דלתות מסתובבות: הסיפור המשפחתי והאישי של לירוי סאנה

הכל הוכרע על סנטימטרים במשחק העונה באנגליה. הבעיטה של סאדיו מאנה היתה יכולה להיכנס לרשתה של מנצ'סטר סיטי, אבל הסנגלי של ליברפול פגע בעמוד. ג'ון סטונס ואדרסון כמעט אירגנו שער עצמי ביזארי, אבל הבלם הצליח להרחיק את הכדור שבריר שניה לפני שהוא חצה את הקו במלוא היקפו. לעומת זאת, לירוי סאנה היה בר מזל. גם הנסיון שלו פגע בקורה, אך הכדור דווקא ניתז ממנה פנימה, והאלופה ניצחה את המובילה 1:2 כדי לשמור על מאבק האליפות פתוח לרווחה. פפ גווארדיולה לא ניצח את יורגן קלופ בנוקאאוט. זה היה עניין של מקריות נטו במשחק שקול ומרתק בין שתי קבוצות מעולות. התסריט יכול היה בקלות להתפתח בכיוון ההפוך, והפער בין האדומים לתכולים עשוי היה לצמוח ל-10 נקודות. במקום זאת, הוא הצטמק לארבע. יד הגורל.

כדורגל הוא משחק כה פופולרי בין היתר כי הוא מזכיר לנו את החיים עצמם. אפשר להשתדל לעשות את הטוב ביותר, אך לא תמיד אנחנו שולטים במתרחש. דלתות מסתובבות. לפעמים גורמים חיצוניים מחליטים עבורנו, גם בנושאים האישיים. מפגשים עם בני זוג עתידיים, חברים שמשנים את החיים מהקצה אל הקצה, לעתים אפילו מדינת מגורים ואזרחות. אין אדם שמבין זאת טוב מסאנה, כי הוא עצמו צאצא למשפחה שנוצרה בגלל צירוף מקרים לא שגרתי בלשון המעטה.

עוד בנושא

סנטימטר של עונה שלמה: מנצ'סטר סיטי ניצחה 1:2 את ליברפול וצימקה את הפער בפסגה ל-4 נקודות
בואו לעקוב אחרי וואלה! ספורט גם באינסטגרם

מעשה באביו, סולימאן סאנה, בן למשפחת דיפלומטים סנגליים שהיגרה לצרפת כאשר היה ילד קטן. הוא התגורר בפרברי פריז, שיחק כדורגל חובבים, ובשלב מסוים איבד תקווה להתקדם לרמה מקצוענית. אף אחד לא שם לב אליו, ובגיל 20 זה כבר היה מאוחר למדי. בקיץ 1982, קיבל סולימאן צו גיוס מהצבא הצרפתי. לפי החוקים, ככדורגלן - גם אם בליגה נמוכה מאוד - הוא יכול היה עקרונית להגיש בקשה לשרת קרוב לבית, אך לשם כך היה צורך להעביר להתאחדות מסמכים רלוונטיים. לרוע המזל, סאנה יצא לחופשה ארוכה בדרום המדינה, והוריו לא הצליחו להשיג אותו בזמן. עידן ללא אינטרנט וטלפונים סלולריים, אתם יודעים. אז הפטור לא התקבל, והבחור נשלח לשירות מעבר לגבול, ביער השחור בגרמניה.

מובן שבמקביל למשימות צבאיות זניחות, היה לו הרבה זמן לרוץ עם הכדור בקבוצת חובבים, בעיירה בעלת השם הציורי דונאואשינגן. אלא שדווקא שם, במדינה זרה, היה סקאוט שהבחין בפוטנציאל הגדול שלו. ב-1985 הוחתם לפתע סאנה, כבר בן 24, בפרייבורג מהליגה הגרמנית השניה. שותפו לחוד היה יואכים לב, אשר בדיוק שב לקדנציה שלישית במועדון אחרי הרפתקה כושלת בקרסלרואה. יוגי, יליד האיזור ואוהד פרייבורג מאז שהוא זוכר את עצמו, היה האליל הגדול של היציעים, אבל סאנה התעלה עליו. בעונת 1985/86, הבקיע הסנגלי-צרפתי 18 שערים לעומת 12 של לב. ב-1986/87 התכבדו שני הסקוררים ב-18 שערים לכל אחד. ב-1987/88, בעוד לב צנח לשבעה שערים, הפציץ סאנה לא פחות מ-22 והוכתר למבקיע המצטיין בליגה. עד היום הם הכובשים הפוריים ביותר בתולדות פרייבורג - לב במקום הראשון, סאנה במקום השני על אף ששיחק בקבוצה שלוש שנים בלבד.

האם יש לכך קשר לניפויו הסנסציוני של לירוי סאנה מהסגל למונדיאל ברוסיה? אי אפשר להתעלם מתהיה זו, גם אם אין מדובר בספקולציה חסרת בסיס. דבר אחד בטוח - סאנה האב ויוגי לא היו חברים קרובים. לו היה המצב שונה, שניהם היו מדברים, לפחות מדי פעם, על הרקע הפיקנטי הזה. בפועל, הנושא לא הוזכר בתקשורת הגרמנית מעולם, וזה הרי מדהים. לו הייתי עיתונאי באיזור היער השחור, הייתי דואג לעשות כבר מזמן תחקיר מעמיק אודות עברם המשותף של המאמן הלאומי ואביו של הכוכב המנודה. אולי נארגן משהו יום אחד גם מישראל. כך או כך, דרכיהם הלכו אז בכיוונים מנוגדים. לב, אשר מעולם לא הגשים את החלום לשחק בליגה הבכירה, נדד לקבוצות הקטנות בשווייץ. סאנה, בן גילו, התקדם ב-1988 לבונדסליגה - תחילה לנירנברג, ולאחר מכן ל-ואטנשייד מעמק רוהר.

שם, לא הרחק מגלזנקירשן, הוא פגש את אשת חלומותיו, רגינה ובר, המתעמלת הגרמניה היחידה בהיסטוריה שזכתה במדליה אולימפית. הוא הפך לגרמני, קיבל אזרחות, השתקע בעמק רוהר, ושם נולדו ילדיו. אלמלא נסע סולימאן לחופשה ההיא בריביירה, כל זה לא היה קורה, ולירוי כלל לא היה נולד. אלא שהוא הגיח לאויר העולם, עם מטען גנטי מופלא. "ירשתי את המהירות מאבא ואת הגמישות מאמא", הוא אומר. הנתונים האלה הפכו אותו ללהיט כבר בנעוריו, ואת כשרונו אפשר היה לראות למרחקים. שאלקה דאגה להביא את היהלום מ-ואטנשייד לאקדמיה הכחולה כאשר סאנה היה בן תשע, והחזירה אותו מלברקוזן, לשם ברח בשל בעיות משמעת, כאשר היה בן 15.

כאן מתחיל סיפור הדלתות המסתובבות הפרטי שלו, כי אין בעולם מאמן שחשק בו יותר מיורגן קלופ. דויד ואנגר, כיום מנג'ר האדרספילד, הוא החבר האישי הקרוב ביותר של קלופ, עוד מימיהם המשותפים על הדשא במיינץ. הוא הובא לבורוסיה דורטמונד על מנת לעבוד עם קבוצת המילואים, וגם להשגיח את הסקאוטינג באיזור, כי קלופ סמך בעיניים עצומות על החושים המפותחים שלו. ביום בהיר אחד, סיפר ואגנר לחברו בהתרגשות כי איתר בשאלקה שחקן יוצא דופן. השם סאנה צילצל מוכר לקלופ - הוא הרי זוכר היטב את סולימאן, ואפילו שמר עליו במשחקים בליגה השניה בשלהי שנות ה-90' כאשר מיינץ פגשה את ואטנשייד. סאנה האב היה בזמנו שחקן מפורסם ופופולרי, שעלה לכותרות גם כאחד השחורים הראשונים בבונדסליגה אשר נאלץ להילחם בגזענות, לעתים בעזרת אגרופים. קלופ הלך לבחון אישית את הבן, התרשם מאוד, ודורטמונד פנתה לשחקן.

מה היה גורלו של סאנה לו היה בוחר להצטרף לקבוצת המילואים של ואנגר ומתקדם ממנה לסגל הראשון של דורטמונד? מבחינת הכישורים, הוא מתאים להשקפת העולם של קלופ כמו כפפה ליד. כיום מגדירים את סאנה במנצ'סטר סיטי כקיצוני נטו, אבל הוא שחקן רב גוני מאוד, שתופקד בשאלקה גם כעושה משחק וכחלוץ שני. הוא ניחן במהירות מסחררת, בכוח מתפרץ, בכדרור פנטנסטי תוך כדי ריצה - ואלה בדיוק התכונות החיוניות עבור הסגנון האנכי של קלופ. אלא שסאנה לא רצה לשמוע על בגידה. הוא לא רצה להחליף את הכחול של שאלקה וללבוש צהוב-שחור. זה לא היה רלוונטי מבחינתו, ובגלזנקירשן היו מאושרים.

במהרה, נסק סאנה לגבהים בשאלקה, וגם הפעם הוא קיבל קרש קפיצה לגמרי במקרה. הוא בקושי הספיק לשחק אפילו בליגה, כאשר המאמן רוברטו די מתאו הושיב אותו על הספסל בסנטיאגו ברנבאו במשחק הגומלין בשמינית גמר ליגת האלופות במרץ 2015. אריק-מקסים שופו-מוטינג נפצע באמצע המחצית הראשונה, והנער בן ה-19 נשלח לפתע לדשא. על הנייר, היה זה משחק לפרוטוקול בכל מקרה, כי ריאל ניצחה 0:2 בגרמניה במשחק הראשון, אך התברר שהמציאות שונה. סאנה להט, סיפק הופעה אדירה, כבש שער עוצר נשימה, ושאלקה לא היתה רחוקה מסנסציה. היא ניצחה 3:4, ואז סחט סאנה הצלה גדולה מאיקר קסיאס. לו הכדור היה נושק לרשת, היתה שאלקה עולה לרבע הגמר, אבל גם כך הוא עשה מספיק כדי להפוך תוך שעה לכוכב מדובר.

משם, אי אפשר היה לעצור אותו, הופעת הבכורה בנבחרת הגיעה כבר ב-2015, וקבוצות פאר בפרמייר-ליג עמדו בתור כדי לנהל משא ומתן עם שאלקה. הנלהבת מכולן היתה ליברפול של קלופ, והאדומים אף הגישו הצעה כספית רשמית לשאלקה. גם הפעם התקשר קלופ אישית לסאנה וניסה לשכנע אותו לעבור. הוא רצה להפוך את סאנה לרכש הראשון שלו במועדונו החדש. גם הפעם הוא נתקל בסירוב. "לירוי לא מעוניין בליברפול", הצהיר המנהל הספורטיבי דאז הורסט הלדט. בחלוף פחות משנה, הוא כבר היה בדרך לסיטי ששילמה תמורתו 50 מיליון יורו.

"קלופ הוא אדם טוב וישר, ודיברתי איתו לא פעם. הוא עושה עבודה טובה בליברפול, אבל אין לי חרטות. אני מאושר במנצ'סטר סיטי, וגווארדיולה עוזר לי להשתפר כל הזמן. הוא נותן לי עצות כיצד לשחק עם הכדור וללא הכדור. שיחקתי נגד באיירן מינכן שלו, זה היה קשה מאוד, וידעתי שאני רוצה לעבוד איתו. הוא נותן לי חופש פעולה", אמר סאנה לפני שנה. בקיצור, הוא לא מהסס לקבוע כי העדיף את פפ על קלופ. ואולי מבחינתו, כמו בימי האקדמיה, קלופ עדיין מסמל את דורטמונד, והמפגשים מולו מהווים דרבי פרטי?

זה עשוי לספק הסברי חלקי לעובדה כי אף קבוצה לא ספגה יותר שערים מסאנה מאשר ליברפול. הוא מצא את הרשת פעמיים כמחליף ב-0:5 בתחילת העונה שעברה, במשחק שזכור בעיקר בגלל ההרחקה של מאנה. הוא השווה זמנית במותחן הגדול שהסתיים בניצחון 3:4 של האדומים באנפילד לפני שנה. יש מספר קבוצות נגדן הבקיע סאנה שלוש פעמים, אבל אתמול "עלתה" ליברפול לראש הדירוג, כאשר הגרמני הביא לאלופה את שלוש הנקודות היקרות. איזו דרך לפתוח את השנה החדשה!

2018 לא היתה פשוטה עבור סאנה. הוא הוכתר לשחקן הצעיר המצטיין ולאלוף אנגליה, אבל הניפוי המפתיע מהנבחרת פגע בו, וגם העונה החדשה החלה בצליעה. מאז, הוא חוזר לעצמו בהדרגה בכל החזיתות, ואתמול הבקיע את השער השביעי בליגה, בדרך לשבור את השיא האישי מאשתקד שעומד על 10. הוא הספיק כבר המון בקריירה הקצרה, וכל עתידו עוד לפניו. בעוד שבוע הוא יחגוג את יום הולדתו ה-23. בגיל הזה, אביו עוד היה חייל בצבא הצרפתי, אז תארו לעצמכם לאן הבן יוכל להגיע. החיים מלאים בהפתעות, וצריך לקוות שהמזל יהיה לצידו. כדורים שהולכים לעמוד ופנימה מעידים על כך בדרך כלל. דלתות מסתובבות.

עקבו אחרי יוכין בפייסבוק