לא בכל יום שחקני עבר היסטוריים כמו אלסנדרו דל פיירו ואנדראה פירלו נוחתים במדינה הקטנה שלנו, שצמאה לאבק כוכבים. האירוע המיוחד, שהתרחש בעקבות קמפיין פרסומי של 'הייניקן', סידר הזדמנות חד-פעמית לשמוע ממקור ראשון מה דעתם על הכדורגל הישראלי, הצצה לזכרונות ממונדיאל 2006 - אז זכו בגביע העולמי - וגם על החיים שאחרי הפרישה.
השניים, מעמודי התווך של הכדורגל האיטלקי ב-15 השנים האחרונות, זכו כמעט בכל תואר אפשרי בקריירה שלהם. החל כאמור מגביע העולם, עובר באליפויות איטליה וגם בליגת האלופות. כעת, דל פיירו מתגורר בלוס אנג'לס, שם פתח מסעדה, מס' 10 שמה. הוא משמש, יחד עם פירלו, כפרשן באולפני טלוויזיה של ערוצי ספורט איטלקיים. שמו של אנדראה לעומת זאת, נקשר לאחרונה לקבוצת השחקנים עד גיל 23 של יובנטוס. כשנשאל על כך, ענה בבדיחות: "החדשות שלך לא טובות".
אנדראה, זו פעם ראשונה שלך בישראל. איך החוויה עד עכשיו? אלסנדרו, עבורך זו פעם שנייה, ישראל מוצאת חן בעיניך?
פירלו: "מרגש מאוד לראות את כל האהבה שנותנים לנו כאן. ישראל יפה, טיילנו בירושלים, המזג אוויר היה נעים, אנחנו מאוד נהנים".
דל פיירו: "פעם קודמת לפני 15 שנה לא הספקתי לראות כלום, היינו רק במלון, באצטדיון ובשדה התעופה. הפעם באמת טיילנו, נהנו מאוד מתל אביב ומירושלים והאהבה של הקהל בהחלט מרגשת".
מה אתם יודעים על הכדורגל הישראלי? מה ההתרשמות שלכם ממנו?
פירלו: "תראה, אני לא מכיר הרבה. שיחקתי עם טל בנין לפני יותר מ-20 שנה, אני מכיר גם את יוסי בניון שהיה בפרמיירליג, הא!", הוא נזכר בסוף, "גם את ערן זהבי שהיה בפלארמו".
דל פיירו: "במונחים של כדורגל נעשו כאן כמה דברים יפים", אומר הנסיך. "למשל בליגת האלופות שם פגשתי את מכבי תל אביב".
אנדראה, לפני יותר מ-20 שנה שיחקת עם טל בנין, קשר ישראלי, בברשיה. מה אתה זוכר מהתקופה הזו?
פירלו: "תקופה יפה, הייתי צעיר, בן 17-18. הוא היה הישראלי הראשון שהגיע לשחק באיטליה, בחור מנומס, נחמד וחכם, למד את השפה האיטלקית בזמן מאוד קצר. נשארתי איתו בקשר ממש עד היום, כשהשבוע גם נפגשנו לאכול יחד ארוחת ערב. באמת, זיכרון נהדר".
נחזור אחורה, לקיץ 2006, אז בחצי גמר המונדיאל מול גרמניה, אנדראה אתה בישלת ואלסנדרו, אתה כבשת את השער השני בתוך ההארכה. השדרן פאביו קארסה צעק: "אנחנו הולכים לברלין, אנחנו הולכים לברלין". איך אתם מרגישים כשאתם נזכרים ברגעים האלה?
דל פיירו: "באמת תחושה טובה, המשחק הזה היה היסטורי עבורנו. ההתרגשות והשמחה בעקבות ההעפלה לגמר המונדיאל, זה רגע ייחודי, בטח כשזה קרה בבית שלהם".
זה הרגע הכי גדול בקריירה שלכם?
פירלו: "כן, אולי המשחק המרגש מכולם. לנצח בחצי גמר המונדיאל, באצטדיון שלהם, בדקות האחרונות של ההארכה, זה המקסימום עבור כדורגלן ובשבילנו כאיטלקים".
מי השחקן הכי מוכשר ששיחקתם איתו?
פירלו: "רונאלדו הברזילאי".
דל פיירו: "זינדין זידאן או רוברטו באג'יו".
מי השחקן עם הלב הכי גדול ששיחקתם איתו?
פירלו, בלי להסס: "ג'נארו גאטוזו".
דל פיירו: "שיחקתי עם רינו בנבחרת, ואני חייב להסכים שגאטוסו הוא באמת קשר אמיתי, כולו לב".
לכבוש שער או לבשל?
פירלו: "אין הבדל מבחינתי, ממש אותו הדבר".
דל פיירו: "אני אגיד שלכבוש שער קצת יותר שווה מלבשל" .
מי המאמן שהשפיע יותר מכולם על הקריירה שלכם?
פירלו: "קרלו אנצ'לוטי. הייתי איתו הכי הרבה שנים וזכיתי איתו גם בהכי הרבה תארים".
דל פיירו: "מאותן סיבות, עבורי מרצ'לו ליפי הוא המאמן המשפיע מכולם. שיחקתי תחתיו שבע שנים ביובנטוס ועוד כמעט ארבע שנים בנבחרת".
אלסנדרו, מי שחקן ההגנה המאתגר ביותר שהתמודדת מולו?
דל פיירו: "תראה, כאן הרשימה ארוכה, ובאמת, כמעט כולם איטלקים. פרנקו בארזי, לתקופה של פאולו מאלדיני, אחר כך פאביו קנבארו ואלסנדרו נסטה, וגם ליליאן תוראם ששיחקתי איתו. כל השחקנים האלה היו כמעט בלתי ניתנים להכרעה, אבל רק כמעט", הוא אומר וקורץ.
אנדראה, מי השוער אותו היה לך הכי קשה להכניע בבעיטה חופשית?
פירלו: "בבעיטה חופשית?", הוא שואל, "אף אחד. ועכשיו ברצינות, הייתי אומר שג'אנלואיג'י בופון".
אנדראה, בר רפאלי - איך אתה מכיר אותה? ראיתי שציינת את השם שלה בספר האוטוביוגרפי שלך, 'חושב ואז משחק'.
פירלו: "הכרתי אותה בארוחת ערב של דולצ'ה אנד גבאנה, כשהיו הספונסרים של מילאן. לא הכרתי אותה אז, אבל היא ישבה איתנו בשולחן.
יפה, לא?
פירלו: "כן כן, בהחלט".
שאלה אחרונה, מאוד חשובה, מה אתם מעדיפים - פיצה או פסטה?
פירלו באדישות אופיינית, לא מתבלבל ועונה בלאקוניות: "פסטה".
דל פיירו מנגד בחר בפיצה, "אבל אם היינו אוכלים יחד, היינו מתחלקים", סיכם בחיוך.
