פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

        הצונאמי של אנפילד: הכישוף שיש על מנצ'סטר סיטי בבית של ליברפול

        המוח לא מתפקד, הפחד משתק. כמו לנסות להתנגד למים במפלי הניאגרה. מנצ'סטר סיטי כבשה כל מעוז אנגלי בעידן השייח'ים, פרט לאנפילד. לקראת קרב הענקים בראשון, תומר יצחק צלל לקללה שלא מרפה מהאלופה, ולזיכרונות מיום היסטורי במאי 2003, עם הצלת ענק של שמייכל

        הצונאמי של אנפילד: הכישוף שיש על מנצ'סטר סיטי בבית של ליברפול

        "לצפות במנצ'סטר סיטי משחקת באנפילד ב-70 השנים האחרונות, זה כמו לעמוד מול מפלי הניאגרה ולחכות שהמים יתחילו לנוע בכיוון ההפוך".

        על המשפט הזה חתומים אנשי האתר הרשמי של מנצ'סטר סיטי, שבחרו לקדם בעזרתו את משחק החוץ של קבוצתם מול ליברפול בסוף דצמבר 2016. אותו מפגש לא הסתיים בשיטפון אלא בהפסד 1:0 קטן, אבל השורה התחתונה לא השתנתה גם בשני הביקורים שבאו לאחר מכן. הסחף ארוך השנים לא נעצר.

        מנצ'סטר סיטי ניצחה בכל מגרש אפשרי באנגליה מאז השתלטו אנשי אבו דאבי על המועדון ב-2008. היא השיגה כל תואר בממלכה וגם הגיעה לחצי גמר ליגת האלופות. הכסף של שייח' מנסור קנה הכול. כל מעוז נכבש, פרט לאחד: אנפילד רואד. מנצ'סטר סיטי סיימה לפני ליברפול בכל אחת מתשע העונות האחרונות, אבל רק שם, בבית של המרסיסידיירס, היא חוזרת להיות אותה קבוצה שהתנדנדה בין הליגות בשנות ה-90'. האם פפ גווארדיולה מסוגל להסיר את "קללת אנפילד"?

        מאמן ליברפול יורגן קלופ, מאמן מנצ'סטר סיטי פפ גווארדיולה (רויטרס)
        לא שיטפון, אבל עדיין הפסד. פפ גווארדיולה עם יורגן קלופ בדצמבר 2016 (צילום: רויטרס)

        בואו ניתן למספרים לדבר. מנצ'סטר סיטי רשמה רק חמישה ניצחונות ליגה ב-50 משחקים באנפילד מאז מלחמת העולם השנייה. בעידן הפרמיירליג, יש לה ניצחון אחד שם מתוך 21 ניסיונות - ה-1:2 הדרמטי במאי 2003, אליו עוד נגיע בהמשך. כדי למצוא את הניצחון שקדם לו, צריך לחזור עד למחזור הבוקסינג דיי של 1981. מאז כניסת השייח'ים, סיטי ביקרה באנפילד 11 פעמים בכל המסגרות ולא ניצחה, וזה כולל גם חמישה הפסדי ליגה רצופים.

        לשם השוואה, מנצ'סטר יונייטד הצליחה לנצח באנפילד שלוש פעמים בעשור האחרון. כך גם צ'לסי, ארסנל, אסטון וילה ואפילו קריסטל פאלאס. ווסט ברומיץ' עשתה את זה פעמיים וגם טוטנהאם, ווסטהאם, וויגאן, וולבס, סאות'המפטון, סוונסי, פולהאם ובלקפול הנשכחת הצליחו לצאת עם שלוש נקודות מאנפילד. לא מנצ'סטר סיטי.

        בעונה שעברה האמינו כולם שהמנחוס יישבר. מנצ'סטר סיטי דרסה את הליגה, ניצחה בסטמפורד ברידג' ואולד טראפורד, וקיוותה להיות הראשונה מאז ווימבלדון ב-1986/87 שמנצחת בחוץ את צ'לסי, יונייטד וליברפול באותה עונה. "אם הם לא יעשו לזה סוף עכשיו, נתחיל לחשוב שזה לעולם לא יקרה", אמר ג'ואי בארטון לפני המשחק בינואר האחרון. "עם התוצאות האלה, בכושר הזה ועם סגל שחקנים כזה - זו ההזדמנות הכי טובה שלהם להסיר את הקללה". האמנם?

        יאיא טורה, מנצ'סטר סיטי, מול לאלאנה, ליברפול (AP)
        "רק זיכרונות רעים". יאיא טורה (צילום: AP)

        גווארדיולה לא אהב את הדיבורים על הקללה. הוא התנגד לשימוש במונח והגיב בביטול במסיבת העיתונאים ("אני לא מאמין בדברים האלה") אבל, מה לעשות, הכישוף עבד פעם נוספת. ליברפול כבשה שלישייה תוך תשע דקות במחצית השנייה ודהרה לניצחון, כשסיטי הצליחה רק לייצר דרמה עם צמד מאוחר שהקטין ל-4:3. קללת אנפילד שוב הרימה ראש וקבעה הפסד ראשון של המוליכה לעונת 2017/18, כזה שקטע רצף של 33 משחקי ליגה ללא הפסד.

        הגורל העניק למנצ'סטר סיטי הזדמנות נוספת לעשות סוף לרצף הקטסטרופלי, עם מפגש ברבע גמר ליגת האלופות בחודש אפריל. שם התברר שזה יותר מקללה, שיש גם מחסום פסיכולוגי. סיטי הובסה 3:0 ואפילו לא בעטה פעם אחת למסגרת במשך 90 דקות הבלהות שלה באנפילד. המוח לא מתפקד, הפחד משתק את הרגליים. משהו עובר על שחקני מנצ'סטר סיטי כשהם עולים על כר הדשא באנפילד, ולא משנה איך קוראים להם וכמה כסף הם מקבלים. "את הצונאמי הזה", כתבו באנגליה לאחר התבוסה בצ'מפיונס, "גם גווארדיולה לא יכול היה לעצור".

        יאיא טורה, שעזב בקיץ את מנצ'סטר סיטי אחרי שלוש אליפויות בשמונה שנים שבכל אחת מהן סיים לפני ליברפול בטבלה, הציע את התיאוריה שלו לכישלון המתמשך. "הם מקנאים בנו", הסביר הקשר עוד לפני שחזר לאולימפיאקוס. "אנחנו זוכים בתארים כבר כמה שנים והם נותרו מאחור. לכן הם מעלים את הרמה שלהם ונותנים יותר בכל פעם שאנחנו מגיעים לשחק אצלם. יש לי רק זיכרונות רעים מהמגרש הזה".

        הוא לא היחיד.

        רובי פאולר מנצ'סטר סיטי עם ז'ראר הוייה מאמן ליברפול, מאי 2003 (GettyImages)
        ניצח את ליברפול ויצא עם החולצה האדומה. רובי פאולר עם ז'ראר הוייה במאי 2003 (צילום: GettyImages)

        הזיכרון החיובי האחרון של אוהדי מנצ'סטר סיטי מאצטדיון אנפילד היה ב-3 במאי 2003. לירוי סאנה היה אז בסך הכול ילד בן 7, גבריאל ז'סוס היה בן 6 ופפ גווארדיולה פתח באותו יום בהרכב של ברשיה (לצד רוברטו באג'ו ולוקה טוני) ב-0:0 מול פרוג'ה. שבת שגרתית, אבל עבור מנצ'סטר סיטי זה היה יום מיוחד. "בניצחון הקודם שלנו בליברפול אני עוד לא נולדתי", הזכיר ג'ואי בארטון, שרשם בסך הכול את משחקו השישי במדי הקבוצה הבוגרת באותו ניצחון בלתי נשכח ב-2003. "זה היה יום גדול בהיסטוריה של המועדון".

        קווין קיגן, אגדה ליברפולית אמיתית, אימן אז את מנצ'סטר סיטי אחרי שהחזיר אותה לפרמיירליג. המארחת, עם ז'ראר הוייה על הקווים, הייתה בעיצומו של מאבק עם צ'לסי על הכרטיס הרביעי לליגת האלופות, אך ניקולא אנלקה, אותו החליט הוייה לא לרכוש מפריס סן ז'רמן אחרי ששיחק כמושאל בליברפול, הגיע לאנפילד כדי לסגור חשבון. בזמן שהמקומיים התמקדו בחזרה של קיגן והריעו גם לאהובם רובי פאולר שהצטרף לסיטי בינואר, היה זה אנלקה שגנב את הפוקוס.

        איל ברקוביץ', שחקן העונה על פי מגזין המועדון, נעדר אז מהסגל של קיגן במחזור הלפני אחרון, כשמנצ'סטר סיטי עמדה לסיים עונה במקום טוב באמצע ונערכה למשחק הפרידה מאצטדיון מיין רואד שבוע לאחר מכן. את אנלקה זה לא עניין. הוא רצה להראות לכולם שליברפול טעתה כשלא רכשה אותו. מילאן בארוש הצ'כי העלה את האדומים ליתרון בדקה ה-59, אבל אנלקה סחט עבירה ברחבה מג'ימי טראורה והשווה בפנדל, לפני שהדהים את הקופ עם שמאלית אדירה אל הרשת בדקה ה-93 אחרי מהלך יפה של שון רייט פיליפס ועלי בנארביה. פטר שמייכל, במשחקו הלפני אחרון בקריירה, הצטיין בין הקורות וכך נראו חגיגות נדירות בצבע תכלת על הדשא של אנפילד.

        "אני בטוח שליברפול תגיע לליגת האלופות", ניסה אנלקה להרגיע בסיום, אבל שבוע לאחר מכן הפסידו האדומים 2:1 בקרב הישיר מול צ'לסי ונאלצו להסתפק במקום החמישי. צ'לסי קיבלה לא רק את הכרטיס הנכסף אלא גם את רומן אברמוביץ' כבעלים. "כסקאוזר, אתה תמיד זוכר את הפעם הראשונה באנפילד", אמר בארטון, יליד ליברפול ואוהד מושבע של אברטון. "אני זוכר הצלה בלתי נתפסת של שמייכל בן ה-39 מול מילאן בארוש במצב של 1:1. זו כנראה ההצלה הכי גדולה שראיתי בקריירה שלי. אנלקה כבש את שער הניצחון שבסופו של דבר עלה לליברפול במקום בצ'מפיונס ליג. אם מישהו היה אומר לנו אחרי הניצחון ההוא שסיטי תהיה גדולה יותר, כולם היו צוחקים עליו. היו חושבים שהוא משוגע. אבל זו המציאות, סיטי היא כוח דומיננטי באירופה".

        פטר שמייכל מנצ'סטר סיטי עוצר את סטיבן ג'רארד ליברפול, מאי 2003 (GettyImages)
        המשחק הלפני אחרון בקריירה. פטר שמייכל עוצר את סטיבן ג'רארד במאי 2003 (צילום: GettyImages)

        17 ניסיונות היו למנצ'סטר סיטי מאז היום המיוחד של בארטון וחבריו. חגיגה נוספת לא נרשמה. הניסיון הבא להסיר את הקללה, ביום ראשון, יהיה מול ליברפול חזקה אפילו יותר מזו של העונה שעברה. כזו שלא הפסידה ב-24 משחקי הבית האחרונים שלה בפרמיירליג ולא ספגה כבר 751 דקות, מאז סוף חודש פברואר. גם גווארדיולה מודע לכך ומנמיך ציפיות. "עבר הרבה זמן מאז שהמועדון ניצח באנפילד", אמר לקראת המשחק. "ננצח, נפסיד - זה לא משנה. אני רק רוצה לראות קבוצה חיה, ואנחנו חיים".

        קיגן, בארטון ואנלקה מחכים להוכחה.

        ניקולא אנלקה (משמאל) עם סילבן דיסטן, דויד סומייל, מנצ'סטר סיטי 2003 (GettyImages)
        האחרונים שניצחו עם מנצ'סטר סיטי באנפילד. ניקולא אנלקה (משמאל) עם סילבן דיסטן ודויד סומייל במשחק הפרידה ממיין רואד (צילום: GettyImages)