פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

        הדג מסריח מהראש: מינסוטה נופלת בכל החזיתות, וקל להבין למה

        הסנטר אמור היה להיות כוכב על ומנייתו התרסקה, המאמן היה צריך להכווין את הצעירים וכשל במשימה הכי חשובה. אבל אם מחפשים את התשובה למה כל הפוטנציאל של מינסוטה נזרק לפח, צריך להסתכל למעלה. אסף רביץ על הקיץ המבולגן של הוולבס, שרק החל

        ג'יימס הארדן יוסטון מול קארל אנתוני טאונס מינסוטה (רויטרס)
        שיעור בכדורסל מודרני. טאונס מול הארדן בפלייאוף (צילום: AP)

        תקציר הפרקים הקודמים

        מאזן בעונה שעברה: 35:47, מקום שמיני במערב.

        סיימו את העונה: בהפסד 4:1 ליוסטון בסיבוב הראשון.

        איך מסיימים בצורת של 14 שנה ללא פלייאוף עם הכי מעט סטייל? תשאלו את טום תיבודו. קיסר ההגנה קיבל את המושכות לפני שנתיים גם על הקווים וגם בהנהלה עם מנדט להוביל את הוולבס להצלחה עכשווית. זה בדיוק מה שהוא עשה, כשבקיץ שעבר הביא את ג'ימי באטלר תמורת שלושה נכסים עתידיים, הוסיף את ג'ף טיג וטאג' גיבסון כדי להשלים חמישייה איכותית, תגבר את הספסל בג'מאל קרופורד ולא התאפק והחתים גם את דרק רוז באמצע העונה. יחד עם קארל אנתוני טאונס ואנדרו וויגינס, מכל אלה נבנה סגל של מובילי כדור וסקוררים שלא היה ברור איך יסתדרו ביחד.

        התוצר הסופי היה פלא של ממש במונחי ה-NBA כיום: התקפה איכותית שלא זורקת שלשות. מינסוטה דורגה אחרונה בליגה בכמות השלשות (22.5 למשחק), ההתקפה שלה דורגה רביעית בליגה. זה קרה בעיקר תודות לשילוב בין הכישרון יוצא הדופן בסגל, מיעוט איבודים שמאפיין סגנון שמתבסס על בידודים וריבאונד התקפה. ההגנה, לעומת זאת, דורגה 22 בליגה וקרסה כל פעם שבאטלר לא שיחק או שטאונס נותר ללא שחקן פנים הגנתי לצידו. זה הספיק להשתחלות לפלייאוף לאחר ניצחון בהארכה על דנבר במשחק האחרון של העונה הרגילה.

        חגיגות ההעפלה לא החזיקו מעמד זמן רב, כי בסיבוב הראשון חיכתה יוסטון. טאונס קלע 8 ו-5 נקודות בשני משחקי הפלייאוף הראשונים בקריירה שלו, הוא השתפר בהמשך אך הנוקאאוט המנטלי כבר הושג. ההתקפה של הרוקטס לא האמינה כמה קל לה מול הגנה של תיבודו. יוסטון זרקה 43.3 שלשות למשחק בסדרה הזו, כולל 11.2 שלשות מהפינה אותן קלעה בכחמישים אחוזים, ואיבדה 8.4 כדורים למשחק. זה היה שיעור אכזרי מקבוצה שהבהירה למינסוטה כמה היא רחוקה מהצמרת הגבוהה, לשם הציפיות שלה כוונו.

        שחקן מינסוטה טימברוולבס ג'ימי באטלר (AP)
        חשף את עומק הבעיות של הארגון. ג'ימי באטלר (צילום: AP)

        מה עשינו בפגרה

        באו: אנתוני טוליבר (חופשי, מדטרויט), לואל דנג (חופשי, מהלייקרס), ג'וש אוקוגי (רוקי, בחירה 20), קייטה בייטס-דיופ (רוקי, בחירה 48), ג'יימס ננאלי (מפנרבחצ'ה), סי ג'יי וויליאמס וג'ארד טרל (חוזים דו צדדיים), דריוס ג'ונסון-אודום וג'ונתן סטארק (חוזים לא מובטחים).

        עזבו: נמניה בייליצה (חופשי, הגיע בסוף לסקרמנטו), ג'מאל קרופורד, ארון ברוקס ומרכוס ג'ורג'ס האנט (ללא קבוצה), קול אולדריץ' (חופשי, לאטלנטה).

        עד לא כל כך מזמן, החלק הזה היה אמור להתמקד בבדיחות טימברבולס: תיבודו שעונה על כל שאלה ב-"מה שעשינו ב-2011", שעון שסופר לאחור את הזמן שנותר עד לשחרור של ג'ואקים נואה מהניקס, תהיה איך מתקדם הקאמבק של קרלוס בוזר, כאלה. דרישת הטרייד של ג'ימי באטלר טרפה את הקלפים, והשאירה את הזאבים במצב ביניים. הקיץ של מינסוטה עוד לא נגמר, במובן מסוים הוא בקושי התחיל. הסגל הנוכחי הוא לא הסופי, קשה מאוד להעריך כיצד תיראה העונה של הוולבס בלי לדעת מה הם יקבלו תמורת באטלר ומתי.

        מה שכן ניתן להעריך כבר עכשיו זה שזו רק התחלת הבלגאן במינסוטה. דרישת הטרייד של באטלר פתחה תיבת פנדורה שלא יהיה פשוט לסגור. היא חשפה את הפער בין תיבודו וסוסי העבודה שהוא הביא לקבוצה לבין צמד הכוכבים הצעירים שהגישה שלהם למשחק ולחיים שונה בתכלית. התחושה שמשהו לא התחבר עד הסוף במינסוטה בעונה שעברה, תחושה שלוותה בשמועות לאורך העונה, קיבלה גושפנקא.

        וזה עוד כלום לעומת הבלגאן הניהולי. מיד לאחר דרישת הטרייד של באטלר, תיבודו וסקוט ליידן, הג'נרל מנג'ר שתיבודו הביא איתו, הבהירו לכל מי שפנה אליהם שאין להם כוונה לבצע טרייד. תיבס תכנן להביא את כולם למחנה האימונים ולפתור את הבעיות. אבל לבעל הבית הוותיק גלן טיילור היו תוכניות אחרות. בדיוק באותם ימים נערך המפגש השנתי של בעלי קבוצות ה-NBA באחוזה של מונטגומרי ברנס, וטיילור הודיע שהוא מעוניין בטרייד מהיר ושניתן לפנות אליו ישירות עם הצעות. בעקבות זאת תיבודו וליידן יישרו קו על הנייר, אך לא התאמצו להסתיר את הנסיון למרוח זמן עם דרישות מופרזות על שחקן שנשארה לו שנה אחת בחוזה ולא יצא מהסיפור הזה נאמן או נוח במיוחד. כתוצאה מכל זה, מנהלים של קבוצות אחרות דיווחו שהם לא זוכרים סיטואציה כל כך מבלבלת, אין להם מושג מה מינסוטה רוצה, מה הגיוני להציע לה ועם מי כדאי לדבר.

        בהערת אגב קצרה, הסיטואציה הזו הביאה לשיא את השנה שבה קרס לחלוטין קונספט התפקיד הכפול של מאמן ומנהל. לצד בעיות אחרות, תחומים מורכבים יותר וניואנסים של כל מצב, הבעיה המרכזית היא שמנהלים שהם גם מאמנים חושבים על הצלחה עכשווית, רוצים לסדר לעצמם קבוצות איכותיות בהווה, גם על חשבון התמונה הגדולה והעתידית. דוק ריברס נושל מתפקידו הניהולי בקליפרס מעט לאחר שהחתים את בלייק גריפין המועד מאוד לפציעות על חוזה כבד לחמש שנים, סטן ואן גנדי פוטר מעט לאחר שהביא בטרייד את בלייק והחוזה שלו, תיבודו מוכן להסתכן בלאבד את באטלר ללא תמורה כדי לנסות להציל מצב שנראה אבוד. כשהקבוצה מצליחה זה יכול לעבוד, הבעיות צצות כשצריך לחשב מסלול מחדש. כל המהלכים של תיבודו בשנה האחרונה היו מהלכים של הווה על חשבון עתיד, כולל הקיץ (ההעדפה של אנתוני טוליבר על נמניה בייליצה, ההחתמה של לואל דנג).

        ציון הקיץ: 4. הקיץ לא נגמר, וקרה בו דבר אחד טוב שאתייחס אליו בהמשך, אבל גם בלי לדעת איך ייראה הטרייד ומתי הוא יקרה, קשה מאוד להאמין שמינסוטה תקבל תמורה הולמת על אחד משחקני הכנף הטובים והשלמים בעולם. ומה שיותר חשוב זה שהפרשה הזו חשפה בעיות עמוקות שיהיה קשה מאוד למינסוטה לפתור בעתיד הנראה לעין.

        שחקן מינסוטה טימברוולבס אנדרו וויגינס (AP)
        עוד אכזבה גדולה. אנדרו וויגינס (צילום: AP)

        מי מו

        חמישייה: ג'ף טיג, דרק רוז, אנדרו וויגינס, טאג' גיבסון, קארל אנתוני טאונס.

        ספסל: טיוס ג'ונס, ג'וש אוקוגי, לואל דנג, ג'יימס ננאלי, אנתוני טוליבר, קייטה בייטס-דיופ, גורגי ג'נג, ג'סטין פאטון.

        מאמן: טום תיבודו (עונה שמינית כמאמן ראשי, מאזן 225:333).

        הכוכב: אין עוררין על כך שקארל אנתוני טאונס הוא עילוי התקפי, חד קרן של ממש. הוא מסוגל לקלוע מכל מקום, בכל דרך, מול כל סוג של שומר. בעונה שעברה הוא קלע ב-54.5 אחוזים מהשדה, 42.1 אחוזים מהשלוש ו-85.8 אחוזים מהעונשין, הוא מאיים לפתוח מועדוני אחוזים שעדיין לא קיימים. מכאן הדעות מתחלקות לשתי אסכולות מרכזיות. הראשונה טוענת שטאונס לא מנוצל נכון במינסוטה כרגע. תיבודו הקיף אותו במובילי כדור ושחקני פנים בלי קליעה והפך אותו לשחקן פוסט סטנדרטי במקום להשתמש באופן מתוחכם יותר בסנטר שמסוגל גם לצאת מחסימה ולעלות לשלשה, לחדור באגרסיביות ולמסור ברמה גבוהה.

        האסכולה השנייה גורסת שהבעיה היא שהאופי של טאונס לא תואם את הכישרון שלו. אין לו את הדחף של שחקנים גדולים להשתלט על משחקים, להשתפר כל הזמן. זה בולט במיוחד בהגנה, תחום בו נדמה שהוא הולך אחורה גם לאחר שנתיים עם תיבודו. ההגנה שלו על הטבעת היא אחת החלשות בליגה, ואין שום סיבה שזה יהיה המצב של סבן פוטר אתלטי עם הבנת משחק גבוהה. החולשה ההגנתית שלו מובילה לכך שהוא חייב לשחק לצד שחקן פנים נוסף, מה שמקשה על ההתקפה.

        למרות סימני השאלה המשמעותיים, מינסוטה הביעה בו אמון מוחלט הקיץ. בעיצומה של סאגת באטלר, ובתזמון לא מקרי, הקבוצה דיווחה על כך שטאונס חתם על חוזה מקסימום לחמש שנים שיתחיל בעונה הבאה וישאיר אותו בקבוצה עד 2024. מדובר בחוזה של 158 מיליון דולר, שיוכל להפוך לחוזה סופר-מקס של 190 מיליון דולר אם טאונס ייכנס לאחת מחמישיות העונה השנה. ההישג החשוב ביותר מבחינת הוולבס הוא שאין בחוזה הזה אופציית יציאה שחביבה כל כך על שחקנים כיום. מינסוטה קשרה את גורלה בגורל הסנטר שלה.

        האקס פקטור: גלן טיילור. מוזר להכניס למשבצת הזאת את הבעלים, אבל דקויות הסגל נראות חסרות משמעות כרגע. המשותף לשתי האסכולות לגבי טאונס הוא שהכוכב הצעיר זקוק לדמויות שיידעו לעבוד איתו, ולא נשאר יותר מדי ספק שתיבודו הוא לא האיש הנכון למשימה. הוא בטח לא מי שיבנה סביבו התקפה מודרנית ומתוחכמת, והוא גם לא הצליח להגיע אליו ולסחוף אותו בגישה האינטנסיבית שלו. סוגיית תיבודו לא מסתיימת ביכולת לעבוד עם טאונס, למרות שזו כרגע הנקודה החשובה במועדון. האופן בו טיילור סתר פומבית את איש המקצוע הבכיר שלו בסוגיית באטלר הפכה את תיבודו לברווז צולע עם סמכות מוגבלת מאוד, שכל רגע בו הוא נשאר במועדון נראה מיותר לשני הצדדים. השאלה היא לא האם הוא יפוטר, אלא מתי.

        שאלה לא פחות חשובה היא מי יבוא במקומו. לאורך שנות השליטה של טיילור בחירת המנהלים שלו הייתה רעה מאוד והובילה לכמה רגעים איומים (הפיאסקו עם ג'ו סמית', בערך כל מה שקשור לדיוויד קאהן). הוא כבר ראה את המועדון שלו מאבד כוכב-על אחד שנתן לו הרבה מאוד זמן לבנות סביבו קבוצה ראויה - קווין גארנט. כדי לא לאבד את חד הקרן הנוכחי שיש לו בעוד כמה שנים, הוא יצטרך סוף סוף לפגוע בול במינוי הנשיא הבא לענייני כדורסל.

        המספר הנוסף: כל מדדי היעילות של אנדרו וויגינס. לעומת טאונס, שחקן הכנף הקנדי שירוויח 147 מיליון דולר בחמש השנים הקרובות מתחיל לייאש. הוא לא קולע טוב מאף טווח ומתעקש על זריקות קשות, מה שמוביל לכך שאחוז הקליעה המשוקלל שלו הוא של 50.5, מה שמדרג אותו במקום ה-117 מתוך 133 שחקנים שהיה להם אחוז שימוש גבוה בעונה החולפת. אז אולי הוא תורם בדרכים אחרות? לא לפי מדד היעילות הכללית, ה-PER, בו וויגינס דורג במקום ה-207 מבין שחקני הליגה בעונה האחרונה, בין ריימונד פלטון לטיילר קוואנה. אז אולי הוא תורם להגנה בדרכים שפחות נראות בסטטיסטיקות? לא לפי מדד הפלוס מינוס ההגנתי האמיתי (ה-DRPM) שבוחן תרומה של שחקן להגנה הקבוצתית, במדד הזה וויגינס דורג במקום ה-473 מתוך 521 שחקנים. מינסוטה כבר לא מבקשת ממנו לתפקד ככוכב משנה, היא תסתפק בשחקן NBA ראוי. כרגע וויגינס לא עונה להגדרה.

        מאמן מינסוטה טום תיבודו (AP)
        ברור שהוא לא היה האיש הנכון למשימה. תיבודו (צילום: AP)

        ולכדור הבדולח

        תחזית נועזת: הדרך היחידה להיות נועז לגבי מינסוטה כרגע היא להיות אופטימי, אז התחזית שלי היא שבטווח הארוך הקיץ הזה יעשה טוב לטאונס. התדמית שלו בליגה קרסה בשנה האחרונה. בסקר הג'נרל מנג'רים בקיץ שעבר הוא נבחר למקום הראשון בשאלה עם מי היית מתחיל לבנות קבוצה היום, שנה לאחר מכן אחד מ-20 השחקנים הטובים בליגה רוצה לברוח ממנו ובשאלה הזהה בסקר הנוכחי הוא לא קיבל אף קול. דברים כאלה הופכים במקרים רבים לדרבון חיצוני חשוב, בעיקר עבור שחקנים שחסר להם הדחף הפנימי להתקדם. רוב השחקנים עם רמת היכשרון של טאונס הופכים לשחקני על בסופו של דבר, מבינים שהם זכו בהזדמנות שיהיה חבל מאוד לא למצות. אולי אירועי הקיץ הזה יעזרו לטאונס להבין את זה ולבצע סוויץ' מנטלי.

        גזר הדין: גם בלי לדעת מה מינסוטה תקבל תמורת באטלר, ניתן להמר שבמערב הנוכחי קבוצה שמתחילה את העונה במצב כזה תתקשה מאוד להישאר בתמונת הפלייאוף. השחקן הכי טוב בעונה החולפת עוזב, הכוכבים הצעירים עוד לא יודעים לנצח בעצמם והמאמן הפך לברווז צולע. בסיטואציה כזאת, קשה לדבר על יותר מ-42 ניצחונות ומקום 10-11 במערב, וגם זה בהנחה שיגיע לפחות שחקן כנף משמעותי אחד במקום באטלר.