בווידאו: אלי טביב מציג את ז'אורז'יניו כשחקן בית"ר
לפני מספר חודשים נתקלתי בז'אורז'יניו מחכה מחוץ לשערי אצטדיון טדי כדי לקבל הזמנות למשחק שעמד להיפתח בעוד רבע שעה. "אתה מבין?", הוא אמר לי בתסכול. "במקום שאספור שערים ובישולים, אני סופר כרטיסים, למה זה מגיע לי?".
אבל בכדורגל אין מגיע. במאי 2017 הקשר הג'ינג'י הצטרף לבית"ר ירושלים מבני סכנין בקול תרועה רמה, אבל מאז ראה מעט מאוד דשא, וכבר שנה וחצי שאחד הזרים האיכותיים ביותר שדרכו כאן בשנים האחרונות מושבת מכדורגל בשל פציעה בברכו. במהלך התקופה האיומה הזו ניסה ז'אורז'יניו, שחגג בחודש שעבר 28, לחזור לפעילות מספר פעמים, לפני שהחליט לבסוף על טיפול ממושך ומסודר במטרה לשוב למגרשים רק אחרי שיתגבר לחלוטין על הכאבים בברך ובשרירים.
"זה התחיל בעונה שעברה", הוא מספר בראיון מביתו בברזיל, שם הוא ממשיך לעבור טיפולים עד היום. "שיחקתי 10-12 משחקים עם כאבים בברך, ובכל פעם שבאתי לצוות הרפואי אמרו לי שהכל בסדר ושזה יעבור. הכאבים נובעים מחיבור של דלקת שהייתה באיזור יחד עם בעיה בסחוס. זה המשיך עד לרגע שלא יכולתי יותר ודרשתי לטפל בזה. חזרתי ואמרתי להם שמשהו לא בסדר ושאני לא מסוגל לתפקד ככה. אני לא יודע איזה נזק נגרם מהתקופה הזאת, אבל היה ברור לי שהכאבים גברו עד למצב שאסור לי לשחק יותר. ממש סבלתי, יכולתי לתת אולי 30% מעצמי".
"בבית"ר של השנה שעברה לא היה מי שיטפל בי, לא היה צוות וביקשתי מטביב לטוס לברזיל לטיפולים אצל רופאים בכירים. הצעתי גם שזה יהיה על חשבוני, אבל הוא לא הסכים, רצה שאשאר בארץ עד סוף העונה. לקראת הקיץ היה את כל הבלאגן, והמזל היה שנוצרה סיטואציה בין טביב לחוגג שאלי אוחנה קבע הכל, אז הוא אישר לי לצאת לטיפולים בתקווה שאחזור טוב יותר לעונה הנוכחית".
לא במקרה הוא לא שיחרר אותך. טביב כעס עליך, טענו שהגעת פצוע מסכנין
"שמעתי את השטויות האלה. איך הגעתי פצוע מסכנין אם שיחקתי בבית"ר 10-12 משחקים, הבקעתי שערים והיו מרוצים ממני? כשמשלמים על שחקן כסף והוא לא משחק מתאכזבים ומחפשים להמציא דברים. טביב כעס, רצה להתיר את החוזה בקיץ וזה לא היה נעים. כשהייתי בסכנין טביב ובית"ר כל הזמן ביקשו שאגיע ולחצו עליי, ויתרתי על כסף כדי לבוא לירושלים, עשיתי הכל מאהבה ורצון להיות חלק מבית"ר. אי אפשר להגיד עליי שהגעתי פצוע, לא מבין איך אומרים דבר כזה. אבל אתה יודע מה? בסופו של יום אני גם מודה לטביב, כי בסופו של דבר הוא רצה אותי ובזכותו הגעתי לבית"ר".
ומה עשית בקיץ האחרון?
"הלכתי לבדיקות בברזיל, אצל הרופא הכי טוב בסאו פאולו שעובד גם עם הנבחרת. הוא עשה לי בדיקות מקיפות ולאחר מכן החליט שאני צריך ניתוח. עשיתי את הניתוח שהוא המליץ עליו, עברתי מעט טיפולים וחזרתי לישראל עם המטפל שלי שהמשיך לעבוד איתי, זה היה בסביבות ספטמבר-אוקטובר. הניתוח דווקא הצליח, אבל הבעיה הייתה שהשרירים שלי לא היו מספיק חזקים כדי להחזיק את הברך. חזרתי לאימונים עם הקבוצה, הרגשתי כאבים והבנתי שמשהו כאן לא בסדר".
"בהתחלה אמרו לי בבית"ר שזה פסיכולוגי ושזה יעבור. גם אני האמנתי שזה נכון, אבל מהר מאוד הרגשתי עוד כאבים והבנתי שזה לא הולך לכיוון טוב. הלכתי לעוד מספר בדיקות בישראל, וד"ר בוקי ירון עבר על הממצאים, איבחן אותי ושלח אותי לטיפול מחודש. הדבר הכי חשוב היה שהוא גם אישר לי שהניתוח אכן עבר בהצלחה, אבל תהליך החזרה שלי לא היה נכון והוא צריך להיות שונה וארוך יותר. הבעיה היא שברגע שהשרירים לא מספיק חזקים כל העומס עובר לברך ולכן הייתי חייב לאזן את זה. זה תהליך של מספר חודשים שאחריו השרירים צריכים להיות מספיק חזקים כדי להחזיק את העומס. עכשיו זאת הפעם הראשונה שהטיפול בפציעה הוא יסודי ומכוון למקום שאוכל לחזור כמו שצריך".
איך היה לחזור ולהרגיש כאבים?
"סיוט, מהרגעים הקשים שיכולים להיות לשחקן כדורגל. בהתחלה לא רציתי להאמין אז המשכתי. אתה בהכחשה שזה יעבור, שזאת רק רגישות, עד שאתה מבין שזה חזר. רק אשתי יודעת מה עברתי באותם ימים, היא הייתה רואה אותי חוזר הביתה לא שמח, סובל, עם דמעות בעיניים. גם איתן מזרחי הסוכן שלי שהוא כמו אבא או אח, תקרא לזה איך שאתה רוצה, הוא כל הזמן שם בשבילי, דואג לי להכל ומטפל בי בארץ, בלי הקרובים אליי לא יכולתי לעבור את התקופה הזאת. כל מה שאני אוהב ויודע לעשות זה כדורגל, ברגע שלקחו לי את זה אני לא אותו בן אדם, בגלל זה אני גם נלחם בכל הכוחות שלי לחזור ויודע שאני אחזור לשחק ואהיה לא פחות טוב ממה שהייתי".
איך מתייחסים אליך בבית"ר השנה, אתה מרגיש שעוזרים לך?
"אני אגיד לך משהו - כשאני חושב על חזרה לשחק כדורגל אני רק חושב על איך אני חוזר לבית"ר, זוכה איתה באיזה תואר ובא לאלי אוחנה ומשה חוגג ואומר להם שזה בשבילם ומודה על כל היחס אליי בשנה הזאת. הם נתנו לי הכל השנה - טיפולים, טיסות, רופאים, כל מה שביקשתי ועשו את זה באהבה ואיכפתיות. זה לא פשוט, הם משלמים על שחקן שלא עומד לשירותם, לא מקבלים ממני כלום ועושים הכל עם לב, זה הדבר שמחזק אותי יותר מהכל בתקופה הזאת, זה יותר ממה שנותנים לי בטיפולים, זה מה שהם משדרים, שהם מבינים מה אני עובר ורוצים בדיוק כמוני, שרק אהיה בריא. זה לא פשוט, חוגג הגיע לבית"ר במצב בו יש לי חוזה ואני מושבת, הוא משלם אותו בזמן שאני לא מתאמן ולא משחק ועדיין בכל פעם שהוא פגש אותי הוא שידר חיוביות, שאל לשלומי, דאג ואמר שאקבל כל מה שאני צריך".
לפני שנה וחצי התראיינת אצלנו ואמרת שהחלום שלך הוא לקחת תארים עם בית"ר ואז איטליה. הכדורגל נזיל.
"עדיין יש את החלומות, אבל בשלבים. עכשיו כשאני הולך לישון אני רק חושב איך אני חוזר להתאמן ללא כאבים. פתאום אתה מעריך את משחקי האימון הפנימים ומתגעגע אליהם, לשטויות הקטנות של האימונים, של להיות עם השחקנים בחדר ההלבשה. בשנה וחצי האלה כשאני רואה את הקבוצה מהיציע או בטלוויזיה זה סיוט שאתה רק מתפלל שייגמר כמה שיותר מהר. לא להאמין מה זה הכדורגל, יום אחד אתה כוכב ופתאום ביום אחד הכל יכול להיגמר. צריך לקחת הכל בפרופורציות, להיות חזקים, אופטימיים ולהאמין בטוב".
יוסי בניון פורש, הופך למנהל מקצועי. יצא לכם לדבר?
"בכל פעם שהייתי בבית וגן דיברנו, הוא מסוג האנשים שיודעים לכבד ולהבין שחקן שעובר את מה שאני עובר. אני תמיד אצטער שלא יצא לי לשחק איתו הרבה. היינו ביחד בשנה שעברה אבל לא שיחקנו הרבה ביחד, או שהוא לא שיחק או שאני הייתי פצוע, כל אחד והבעיות שלו. אני חושב שהשילוב בין בניון לאוחנה יביא את בית"ר למקומות גבוהים, גם בגלל האישיות וגם בגלל הכדורגל, הם יידעו לבנות קבוצה חזקה ואיכותית בבית"ר, אין לי ספק בזה".
אתה מתגעגע לפסח בישראל?
עכשיו זה החג, נכון? שבמקום הלחם אוכלים את הדבר הזה המרובע, שנראה כמו דף? כששיחקתי בסכנין זה לא היה, הייתי רואה את זה בעיקר כשהייתי מוזמן לאיתן מזרחי לחג, היו מסבירים לי את הכל. יש לכם ארץ מדהימה עם מנהגים ומסורת, תיהנו מזה".
ב-21 במאי אתלטיקו פוגשת את בית"ר
"שמעתי על זה, אני לא מאמין שאתלטיקו בטדי ואני לא אוכל לשחק... חשבתי אפילו לבוא לשחק עם רגל אחת אם יאשרו לי. שחקנים מתלוננים שזה הורס להם את החופש? אני לא מאמין לזה, אין אחד שלא רוצה לשחק נגד אתלטיקו, אנשים יעמדו בתור כדי להיות שם".
