פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

        הרגע בו נולד הטרבל: חזרה לחצי גמר הגביע בין מנצ'סטר יונייטד לארסנל ב-1999

        קין זעם, ברגקאמפ נשבר, שמייכל התעלה בתוספת הזמן וגיגס שינה את ההיסטוריה עם הסלאלום המפורסם ו"חגיגת השער הכי גרועה שהייתה". לכבוד מפגש הגביע בין ארסנל למנצ'סטר יונייטד, חזרה לחצי הגמר שהתניע את שנת הנסים האדומה

        הרגע בו נולד הטרבל: חזרה לחצי גמר הגביע בין מנצ'סטר יונייטד לארסנל ב-1999
        עריכת וידאו: מתן חדד

        מי זוכר שהמשחק הזה בכלל לא אמור היה להתקיים?

        מנצ'סטר יונייטד וארסנל נפגשו בחצי גמר הגביע האנגלי ב-11 באפריל 1999, ובדקה ה-38 היה זה רוי קין שהפציץ פנימה אחרי תרגיל יפה והרמה של ריאן גיגס מצד שמאל. השדים האדומים חגגו, אבל אז גילו שהקוון הניף דגל לנבדל מופרך לחלוטין. שחקני יונייטד הסתערו על השופט דייויד אלרי ואלכס פרגוסון רתח מזעם, אבל דבר לא עזר. ההחלטה התמוהה נותרה בעינה, התיקו המאופס נשמר אחרי 120 דקות ולמרות נחיתות מספרית של ארסנל, וההכרעה נדחתה. שתי הקבוצות נדרשו להתייצב שוב בווילה פארק, שלושה ימים לאחר מכן.

        זו הייתה למעשה הפעם האחרונה בה נערך משחק חוזר בחצי גמר הגביע האנגלי ולא עברו לפנדלים אחרי 120 דקות. זה גם היה משחק ש"היה בו הכול, פשוט הכול", כדברי סר אלכס.

        לכבוד מפגש הגביע הערב (שישי, 21:55, ספורט 2) בין ארסנל למנצ'סטר יונייטד, חזרנו 20 שנה לאחור - אל אחד השערים המפורסמים בתולדות הגביע האנגלי ואל שיאה של היריבות המיתולוגית בין שני המועדונים. המשחק החוזר שבו נולד הטרבל ההיסטורי של 1999.

        ריאן גיגס כובש במדי מנצ'סטר יונייטד מול ארסנל, אפריל 1999 (GettyImages)
        כך הסתיים הסלאלום המפורסם. ריאן גיגס כובש מול ארסנל באפריל 1999 (צילום: GettyImages)

        ארסנל התחילה את העונה ההיא כקבוצה הבכירה בכדורגל האנגלי. בהדרכת ארסן ונגר, המאמן הלא-בריטי הראשון שזוכה באליפות, התותחנים החזירו את התואר אחרי חמש שנים וגם השלימו דאבל שני בתולדותיהם עם הנפת הגביע. את הצעד החשוב לזכייה באליפות, עשו באולד טראפורד עם שער ניצחון של מארק אוברמארס במרץ 1998. התנופה הזו נמשכה גם ב-1998/99, עם 0:3 של התותחנים במגן הקהילה וגם בליגה. חמש פעמים נפגשו שתי היריבות בעונה זו, ומנצ'סטר יונייטד השיגה ניצחון אחד בלבד. אבל איזה ניצחון.

        אחרי שהזעם שכך והרוחות מהמשחק ביום ראשון נרגעו, שתי הקבוצות חזרו ביום רביעי למגרשה הביתי של אסטון וילה. ונגר קיבל את עמנואל פטי בחזרה במקום נלסון ויוואס המורחק והכניס את פרדי ליונגברג במקום מארק אוברמארס, כשמנגד ביצע פרגוסון לא פחות מחמישה שינויים. אחד מהם שימח מאוד את שחקני ארסנל. "זה מצחיק, כולם בחדר ההלבשה אמרו שאיזה מזל שגיגס על הספסל ויספר בלומקוויסט בכנף השמאלית", נזכר המגן הימני לי דיקסון. "ואני אמרתי: 'מה טוב בזה? הוא ייכנס עם רגליים טריות ל-10 הדקות האחרונות וכשאני כבר מותש. זה מה שקרה".

        רוי קין במדי מנצ'סטר יונייטד זועם לאחר פסילת השער, חצי גמר הגביע האנגלי 1999 (GettyImages)
        שער חוקי שנפסל במשחק הראשון. רוי קין זועם על הקוון (צילום: GettyImages)

        הפעם ארסנל הייתה המארחת כביכול וזכתה לשחק בחולצות האדומות. מנצ'סטר יונייטד עלתה בלבן-שחור וגם עלתה ראשונה על הלוח, כשטדי שרינגהאם השאיר לדייויד בקהאם וזה סובב מהמקום ברגל ימין אל הפינה של דייויד סימן בדקה ה-18. יונייטד החזיקה מעמד מול הלחץ של התותחנים וגיגס קם מהספסל בדקה ה-62, אבל שבע דקות לאחר כניסתו הגיע השוויון. דניס ברגקאמפ בעט מרחוק, הכדור פגע בברך של בן ארצו יאפ סטאם והכניע את פטר שמייכל. שלוש דקות לאחר מכן ארסנל חגגה מהפך אחרי השמטה של שמייכל, אבל השער של ניקולא אנלקה נפסל בגלל נבדל. בניגוד למקרה של קין, פה ההחלטה הייתה מדויקת.

        קין גם הדליק את המשחק ואת האווירה ביציעים עם פגיעה באוברמארס בדקה ה-74. אותו אלרי שפסל לו שער במשחק הראשון, שלף לעברו צהוב שני הפעם וקיבל עוד החלטה נכונה בתוספת הזמן. פיל נוויל הכשיל את ריי פרלור בתוך הרחבה והציב את ארסנל מרחק בעיטה אחת של ברגקאמפ מהגמר בוומבלי. "הייתי מוכן להמר על הבית שלי שדניס יכבוש", נזכר השחקן המוכשל. אלא שמול הגאון ההולנדי ניצב מכשול קטן בדמות דני ענק.

        פטר שמייכל שוער מנצ'סטר יונייטד חוגג, חצי גמר הגביע האנגלי 1999 (GettyImages)
        לא היה מודע לשעון. פטר שמייכל חוגג ניצחון בחצי הגמר (צילום: GettyImages)

        שמייכל בכלל לא היה מודע לדקה. ההתרחשויות הבלתי פוסקות, הוויכוחים וקצב האירועים גרמו לו לאבד את תחושת הזמן. "הייתי בטוח שיש עוד שבע או שמונה דקות לסיום כשברגקאמפ שם את הכדור על הנקודה הלבנה", סיפר השוער באוטוביוגרפיה שלו, "לכן גם לא הבנתי את ההשלכות עד הסוף". בניגוד לפרלור, שמייכל הימר נכון. ברגקאמפ בעט כדור בחצי גובה בימין, והשוער זינק שמאלה, הדף ושלח את המשחק להארכה שנכנסה לפולקלור של הגביע האנגלי. ארסנל ביתרון מספרי, אבל יונייטד ביתרון מוראלי.

        אולה גונאר סולשיאר, כיום מאמן מנצ'סטר יונייטד שמחזיק במאזן מושלם, פינה את מקומו בהתקפה לטובת דווייט יורק בפתיחת ההארכה. שמייכל הוציא כדור של ברגקאמפ מהחיבורים ונפגע בזינוק, אבל התאושש ומנע עוד שער. שחקניו של פרגוסון בקושי עברו את מחצית המגרש והשליטה של ארסנל הייתה מוחלטת, עד כדי כך שאפילו פטריק ויירה התרשל. "מכולם, דווקא אלוף העולם ואחד הקשרים הכי גדולים שיש, טעה במסירת רוחב", הופתע בקהאם. ומול גיגס בשיאו, אין מקום לטעויות. הקיצוני הוולשי קלט את מסירת הרוחב הגרועה של קשר נבחרת צרפת וחצה את קו מחצית המגרש. הוא הטעה את ויירה, היתל גם בדיקסון המותש ואז השכיב את מרטין קיאון, ברח שוב לדיקסון ומול גלישה של טוני אדמס שלח שמאלית אדירה אל תקרת שערו של סימן וחשף בגאווה את שיער החזה שלו. לא רק שער לפנתאון, אלא גם חגיגה שאיש לא יכול לשכוח.

        דניס ברגקאמפ ארסנל מול יאפ סטאם מנצ'סטר יונייטד, חצי גמר 1999 (GettyImages)
        לא דיבר במשך שלושה או ארבעה ימים לאחר ההחמצה. דניס ברגקאמפ מול יאפ סטאם (צילום: GettyImages)

        "בכל פעם שמדברים על המשחק הזה, אני רק רואה לנגד עיניי את ריאן רץ ללא חולצה, מניף אותה מעל ראשו וחוגג את שער הניצחון המדהים הזה", אמר פול סקולס ל"טלגרף". "מישהו אמר אז שהייתי צריך להעיר לו שימסור לי כי הייתי פנוי, אבל אני שמח שלא עשיתי את זה". הקורבן דיקסון פחות התחבר לאקסטזה של גיגס: "זו חגיגת השער הכי גרועה שראיתי בימי חיי, תודה לאל שהצלחתי למחוק את זה מהזיכרון שלי. שמעתי שקיאון האשים אותי בשער וטען שהייתי צריך לתקל את גיגס. טוב, אני לפחות ניסיתי. הוא חיכה לו על סף הרחבה ופספס אותו".

        על גלי הטירוף, שחקני מנצ'סטר יונייטד ידעו שאין דבר שייקח מהם את הכרטיס לגמר. הם שמרו על התוצאה עד לשריקת הסיום וחגגו עם האוהדים שפרצו לכר הדשא, אבל בעיקר לא הבינו איך זה קרה. "היה מדהים לראות את זה מהזווית שלי", כתב שמייכל בספרו. "גיגס לקח את הכדור ואז התחיל להאיץ. היו ארבעה או חמישה שחקנים לפניו, אבל הוא פילס את דרכו בין ההגנה הכי טובה באנגליה. באותו רגע הבנתי שהסיפור נגמר". קין התייחס גם הוא באוטוביוגרפיה להלם שאחז בו: "אני עד היום לא מבין איך אף אחד לא ביצע עליו עבירה. מדהים שהם לא הפילו אותו, אני כבר הייתי נכנס בו. בחייכם, תריחו את הסכנה. אתם חייבים לדעת ששחקן כמו גיגס מסוגל לזה".

        שחקני ארסנל לא הריחו את הסכנה וגם לא הצליחו להתאושש ממנה. שריקת הסיום של אלרי שלחה אותם לדממה הנוגה בחדר ההלבשה. "זה היה אחד הימים הגרועים בקריירה שלי", נזכר פרלור. "בחדר ההלבשה היה סיוט, במיוחד עבור ברגקאמפ. הוא היה שבור מהחמצת הפנדל ולא דיבר במשך שלושה או ארבעה ימים. באותם ימים זה היה אנחנו או יונייטד. אם דניס היה כובש את הפנדל, היינו זוכים שוב בדאבל כי הם היו חוזרים שפופים לליגה".

        כאשר גיגס פרש ב-2014 אחרי 22 שנות נאמנות למנצ'סטר יונייטד, הוא הגדיר את הסלאלום בבירמינגהאם כ"אחד הרגעים האהובים עליי" וסיפר: "הכתבים שאלו אותי אז אם זה השער הכי גדול שכבשתי, ולא הבנתי על מה כל ההתלהבות. לא תיארתי לעצמי את המרחק, חשבתי שלקחתי את הכדור רק 30 מטר מהשער". ונגר צפה בשער שוב לאחר פרישתו של הוולשי והודה כי המשחק הזה עדיין רודף אותו. "הם לא האמינו שניצחו ב-10 שחקנים, אני עדיין יכול לשמוע את שאגות השמחה שלהם. אם דניס היה מבקיע, המשחק היה נגמר. במקום זה, השער של גיגס הביא להם את הטרבל".

        כשלושה שבועות לאחר חצי הגמר הדרמטי, נערך המחזור הלפני אחרון בליגה. לשתי הקבוצות היו 75 נקודות, אבל רק לאחת היה גם מזל. ארסנל החמיצה ב-10 שחקנים בלידס עם שתי קורות של קאבה דיאוורה, ובדקה ה-86 ספגה מג'ימי פלויד האסלביינק והפסידה, בעוד מנצ'סטר יונייטד התבודדה בפסגה יום לאחר מכן עם 0:0 קשה בבלקבורן והכריעה את הסיפור עם מהפך מול טוטנהאם במחזור הסיום. נקודה בלבד הפרידה בין השתיים, אבל הפער המנטלי היה גדול הרבה יותר ועבד לזכות יונייטד גם במאני טיים באירופה: בקאמבק המפואר מול יובנטוס בגומלין חצי הגמר בטורינו (מ-2:0 ל-2:3, אחרי 1:1 במשחק הראשון משער של גיגס בתוספת הזמן) וכמובן בגמר הבלתי נשכח מול באיירן מינכן בקאמפ נואו בחלוף כחודש.

        "חצי הגמר היה טראומה מבחינתנו וחוויה מרוממת עבורם", סיכם ונגר את הרגע בו הדאבל שלו הפך לטרבל של פרגוסון, שהראה לו שכל מה שיעשה, הוא יכול לעשות טוב יותר. "האופוריה הזו סללה להם את הדרך לגביע ולהשגת האליפות, וגם בליגת האלופות הם זכו בדקות הסיום. זו הייתה שנה של נסים".

        שחקני מנצ'סטר יונייטד חוגגים טרבל 1999 (GettyImages)
        שלושה תארים בחסות האופוריה. שחקני מנצ'סטר יונייטד חוגגים ב-1999 (צילום: GettyImages)