החודש יצאו שני אלבומים (מונח לא ממש רלוונטי בעולם של סטרימינג) של להקות שכוכבן הגדול דרך בניינטיז, ומאז הלכו ודעכו עד שנעלמו לתהומות הנשייה. הראשונה היא "סמשינג פמפקינז" שהפציצה דיסטורשנים וחרכה רמקולים בימים שסיאטל הפיצה את בשורת הגראנג' (למרות היותם משיקגו בכלל). האלבום החדש איחד שלושה מארבעת חברי ההרכב המקורי בראשות בילי קורגן, אבל נאמר זאת כך: הפמפקינז של 2018 רחוקים שנות אור מאלה של 1993. הלהקה השניה היא סווייד בראשות ברט אנדרסון הנפלא, שאלבומה החדש טוב מזה של הפמפקינז, אבל גם הוא לא ממש מתכתב עם יצירות המופת של הניינטיז.
כל חובב ספורט ומוזיקה יכול להצמיד שיר לאירוע גדול שחווה, מ-WE ARE THE CHAMPIONS של קווין שאישית חלחל אלי בניצחון הגדול של יונייטד נגד באיירן מינכן בגמר ליגת האלופות ב-1999 ועד HEROES של דיויד בואי, שעדיין מלווה את ליברפול אחרי המהפך הנדיר מול מילאן באותו מעמד ב-2005.
גיבורי המצעדים של הניינטיז חיים, אמנם, וממשיכים ליצור, אבל בעשרים אחוז מהיכולת והכישרון שהובילו אותם בעבר. ב-NFL, לעומת זאת, מככבים העונה מספר קוורטרבקים שנבחרו בדראפטים של 2000-2005, נצח במונחי פוטבול, ועדיין מפגינים יכולת מרשימה. יתרה מזאת, לא מן הנמנע ששניים מהם ייפגשו בסופרבול בסוף העונה וייצרו את צמד הקוורטרבקים המבוגר ביותר שעלה לריקוד הגדול.
איך יכול להיות שבמשחק האלים ביותר, התובעני ביותר וזה שממוצע הקריירה של השחקנים בו הוא הקצר ביותר, מצליחים חמישה קוורטרבקים לשרוד ולהציג יכולת מרשימה כל כך? לטעמי מדובר בנתון חסר תקדים בכל הליגות המקצועניות, שבהן נדיר לראות שחקנים מעל גיל 35, בטח בשיא הכושר שלהם.
טום בריידי (ניו אינגלנד), בן רות'לסברגר (פיטסבורג ) ופיליפ ריברס (לוס אנג'לס צ'רג'רס - בשבילי תמיד סן דייגו) מחטיבת ה-AFC ודרו בריס (ניו אורלינס) מחטיבת ה-NFC, מפגינים יכולת שיא. בריס מזכיר ביכולת ובמספרים את עונת 2009 המופלאה, שבסופה זכה בטבעת האליפות היחידה שלו. ארון רוג'רס (גרין ביי) עדיין מרשים, אבל הקבוצה שלו נמצאת במדרון חלקלק וסביר להניח שלא תגיע לפלייאוף.
בריידי, ללא שום צל של ספק הקוורטרבק הגדול ביותר בכל הזמנים (וכמה קשה להגיד את זה כשאתה אוהד של הג'טס) הפך בסופרבול האחרון לקוורטרבק המבוגר ביותר שפותח במעמד הזה - 40 שנה ו-135 ימים. הוא ניפק משחק פנתיאוני עם 505 יארד באוויר ושלושה טאצ'ים. השנה, כשהוא כבר מעל גיל 41, הוא אמנם לא מייצר את המספרים האלה (הוא נמצא במקום ה-11 ברשימת הקוורטרבקים עם 2,748 יארד, 17 טאצ'ים ו-7 אינטרספשן), אבל הפטריוטס בדרך להופעה נוספת בפלייאוף. כשהם מגיעים לשם הם בדרך כלל הולכים רחוק.
בפיטסבורג אנחנו רואים שוב שבן רות'לסברגר בן ה-36 הוא למעשה הסטילרס. שחקנים באים והולכים, אבל ביג בן ממשיך לנפק ניצחונות ולהוביל את הקבוצה לשנה שעשויה להסתיים בסופרבול. דוגמה לגדולתו של רות'ליסברגר קיבלנו ביום ראשון האחרון, כאשר הוביל את הסטילרס לקאמבק מפיגור 16:0 במשחק המלכודת נגד ג'קסונוויל, כולל ריצה לטאץ' בשניות האחרונות כדי לרשום עוד ניצחון ולקדם את פיטסבורג צעד נוסף לזכייה בבית. עם 320 יארד בממוצע למשחק, 23 טאצ'ים ו-10 אינטרספשן מדובר בעוד עונה מופלאה לקוורטרבק, שהגיע לליגה ב-2004 וכבר קטף שתי טבעות אליפות עבור הקבוצה בעלת הפאסון והמסורת המרשימה ב-NFL.
השחקן האחרון ב-AFC ששווה להזכיר הוא פיליפ ריברס בן ה-37. האיש שהגיע לסן דייגו ב-2004 בעקבות הטרייד על איליי מנינג (שהכריז שלא ישחק בצ'רג'רס) וחימם את הספסל מאחורי דרו בריס עד שפתח לראשונה בעונת 2006, מוביל את הצ'ארג'רס לאחת העונות הטובות שלהם בשנים האחרונות. הוא ניצב שמיני ברשימת הקוורטרבקים השנה עם ממוצע של 286 יארד באוויר, 23 טאצ'ים ו-6 אינטרספשן בלבד. אם הצ'ארג'רס לא יחרבו את זה כרגיל בסוף העונה, ריברס עשוי להיות פקטור משמעותי בפלייאוף מול שני הקשישים האחרים.
אחרון חביב ובהחלט מגניב הוא דרו בריס הנושק לגיל 40, ואם יגיע לסופרבול יהפוך לקוורטרבק השני בהיסטוריה אחרי בריידי שמשחק בו בגיל 40 פלוס. אחרי מספר שנים חלשות של הסיינטס, ניו אורלינס חוזרת בגדול ומציגה את הפוטבול המלהיב ביותר בליגה (יחד עם הצ'יפס והראמס שניפקו לנו כנראה את משחק העונה הרגילה הגדול בהיסטוריה ביום שני), כשהיא דורסת את כל הקבוצות שמגיעות מולה, כולל נצחון חשוב על הראמס במשחק ראש בראש ביניהן בסופרדום.
בריס מנפק עונה מרשימה ביותר, כשהוא מוקף בחבורת שחקנים מוכשרת בראשות אלווין קמארה ומייקל תומאס וגם מוגן על ידי קו ההתקפה. בריס נמצא במקום השישי העונה ברשימת הקוורטרבקים כשהוא מוסר 25 טאצ'ים, נחטף פעם אחת בלבד ומוסר 296 יארד בממוצע למשחק. שחקן נוסף בחבורת הקשישים שעדיין משחקים הוא איליי מאנינג (ניו יורק ג'איינטס), שהיה צריך לפרוש יחד עם אחיו ולא להעיב על קריירה שהביאה לו שתי טבעות אליפות.
אם הייתי צריך להמר היום הייתי אומר שבריס ורות'לסברגר יפגשו בסופרבול, אבל אם נשים את נטיות ההימורים שלי בצד, בהחלט ניתן להגיד שהסיפור של העונה הוא העובדה שהקוורטרבקים הוותיקים עדיין מובילים את הליגה. למרות צעירים נהדרים כמו פטריק מהומס וג'רד גוף. עד שלא יתלו את הקסדה הם עדיין המכשול שעומד בדרכם של הצעירים להשתלט על הליגה.