משימה חשובה: הוא צריך להגן על השיאים שלו. נדאל כבר מחזיק היום ב-17 תארי גרנד סלאם, והרולאן גארוס הוא ללא ספק המשטח המועדף עליו (11 מתוך הגביעים הגיעו מפריז). במקביל, גם נובאק דג'וקוביץ' מנסה לצמצם פערים, ועד שזה יקרה הוא נאבק על עוד "נובאק סלאם" - זכייה בכל ארבעת הטורנירים הגדולים ברציפות. פדרר כבר עצר את דג'וקוביץ' בעבר, למשל ב-2011 כשקטע רצף של 41 ניצחונות (ועשה את זה ברולאן גארוס). הוא כנראה ישמח לעשות את זה שוב.
בראיון שהעניק לאחרונה אמר פדרר שהוא לא מצפה מעצמו לתוצאות טובות במיוחד בעונת החימר הזאת, והסביר שלמרות התחושה הטובה באימונים - זו לא באמת אינדיקציה למה שיכול לקרות על המגרש במשחק רשמי. מאז הוא כבר השתפשף על החימר עם ניצחונות על גאסקה ומונפיס במדריד. בשבוע שעבר ברומא הוא התמודד עם שני משחקים בלו"ז צפוף במיוחד (בזכות הגשם), וניצח את בורנה צ'וריץ' ברבע הגמר לאחר שהציל שתי נקודות משחק.
אפשר להניח שהניצחון הגדול על צ'וריץ' נתן לפדרר הרבה מוטיבציה. חוץ מהקילומטרז' שלו על החימר הוא גם שרד משחק לא פשוט מול שחקן צעיר שנחשב להבטחה גדולה. עם הרוח הגבית הזו הוא יגיע לרולאן גארוס וינסה להפתיע גם את עצמו, בהנחה שהפציעה שהובילה לפרישה לפני רבע הגמר מול ציציפאס לא תפגע בו גם בפריז, ואפשר להניח שהיא לא מהווה סכנה של ממש. פדרר משתוקק לחזור לפריז, הוא רוצה לחוות את החימר ואת הקהל הצרפתי שלא ראה אותו מאז 2015. הוא כנראה לא מתכנן לזכות, אבל אם יגיע לשבוע השני אחרי שלוש שנים מחוץ לאצטדיון פיליפ שאטרייה, הוא יהיה מרוצה. וגם אנחנו.
דנה ברגר היא חברה בפורום הטניס בפייסבוק, המקום לדיוני טניס מקצועיים ברשת