"בחיים לא הרגשתי כל כך ווינר כמו במסע ההישרדות הזה שעשינו באשדוד", פותח שגיב יחזקאל את הלב. "בחיים לא עשיתי משהו משמעותי כל כך בכדורגל. אמנם מכבי תל אביב קנתה אותי בהרבה כסף, אבל זה לא היה מרגש כמו מה שעברתי עם אשדוד. בהישארות הזו בליגה הוכחתי לעצמי הרבה דברים. הוכחתי לעצמי שאני חזק בראש. הייתי צריך את זה".
בקיץ 2016, כשהוא רק בן 21 החליט ג'ורדי קרויף ששגיב יחזקאל הוא הדבר הבא בכדורגל הישראלי. הוא לא התבייש לחשוב עליו כמחליף עתידי של ערן זהבי. מאוחר יותר היה משוכנע שיחזקאל יהיה היורש של טל בן חיים בכנף. 800 אלף דולר שילמה עליו מכבי תל אביב להפועל תל אביב ויחזקאל יצא לדרך. שנה אחת על הנדנדה בקרית שלום שלחה אותו לנדוד בחצרות של הכדורגל הישראלי. אם תכתבו את שמו בגוגל לא תמצאו כמעט כלום ממנו. "לא חשבתי שאני ראוי לדבר עד היום", הסביר. "לא חשבתי שמגיע לי להתראיין עד הפלייאוף הזה שעשיתי עם אשדוד. עכשיו זה זמן לחשבון נפש".
מה אומרים אנשים על שגיב יחזקאל?
"שיש לי הכל, מהירות וטכניקה שאין לשחקנים אחרים, אבל גם אומרים שיש לי בעיה בראש. אומרים שאני משוגע. אני לא יודע אם להסכים איתם. אני חושב שהרבה דברים לא הסתדרו לי כמו שרציתי. אני בטוח שיכולתי לתת יותר וכן להגיע יותר רחוק כבר בשלב יותר מוקדם. בחצי העונה הזו עשיתי סוויץ'. הגעתי למסקנה שאם לא אשנה אצלי משהו בראש, אני אמשיך לדשדש עוד שנה שנתיים ואחרי זה, זה יכול לחלוף ואני אמצא את עצמי בליגה הלאומית עם פחות כסף בדרך להיעלם".
הסוויץ' הזה נעשה עם ההגעה לאשדוד?
"עוד קודם. דווקא בבני יהודה בתחילת העונה עשיתי כבר את הסוויץ' וזאת למרות שלא השתלבתי שם היטב. שיניתי בבני יהודה משהו והשקעתי מעצמי יותר באימונים וגם בחיים מחוץ לכדורגל. אבל בחצי העונה הראשונה בבני יהודה נדחקתי הצידה כי ירדן שועה ומאוויס צ'יבוטה היו מצויינים וזכו לקרדיט יותר גדול. באשדוד נתנו לי את הבמה ואת הביטחון. לא היה לי ביטחון בשנתיים שלפני העונה הזו. ואני אחד שיש לו דווקא הרבה ביטחון. אני שחקן שלא חושש מדברים ולא חושש מה יגידו אבל שחקן בכל זאת צריך ביטחון ואהבה מהמאמן".
וזה קרה לך באשדוד.
"שמע, משה אוחיון שיחק איתי בהפועל תל אביב. הוא מכיר אותי. הוא נתן לי את המפתחות ואני שמח שהחזרתי לו".
איפה נדבקה בך התדמית הזו של מישהו עם המון פוטנציאל ויכולת אבל יחד עם זה גם עם בעיות בראש? מאיפה זה נולד?
"עוד כשהייתי בהפועל תל אביב ובניתי את השם שלי זה נולד, אבל זה התעצם כשעברתי למכבי תל אביב ואנשים התחילו לומר: 'הוא עבר למכבי תל אביב ושם יסדרו לו את הראש'. זה לא שעשיתי דברים רעים בהפועל תל אביב. אני לא ילד חוצפן ואני לא אדם שלא יודע לכבד. אני מכבד את כולם ואת כל הסובבים אותי. גם בהפועל מאוד אהבו אותי. אבל היה איזה משחק אחרון בהפועל נגד הפועל באר שבע. הייתי עם אלי גוטמן ואני לא שיחקתי בתקופה ההיא הרבה. אלי הכניס אותי 10 דקות לסוף והיה איזה כדור ששלחו אותי אליו ולא האמנתי שאגיע אז לא רצתי לכדור. כל הקהל שרק לי בוז ואחרי זה שלחו לי הודעות: 'תתבייש לך. אתה יודע שאתה עובר למכבי אז אתה לא רץ?'. אני בכלל לא ידעתי שאני עובר למכבי תל אביב ולא הבנתי מאיפה זה בא. לא ציפיתי בכלל שמכבי תקנה אותי. הפועל רצתה כסף והיתה צריכה למכור אותי כנראה".
ההתאקלמות במכבי תל אביב היתה קשה.
"היה לי פחות כושר גופני מיתר השחקנים והייתי קצת בהלם מהמעבר. מכבי תל אביב זה אירופה. הכל מתוקתק על השעון וכן היה לי קשה בהתחלה. אמרו לי שלא אשחק בקרוב והתחלתי להיכנס לכושר עד שהרגשתי טוב והראיתי את עצמי באימונים. אחרי חצי שנה בערך רק קיבלתי צ'אנס אמיתי. שיחקתי חודשיים רצופים אבל שוב נעלמתי. במכבי תל אביב ברגע שאתה לא נותן גולים ואין לך מספרים אתה יושב בצד ואז אתה מתחיל לאבד את זה. אי אפשר לא להיות מקצוען במכבי תל אביב אבל שכחתי מה זה להרגיש את הכיף של לכבוש, להתלהב ולשמח את המשפחה".
אז כל הסיפור של שגיב יחזקאל עם הכישרון הגדול והראש הבעייתי הוא סיפור מומצא שיצא מכל פרופורציות?
"בכל מקום שאליו הגעתי הלכו עם הסטיגמה הזו ואני חיפשתי בסך הכל מאמן שיבוא ויגיד לי: 'שגיב, לא מעניין אותי מה אומרים עליך. אני מאחוריך. לך תעשה מה שאתה יודע'. הסטיגמה היתה כבר נעולה עלי אבל אני לא הייתי פרובלמטי בשום מקום".
אולי אתה רואה כדורגל אחרת ממאמנים? אולי לא היית מספיק ממושמע טקטית?
"יכול להיות שמאמנים חשבו שאני לא מספיק ממושמע טקטית, אבל מכאן ועד לעשות את זה כבעיה בראש? אני פעם לא הייתי בסדר עם שחקנים ותיקים? אני ממש לא ילד רע. אני בא מבית טוב. ממשפחה טובה. לימדו אותי על ערכים מגיל צעיר. אבל בהתחלה ציירו אותי כילד רע וחוצפן. אז במגרש אני כן חוצפן, אבל חוצפן חיובי. הייתי עושה דברים בלי לעשות חשבון אבל רק בכדורגל. במגרש. אולי אנשים לא אהבו לראות את זה. קח את גילי ורמוט או שי אבוטבול. אני משוכנע שתשמע רק דברים טובים עלי. אני מאוד אהבתי להתחבר למבוגרים יותר בקבוצה".
בן רייכרט סיפר שמיליון הדולרים ששולמו עליו הכבידו.
"אני ובן לא אותו סיפור. אני לקחתי את זה כמחמאה. ידעתי שאני שווה את ה-800 אלף דולר ששילמו עלי אבל לא תמיד בחיים הכל הולך חלק וקורה איך שאתה רוצה".
הגעת למכבי תל אביב בגיל צעיר מדי?
"לא. זו לא הבעיה. אני מודה למכבי תל אביב שקנתה אותי והמועדון הזה קידם אותי מאוד כך שאני לא במצב של להעביר ביקורת על מכבי תל אביב. אבל אני חושב שלא נתנו לי כל כך את הצ'אנס ולא באמת לחצו עלי שאצליח. אני חושב שאם הם באמת באמת היו רוצים, הייתי משחק שם עד היום. לא באמת קיבלתי את שיא הביטחון במכבי תל אביב. כמו למשל מה שקיבלתי באשדוד. 90 דקות של אמונה מצד המאמן".
לא היתה סבלנות במכבי תל אביב לשחקן כמוך?
"אני יודע שלא נלחמו עלי במאה אחוז. אם הם היו יושבים עלי והיו לוחצים אותי, הייתי מצליח. כן שיחקתי חודשיים רצוף אחרי המשחק בזניט אבל לא התחבר לי כל כך העניין של המספרים".
היית בעונה שהחלה עם שוטה ארבלדזה והסתיימה עם ליטו וידיגאל. בתווך היה גם ג'ורדי קרויף לחודש וחצי.
"בגמר הגביע אצל וידיגאל לא הייתי בכלל בסגל. נקודת השבר היתה בעיקר באותם משחקים שהייתי מוזמן לסגל, עושה את כל ההכנה במלון ואז נותר השחקן ה-19 מחוץ לסגל. המשכתי לכבד את המועדון ומעולם לא עשיתי פרצוף לג'ורדי או למאמן. אבל זה היה קשה. רציתי לשחק. להיות חלק מהקבוצה".
זה השפיע על החיים מחוץ לכדורגל?
"הקשר שלי עם המשפחה שלי היה תמיד חזק מאוד. אבא שלי היה מגיע לכל אימון שלי עד גיל 20. עד שכבר לא היה נעים לי וביקשתי ממנו להפסיק. מה שגמר אותי זה שלא הצלחתי לתת למשפחה שלי אחרי המעבר למכבי תל אביב את ההנאה שלהם ממני. רציתי לשמח אותם. שהם יהיו גאים בי. שתהיה הרגשה טובה בבית. אני גר לבד כבר מגיל 19 ואחרי המעבר למכבי ובהמשך ההשאלה הראשונה לקרית שמונה, התבאסתי לבוא הביתה להורים. הייתי מתבאס ללכת אליהם. בשנה הראשונה במכבי תל אביב עוד היה קשה אבל נסבל כי אמרתי שזו שנת למידה ובכל זאת זה מעבר למכבי תל אביב. אבל בקרית שמונה כבר נשברתי".
זה כמו לשחק בחו"ל.
"המעבר לקרית שמונה בגיל 22 היה החלטה רק שלי. אני רציתי אחרי מכבי תל אביב לנסוע ולשחק במקום רחוק ושונה כדי להתחיל הכל מהתחלה. אמרו לי: 'סע ותראה את המקום. אין שם הרבה מה לעשות חוץ מכדורגל'. אמרתי שאני נוסע לעסוק רק בכדורגל. זה המקצוע שלי וזה מה שבחרתי בחיים. גם אם זה כרוך בניתוק מהחברים ומהמשפחה. מה שקרה לי שם גרם לזה שלא יכולתי לבוא הביתה. בקושי גררתי את עצמי פעם בשבועיים למרכז להורים כי ידעתי שאני מאכזב אותם בזה שאני לא מצליח".
סיפרו לי שהיית אפילו בנתק מאבא שלך שהוא האדם הכי קרוב אליך.
"אני לא יכול להיות בנתק מאבא. הוא האדם הכי רגיש אלי מכל המשפחה. אני הילד שהוא רדף אחריו מגיל 7 ונתן לו הכל רק כדי להצליח. הרגשתי שהוא מתבאס מזה שאני לא משחק ולא שמח וגם הוא לא היה שמח. לא באתי הביתה כי לא רציתי לראות פרצופים מבואסים. שמע, אני הכי רחוק מלהיות בחור עצוב. תמיד תראה אותי מחייך ושמח. לא אראה שקשה לי כלפי חוץ אבל בבית אם צריך אני גם אבכה לבד. מה שקרה זה שאבא היה מנסה להסביר לי מה לעשות טוב יותר כי הוא גם היה שחקן ואז אני הייתי מתפרץ בגלל המתח אבל זה לא הגיע לנתק. אני כל כך אוהב אותו ורק רציתי שהמשפחה תהיה מאושרת. הייתי מתבייש לבוא הביתה בגלל שלא הצלחתי. הם תמיד ניסו לחזק אותי אבל ידעתי שבתוך תוכם הם מבואסים ולקחתי את זה קשה".
למה לא עברת בקרית שמונה מה שעברת בחצי העונה האחרונה באשדוד?
"לא יודע איך להסביר לך. חיים סילבס הביא אותי והאמין בי בהתחלה. בכל משחק הייתי מייצר לעצמי שלושה מצבים לגולים. הם קיבלו אותי כמו שצריך. יש שם אנשים מדהימים. שובל גוזלן, סאן מנחם ורותם חתואל היו איתי כל הזמן שם. התרגלתי לזה שאין שם קהל גדול. וזה קשה לאחד שבא מהפועל תל אביב ומכבי תל אביב. אבל שמתי את זה בצד ורציתי רק להחזיר את השם שלי. רציתי שאנשים יידעו שוב שיש אחד שגיב יחזקאל. הייתי חיובי ממשחק למשחק אבל לא התחבר לי והכל נהיה כמו מסטיק. איבדתי את עצמי למרות שכל הזמן נלחמתי".
שקעת בבינוניות בקרית שמונה?
"בדיוק. ראיתי שזה לא הולך לשום מקום. לא נפתח לי שם".
ואז אתה חוזר לפני שנה למכבי תל אביב. האמנת שולדאן איביץ' ייתן לך צ'אנס אמיתי?
"ידעתי שאתחיל את האימונים איתו אבל רמזו לי שלא אתחיל את העונה עם מכבי תל אביב".
היית בסוף חלק מהעסקה להבאת מאור קנדיל.
"זה לא בגלל זה. פשוט לא עשיתי עונה טובה בקרית שמונה. נתתי גול אחד בגביע שזה בכלל לא נספר. הרגשתי שלא מגיע לי להיות במכבי תל אביב אחרי העונה בקרית שמונה. נסעתי לקרית שמונה כדי להרים את עצמי אבל העונה ההיא עשתה לי עוד יותר רע. במכבי תל אביב הדעה עלי היתה שלילית".
לא היית יכול להילחם כמו יונתן כהן שהתעקש להישאר העונה ובסוף הרוויח בגדול?
"גם אני אמרתי וכן נתתי מעצמי, אבל יש אחד שמתחבר יותר ואחד פחות. אולי ראו אותו בעין אחרת. אולי המאמן שם עליו עין. יונתן שחקן ממש טוב ואני מבסוט בשבילו ובשביל הצעירים על מה שהם עשו. שאפו".
אתה מאמין שזה יכול היה להיות אחרת?
"ברור. אני לא שחצן ואני לא אוהב לדבר על עצמי אבל אני חושב שכל מאמן שרואה אותי מתרשם מהמהירות ומהדריבל. מתרשם מהבעיטה שלי".
אבל את העונה התחלת בסוף כמושאל לבני יהודה.
"קמתי לעונה הזו שסיימנו עם מחשבה בריאה על זה שאני מוחק את מה שהיה בקרית שמונה. אומר תודה לאלוהים על הזכות לשחק כדורגל ולהתפרנס ממה שאני אוהב. כל יום הוא התחלה חדשה מבחינתי ואמרתי תודה גם על הדברים הטובים וגם על הפחות טובים. בבני יהודה עשיתי בפעם הראשונה את הסוויץ' בראש".
במה התבטא השינוי?
"הייתי שחקן עצבני בעבר. שחקן שבקלות מוציאים אותו משלוותו. נכנס לשגעון ורק אחרי זה חושב. בבני יהודה לקחתי את עצמי בידיים לבד. אבי נמני הסוכן שלי דיבר ומדבר איתי המון. הוא לא עזב אותי לרגע. בכל טעות שעשיתי הוא היה איתי".
באשדוד בחלון של ינואר התחיל לא טוב.
"באתי לאשדוד לאתגר להישאר בליגה. פחדתי קצת אבל אמרתי לעצמי: 'שגיב, לך תשחק. חפש מאמן שיאמין בך'. חדר ההלבשה בהתחלה לא היה מגובש. הפסדנו והשחקנים לא היו יחד. אבל אז הגיעו רועי גורדנה ויובל שפונגין וזה נהיה כמו מסע הישרדות. לצערי נפצעתי די מהר והייתי חודשיים בחוץ. קרעתי את הארבע ראשי ופה ממש התפרקתי. אמרתי: 'למה זה מגיע לי'. אבל ביום שאחרי קמתי שוב ליום חדש והתחזקתי".
רן בן שמעון שהיה המאמן הראשון שלך בבוגרים בהפועל תל אביב אמר לי פעם שגם בכישלונות שלו, הוא לא הפסיק להאמין בעצמו. איך זה היה אצלך?
"הביטחון יורד אבל האמונה אף פעם לא יורדת. האמונה רק התגברה ברגעים הקשים. ידעתי שעם כל הכישרון שאלוהים נתן לי, אם לא אצליח, כל החיים אני אבכה על זה".
היום בגיל 24 ואחרי שותפות מלאה למסע ההישרדות של אשדוד, אתה בצומת החשוב של הקריירה שלך.
"מסכים. אני חייב לקבל עכשיו את ההחלטה הכי נכונה לקריירה שלי. אני אחרי חצי עונה טובה אבל עדיין לא עשיתי כלום. החזרתי לעצמי קצת את הביטחון. החזרתי קצת את השם שלי לתודעה והנה אתה מראיין אותי, אבל מכאן אני חייב לעלות למעלה. אני לא רוצה לחשוב יותר על דברים רעים. גמרתי לחשוב על דברים רעים".
מה יהיה עם מכבי תל אביב?
"יש להם את הזכות להחליט".
מה אתה רוצה שיקרה?
"לא יודע".
מכבי תל אביב זה כסף טוב.
"כולנו משחקים כדי להתפרנס ויש לנו טווח קצר כדי לעשות בו כסף אבל גם אם הכסף יידחה בשנה או שנתיים זה בסדר. קודם אני רוצה להראות לעצמי שמגיע לי הכסף. אני אעשה חשבון נפש עם עצמי ואחליט מה לעשות. יכולתי להיות היום במקום הרבה יותר גבוה, אבל אני לא מצטער כי אני אדם מאמין. הכל מכוון מלמעלה. בזה אני מאמין. אני לא בוכה על שום דבר שקרה".