פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

        "אבא היה גיבור בישראל, אולי אהיה גיבור באמריקה": דניאל שאלוי, הבן של סטפן, במסע לצמרת

        אחרי שעלה עם קבוצתו לגמר האזורי ב-MLS, כבש שער שעורר סערה ("כמו פירמינו") וספג קללות מזלאטן ("יא בן זונה קטן!", דניאל שאלוי גורם גאווה לאביו סטפן ומודה בראיון ראשון: "בית"ר ירושלים? זה חלום". נא להכיר, בן של אגדה

        דניאל שאלוי (מערכת וואלה! NEWS , באדיבות המשפחה)
        "פתאום זלאטן מגיע וצועק עליי 'מה אתה עושה יא בן זונה קטן?!'. הייתי בהלם - או מיי גאד, זלאטן מדבר אליי!". שאלוי הקטן על הבמה הגדולה (צילום: באדיבות המצולם)

        את הגול האחרון שלו עד כה, שער שהעלה את ספורטינג קנזס סיטי לגמר האזורי של ה-MLS, כבש דניאל שאלוי מול שער ריק, כשהמבט מופנה בכלל לשער שלו. No Look Finish, בעגה האמריקאית. השדר השתגע, גם בטריבונה. זה היה השער השני שלו במשחק מול ריאל סולט לייק, וה-15 העונה. "זה משהו שתמיד רציתי לעשות", מספר הכובש בראיון לוואלה! ספורט. "ראיתי את פירמינו עושה את זה, והוא עושה את זה נהדר. כבר כמה זמן שאמרתי לעצמי שאם יהיה מצב בו אעקוף את השוער, אעשה את זה. וזה היה הרגע המושלם. תמיד יזכרו את הגול הזה אצלנו".

        ואיך היו התגובות?

        "האוהדים התלהבו, אמרו לי שאני צריך לקבל יותר כסף על הגול הזה". היו גם אנשים שפחות אהבו. "הבלם שלנו אייק אופארה אמר שאני שחצן ושאסור לשחקן כדורגל לעשות דבר כזה כי זה חוסר כבוד כלפי הקבוצה השנייה. אמרתי לו שאני חושב שזה כמו להשחיל שחקן בין הרגליים. זה חלק מהמשחק".

        ומה אמרו ההורים?

        "אמא שלי לא הבינה מה זה. היא ראתה ושאלה 'מה זה? למה הוא מסתכל אחורה?'".

        ואבא?

        "אבא שלי שמח מאוד".

        סטפן שאלוי, דניאל שאלוי (מערכת וואלה! NEWS , באדיבות המשפחה)
        אבא דוחף, וזה לא תמיד קל. השאלויס (צילום: באדיבות המצולם)

        אבא זה ספטן שאלוי, אקס בית"ר מיתולוגי, אקס ישראל, שעדיין אהוד כאן, ובגדול. דניאל שאלוי שחקן מעניין, שחקן בפריחה, אבל אבא שלו מחזיק סטטוס אגדי מבלי שכבש גול כאן כבר 18 שנה. "אהבתי את הגול הזה, כי אתה תמיד חייב לחפש את השונה", אישטוון שאלוי מספר, "כדורגל זה שואו ביזנס, ואתם מכירים אותי - הוא למד את זה ממני. אני לא חושב שזו שחצנות, זה בידור".

        דניאל נולד ב-1996, העונה הראשונה אותה סיים אישטוון עם צלחת בבית"ר ירושלים. קמע שלא זוכר כלום מאותן שנים. זו העונה הראשונה הבאמת מוצלחת שלו, במיוחד היישורת האחרונה, עם שישה שערים בחמשת המשחקים האחרונים. הוא הפך לשם מוכר באזור, והגדילה לעשות אוהדת שבליל כל הקדושים האחרון התחפשה לדניאל שאלוי.

        לפני כמה שנים החלה ההרפתקה האמריקאית, כשסטפן תפר את העסק עם מאמן האקדמיה של ספורטינג, אישטוון אורבני, חבר מהעבר. "להגיד לך את האמת", שאלוי האב מסביר, "אז לא האמנתי שדניאל יכול בכלל להיות שחקן. המטרה היתה להשיג לו השכלה דרך הכדורגל". ואז עונה של חילופי סטודנטים, שדניאל מעיד שביגרה אותו ושיפרה את השפה וגם את המקצוע. "בהתחלה לא הסכמתי בכלל לנסוע", מספר שאלוי הבן, "אבל אבא ניסה עד ששכנע אותי. הוא תמיד אהב את אמריקה, והיום גם אני ממש אוהב. זה היה מוזר, הגעתי לשדה התעופה וחיכתה לי שם משפחה שאני לא מכיר, ופתאום, מהרגע, הם המשפחה שלי לעשרת החודשים הקרובים".

        כשהפרק הזה הסתיים דניאל התלהב מכל מה שיש לאמריקה להציע, ורצה להתקבל לקולג'. בשביל המלגה מה שהיה צריך זה להשלים את לימודי התיכון בבית. אז דניאל חזר, וסטפן סידר לו גיג באויפשט - בחינם. "לא רציתי שכר, רק שיהיה רשום ששיחק". שאלוי כיוון לתפקיד מינימלי, אבל כשהמאמן רצה יותר מזה, לטענתו, הוא סוף סוף הבין - "שם נפל לי האסימון". וגם הבן העיד: "הבנתי שאני רוצה להיות שחקן כדורגל".

        סטפן לא קל עם הילד, במיוחד בעונות שדברים לא התחברו. "הוא תמיד היה דוחף ומתערב, רצה שאשתפר", דניאל אומר. "כילד שנאתי את זה כי אתה לא מבין שהוא רוצה לעזור, אתה רק רואה את השלילי. ככל שהתבגרתי למדתי לנהל את המצב הזה ועכשיו היחסים בינינו מצוינים והוא עוזר לי המון". "יש ימים שהוא מקבל ממני 50 וידיואים", סטפן מודה. "אני מנתח את המשחק שלו, מסמן לו טעויות, מוסיף קליפים של איך הזאר עושה את זה, או אריאן רובן, ואומר - תעשה כמוהם. עכשיו, כשהוא כובש ככה, ואני רואה את הרעב בעיניים, אני כבר לא יכול להגיד לו שום דבר. אני רואה אותו כפרויקט שלי".

        סטפן שאלוי (מערכת וואלה! NEWS , באדיבות המשפחה)
        "אמרתי לבן שלי 'תשחק איפה שתהיה כוכב, לא איפה שתהיה שחקן ממוצע. זה הופך את החיים לטובים יותר'" (צילום: באדיבות המצולם)
        דניאל שאלוי, סטפן שאלוי (יח"צ , באדיבות המצולם)
        מתחכך באבק כוכבים. משפחת שאלוי חיה את אמריקה (צילום: באדיבות המצולם)

        זה לא היה קל, והיו כמה תנודות להשאלות לאורך הדרך, אבל בסוף, במקום קולג', ספורטינג קנזס סיטי החתימה את שאלוי ג'וניור לחוזה מקצועני ב-MLS. באפריל שעבר רשם הופעת בכורה בליגה ואחרי חמש שנים שהמועדון לא השיג משהו מיוחד, העונה יש פלייאוף, ואפילו גמר אזורי. אז מה נשתנה?

        "הגישה", הוא אומר. "החלטתי שאני חייב להיות טוב יותר, הגדרתי לעצמי שאני חייב להיות הכי טוב בקבוצה. וזה קרה במקום הנכון ובזמן הנכון. אני רוצה לכבוש יותר, ולכבוש את הגולים הכי חשובים, בסוף המשחק. את הגיבורים כולם זוכרים, ואני רוצה להיות הבחור הזה, וזה סוף סוף קורה".

        וכן, זו "רק אמריקה". בליגה הראשונה בהונגריה שאלוי טרם כיכב, ובנבחרת הונגריה הבוגרת, דרג 3 בליגת האומות - כמו ישראל - הוא רק זומן אך לא שיחק. "אני טוב מספיק כדי לשחק שם", הוא טוען, "מקווה שבעונה הבאה אקבל את הצ'אנס". ולאן הקריירה הולכת? "זו השנה הראשונה הטובה שלי כאן ויהיה לי טוב להישאר. אבא שלי היה גיבור בישראל, אז אולי אני אהיה גיבור באמריקה. כשתגיע ההצעה הנכונה מאירופה, מבטיח שאשקול".

        "כשהלכתי לישראל הייתי מאוכזב - 'מה זה ישראל?!' רציתי בלגיה, גרמניה", נזכר סטפן. "אבל אמרתי לעצמי שאני אהיה כוכב, לא משנה איפה אשחק, והעדפתי להיות כוכב בישראל מאשר שחקן שולי בבונדסליגה. אמרתי לבן שלי 'תשחק איפה שתהיה כוכב, לא איפה שתהיה שחקן ממוצע. זה הופך את החיים לטובים יותר'. כשמשקללים את הכול, אני לא בטוח שלשחק במיינץ זה טוב יותר מאשר לשחק בארצות הברית".


        סטפן שאלוי, דניאל שאלוי (מערכת וואלה! NEWS , באדיבות המשפחה)
        סטפן מאשר: "אני כל הזמן מקבל הודעות 'תביא אותו לבית"ר'. הוא כבר ברמה" (צילום: באדיבות המשפחה)

        זה לא שדניאל לא מתחכך באבק כוכבים. "שיחקתי נגד דויד וייה, פירלו, אלילים שלי - פעם ראיתי אותם בטלוויזיה ועכשיו אני איתם על הדשא. ואז שיחקתי נגד זלאטן והגלאקסי…". הוא נדלק. "אני מת על זלאטן, קראתי את הספר שלו, פגשתי אותו כילד קטן והצטלמתי איתו. שיחקתי נגדו פעמיים. בפעם הראשונה הבאתי לו את התמונה שאני מצולם איתו כילד, והוא חתם לי עליה. בפעם השנייה ששיחקתי נגד גלקסי שחקן שלהם נשכב על הרצפה ורצתי להקים אותו וצעקתי 'די לזייף נפילות', וכמה מהקבוצה שלו דחפו אותי. ואז פתאום זלאטן מגיע וצועק עליי 'מה אתה עושה יא בן זונה קטן?!'. הייתי בהלם - או מיי גאד, זלאטן מדבר אליי! התחלתי לחשוב מה אני אומר לו בחזרה? אני אוהב את האיש הזה! והוא צועק עליי ואני חושב לעצמי 'אוקיי, זה הדבר הכי מגניב שקרה לי'. מה אכפת לי שהוא כועס עליי עכשיו? זה אולי סיפור שלילי, אבל זה סיפור אדיר".

        ועכשיו הגמר האזורי, שני מפגשים מול פורטלנד, הראשון בחוץ, ביום שני הבא. "הקהל שלהם משוגע", הוא אומר וצודק. "הם נקראים טימברס, חוטבי עצים, אז אחרי כל גול שלהם אחד האוהדים לוקח מסור חשמלי וחותך חתיכה מבול עץ ענק שנמצא ביציע. והכובש שומר את החתיכה של העץ. זה פשוט אדיר".

        אז מה עם ישראל? יש פנטזיה?

        סטפן: "אני כל הזמן מקבל הודעות 'תביא אותו לבית"ר'. הוא כבר ברמה". "לא קיבלתי הזדמנות לחזור לישראל", אומר דניאל. "עבורי זה יהיה מדהים - לראות עד כמה אנשים אוהבים את אבא שלי שם, ומזהים אותו. הוא ירצה שאנסה גם לשחק בישראל, אבל רק כשאהיה מוכן - שלא אהרוס את המורשת שהוא בנה. יודע מה, אולי בפנים הוא בכלל לא רוצה שאלך - כדי שהוא יוכל לשמור את ישראל בשבילו".

        orenjos@walla.co.il