לברון ג'יימס: בן 17 וכבר מכונה "החבילה המושלמת"

לברון ג'יימס, שם שהיה עד אתמול אגדה, מיתוס, או שמועה, קיבל פתאום צורה. היה זה משחק התיכונים הראשון שמשדרת תחנת ESPN מזה 13 שנים. ההתעניינות היתה עצומה והמשחק גם קיבל רייטינג מצויין ביחס לליגה ולשעה בה הוא שודר. רבים רצו לראות מי זה השחקן הזה עליו כולם מדברים. חלק מאנשי המקצוע אומרים עליו כי כבר בגיל 17, הוא יותר טוב מג'רי סטקהאוז. אחרים משווים את סגנון משחקו לזה של מג'יק בשילוב של ג'ורדן ויש כאלה שאומרים כי בגילו הוא טוב בהרבה מקובי בראיינט הצעיר, שויתר גם הוא בגיל 18 על המכללות לטובת הליגה המקצוענית.

בית הספר סט. וינסנט-סט. מרי'ס התחיל לקבל פתאום יחס תקשורתי עצום מאז נפוצה השמוע על ג'יימס. המשחק נגד אוק היל, אקדמיית כדורסל מפורסמת מוירג'יניה, אף הועתק מאקרון, העיר בה נמצא בית הספר, אל אולם גדול יותר בקליבלנד, על מנת להכיל את אלפי הצופים שביקשו לראות משחק כדורסל טוב, אך בעיקר שחקן כדורסל ענק. אוק היל, המדורגת ראשונה בדירוג בתי הספר התיכוניים של ארה"ב, פתחה טוב ונתנה קרב צמוד עד שהנער נכנס חזק לעניינים והתחיל להתאקלם לסביבה התקשורתית שמסביבו. סט. וינסנט-סט. מרי'ס הפסידו פעמיים בשנתיים האחרונות לאקדמיית הכדורסל מוירג'יניה וכוכבם הטרי, לא נתן לזה לקרות שוב, בטח לא מול מצלמות הטלביזיה, למרות שבית ספרו מדורג רק במקום ה-23. בסיום 45:65 לקבוצה מבית הספר הקטן באוהיו.

ג'יימס התחיל רע עם כמה החטאות של ג'אמפים קלילים, אך לאחר שההתרגשות פגה, הוא התחיל להפציץ. כולם ציפו לראות שחקן טוב, אך מה שהם ראו עלה על ציפיותיהם. ג'יימס עלה לדאנקים מרהיבים, מסר כמה מסירות עיוורות וכמה מאחורי הגב, כשהוא נותן שואו ענק ל-11,500 הצופים שנכחו באולם. הוא סיים עם 31 נקודות, 6 אסיסטים ו-13 ריבאונדים מול הקבוצה החזקה ביותר שהוא יפגוש לפני שבשנה הבאה הוא עובר לקולג' או למקצוענים. באוהיו רוצים להשאיר אותו בבית. המאמן של אוהיו סטייט מחזר אחרי הילד עוד מהשנה שעברה ובקבאלירס בונים על עונה גרועה בכדי שיוכלו לבחור בו בסיבוב הראשון של הדראפט. בכל מקרה, אם לברון יחליט ללכת למקצוענים הוא בוודאי יבחר ראשון, כך שלקליבלנד לא כדאי להסתמך על כך יותר מדי.

מה שמפחיד את ביל וולטון, הסנטר האגדי והפרשן שהעביר את המשחק והיה הגורם לשידורו מחוף לחוף, הוא קלקולו של הילד, ע"י המליונים שיגיעו מה-NBA וניצול תמימות לרווחים אישיים של גורמים חיצוניים. וולטון חושב שמבחינת צורת המשחק שלו ואישיותו, הרי שמדובר בחבילה המושלמת. ג'יימס הוא ג'נטלמן שיודע להתנהג ולתת כבוד, הוא אינו אגואיסט וניחן ביכולת מסירה מיוחדת, כשבאחד על אחד מעטים בשכבת גילו יכולים עליו. באדידס כבר יצרו עבורו נעליים עם ראשי התיבות שלו עליהם ובשאר החברות גם כן מתכננים עליו.

מס' 23 החדש, יהיה ככל הנראה היורש האמיתי למייקל, כששאלת אישיותו שעדיין לא גובשה מתוקף היותו נער, אמורה רק לעזור לו. בבית הספר לא מרשים לו לשחק עם הקעקועים שעל זרועו ולברון משחק עם רטייה לבנה שמסתירה אותם. יותר מפעם אחת הוא הצהיר כי אין לו בעיה לשחק עם הרטייה וכי הוא מכבד את חוקי בית הספר. בסיום המשחק הוא ניגש לוולטון ולחץ את ידו. וולטון בירך אותו וג'יימס ענה ב"תודה רבה שבאת". וולטון החזיר לו בשיא הטבעיות: "לא, תודה שקיבלת אותנו."