שנת 2002 הייתה קשוחה מאוד בסרביה. 10 שנות מלחמות יוגוסלביה שהחלו ב-1991 הסתיימו והשאירו את המדינה מדממת, פרוצה לכנופיות רחוב ועבריינים שניצלו את חולשת הממשל לפשע מאורגן. ולאדן איביץ' היה אז בן 25. קשר התקפי מצוין בפרטיזן בלגרד. "זו הייתה חופשת חג המולד", מתאר איביץ' בראיון לוואלה! ספורט את הסיפור הכי דרמטי של חייו. "אחי הגדול היה כוכב בא.א.ק אתונה ואני נסעתי אליו לחגוג את חג המולד והשנה החדשה. התאריך היה 1 בינואר 2002. לי הייתה חופשה מפרטיזן ונסעתי אליו ליוון. ההורים שלנו נשארו בבית בעיר זרניאנין ואז צלצל הטלפון בבית של אחי. על הקו היו אנשים שחטפו את ההורים שלנו. 'יש לכם 24 שעות להשיג את הכסף. חטפנו את ההורים שלכם. אל תערבו את המשטרה', הם אמרו. זה היה אחרי המלחמה והיה קשה מאוד. הכלכלה של המדינה הייתה בשפל. אנשים היו עניים. אנשים מתו ברחובות, אחרים ניסו לשרוד ואחת הדרכים לשרוד הייתה לחטוף אנשים שיש להם בני משפחה עם כסף. החוטפים נכנסו לבית של ההורים שלנו וחטפו אותם".
מה עשיתם?
"1 בינואר זה תאריך שבו הבנקים לא פעילים. היינו חייבים להשיג כסף באופן דחוף, כי ההורים היו בסכנה גדולה. היו לנו חברים שעזרו לנו מסרביה עם כסף ואז יצרנו קשר מאתונה עם החוטפים. העברנו להם את הכסף וההורים שלי שוחררו. המקרה הזה אירע לנו לשמחתי פעם אחת בלבד, אבל בסוף אותה שנה, ב-29 בדצמבר 2002 אבא שלי נפטר. זה היה הרגע הכי קשה בחיי".
אתה מתגעגע אליו?
"מאוד. כמה הייתי רוצה שהוא יהיה איתי בעונה הזו של האליפות של מכבי תל אביב".
ואמא שלך חיה לבד בסרביה?
"כן. היא בבלגרד עכשיו לבד. היא חיה לבד. אלה החיים. היא עדיין לא היתה בישראל. אני מקווה שהיא תעשה זאת בקרוב. הייתי רוצה אותה לידי, אבל כשאנשים מתבגרים קשה להזיז אותם מהמדינה שלהם. אחי ואני דואגים לה ושומרים איתה על קשר בכל יום".
ולאדן איביץ' עבר שינוי גדול במהלך השנה האחרונה שלו בישראל. זו אולי הסיבה שגרמה לו גם להיפתח ולספר בהתרגשות גדולה על מה שעבר יחד עם משפחתו בסרביה. התדמית הקשוחה נסדקה מעט שלשום בחדר התקשורת בקרית שלום, כשדיבר על הוריו. עיניו נצצו ולימדו שמאחורי החזות הסרבית הקשוחה, מסתתר אדם עם רגש גדול מאוד.
ולאדן, מה אנשים חושבים עליך והם טועים לגביו?
"אם אני אחשוב מה אנשים חושבים עלי, אני אפסיד. אם אני אעשה חשבון למה שאומרים עלי, אני אטעה. אני מכבד כל אדם ולא משנה הזהות ומה הוא עושה בחייו. לי חשוב מה חושבים עלי האנשים שמכירים אותי ואלה שקרובים אלי. אני יודע מה העבודה שלי ומה אני צריך לעשות כדי להצליח. למדתי המון בחיים ולכן אני רוצה עד היום האחרון שהקבוצה תתאמן טוב ותנצח. אני משוכנע שהרבה אנשים מדברים עלי בגלל שאני מאמן מכבי תל אביב ומנתחים אותי בתכניות רדיו וטלוויזיה. אני גם משוכנע ש-90 אחוז מהאוהדים חושבים שהם יותר טובים מהמאמן. כך זה בכל העולם. אם אני אתחיל להקשיב לכולם, תהיה לי בעיה קשה".
זו הסיבה שביקשת מהיום הראשון שלא יתרגמו לך ולא יספרו לך מה כותבים עליך?
"בדיוק. אפילו פעם אחת לא ביקשתי שיגידו לי מה כתוב. עופר רונן הדובר אמר כשהגעתי: 'אני איש המדיה ואני אעדכן אותך בכל יום מה רשום ומה חשוב'. אמרתי לו: 'עצור, עצור. אני לא מעוניין'. לא בגלל שאני לא מכבד אתכם. אני יודע שלהיות עיתונאי זה לא קל. זו עבודה קשה מאוד. אתם צריכים למצוא אינפורמציה בכל רגע, ובמיוחד במכבי תל אביב זה קשה פי כמה".
גם כשהיית שחקן היית כזה?
"כן. אני אספר לך סיפור קטן על הכדורסלן ז'ארקו פספאלי. הוא היה שם גדול ביוגוסלביה, שחקן מצוין. הוא הגיע ליוון והתחיל באולימפיאקוס ב-1991 אם אני לא טועה. דיברתי איתו אחרי סיום הקריירה שלו והוא אמר לי: 'בעונה הראשונה ביוון הייתי השחקן המצטיין. בעונה השנייה הייתי טוב אבל לא מצטיין. בעונה השלישית עברתי למועדון אחר ביוון אבל כבר הייתי הרבה פחות טוב. בכל עונה ירדתי'. פספאלי אמר לי: 'ברגע שלמדתי יוונית והתחלתי להבין מה אומרים עלי, היכולת שלי ירדה'. זה סיפור על שחקן כדורסל ענק. אדם משכמו ומעלה, אבל אלה החיים".
איביץ' זוכה היום לכבוד שרבים מבין מאמני מכבי תל אביב לא זכו לו. אפילו ג'ורדי קרויף, אבי המהפכה בקרית שלום, לא זכה להערצה שיש כלפי הסרבי מצד הקהל של מכבי תל אביב.
אתה מבין למה ג'ורדי קרויף נשאר כאן שש שנים?
"אם להיות כן, אני לא יודע בדיוק מה היה. המועדון החליט להשאיר אותו כי הוא עשה עבודה טובה. למה הוא נשאר? כנראה שמכבי תל אביב זה המועדון הכי גדול בישראל והוא עבד חמש שנים כמנהל ספורטיבי ואחרי זה כמאמן. מנהל ספורטיבי ומאמן אלה שני דברים שונים. ייתכן שאם הוא היה בא לכאן כמאמן, הוא לא היה נשאר שש שנים. היו לו הצלחות רבות כמנהל ספורטיבי. אליפויות, גביעים, ליגת האלופות. הוא עמד במשימה מאוד מאתגרת. הוא פיתח את מכבי תל אביב וטבעי שהוא נשאר כל כך הרבה זמן. למאמן יותר קשה להישאר הרבה שנים באותו מקום כי המאמן תלוי מאוד בתוצאות".
קרויף תמיד רצה שהליגה הישראלית תהיה פתוחה לזרים ללא הגבלה כמו בקפריסין, משם הוא הגיע לכאן. מה הדעה שלך בעניין?
"יש שתי גישות. הראשונה, מה חשוב להתאחדות לכדורגל, והשניה שחשובה למועדונים. אם המחשבה רק על הכדורגל הישראלי ונבחרת ישראל, אז צריך להמשיך עם המדיניות הנוכחית. חמישה או שישה זרים טובים שיכולים גם לקדם את הכדורגלן הישראלי. קבוצות צריכות לשאוף להביא זרים טובים מהישראלים שיש להם בקבוצה. אבל יש גם את הגישה של המועדונים, בעיקר אלה שמשחקים באירופה. המועדונים האלה זקוקים לעוד שחקנים זרים טובים. אנחנו במכבי תל אביב שיחקנו בדרך כלל עם שלושה זרים בהרכב. לי לא היה אכפת מזהות השחקן או הלאום שלו. שיחקו בהרכב שבעה או שמונה ישראלים בכל משחק. אם אני צריך לבחור בין הגישות, אז הייתי הולך על שבעה זרים כדי שהמועדונים יהיו יותר תחרותיים באירופה. שתהיה תחרות יותר גדולה על הסגל ועל ההרכב. אבל שלא תטעה, אני חושב שיש כדורגלנים ישראלים מאוד טובים".
יש מאמנים שמעדיפים שהשחקנים שלהם יישנו ערב לפני המשחק כשהם יודעים שהם בהרכב. אתה גילית לשחקנים שלך את ההרכב רק כמה שעות לפני משחקים. זה גם בגלל שאמרו לך שהתקשורת בישראל חזקה ואם תגלה לשחקנים מה ההרכב, זה ידלוף לתקשורת?
"ממש לא עשיתי חשבון למה שכתוב בתקשורת והאם דברים יצאו החוצה. אני חושב שזה חשוב למועדון לשמור על ההרכב בפנים כדי לא לתת אינפורמציה ליריב. זה לא טוב שדברים יוצאים החוצה. השחקנים שלנו ידעו שהם צריכים להיאבק כל השבוע על ההרכב. שחקנים ידעו שגם אם פתחו במשחק ואפילו כבשו, ואחרי זה לא התאמנו טוב, הם לא יפתחו. אני גם הרבה פעמים עשיתי שינויים בהרכב לפי היריבה ולפי תדירות המשחקים באותו שבוע".
זה לא חשוב ששחקן יידע בלילה שלפני משחק שהוא פותח?
"הרבה מהם ידעו שהם פותחים. הם הבינו דרך האימונים שהם עומדים לפתוח".
אז אם צלצלנו לשחקנים ושאלנו מה ההרכב והם אמרו שהם לא יודעים, אז הם שיקרו לנו?
"עדיף שישקרו לכם, מאשר שירמו אותי".
איזה שחקן של מכבי תל אביב הפתיע אותך העונה?
"השחקנים שלא שיחקו הרבה ובכל זאת באו לכל אימון ונתנו הכול. כי מה שהם נתנו לנו הביא לנו את האליפות. מי שלא שיחק שמר על רוח קרב בכל אימון. הם ניסו להילחם בשביל עצמם כי הם ידעו שיש תחרות אמיתית על הסגל ועל ההרכב. זה היה המפתח להכול".
אתה מצטער ששחררת שחקן מסוים?
"כן, ברור, אבל זו העבודה של מאמן. אני חייב לחשוב על היום שאחרי וצריך לקבל החלטות קשות. אני לא רוצה לדבר על שחקן מסוים כי אנחנו נמצאים במשא ומתן עם שחקנים".
פרסמנו שאתה רוצה את דן ביטון ממ.ס. אשדוד. יש עוד שחקנים מהליגה שמצאו חן בעיניך.
"אין טעם לדבר בתקשורת על שחקנים תחת חוזה ושהמחיר שהקבוצות שלהם רוצות הוא גבוה מאוד. כולם יודעים שיש לנו בעיה עם הפייר פליי. אני רק ביקשתי מההנהלה שתנסה לסגור את הדברים לפני מחנה האימונים. אני רוצה שבמחנה יהיה לי סגל מלא עד כמה שאפשר, כדי שנוכל להתחיל ולהניע את העונה הבאה כמו שצריך לקראת המשימות באירופה".
