דגל אדום: סיכום גמרי החטיבות ב-NFL

אחרי לילה ארוך של דרמות, אריאל גרייזס משתאה מהיכולות של בריידי ומהאומץ של הראמס, עדיין לא מבין מדוע ב-2019 יש דברים שאי אפשר להכריע דרך המצלמות ובכל זאת מאשים את הסיינטס בהפסד. סיכום גמרי החטיבות

אריאל גרייזס "debuzzer"

היית חושב שאחרי שמונה פעמים, הפעם התשיעית כבר לא תגיע. ובכן, בעונה הזאת היו הרבה סיבות לחשוב שניו אינגלנד באמת לא תהיה בסופרבול, שזהו, נגמרה השושלת. ואז בא בריידי ועשה בריידי, בדיוק כמו בסופרבול מול סיאטל והסופרבול מול אטלנטה. פטריק מהומס שחקן אדיר, אבל הוא וקנזס סיטי יראו את המשחק האחרון של העונה מהבית.

וכן, הייתה הארכה גם בניו אורלינס, עם טעות שיפוט מביכה במיוחד ועם הפתעה גדולה. הראמס והפטריוטס מגיעים לאטלנטה ואנחנו צפויים לעוד גמר מרתק. הנה כמה נקודות על לילה עצום של פוטבול.

עוד באותו נושא

בתום דרמות אדירות: הראמס והפטריוטס בסופרבול

לכתבה המלאה
חתיכת סיום לשני משחקים. שחקני הראמס חוגגים (צילום: AP)

- ביל בליצי'ק הגיע עם תוכנית משחק מושלמת בחצי הראשון. הפאטס טחנו את הצ'יפס על הקרקע פעם ועוד פעם עם ריצה בדאון ראשון, ובהגנה הפעילו לחץ בלתי פוסק על מהומס שלא היה לו זמן לנשום. העניין הוא שלפאטס באמת יש כמות כישרון מוגבלת ובסוף זה התאזן. החצי השני, עד הדרייב האחרון שלו, היה בינוני להחריד ולא רק בגלל האינטרספשן או הכמעט איבוד של אדלמן (שהחזיר בענק אחר כך על האינטרספשן שבא מהידיים שלו).

- טייריק היל סיים עם תפיסה אחת. טראוויס קלסי עם 23 יארד. איפה זה ואיפה ההגנה שראינו מניו אינגלנד כל העונה? בעיניי, בליצ'יק מיצב את עצמו, אם זה לא היה ככה עוד קודם, כגדול המאמנים בהיסטוריה.

- אני חושב שדי ברור כרגע שמה שראינו בעונה הסדירה היה משהו דומה למה שאנחנו רואים מגולדן סטייט בעונה הסדירה. פשוט עושים את המינימום כדי לקחת את הבית ואז באים לפלייאוף בריאים. אם נסתכל על הסגל הזה של הפאטס, הרי שהם הגיעו למשחק הזה בלי אף שחקן ברשימת הפצועים (!). גרונק במהלך העונה נשאר במשימות חסימה כמעט לגמרי ואז, כשהיה צריך אותו, הוא קטף כדורים מכריעים (אחד בדאון שלישי בדרייב האחרון של המשחק ואז עוד אחד בדאון שלישי בהארכה). בריידי, שבמהלך העונה ניסה בעיקר להימנע ממכות, הראה שוב שפשוט לא מעניין אותו מה השחקנים היריבים עושים והוא יזרוק את הכדור לא משנה מי יש לו בפנים. האסטרטגיה הזאת כמעט התפוצצה לפאטס בפנים אחרי הפיאסקו במיאמי אבל בסוף הכול יצא טוב מבחינתם.

- הדבר הזה שנקרא ג'יימס ווייט. אחרי שראינו את וורין ואת פולק ואת דיון לואיס. איך בליצ'ק עושה את זה פעם אחר פעם?

- ואדלמן. איזה שחקן מדהים. אפילו אחרי כל הטעויות שלו בא ועשה את הכל נכון ותפס פעם אחר פעם כדורים קריטיים.

- כואב הלב על קנזס סיטי, באמת. איזו קבוצה אדירה. כואב הלב במיוחד על אנדי ריד. אין לי מה להאשים אותו בשום דבר, לפעמים אתה פשוט בצד הלא נכון של ההיסטוריה. הוא עשה התאמות נהדרות במחצית והקבוצה שלו נתנה מה שאפשר. בסוף היא אפילו לא קיבלה את הכדור בחזרה בהארכה.

- מה שמזכיר לי - חייבים לשנות את חוקי ההארכה. חייבים לשנות את חוקי ההארכה. חייבים לשנות את חוקי ההארכה. אני אומר את זה כבר שנים והחוקים הללו פשוט לא הוגנים. לא הגיוני שקבוצה בכלל לא מקבלת את הכדור. במקרה של המשחק הזה, היה די ברור שהקבוצה שמקבלת את הכדור תנצח, פשוט כי ההגנות היו מרוסקות ומראש הן לא ממש טובות. זה פשוט לא פייר, העסק הזה.

- דבר אחד שקנזס סיטי לא הצליחה לפתור כל המשחק היה הלחץ על בריידי. האיש פשוט עמד שם ואף אחד לא התקרב אליו בכלל. זה קרה בזכות קו התקפה יוצא מגדר הרגיל (שיש לו את מאמן קו ההתקפה הטוב בליגה אם לא בהיסטוריה) שפשוט שמר עליו נקי. מה שמדהים הוא שהפאטס החליפו העונה את הלפט טאקל שלהם - השחקן הכי חשוב במערך ההתקפי אולי חוץ מהק"ב - והביאו שחקן בטרייד ששווה בחירת סיבוב רביעי כזה, והוא נכנס לתפקיד כאילו כלום.

רוצים להגיב? היכנסו לטור של אריאל גרייזס ב-debuzzer

הגיע בזמן הנכון למקום הנכון. גרונקובסקי (צילום: AP)

נעבור למשחק השני. תכלס, די מדהים שקיבלנו שתי הארכות בשני משחקים. קיבלנו פיצוי לא רע על הגארבג' טיים הארוך מהשבוע שעבר.

- צריך לומר, בניגוד למשחק השני (וזאת באמת תחושה סובייקטיבית): ההרגשה שלי לא היתה שמדובר במשחק גדול. מותח כן, אבל לא היה שם מספיק אקשן כדי שהוא ייחשב גדול. הרבה טעויות של השחקנים והרבה טעויות שופטים.

- עכשיו, בואו נדבר על טעויות שופטים, ברור שאתם רוצים לדבר על זה, הרי בשני המשחקים חווינו אותן. הראפינג דה פאסר על בריידי היה מגוחך ואז השופטים התחשבנו ופעמיים לא זרקו פאס אינטרפרנס (וגם בט"ד של דורסט היה בבירור אחד). והיה גם הפיק-פליי בט"ד של הצ'יפס שבליצ'יק התחרפן עליו לאחר שהשופטים פספסו. כל זה כמובן קטן לעומת השגיאה של השופטים בסוף המשחק של ניו אורלינס, כשלא זרקו דגל לפאס אינטרפרנס - לדעתי פשוט משום שפחדו. דגל פה סוגר את הסיפור, למעשה (הסיינטס מריצים את השעון ובועטים פילד גול מקרוב) והם חשבו שזה קרוב ועדיף לא לשרוק ולהיזכר כמי שהכריע את המשחק. אירוני בהתחשב בעובדה שזה בדיוק מה שקרה.

אני חושב שיכול להיות שמה שקרה הלילה יהיה הקש שישבור את גב הגמל ויכריח את הליגה להכניס ריוויו גם לדגלים. אולי לא בכל שלב במשחק אבל בסוף לא תהיה ברירה, כי לא הגיוני שעל דברים מהסוג הזה אי אפשר להסתכל. אישית אני לא מת על זה אבל אני מבין למה, כמו בכדורגל, פשוט אין ברירה.

- עם כל טעויות השיפוט, ניו אורלינס יכולה לבוא בטענות בעיקר לעצמה. היא שלטה לגמרי במשחק בהתחלה ואז פשוט נרדמה. זאת קבוצה עם יכולת בבית להרוג משחק, אבל היא לא עשתה את זה ואפשרה לראמס לחזור. אחר כך, היא גם ניהלה את השעון לא משהו (בדרייב האחרון לקחו זריקה שהפכה לאינקומפליט מה שהוסיף לראמס בסוף 40 שניות כדי להשוות), וגם בהארכה לא ידעה לנצח את המשחק כשהיתה לה הזדמנות. האינטרספשן של בריס בהארכה הוא בלא ספק אחד הגרועים שראיתי אי פעם. בריס הוא עדיין בריס אבל הוא יודע שאסור לו למסור כדור כזה במצב שבו זה מוות פתאומי. פשוט אסור.

- אני מוכרח לומר שלא האמנתי שהראמס יוכלו לתת פייט לסיינטס, לא עם ק"ב בשנה השניה שלו בתור פותח,בסופרדום. בהתחלה זה בדיוק מה שקרה - גוף נראה חסר ביטחון לחלוטין והסיינטס התנפלו עליו מהתחלה. אבל גם הוא וגם מקוויי הראו המון בגרות, ואחרי שהאדרנלין נרגע אפשר היה לראות שלגוף בהחלט יש את זה. בדרייבים האחרונים הוא היה מדויק ורגוע כאילו הוא עושה את זה שנים. גם מקווי התאים את עצמו והתוכנית ההתקפית נהייתה הרבה יותר מגוונת.

- הסיפור עם טוד גרלי לא ממש ברור לי. נכון שהסיינטס סגרו לו את הריצה הצידה, שם הוא מתמחה ולכן הראמס הלכו על הריצה דרך האמצע עם אנדרסון (איך האיש רץ ככה? יש לו צמיגים יותר מהילד של מישלן), אבל לא מבין איך אפשר לוותר על שחקן כמו גרלי. ובכן, זה עבד למקווי. ועכשיו הוא יצטרך להתמודד מול המאסטר בסופרבול.

יהיה עוד הרבה זמן לדבר על הסופרבול אבל יא אללה, איזה קרב מחכה לנו. הפאטס נגד הראמס - שחזור הסופרבול הראשון של בריידי ושות. בוסטון נגד לוס אנג'לס, הקרב הכי גדול שיש (כבר היה לנו אחד לפני שבוע וגם בבייסבול הרד סוקס ניצחו את הדודג'רס מוקדם יותר השנה). בריידי המבוגר נגד גוף הצעיר. וכמובן, בליצ'יק המאסטר נגד מקווי הכח העולה. חבל רק שכל זה נערך באטלנטה ועוד עם קבוצה שאין לה ממש הרבה אוהדים, כך שלא הייתי מצפה לאווירה יוצאת דופן.

רוצים להשתתף בדיוני פוטבול? זה הזמן לעשות את זה בבלוג של גרייזס ב-debuzzer

השופטים הם לא האשמים בהפסד. מייקל תומאס והסיינטס לא הצליחו להרוג את המשחק (צילום: AP)
לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

התרעות פיקוד העורף

    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully