צוחק מי שצוחק אחרון: דמיאן לילארד ופורטלנד נתקעו בדרך ללא מוצא

מאזן בעונה שעברה: 33:49, מקום שלישי במערב.

סיימה את העונה: הפסד 4:0 בסיבוב הראשון לניו אורלינס.

במה שהפך לסוג של מסורת בפורטלנד, הקבוצה מנצחת משהו בסביבות 50 אחוז ממשחקיה עמוק לתוך התקופה המנומנמת של אמצע העונה, ואז יוצאת למסע ניצחונות ארוך שמקבע את מקומה בפלייאוף. העונה הם חיכו עד לשובם מפגרת האולסטאר, ושרפו את המתחרים עם תריסר ניצחונות רצופים. דמיאן לילארד נתן עונה שהכניסה אותו לשיחות על תואר ה-MVP, שזו דרך מנומסת לתת קרדיט למי שלא באמת הולך לזכות. דיים כן זכה במקום בחמישיית העונה אחרי שהצעיד את הבלייזרס למקום השלישי במערב הקשוח.

מישהו כנראה כיבה את השאלטר בפלייאוף, כי החבורה של טרי סטוטס פשוט לא הופיעה לסדרה מול הפליקנס. אנתוני דייויס שלט ברחבות והיה השחקן הטוב על המגרש בפער מובהק. סי ג'יי מקולום התקשה, ולילארד לא קלע יותר מ-20 נקודות באף אחד מארבעת המשחקים מול הגנה חונקת של ג'רו הולידיי ורייג'ון רונדו. הסוויפ המביך כמו פרם בבת אחת את כל מה שנתפר במהלך העונה הרגילה.

באו: סת' קרי (שחקן חופשי, מדאלאס) אנפרני סימונס (רוקי, בחירה 24), גארי טרנט ג'וניור (רוקי, בחירה 37, בטרייד), ניק סטאוסקס (שחקן חופשי, מברוקלין), צ'ינאנו אונואקו (שוחרר מדאלאס, חוזה לא מובטח למחנה האימונים), גארי פייטון השני (שחקן חופשי, מהלייקרס, חוזה לא מבוטח למחנה האימונים), קמרון אוליבר (שחקן חופשי, דלאוור 87', חוזה לא מבוטח למחנה האימונים).

עזבו: אד דייויס (שחקן חופשי, לברוקלין), שאבאז נאפייר (שחקן חופשי, לברוקלין), פאט קנאוטון (שחקן חופשי, למילווקי), נואה וונלה (שחקן חופשי, לניו יורק).

פורטלנד נכנסה לעוד קיץ חנוק כלכלית - עונש לבינג' המוגזם של קיץ 2016 - בלי הרבה מה לעשות כדי לשפר את הסגל של סטוטס. עם חוזים עצומים לאלן קראב (שהועבר בינתיים, ולא תמורת נכסים), אוון טרנר ומיירס לנארד, לא נותר מקום תחת תקרת השכר לחיזוק שיקפיץ אותם מדרגה. בשלב הזה ניל אולשיי, הג'נרל מנג'ר הוותיק, עסוק יותר בניסיונות למכור לנו שהתוכנית עובדת, מאשר בתוכנית עצמה.

כל מה שנשאר זה להמשיך את משחק הכיסאות המוזיקליים שמתנהל על הספסל ולראות אם זה עושה משהו. הבלייזרס נתנו לאד דייויס ושאבאז נאפייר לחמוק לברוקלין. במקום דייויס הם מקווים להתקדמות מזאק קולינס, שעשה צעדים מבטיחים כרוקי, וסת' קרי הגיע מהמאבס (2.7 מיליון דולר לעונה אחת) במטרה להשכיח את הדקות היציבות שקיבלו מנאפייר.

לאחר שלא הגיעו להסכם הארכת חוזה בתחילת 2017/18, אולשיי הצליח לסחוט מיוסוף נורקיץ' כמה פרוטות במו"מ הקיץ. הסנטר הבוסני שהיה שחקן חופשי מוגבל נאלץ לקבל את תנאיו החדשים של השוק, ויסתפק ב-54 מיליון דולר לארבע שנים, כשהאחרונה לא מובטחת. קשה לדמיין שלא הוצע לו סכום גבוה בהרבה במו"מ שבתחילת העונה שעברה. נורקיץ' ידוע כבחור חם מזג, במקרה הטוב הוא יוציא את האגרסיות על יריבים כמו ביסמאק ביומבו, טימופיי מוזגוב, יאן מהינמי וכל הסנטרים אחרים שמרוויחים יותר ממנו.

בדראפט הקבוצה שמה את ידה על שני גארדים מעניינים עם סיכוי להשתלב ברוטציה במוקדם או במאוחר, וזה סימן טוב - בפורטלנד נואשים לתפוקה זולה. בבחירה ה-24 אולשיי הימר על הפוטנציאל של אנפרני סימונס בן ה-19. סימונס הוא לא בדיוק רכז ולא בדיוק סקנד גארד, אשר דילג על שנה במכללות אחרי מעין שנת י"ג ב-IMG אקדמי. במקום חווית הקולג' הוא מעדיף לנסות ולפתח את הכישרון שלו במקצוענים (וגם, איך לומר, בתשלום). גארי טרנט ג'וניור מדיוק נבחר בבחירה ה-37 של סקרמנטו והגיע בטרייד עבור שתי בחירות סיבוב שני ומזומן. אולשיי ויתר על הרבה בשביל טרנט ג'וניור בן ה-19, ובהשוואה לסימונס מסתמן שטרנט ג'וניור קצת יותר קרוב לתוצר מוגמר - גארד מאסיבי עם סיכוי להיות קלעי אמין כבר העונה. ניק סטאוסקס הגיע (מינימום לעונה אחת) וינסה לגנוב מהם דקות.

במדור הרכילות, מקולום מנצל את הקיץ להתווכח עם כל מי שיסכים להשתתף או להאזין לפודקאסט שלו, בדגש על קווין דוראנט. חוץ מג'ניפר, כמובן, שאותה הוא באמת מנסה לרצות. ברצינות, יש אפילו חולצות! אה, ובזמן שהאינטרנט מוצף יותר מאי פעם בסרטונים עם מוזיקה דרמטית של שחקנים שעובדים קשה לקראת העונה, לילארד הוציא סרטון שצוחק עליהם. זה גדול.

ציון לקיץ: 8. את רוב הנזק אולשיי עשה כבר ב-2016, אבל לפחות הוא מנווט לא רע בין ההריסות. זו קבוצה טובה מאוד, עם תקרה קשיחה מאוד שהם כבר נוגעים בה. החוזה של נורקיץ' וודאי היה הקלה גדולה.

חמישייה: דמיאן לילארד, סי ג'יי מקולום, מו הארקלס, אל פארוק אמינו, יוסוף נורקיץ'.

ספסל: אוון טרנר, זאק קולינס, סת' קרי, ג'ייק ליימן, גארי טרנט ג'וניור, ווייד בולדווין, ניק סטאוסקס, מיירס לנארד, קיילב סוואניגן, אנפרני סימונס.

מאמן: טרי סטוטס, עונה שביעית בפורטלנד ו-11 בליגה, מאזן 388:387.

הכוכב: אז מתי שהוא לא צוחק על כל מי שחי בסרט, לילארד בן ה-28 ידוע בתור אחד הכוכבים הכי חרוצים ורציניים שיש. המנהיג הבלתי מעורער של הבלייזרס יישאר חד, אגרסיבי ויעיל גם בעונה הקרובה, זה פשוט חלק מהגדרת הזהות שלו. אחרי עונה פושרת בסטנדרטים שלו בכל הקשור לסיומות תחת הסל, צפו לשיפור בנושא. התבוסה הצורמת בפלייאוף לאו דווקא משנה בהרבה את המשימה של דיים דולה, או אפילו את התפיסה התקשורתית לגביו, אבל תהיו בטוחים שהיא תוסיף לו דלק.

האקס פקטור: הספסל החדש. חלק מהשמות חדשים, אבל גם מי שכבר היה בעונה שעברה יקבל תפקיד קצת אחר השנה. קולינס יצטרך לקלוע באחוזים טובים יותר, ולהוסיף כוח ואגרסיביות מתחת לסלים. האח קרי ינסה להשתלב בהתקפה שתיתן לו אחריות רבה ליד אחד משני הכוכבים או בלעדיהם. אפילו ג'ייק ליימן יקבל קידום, לאחר שהתברר שהוא הסיבה המרכזית שפורטלנד לא התעקשה להשאיר את פאט קנאוטון. אנחנו יודעים מה נקבל מהחמישייה, בגדול, כך שזה יהיה הספסל שיטה את הכף.

המספר הנוסף: יריבות קלעו רק ב-55.4 אחוז ליד הטבעת. מדובר נתון שרק אינדיאנה מודל 13/14 (איפה אתה רוי היברט, ועל מה אתה חושב?) התגברה עליו בשנים האחרונות. למרות שהבלייזרס נמצאים בטופ של הקטגוריה הזו כבר תקופה, קשה לדמיין מצב שבו המספר הזה לא מטפס חזרה למעלה, לפחות קצת. למעשה, לא ברור עד הסוף איך הוא הגיע לשם מלכתחילה. אמנם, הבלייזרס משחקים הגנת פיק-אן-רול שמרנית, שמעדיפה לתת זריקות מחצי מרחק על פני נתיבים לסל, אך אף אחד לא מתבלבל בין נורקיץ' לרודי גובר. גם הגארדים לא נודעים ביכולת שלהם להכריח את שחקני ההתקפה למסלולים מפותלים בדרכם לצבע. נדמה שלסטוטס יש משהו שעובד, ועדיין לא לכולם ברור מהו. מה שזה לא יהיה, הסוד יצטרך להמשיך לעשות קסמים גם העונה.

תחזית נועזת: אולשיי יפוטר עד סוף מאי. קשה לראות איך לילארד, מקולום ואולשיי נשארים במקום אחרי עוד עונה, ואולשיי הוא ההימור הבטוח ביותר. האם הג'נרל מנג'ר המוערך ירגיש שפג התוקף של הגרעין הנוכחי של הסגל? אולי הוא ינסה להעביר את מקולום או נורקיץ' בניסיון להציל את משרתו. אין הרבה אופציות אחרות לעשות שינוי ולקבל נכס בחזרה, בהנחה שלילארד מחוץ לתחום. אני מנחש שהוא לא יעשה את זה, כי הקבוצה לא במצב גרוע מספיק, ואני מנחש שמישהו אחר יחליף אותו לקראת הקיץ, ויתחבט באותן שאלות.

גזר הדין: יחסית לקבוצה שקוראת לעצמה "פורצי הדרך" נראה שפורטלנד מצאה את עצמה בקצה של רחוב ללא מוצא. למרות שלא השתנתה הרבה, פורטלנד מציגה אתגר רציני לכל החזאים שבינינו. איך ייראה מקולום עונה אחרי שהאחוזים שלו ירדו טיפה מהרמה המטורפת שבה הם היו קודם? האם הצוות המסייע - בדגש על צמד הפורוורדים, אל פארוק אמינו ומו הארקלס - ימשיך לתת את התפוקה גם העונה? מה עם הספסל? המערב חזק כמו תמיד, וההבדל בין המקום השלישי למקום ה-10 עשוי להיות קטן מההבדל שבין המקום שלישי לראשון.

גם אם לא מבינים עד הסוף איך, סטוטס מצליח לקחת את הסגל קרוב למיצוי הפוטנציאל שלו, לפחות בעונה הרגילה. זה גם נחמד שיש לו בסגל שחקן ברמה של לילארד. 36:46, מקום שישי במערב, הפסד 4:1 בסיבוב הראשון.