"אשתי גדלה עם הרבה חברים יהודים, כך שהיא ידעה לא מעט על ישראל לפני שהגענו לכאן", מספר כוכב הפועל חולון, דקוואן ג'ונס, בראיון לוואלה! ספורט. "היא זו שהכירה לי את הפלאפל, החומוס והשניצל, כל המאכלים עם השמן... אבל זה בסדר. אחרי כל הפסטה שאכלנו כששיחקתי באיטליה, אני כבר חסין והיא לא רק השפית בבית אלא גם הדיאטנית".
הפועל חולון תתארח הערב (שלישי, 19:30) באחד האולמות הביתיים שיש לליגת האלופות של פיב"א להציע, כשתשחק נגד פאוק סלוניקי באולם שבו נערך גמר היורוליג הבלתי נשכח בין פנאתינייקוס ועודד קטש לבין מכבי תל אביב בשנת 2000. עבור מחזיקת הגביע הישראלי מדובר במשחק שעשוי להתברר כציון דרך בעונה האירופית: ניצחון יותיר אותה צמודה לוונציה במקום השני, אבל הפסד עלול להוריד אותה למקום הרביעי ואפילו להעמיד בספק את עצם עלייתה לשמינית הגמר.
כך או כך, ג'ונס מגיע לסלוניקי כדי לסגור חשבון עתיק. לפני ארבע שנים הוא הצטיין עם 16 נקודות ותשעה ריבאונדים וכמעט הוליך את קאנטו לניצחון חוץ על פאוק ביורוקאפ, אולם האיטלקים שמטו יתרון 67:76 והפסידו 78:77. "היציעים לא היו מלאים, אבל אני זוכר היטב את האווירה של הקהל היווני. הייתי בהרבה מגרשים באירופה, וכבר קשה להפתיע אותי", הוא אומר. אולי הוא יופתע בכל זאת מנוכחות שיא של כ-200 אוהדים חולונים, שצפויים להגיע לפאוק ספורטס ארנה. הרכש החדש-ישן, סקוטי ריינולדס, הספיק להתאמן אתמול עם חבריו ויוכל לרשום בכורה מחודשת במדים הסגולים.
ג'ונס (28, 2.03) הגיע הקיץ לחולון כדי להיכנס למשבצת מחייבת. "לפני שחתמתי על החוזה, חקרתי קצת על המועדון ובדקתי מי השחקנים שהיו בו לפניי. ראיתי ברשימה את וויל קלייברן, את גלן רייס ג'וניור, את ג'יימס בל שאיתו גם דיברתי והוא אמר לי מילים מאוד חמות על המקום. ראיתי לאן מי שהיו בחולון התקדמו אחרי ששיחקו כאן, והיה לזה חלק משמעותי בהחלטה שלי להגיע".
ואכן, הפורוורד האמריקאי החל לפרוע את השטרות: הוא מעמיד ממוצעים סולידיים של 14.5 נקודות בליגת העל ו-15.6 נקודות בליגת האלופות, אבל סובל מחוסר יציבות - לצד שמונה משחקים שבהם קלע 18 ומעלה בכל המסגרות, היו לו גם חמש הופעות עם נקודות חד ספרתיות. "עליות וירידות הן חלק מהמשחק, והמבחן הוא להגיע למומנטום בזמן הנכון. המשחק האחרון מול ונציה [בו קלע 26 אבל יצא בחמש עבירות] היה מתסכל, כי את השניות המכריעות נאלצתי לראות מהספסל, ובסוף הפסדנו בנקודה".
- אתם די מתקשים בתקופה האחרונה. יכול להיות שפיתחתם תלות גדולה מדי בקאליף וואייט, מלך הסלים בצ'מפיונס ליג, ומשלמים עליה מאז נפצע?
"קאליף שחקן נהדר, אבל אני לא חושב שהיינו תלויים בו. ברור שהוא שחקן חשוב, והוא גם נראה מדהים אחרי הפציעות שעבר בקריירה, ועדיין, יש לנו עוד שחקנים טובים שצריכים לסחוב את הקבוצה. הוא סובל מחוסר מזל".
בתחום אחד לפחות הצליח להותיר את רייס ג'וניור מאחור - האישיות. ג'ונס הוא איש משפחה, שנודע עוד לפני הגעתו לארץ בזכות אופיו השקט. "כשבאתי לכאן לא דיברו איתי על גלן ולא על אף אחד אחר. פשוט ביקשו ממני להיות מי שאני".
- בטח שמעת על מה שקרה בין רייס לגיא פניני בעונה שעברה.
"סיפרו לי הכל, וזה היה מצער, אבל אני מבין שדברים כאלה יכולים לקרות, למרות שהם אנשים נהדרים. את גלן אני מכיר מהעבר, ואת גיא למדתי להכיר השנה. אני כל הזמן אומר שגיא איז דה גאי! הוא כמו עוזר מאמן בקבוצה. הוא יודע מהלכים של היריבות עוד לפני שהם מתרחשים. אולי לא רואים את זה מבחוץ, אבל הוא השותף האידיאלי. דווקא כשדברים לא עובדים וכשאתה מרגיש שלא הולך לך, הוא יבוא, ידבר איתך ויגיד לך איפה אתה יכול להשתפר".
- בעונה הבאה נראה אותך ביורוליג, כמו קלייברן ובל?
"מחשבות על העתיד רק יכניסו אותי לסחרור. אני באמת לא חושב יותר מדי קדימה. תן לי לנצח בסלוניקי, ואז את המשחק הבא, ואני מקווה שנזכה בגביע ובאליפות. אני רוצה להיות אחד השומרים הטובים בליגה. אשתי אוהבת יותר שאני מטביע ומטריף את הקהל, אבל השאיפה שלי היא לתרום בדברים שרואים פחות".
- ובתור מי שגדל באטלנטה ושיחק במכללת מיאמי, איך החיים נראים בחולון?
"זה מקום מיוחד. כולם מכירים את כולם, ותומכים בנו גם אם אנחנו מפסידים. כולם כאן מדברים אנגלית, ואני יודע קצת עברית בסיסית... תודה, מה נשמע, שבת שלום. ביקשתי מטי.ג'יי קליין שילמד אותי, אבל גם הוא לא כל כך ידע".