סדר ישן: ההגנות חוזרות לשלוט ב-NFL

דווקא בתור הזהב של המוסרים וההתקפות המתפוצצות, ההגנות ב-NFL חזרו להרים את ראשן. יוסי כהן מביא לא מעט אינדיקציות לכך שהסופרבול השנה לא יזכיר במאום את זה של אשתקד

  • בולטימור רייבנס
יוסי כהן

כמו תמיד, מחזור הסיום ב-NFL מספק לנו דרמות. שלושה מקומות עדיין לא סגורים בתמונת הפלייאוף (שניים ב-AFC ואחד ב-NFC). טנסי ואינידאנפוליס ישחקו במשחק של להיות או לחדול על כל העונה. פיטסבורג זקוקה לנס של קליבלנד בבולטימור והאלופה מפילדלפיה, עם ניק "הקדוש" פולס, תלויה בנצחון של שיקגו על מינסוטה. זאת, בהנחה שהיא עצמה תנצח את הרדסקינס בוושינגטון.

אם עד לפני חודש היינו בטוחים ששלוש קבוצות עם התקפה קטלנית יתחרו על מקום בסופרבול (קנזס סיטי, לוס אנג'לס ראמס וניו אורלינס), אלו הן דוקא הקבוצות ההגנתיות שעושות קאמבק בדיוק בזמן הנכון, כדי לשנות לחלוטין את מה שידענו על העונה הזאת, ובכל מקרה, העונה נראה אחרי שנים רבות שאין פייבוריטית ברורה לזכייה.

עוד באותו נושא

נכנס לדאון: ההחלטה שאולי גמרה את העונה של פיטסבורג סטילרס

לכתבה המלאה
הרייבנס של החודשיים האחרונים נראים נהדר (צילום: AP)

מאז שהשתנו החוקים שמגנים על הקוורטרבק ושחקני ההתקפה אנו כבר לא מתרגשים ממוסרים שמגיעים ל-5,000 יארד בעונה. כשדן מרינו מסר ליותר מ-4,000 יארד בשנות השמונים זה נחשב לאירוע נדיר. איך שהזמנים השתנו. מחזור אחד לסיום העונה, ותשעה מוסרים כבר עברו את ה-4,000 יארד, שניים (בן רות'לסברגר ופטריק מהומס) צפויים לעבור את ה-5,000 וארבעה נוספים יגיעו אף הם ל-4,000. אבל משהו קרה בחודש החולף שהחזיר לדיבור את הקלישאה הוותיקה: "התקפות מביאות אותך לפלייאוף, הגנות זוכות באליפות".

כל זה מגיע אחרי סופרבול שניפץ את הקלישאה הזאת. פילדלפיה גברה על ניו אינגלנד 33:41 במשחק שבו שתי הקבוצות רשמו שיא היסטורי ליארדים משותפים (1,151) ונקודות (74). טום בריידי בן הארבעים זרק ל-505 יארד. מספרים הזויים. נראה שהעונה אנו צפויים לראות פלייאוף שונה.

לא נראה שאנחנו בדרך לעוד סופרבול של שוט-אאוט. ניק פולס, המנצח הגדול של השנה שעברה (צילום: רויטרס)

הסימן הראשון לקאמבק ההגנות היה בליל חמישי שפתח את שבוע 13 ב-NFL. ניו אורלינס הגיעה לדאלאס עם התקפה משומנת שהמטירה 51 נקודות על סינסינטי, 45 על הראמס ו-43 על הרדסקינס. נראה היה שאף אחד לא יעצור את הקבוצה הזאת בדרך לסופרבול. הקאובויס חשבו אחרת והחזיקו את הסיינטס על 10 נקודות בלבד (23 מתחת לממוצע העונתי), את דרו בריס על 127 יארד באוויר ואת התקפת הריצה על 65 יארד בלבד. זו היתה קליניקה הגנתית מרשימה שהזכירה את הגנות הברזל של הסטילרס משנות השבעים או את ההגנה שנחשבת הטובה בהיסטוריה, שיקגו ברס של מייק דיטקה מ-1986.

באותו שבוע, רק כקוריוז, ספגה אינדיאנפוליס את ההפסד היחיד שלה מאז המחזור השישי, כשהיא נעצרת על אפס נקודות מול שש בלבד של ג'קסונוויל. שבוע לאחר מכן ראינו את קנזס סיטי מנצחת בנס את בולטימור אחרי הארכה, 24:27. אמנם לא משחק נטול נקודות, אבל גילינו שניתן לעצור את הצ'יפס ושמהומס הוא אמנם כישרון אדיר אבל לא בלתי מנוצח. המשחק הזה החדיר הרבה ביטחון לרייבנס שמאז לא מפסיקים לנצח ולדלג על פיטסבורג בדרך לפלייאוף.

ואז הגיע משחק הסאנדיי נייט של שבוע 14 - שיקגו ברס נגד הראמס. כמו הסיינטס, גם הראמס נראו כקבוצה אחוזת דיבוק והזכירו את הראמס הגדולים של מייק מארץ וקורט וורנר. שבועות ספורים לפני כן ראינו אותם מנצחים בקרב פנתיאון 51:54 את הצ'יפס, במה שהוגדר כבר על ידי רבים כמשחק העונה הרגילה הטוב בהיסטוריה. אבל ההגנה של הברס זה סימן ההכר של הקבוצה מעיר הרוחות. שיקגו הצליחה להחזיק את הראמס על שש נקודות בלבד, כמעט 26 נקודות מתחת לממוצע העונתי. ג'רד גוף נס על חייו באותו הערב והברז הזכירו לכולם שהגנות חזקות יכולות להביא נצחונות גם בתור הזהב של התקפות ה-NFL.

זה לא נעצר שם. שבוע 15? אינדי מחזיקה את דאלאס על האפס, רושמת 23 נקודות משלה ומתחילה לבסס את מעמדה כקבוצת פלייאוף לגיטימית. קבוצת NFC נוספת שנשארת על האפס? בבקשה - הג'איינטס בבית מול 17 נקודות של טנסי. מאנדיי נייט של אותו שבוע? קיבלתם. ניו אורלינס יוצאת בעור שיניה מקרולינה עם ניצחון דחוק של 9:12.

בשבוע החולף ראינו את הפתעת העונה מבחינתי, לוס אנג'לס צ'רג'רס, מפסידה בבית להגנה המתעוררת של בולטימור, עם 10 נקודות בלבד לעומת 22 של הרייבנס. למאר ג'קסון מתחיל לצבור ביטחון בדיוק בזמן הנכון והמאמן ג'ון הארבו מקבל רוח גבית בדמות של הארכת חוזה, אחרי שבאמצע העונה הוא עוד נראה כמישהו שצפוי לסיים את דרכו בקבוצה יחד עם הקריירה של ג'ו פלאקו. שיקגו בורחת מסן פרנסיסקו עם ניצחון לא מרשים של 9:14, וממשיכה להראות שגם ביום לא טוב של ההתקפה בראשות מיצ'ל טרוביסקי ומול קבוצה שאין לה מה להפסיד, ההגנה תציל אותה.

מכל הקבוצות שהזכרתי כאן, ההגנה המרשימה ביותר היא זו של בולטימור. אף על פי שריי לואיס כבר מזמן פרש, הרייבנס ידועים כקבוצת הגנה מסורתית, וזאת הנוסחה שאפשרה להם לזכות בשתי טבעות סופרבול עם קוורטרבק בינוני מינוס כמו טרנט דילפר וקוורטרבק טוב אבל לא מצוין כמו ג'ו פלאקו. כשלמאר ג'קסון מתניע א-לה מייקל ויק, גאס אדוורדס מניע את השרשראות במשחק הקרקע והארבו מרגיש ברנסנס, לא מן הנמנע שבולטימור תעשה הרבה צרות בפלייאוף. מצד שני, נס אחד קטן של בייקר מייפילד והבראונס בשבוע הקרוב, ניצחון של ביג בן על סינסי ויכול להיות שהיא בכלל לא תגיע לשם.

תודות לי ולהימור הסופרבול שלי מהטור הקודם (פיטסבורג נגד ניו אורלינס), חרצתי כנראה את דין הסטילרס להישאר מחוץ לפלייאוף לחלוטין והרייבנס יותר מישמחו לייצג את ה-AFC בסופרבול. קבוצות נוספות שיכולות לערער את הסדר הקיים בפלייאוף בזכות ההגנה: שיקגו כמובן, יוסטון, דאלאס ומינסוטה (אם תצליח לעבור את שיקגו). בעונה שבה הכול פתוח, אולי גם ההגנות יהיו אלה שיביאו אליפות בסופו של דבר.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully