לפני 12 חודשים עומרי כספי עמד לפתוח את העונה במדי גולדן סטייט. היו לא מעט דיווחים שטענו שכספי ויתר על חוזים גבוהים יותר מחוזה המינימום שהוצע לו כדי לנצל את ההזדמנות לשחק בגולדן סטייט. זה היה הימור מבחינתו. עונת 2016/17 אמנם לא הייתה עונה מוצלחת מבחינת הישראלי הראשון ב-NBA (הוא הועבר בטרייד מסקרמנטו לניו אורלינס ונפצע במשחק הראשון ואז התייבש על הספסל של טום ת'יבודו במינסוטה) אבל הוא עדיין היה שחקן חופשי רלוונטי, זכר לעונה המצוינת שלו ב-2015/16 במדי סקרמנטו, כך שהוא היה יכול לנצל את המעמד שלו כדי לחתום על חוזה יותר אטרקטיבי מבחינת דולרים ושנים. עם זאת, הוא החליט ללכת על גולדן סטייט וההזדמנות להיות חלק מקבוצה היסטורית.
היו רגעים במהלך העונה הזו שנראה היה שההימור השתלם. כשהוא שיחק הוא היה לא רע בכלל והיה לו סטרץ' בדצמבר בו הוא שיחק כמעט 20 דקות למשחק והעמיד מספרים נאים של 8.4 נקודות ב-65.3% עם 5.3 ריבאונדים ו-1.4 אסיסטים. היכולת של כספי לחתוך לסל ולזהות שטחים פנויים התאימה מאוד להתקפה של סטיב קר, שיש בה שטחים פנויים למכביר בזכות הריווח שמייצרים סטף קרי, קליי תומפסון וקווין דוראנט.
אבל בסופו של דבר, ההימור הזה כשל. כספי נפצע ואז חלה ואז שוב נפצע, בין לבין הוא לא ממש הוכיח את עצמו ובישורת האחרונה לקראת הפלייאוף, כאשר סטף קרי נפצע והווריירס היו נואשים לרכז, קווין קוק החל לתת הופעות וירטואוזיות. בשלב הזה הווריירס היו צריכים להחליט על הסגל לפלייאוף ומישהו היה צריך להיחתך. האופציות היו קוק או כספי. בעקבות הפציעות של כספי, ההחלטה למעשה התקבלה כבר. "זו לא הייתה החלטה קשה מכיוון שהוא היה פצוע", אמר סטיב קר, "אבל היה קשה לשבת איתו ולהגיד לו שאנחנו הולכים לעשות את זה. זה היה קשה כי הוא היה איתנו שם לאורך כל העונה". וכך, למעשה, הסתיימה העונה התשיעית של כספי בליגה, עונה נוספת שהסתיימה ללא הופעת פלייאוף.
זו הייתה עוד עדות לכמה קרים יכולים להיות החיים של רול פלייר ב-NBA. בעוד הכוכבים יכולים לשלוט בגורלם ולשנות את הנוף של הליגה בהחלטות שלהם, הרול פליירס נאלצים למצוא את מקומם בתוך הנוף המשתנה הזה. בשביל שזה יקרה הם צריכים שהנסיבות יסתדרו, שהמאמן יסתדר איתם, שהסגנון יטיב עימם, שהם לא ייפצעו, שהשחקן שלפניהם ברוטציה ייפצע או יועבר בטרייד. יש כל כך הרבה אלמנטים שמשפיעים על היכולת של רול-פלייר חוץ מהיכולת שלו עצמו, שזה כמעט לא הוגן לנסות לחזות את התוצרת של שחקן משנה בליגה. זה כמעט בלתי אפשרי לנסות לצפות איך תיראה העונה של רול-פלייר ספציפי.
ועדיין, זה בדיוק מה שאנחנו הולכים לנסות לעשות.
אחד הסימנים החיוביים מהקיץ האחרון לגבי המעמד של כספי זה שהוא מצא קבוצה מהר. תקרת השכר לא קפצה כמו שכולם ציפו וזה הוביל לכך שלהרבה מאוד קבוצות לא היה כסף פנוי והרבה מאוד שחקנים נאלצו להתפשר על חוזים נמוכים או שפשוט לא היה מקום להחתים אותם. לדוגמא, ניק יאנג, שהיה אחד השחקנים שנשארו בסגל של הווריירס על פני כספי, עדיין ללא קבוצה. במציאות הזו זה יפה לראות שכספי הוחתם כבר בתחילת יולי על ידי ממפיס.
הכל טוב ויפה, אבל מה הולך להיות התפקיד של כספי בגרייסלנד? איפה מקומו ברוטציה? האם הוא יכול לחצוב לעצמו דקות? האם הוא יכול לבנות את המעמד שלו לקראת קיץ נוסף בו הוא צפוי להפוך לשחקן חופשי?
לכספי הולכת להיות תחרות קשה בממפיס, כאשר לפניו בעמדות 3-4 נמצאים קייל אנדרסון וג'מייקל גרין, שני שחקנים צעירים שהגריזליס השקיעו בהם חלק ניכר מתקרת השכר שלהם. חוץ מהם יש את דילון ברוקס (בן סימונס, דונובן מיצ'ל, ג'ייסון טייטום וקייל קוזמה ברוקס היו הרוקיז היחידים ששיחקו יותר דקות מברוקס בעונה שעברה), צ'נדלר פארסונס (שאם הוא בריא הוא כנראה הווינגמן הכי טוב בקבוצה, אבל הוא לא בריא מאז 2014 בערך) ומשתנים נוספים. אחד מהם הוא שיש סיכוי גבוה שג'רן ג'קסון, הביג-מן המסקרן של הקבוצה שנבחר רביעי בדראפט האחרון, יקבל דקות לצד מארק גאסול, מה שיחתוך עוד קצת את עוגת הדקות האפשריות של כספי.
מעבר לכך, לא ברור כל כך לאן פניה של ממפיס מועדות. בשנים האחרונות התרגלנו לכך שכל עוד מארק גאסול ומייק קונלי בריאים, ממפיס היא כוח שצריך להתייחס אליו ברצינות במערב. אולם בעונה האחרונה קונלי היה פצוע וגאסול נראה חסר חשק, ונראה שגם אם שניהם יהיו בריאים לממפיס אין כל כך מה למכור מול שאר היריבות במערב שהתחזקו משמעותית בשנתיים האחרונות. בנוסף, קשה לראות איזשהו שינוי סגנוני בהתחשב בכך שהם קידמו את בי ג'יי ביקרסטאף מעמדת המאמן הזמני לעמדת המאמן הקבוע, במה שהייתה אחת ההחלטות המשעממות של הקיץ. האם באיזשהו שלב הגריזליס יבינו שעדיף להם לפוצץ את העסק ויחפשו טרייד על גאסול (שיש לו אופציית יציאה בקיץ)? מה יהיה הגורל של כספי בסיטואציה כזו?
כספי משעשע את העיתונאים בהצגתו בממפיס
סיבה נוספת לדאגה היא שהיתרונות המובנים של כספי לא ממש מתממשקים עם הסגנון של ממפיס. הנקודות החזקות של כספי מתחלקות לשלוש קטגוריות מרכזיות:
1. קאץ' אנד שוט - אמנם העונה שעברה של כספי הייתה יוצאת דופן והוא מיעט לזרוק באופן כללי, במיוחד משלוש, אבל כשהוא כן זרק בקאץ' אנד שוט הוא קלע באחוזים הכי טובים בקבוצה (52.6%) וגם בעונות קודמות זו הייתה קטגוריה שהוא הצטיין בה. הנתון הזה קצת דמגוגי כי כספי זרק פחות מזריקה למשחק בקאץ' אנד שוט, אבל יש משהו מגניב בזה שיש קטגוריה סטטיסטית שאומרת שכספי קלע באחוזים הכי טובים בקבוצה שכוללת את סטף, קליי ו-KD. לכאורה, בקבוצה שתיתן לו במה גדולה יותר, היכולת הזו היא נכס. אולם ממפיס היא לא קבוצה שמייצרת יותר מדי זריקות מהסוג הזה (26.8 זריקות בעונה שעברה, מקום 15 בליגה. גם עונה לפני כן המספרים שלה היו דומים) כך שזה עלול לפגוע באפקטיביות של כספי.
2. חיתוכים לסל - הסיפור כאן דומה לנקודה שתיארנו מקודם. כספי היה השחקן שעשה מהלכים מחיתוכים בתדירות הכי גבוהה בגולדן סטייט בעונה שעברה (30% מהמהלכים שלו היו מחיתוכים), אולם השיטה של ממפיס פחות מתבססת על חיתוכים לסל ותנועה (6.8% מהפוזשנים של ממפיס הסתיימו בחיתוך לסל, מקום 16 בליגה בעונה שעברה) כמו בגולדן סטייט, אלא יותר על פיק אנד רול של קונלי וגאסול וניצול החורים שנוצרים משם. יכול להיות שכספי ימצא את החורים הללו, אבל רוב הסיכויים שנראה את כספי חודר לסל לשווא לא מעט פעמים העונה.
3. משחק המעבר - אחד מסימני ההיכר של כספי הוא היציאה המהירה שלו למתפרצות, אבל יש סכנה שהיכולת הזו תתנוון תחת אחת הקבוצות שמשחקת הכי לאט בליגה (97.3 פוזשנים למשחק, מקום 28 בליגה). הגריזליס יחסית יעילים כשהם כן רצים, אבל האם עושים את זה מספיק כדי שהיתרונות של כספי יבואו לידי ביטוי בצורה משמעותית?
כספי נמצא בצומת דרכים. הקרדיט שהיה לו אחרי העונה הנהדרת בסקרמנטו ב-2015/16 אזל וכעת הוא צריך לצבור אותו מחדש. יש משהו נורא מתסכל במציאות הזו, שבה, כמו סיזיפוס, אתה מגלגל את הקריירה שלך אל פסגת ההר רק כדי לראות אותה מתגלגלת למטה בגלל פציעות לא מתוזמנות וחוסר מזל. הדרך חזרה אל פסגת ההר לא תהיה קלה עבור כספי, בטח כשהקבוצה שלו היא קבוצה שעלולה לשנות את פניה במהלך העונה ושהסגנון שלה לא ממש תואם את היכולות שלו, בניגוד לגולדן סטייט בעונה שעברה.
הצומת הזה משמעותי מאוד מכיוון שאם כספי יצליח לגלגל חזרה את הקריירה שלו אל פסגת ההר הוא יצליח להחזיר את המעמד שלו להיכן שהוא היה לפני שנתיים, אבל אם הוא לא יצליח, יכול מאוד להיות שזו תהיה ההזדמנות האחרונה שלו בליגה. בקיץ הבא כספי יהיה בן 31 ומדי עונה נכנסים עוד ועוד שחקנים צעירים ומוכשרים בעמדה שלו. עוד עונה אחת של פציעות נאחסיות וממוצעים חלשים ויכול להיות שאחרי שבע קבוצות ב-NBA, כספי לא ימצא קבוצה שמינית שתיתן לו הזדמנות. זה מה שמוטל על הכף העונה.
אני אישית לא אופטימי בעקבות העומק היחסי בעמדה שלו וההתאמה הסגנונית שלו לממפיס, אבל הלוואי שאני אטעה. יש לו את היכולת להוכיח שאני טועה, הוא רק צריך שהנסיבות סוף סוף יסתדרו לו.
