עונת מעבר: המהפך המהיר של הקליפרס מרמז על שאיפותיה בעתיד

מאזן בעונה שעברה: 40:42

סיימו את העונה: במקום העשירי במערב ומחוץ לפלייאוף.

ב-2011 כריס פול הגיע לקליפרס וחבר לבלייק גריפין ודיאנדרה ג'ורדן. ביחד הם בנו עיר - לוב סיטי, והשתלטו על עיר - לוס אנג'לס. שש השנים הבאות היו הגדולות בתולדות המועדון הכושל, הן כללו שלוש העפלות לסיבוב השני, שתי האחרונות הסתיימו בהדחות שוברות לב. בקיץ שעבר לוב סיטי התחילה להתפרק, ותוך שנה לא נותר ממנה זכר.

איך זה קרה? תהדקו חגורות, זה הולך להיות מהיר ואינטנסיבי. אבן הדומינו הראשונה הייתה העזיבה של CP3, שבמקום לצאת מהחוזה עבר בטרייד ליוסטון תמורת ערימת שחקנים בקיץ שעבר. התהייה האם גריפין יעזוב והקליפרס יילכו לבנייה מחדש שרדה רק יום אחד, אחריו בלייק קיבל חוזה של 171 מיליון דולר לחמש שנים. עבר עוד יום וג'יי ג'יי רדיק, חלק אינטגרלי מהעיר האבודה, העדיף לחתום בפילדלפיה. כדי להישאר תחרותיים הקליפרס ביצעו סיין אנד טרייד על דנילו גלינארי ונתנו לו חוזה גבוה מאוד. בעיצומו של הקיץ דוק ריברס שוחרר מתפקידו כנשיא לענייני כדורסל ונשאר רק מאמן, ככל הנראה יש קשר לכך שהבעלים סטיב באלמר מינה את ג'רי ווסט לתפקיד יועץ בתחילת אותו קיץ. ווסט, שהיה חלק מבניית השושלת של גולדן סטייט, ממשיך להיות פקטור בליגה גם בגיל 80. בלייק גריפין הכין את עצמו לעזיבה של פול, הוא עבד על הקליעה מבחוץ ויכולת הובלת הכדור, תפקד כפוינט פורוורד לכל דבר והחל לזרוק שלשות בעקביות, אבל נפצע בשלב מוקדם בעונה והחמיץ כחודש. עבר עוד חודש, ובקליפרס החליטו לחזור בהם מהחתימה שלו בקיץ והעבירו אותו לדטרויט תמורת שחקנים עם חוזים קצרים ובחירת דראפט. כל זה קרה תוך חצי שנה.

בתוך כל הבלגאן, ולמרות מכת פציעות משמעותית שהובילה לכך שגלינארי, פטריק בברלי ואייברי בראדלי בקושי שיחקו, הקבוצה של דוק הצליחה להישאר בתמונת הפלייאוף לאורך כל העונה. האחראי המרכזי לכך היה לו וויליאמס, אחד מספיחי הטרייד עם יוסטון. לו-וויל היה לאורך הקריירה שחקן שישי שמדי פעם תופס יום, בעונה שעברה הוא תפס שלושה חודשים בהם נראה כמו אולסטאר גבולי. מסוף נובמבר עד סוף פברואר הוא קלע 25.8 נקודות למשחק עם המון שלשות וזריקות עונשין. זה הסתיים בלי פלייאוף ובלי להבין איך אמור להיראות העתיד של המועדון. מכיוון שלא היה מקום להכל, אתן אזכור של כבוד בעונה הפסיכית הזאת לדעיכה ההגנתית של דיאנדרה, לעונת הרוקי החביבה של מילוש תאודוסיץ' בגיל 30, לאלמונים מקצה הספסל שהשיגו ניצחונות בתקופה שכולם היו פצועים (לא נשכח את עידן טיירון וואלאס) ולעצם קיומו של בובאן מריאנוביץ'.

באו: שיי גילג'ס-אלכסנדר (רוקי, בחירה 11), ג'רום רובינסון (רוקי, בחירה 13), מרצ'ין גורטאט (בטרייד מוושינגטון), לוק רישאר מ'בה מוטה (חופשי, מיוסטון), מייק סקוט (חופשי, מוושינגטון), אנג'ל דלגדו וג'ונתן מוטלי (חוזים דו צדדיים), דזי רודריגז (חוזה לא מובטח).

עזבו: דיאנדרה ג'ורדן (חופשי, לדאלאס), אוסטין ריברס (בטרייד לוושינגטון), סם דקר (בטרייד לקליבלנד), סי ג'יי וויליאמס (חופשי, למינסוטה).

הקבורה הסופית של עיר הלובים הגיעה עם העזיבה של דיאנדרה ג'ורדן לדאלאס, הקבוצה בה סיכם כבר לפני שלוש שנים. עוד לפני כן לורנס פרנק, הדמות הבולטת בהנהלה הנוכחית, הביא לקבוצה את מרצ'ין גורטאט, ככל הנראה כהכנה לעזיבה של דיאנדרה. פרנק, שהיה הסגן של דוק ריברס ועכשיו משמש כסוג של בוס שלו, שלח לוושינגטון בתמורה לפטיש הפולני את אוסטין ריברס, הבן של. זה היה מסר נוסף וסמלי במיוחד לכך שלדוק אין כרגע חלק מרכזי בתהליכי קבלת ההחלטות במועדון.

הקליפרס היו די פעילים הקיץ בעוד כל מיני מהלכים קטנים. בדראפט היו להם הבחירות ה-12 וה-13 (אחת שלהם ואחת של דטרויט). כאשר הגיעה הבחירה ה-11 של שארלוט, כדי לא לאבד את שיי גילג'ס-אלכסנדר שבקליפרס מאוד רצו, הם העבירו להורנטס שתי בחירות סיבוב שני בתמורה לחילוף בין הבחירות. בבחירה ה-13 הם לקחו את ג'רום רובינסון - שוטינג גארד עם קליעה ויכולת השתחררות לזריקה שאמורות לעבוד גם ברמת ה-NBA. לו וויליאמס קיבל הארכת חוזה זולה מהצפוי (24 מיליון דולר לשלוש שנים) כבר במהלך העונה שעברה, מונטרזל הארל תוגמל על דקות טובות כסנטר המחליף וקיבל חוזה של 12 מיליון דולר לשנתיים. אייברי בראדלי קיבל חוזה של 25 מיליון דולר לשנתיים, אך השנה השנייה מובטחת חלקית באופן בו זה בקלות יכול להפוך להיות חוזה לשנה. את ה-MLE פרנק חילק שווה בשווה בין מ'בה מוטה וסקוט כדי לחזק את העומק בעמדות הפורוורד.

התוצר הסופי הוא סגל אקלקטי שבנוי לרוחב וכולל לא פחות משישה פוינט גארדים. יש שילוב של כישרון ועומק שבמזרח כנראה היה שווה פלייאוף, אבל במערב יהיה הרבה יותר קשה, בעיקר כשמנסים להבין איך תיראה ההגנה של הסגל הזה בצבע. אך הנקודה החשובה לגבי הסגל הנוכחי היא שהוא לא מעניין אף אחד. המטרה האמיתית של הקליפרס הקיץ הייתה לדאוג שיישאר לה מקום מתחת לתקרת השכר לשני חוזי מקסימום בקיץ הבא. כל המהלכים מאז הטרייד על בלייק מכוונים לכך. הסגל הנוכחי הוא סגל מעברי, הוא מורכב ברובו הגדול משחקנים עם חוזים גמורים שאם הקליפרס אכן יחתימו שני שחקנים בכירים בקיץ הבא הם ייאלצו לוותר על הזכויות שלהם. לכן, ניתן להניח שכל השחקנים עם החוזים הגמורים גם מועמדים לטרייד (כולל טוביאס האריס, פטריק בברלי ובראדלי כאשר הוא יהיה זמין), אם פרנק יצליח להשיג תמורתם נכסים עתידיים בלי להעמיס על תקרת השכר.

המבט של באלמר, ווסט ופרנק מופנה בעיקר אל שני שחקנים. הראשון הוא קוואי לאונרד. בזמן שכולם הניחו שהוא יגיע ללייקרס בקיץ הבא, הוד אמינותו ווג' דיווח שהקליפרס הם המועמדים המובילים להשיג אותו. כצעד מקדים, החליטו בקליפרס לפטר את ברוס בואן, ששימש כפרשן בערוץ שלהם וביקר את ההתנהלות של קוואי מול סן אנטוניו (בה בואן היה שחקן משמעותי בעשור שעבר). השם השני והטרי הוא של ג'ימי באטלר, שסימן את הקליפרס כאחד היעדים המועדפים עליו. יהיה קשה לקליפרס לארגן טרייד עם מינסוטה על באטלר בלי לוותר על אחד משני הרוקיז, מה שקשה לי להאמין שפרנק יעשה, אבל אולי אם הוולבס לא ימצאו אופציה טובה השחקנים האיכותיים בחוזים הגמורים של הקליפרס יהוו ברירת מחדל. גם אם באטלר יעבור למקום אחר, הוא יהיה מועמד להגיע לקליפרס בקיץ.

ציון הקיץ: 9. תוך כחצי שנה הקליפרס הפכו מקבוצה שתקועה עם אחד החוזים המעיקים בליגה למועמדת חזקה להשיג שניים מהכוכבים הגדולים של הקיץ הבא. זה מזכיר את המקום בו הלייקרס היו לפני שנה. גם אם הקליפרס יישארו בלי הכוכבים בסוף, עצם תהליך הפירוק והבנייה לקראת קיץ 2019 היה מרשים.

חמישייה: פטריק בברלי, אייברי בראדלי, דנילו גלינארי, טוביאס האריס, מרצ'ין גורטאט.

ספסל: לו וויליאמס, שיי גילג'ס-אלכסנדר, מילוש תאודוסיץ', טיירון וואלאס, ג'וואן אוונס, ג'רום רובינסון, ווס ג'ונסון, סינדריוס ת'ורנוול, לוק רישאר מ'בה מוטה, מייק סקוט, מונטרזל הארל, בובאן מריאנוביץ'.

מאמן: דוק ריברס (עונה 20 כמאמן ראשי בליגה, שישית בקליפרס, מאזן קריירה 624:846).

הכוכב: חובבי הכדורסל בלוס אנג'לס עסקו כל הקיץ רק בשאלה אחת: מי הכוכב האמיתי של הקליפרס - לו וויליאמס או טוביאס האריס. מכיוון שמדובר בסוגיה מפלגת ונפיצה, אתחמק ממנה באלגנטיות ואעביר את השרביט לשחקן היחיד שבאמת יעניין את אוהדי הקליפרס השנה: שיי גילג'ס-אלכסנדר. שג"א (כינוי לא מלהיב, אבל אין לי כוח לשם המשפחה שלו) הוא פוינט גארד קנדי בגובה 1.98 מטר, הוא לא נחשב לשם בולט בתחילת השנה אך הלך והשתפר לאורך עונת המכללות היחידה שלו בקנטאקי. יש לו פוטנציאל להיות טוב מאוד בהכל: קליעה, חדירה, ראיית משחק, הגנה אישית וקבוצתית, לוותיקים יחסית שבאוהדי הקליפרס הוא עשוי להזכיר את שון ליבינגסטון הצעיר, בדקה וחצי שלפני הפציעות. סימן השאלה המרכזי קשור למבנה הדקיק של שג"א, שעשוי להקשות עליו להתמודד עם הפיזיות של ה-NBA. אך מדובר בשחקן שהלהיב בטורניר המכללות, הלהיב בליגת הקיץ ומלהיב בפתיחת האימונים, וזו נראית כמו התחלה של משהו מעניין.

האקס פקטור: מונטרזל הארל, מהבודדים שנראה רלוונטי גם לעונה הקרובה וגם לעתיד הרחוק יותר. גורטאט נמצא בדעיכה משמעותית ובובאן הענק הוא יותר קוריוז חביב ומועמד לספין אוף של game of zones משחקן NBA משמעותי, מה שמשאיר את הארל בן ה-24 כסנטר המבטיח ביותר בסגל של דוק. אין עוררין על יכולת הסיום הנפלאה שלו בצבע, השאלה היא אם סנטר בגובה 2.03 מטר מסוגל לספק את הנוכחות ההגנתית ליד הטבעת שתמנע מיריבות לחגוג בצבע של הקליפרס (קודם כל בריבאונד הגנה, תחום בו הקליפרס התקשו מאוד גם עם דיאנדרה). בשאר העמדות יש לריברס מספיק אופציות, אם הארל יסגור את פינת הסנטר הבכיר אולי עוד תהיה קבוצה טובה השנה, ובכל מקרה זה יהיה אודישן חשוב עבורו לעתיד.

המספר הנוסף: 22,615,559 - הסכום בדולרים אותו דנילו גלינארי צפוי להרוויח בעונת 2019/20. הנתונים הסטטיסטיים של הקליפרס בעונה החולפת לא רלוונטיים עבור העתיד, החוזה של גלינארי כן. בגלל החוזה הזה, גם אם בקליפרס יוותרו על אייברי בראדלי הם יצטרכו להתאמץ עוד קצת כדי לפנות את המקום לשני חוזי המקסימום. גלינארי הצליח להשתתף רק ב-21 משחקים בעונה החולפת, ואם הקליפרס אכן יסכמו עם שני שחקנים בכירים האופציה ההגיונית מבחינתם תהיה לבצע ביי-אאוט לאיטלקי בן ה-30. העונה הקרובה תהיה הזדמנות עבור גלינארי להזכיר למקבלי ההחלטות בקליפרס שכשהוא בריא הוא סקורר נהדר שב-NBA כיום יכול לתפקד כסטרץ' 4 לצד שני שחקני כנף, ושאולי כדאי להם לבצע את המאמץ שיידרש כדי להשאיר אותו.

תחזית נועזת: יהיה חם בלוס אנג'לס בעתיד הקרוב. אם יש משהו שעוד לא היה ב-NBA, זה יריבות עירונית של ממש. עד שהקליפרס נהיו טובים הלייקרס היו בירידה, והשנה המגמה שוב מתהפכת. יש לי תחושה טובה לגבי השאיפות של הקליפרס לקיץ הבא, בזמן שהלייקרס כבר עברו למטרת העל החדשה: אנתוני דייויס. זו בהחלט לא אפשרות מופרכת שבשנים הקרובות הדרבי של לוס אנג'לס יהיה אחד מרגעי השיא של העונה, כולל מפגשי פלייאוף פוטנציאליים.

גזר הדין: הסגל הנוכחי לא שווה יותר ממקום 11-12 במערב, בטח כשלוקחים בחשבון את אווירת חוסר התכלית שתאפוף את העונה הזו. אבל בכל מקרה קשה לי לראות את המצב נשאר כפי שהוא. או שיהיה טרייד על באטלר, שישלח את הקליפרס להיאבק על הפלייאוף (בוסטון בעד, כי היא תקבל את הבחירה של הקליפרס אם היא תגיע לפלייאוף). או שלא יהיה טרייד, ואז פתיחה לא מספיק טובה תוביל את לורנס פרנק למסקנה שעדיף להשיג עוד בחירת דראפט גבוהה לפני הקיץ, להריץ את הצעירים, לקבל כל מה שניתן על הוותיקים ולחפש דרך אלגנטית להיפטר מהחוזה של גלינארי. בגרסה הזאת הקליפרס ייפלו לאיזור של 25 ניצחונות ואחד המקומות האחרונים בליגה.