הדילמה של אוהדי הפועל ת"א

אוהדי הפועל היו מלאי דילמות במהלך המשחק מול מכבי רמת גן. מצד אחד סוף שבוע כזה לא זכור הרבה זמן אצל האדומים. המספרת של אבוטבול מהכדורגל התערבבה עם הדאנקים של גריפית' והשלשה של בורקו. אם כל זה לא מספיק אז מכבי חיפה קיבלה רביעיה בראש. אבל, התיקו המרגיז באשדוד הרס להם את השמחה וכמובן הדילמה אצל השרופים: האם כדאי לנצח או להפסיד לרמת גן?

מצד אחד מקוננים השרופים, אם הפועל תנצח משחק כזה שלא מגיע לה לנצח בשום פנים ואופן, שיבק יישאר ואיתו חבורת השחקנים המוזרה. מצד שני, מי מאיתנו מאחל הפסד לקבוצתו?

חאליד אל אמין עם 22 נקודות פתר להם את הבעיות. מינץ, מאמנה של רמת גן, מנסה להפוך אותו לשחקן קבוצתי, כזה שלא יזכיר רכזים מלאומית ב', שמסמנים תרגיל אבל עושים מה שבראש שלהם. בינתיים זה עובד, אל אמין מדרבן את רביב לימונד הצעיר, דוחף את אמיר מוכתרי הוותיק, וכשצריך לוקח כדור ושם אותו בסל כולל פאול. קחו את גאביסיס, קינג וקיז ותביאו את אל אמין להפועל ויש עם מי לדבר, עד אז חבל להפועל על הזמן.

יכול להיות שזה השבוע האחרון של שיבק, יכול להיות שלא. בכל מקרה אצל האוהדים הוא כבר איבד מזמן את הקרדיט. העובדה שהוא לא סופר את יניב גרין ואת יקיר האוהדים גילי מוסינזון, לא מוסיפה לו יוקרה. גם ההחלטות הגרועות של דרור חג'ג' בשניות הסיום שעלו להפועל בהפסד, לא ממש הוסיפו לאוהדים.

ניצחון אחד היה לרמת גן עד שהם הגיעו לאוסישקין ולכולם היה ברור במהלך המשחק שאת הניצחון השני הם ישיגו דווקא במבצר (?) האדום. ההחלטות התמוהות של שיבק, השיפוט הגרוע, היכולת העלובה של רוב השחקנים בהפועל ובעיקר משחק גדול של אל אמין גרמו לכך שאוהדי הפועל ישירו בסיום שירי הלל לטאו והכוכב האדום ולא לקבוצתם.

גילי מוסינזון רץ בסיום המשחק לברך את חלק מחבריו בשנה שעברה בעוד שיתר הקבוצה האדומה רצה מהר מהר לחדר ההלבשה. מוסינזון הודה לאוהדים, מחא להם כפיים וחייך. יום שלישי הפועל מול אנקרה במשחק על העונה האירופאית. הפסד נוסף וגילי יכול להמשיך לחייך. כנראה שמביאים לו מאמן שייתן לו גם לשחק.