פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

        אני ומיטשל עד מחר: יוטה מחכה לשלב הבא באבולוציה של דונובן מיטשל

        עד שתוכל להתחזק בכוכב נוסף בקיץ הבא, גם יוטה, כמו לא מעט קבוצות אחרות, מקווה שהחומר הקיים יספיק. למזלה, יש לה סופרסטאר בהתהוות להעביר איתו את הזמן. ולמה דווקא הגנת הברזל עדיין טעונה הוכחה? אסף רביץ מנתח

        דונובן מיטשל, יוטה (רויטרס)
        בחירת דראפט מבריקה שנותנת תקווה שנים קדימה. דונובן מיטשל (צילום: רויטרס)

        תקציר הפרקים הקודמים

        מאזן בעונה שעברה: 34:48, מקום חמישי במערב.

        סיימו את העונה: בהפסד 4:1 ליוסטון בסיבוב השני, אחרי ניצחון 2:4 על OKC בראשון.

        העונה הקודמת עמדה בסימן זה שהלך וזה שבא. זה שהלך הוא גורדון הייוורד, שעשה משהו שלפני כמה שנים עוד נחשב לכמעט בלתי נתפס ועזב בשיא הקריירה קבוצת סיבוב שני עם עתיד מבטיח. לצערה של יוטה, היא נקלעה לעידן הסופר-טימס, ולאחת המתהוות יש את המאמן האהוב של הייוורד מהקולג'. זה שבא הוא דונובן מיטשל, הרוקי שהגיע בבחירה ה-13 במהלך מבריק של הג'נרל מנג'ר דניס לינדזי. לאחר שבועיים של חימום מנועים, הגארד הנפלא התברר כמוכן לליגה של הגדולים כשקלע 20.5 נקודות למשחק. חסידי הכוס המלאה נהנו ממי שנראה בדרך הבטוחה להיות הפרנצ'ייז פלייר הבא של המועדון, חסידי הכוס הריקה תהו מה מיטשל והייוורד היו יכולים לעשות ביחד.

        בחלק הראשון של העונה הפריצה של מיטשל נראתה רלוונטית רק לעתיד. ההגנה הנהדרת השאירה את הג'אז בתמונת הפלייאוף, ובסופו של דבר זיכתה את רודי גובר בתואר שחקן ההגנה של העונה למרות שהחמיץ שליש עונה, אבל ההתקפה נחלשה ויוטה הלכה ואיבדה גובה עד שהגיעה למאזן שלילי של 28:19. מרגע זה הקבוצה ביצעה סוויץ' וסיימה את העונה עם ריצה מדהימה של 6:29 שהובילה אותה למקום החמישי במערב הצפוף. תרם לכך מאוד טרייד שהביא את ג'יי קראודר מקליבלנד תמורת רודני הוד. המספרים האישיים של קראודר לא היו מרשימים, אבל הוא נתן למאמן קווין סניידר אופציה של הרכב נמוך שהתברר כמוצלח מאוד. החמישייה של ריקי רוביו, מיטשל, ג'ו אינגלס (בעונה נפלאה), קראודר וגובר השיגה נט רייטינג של 27.5, השני הכי טוב בליגה לחמישיות ששיחקו לפחות 100 דקות.

        בסיבוב הראשון יוטה הראתה את כוחה של קבוצה מול חבורת האינדיבידואלים של OKC. לראסל ווסטברוק ופול ג'ורג' היו הצגות אישיות בסדרה, אבל רוב הזמן ההגנה של הג'אז הצליחה להקשות עליהם ונטרלה את שחקני המשנה. ההתקפה הניעה כדור ויצרה עבור השחקנים של סניידר יתרונות קטנים ומכריעים. בסיבוב השני חיכתה יוסטון וזו כבר הייתה אופרה אחרת. סניידר הצליח להפתיע את הגנת החילופים של מייק ד'אנטוני במשחק השני, אך מהרגע שיוסטון ביצעה את ההתאמות שלה ההתקפה של יוטה נתקעה (לא עזר שרוביו היה פצוע ולא שיחק). הג'אז התקשו בסדרה הזו גם מבחינה הגנתית, לכך אגיע מאוחר יותר.

        גרייסון אלן, יוטה ג'אז (AP)
        התוספת המשמעותית היחידה. גרייסון אלן (צילום: AP)

        מה עשינו בפגרה

        באו: גרייסון אלן (רוקי, בחירה 21), טיילר קוואנה (חוזה דו צדדי), ג'יירוס ליילס, טריי לואיס ואייזק האס (חוזים לא מובטחים).

        עזבו: ג'ונאס ירבקו (חופשי, לגולדן סטייט), דייויד סטוקטון (למדי ביירות' מהבונדסליגה), אריק מקרי (לפזארו מהליגה האיטלקית).

        קיץ שקט מאוד עבר על המורמונים. את העונה הקרובה יפתחו 14 מ-15 שחקני הרוטציה הרחבה שסיימו את העונה הקודמת. השחקן ה-15 יהיה הרוקי גרייסון אלן, שבארבע שנים במכללת דיוק התמחה בלקלוע שלשות ולשים רגליים ליריבים. הוא יודע לעלות לקליעה בתנועה אחרי יציאה מחסימות ושדרג עם השנים את יכולת המסירה שלו, כך שיהיה לו מה לתרום בשיטה של סניידר, בעיקר כגיבוי לאינגלס. כל עוד הסגל יהיה בריא הוא כנראה לא יקבל יותר מדי דקות השנה, אבל הסגל של יוטה לא נוטה להיות בריא.

        מעט העבודה של דניס לינדזי הקיץ הייתה בשימור הסגל הקיים, בעיקר בהשארת שני שחקנים. הביקוש לדריק פייבורס התברר כנמוך מהצפוי, ומי שבקלות יכול להיות סנטר פותח בליגה יישאר ביוטה בתפקיד הפאוור פורוורד בחמישייה ובעיקר הסנטר המחליף והגיבוי של גובר, שהחמיץ זמן משמעותי בשנתיים מהשלוש האחרונות. פייבורס קיבל חוזה של 36 מיליון דולר לשנתיים, אבל השנה השנייה לא מובטחת, מה שיכול להפוך את החוזה הזה לאטרקטיבי לקבוצות שירצו לפנות מקום לקיץ הבא. הגארד האוסטרלי דאנטה אקסום, שסיים ארבע שנות חוזה רוקי רוויות פציעות ונטולות קבלות, זכה להבעת אמון מלינדזי כשקיבל חוזה של 33 מיליון דולר לשלוש שנים (גם כאן, השנה האחרונה לא מובטחת).

        בדרך כלל, קבוצה בעלייה ששומרת על הסגל הקיים זו בשורה טובה. אבל יוטה נשארה עם תחושה שחסר לה עוד עוקץ בהתקפה, שדונובן מיטשל זקוק לתמיכה רחבה יותר. התקווה של הג'אז היא שהשדרוג יגיע מתוך הסגל. שחקנים נוטים להשתפר בתוך המערכת של סניידר, ומי שמדגים את זה בצורה הטובה ביותר הוא אינגלס, שחוזה של 52 מיליון דולר לארבע שנים שקיבל לפני שנה נראה פתאום כמו מציאה. ההרכב הנמוך עם קראודר נראה מצוין גם מבחינה התקפית ועשוי להיות ההרכב הנפוץ ביותר של סניידר השנה. הספסל יהיה רווי בשחקנים שיוכלו לתרום יותר מהעונה שעברה: אקסום ותאבו ספולושה שהחמיצו את רובה, רויס אוניל שכרוקי שלא נבחר בדראפט חצב לעצמו מקום ברוטציה והשתפר ככל שהעונה התקדמה, אלק ברקס שגילה את עצמו מחדש בסדרה מול יוסטון כסקורר פוטנציאלי מהספסל. יחד עם קראודר, מדובר בחמישה שחקני ספסל במימדים כמעט זהים שייתנו לסניידר הרבה מאוד אופציות להרכבים נמוכים.

        אם קפיצת המדרגה לא תגיע מתוך הסגל הקיים, לינדזי יפנה את המשאבים לקיץ הבא, בו מסתיימים כמה חוזים ויוטה תוכל לפנות מקום להחתמה משמעותית. סולט לייק סיטי היא לא ממש יעד מועדף לסופרסטארים, אבל הקבוצה עשויה להיות מספיק אטרקטיבית לכמה מפרסי המשנה הפוטנציאליים. יוטה זקוקה בעיקר לפאור פורוורד מודרני. היא תוכל, למשל, לנסות לגנוב מהר מישהו כמו טוביאס האריס בזמן שהקליפרס עסוקים במטרות נעלות יותר.

        ציון הקיץ: 6. לינדזי לא עשה הקיץ כלום חוץ מלתת לשחקנים שלו חוזים שבמבט ראשון נראים מוגזמים, אבל השנה האחרונה הלא מובטחת הופכת אותם למעניינים ועם פוטנציאל לעזור להתחזק בעתיד.

        ריקי רוביו, יוטה ג'אז (AP)
        כשהתנודות הקיצוניות ביכולת ייפסקו, יוטה תרוויח בגדול. ריקי רוביו (צילום: AP)

        מי מו

        חמישייה: ריקי רוביו, דונובן מיטשל, ג'ו אינגלס, דריק פייבורס, רודי גובר.

        ספסל: דאנטה אקסום, ראול נטו, רויס אוניל, אלק ברקס, גרייסון אלן, תאבו ספולושה, ג'יי קראודר, ג'ורג' ניאנג, אקפה יודו, טוני ברדלי.

        מאמן: קווין סניידר (עונה חמישית, מאזן 151:177).

        הכוכב: רודי גובר הוא כנראה עדיין השחקן הטוב והחשוב ביותר של יוטה, העוגן ההגנתי של קבוצת ההגנה השנייה בטיבה בליגה, אבל תואר הכוכב כבר שייך לדונובן מיטשל. בדרך כלל עונות רוקי גדולות מתרחשות בקבוצות קטנות, אבל מיטשל עשה את זה בקבוצת פלייאוף שההתקפה שלה הייתה זקוקה ליכולת יצירת מצבי הזריקה שלו. יכולת החדירה שלו מרשימה ביותר, יש לו מהלכים מלוטשים וסיומת נהדרת עם יד אחת רחוק מהגוף. גם הקליעה שלו מבחוץ טובה והוא התברר כשחקן הגנה איכותי. מיטשל סיים את סדרת הפלייאוף הראשונה שלו עם 28.5 נקודות באחוזים די טובים, רק יוסטון בסיבוב השני הצליחה לעצור אותו כשנתנה לו יחס של סופרסטאר לכל דבר. חלק גדול מהציפייה של יוטה להשתפר השנה קשור לציפייה לשיפור הטבעי של מיטשל, שיצטרך לבוא לידי ביטוי בעיקר באחוזי הקליעה ובניהול המשחק.

        האקס פקטור: קשה לחשוב על עונה שצועקת "אקס פקטור" יותר מהעונה האחרונה של ריקי רוביו. אלה המספרים שלו בחלק הראשון של העונה, בו יוטה ניצחה 19 מתוך 47 משחקים: 11.1 נקודות ב-38.6 אחוזים מהשדה, שלשה למשחק ב-29.3 אחוזים, 4.8 אסיסטים על 2.9 איבודים. אלה המספרים שלו במהלך ריצת ה-6:29 שסגרה את העונה: 16 נקודות ב-46.2 אחוזים מהשדה, 1.6 שלשות ב-43.8 אחוזים, 6.1 אסיסטים על 2.5 איבודים.

        אם בתחילת העונה נדמה היה שהסגנון של הרכז הספרדי שהגיע בקיץ לא מתיישב עם זה של סניידר, עם התקדמותה הוא למד לנצל את היתרונות הקטנים שהשיטה ההתקפית יוצרת כדי להגיע לזריקות נוחות מהרגיל עבורו ולהשתמש ביכולת המסירה הייחודית שלו כדי להגדיל את היתרונות עבור אחרים. השנה הוא לא יזדקק לתקופת התאקלמות, ושאלת המפתח היא אם הוא ייצב גם את יכולת יצירת הנקודות, גם בקליעה מבחוץ וגם בחדירות, או שימשיך בתנודות שאפיינו אותו בשנים האחרונות. מכל האפשרויות של יוטה לשדרוג התקפי, עונה שלמה של רוביו שתיראה כמו החצי השני זו האופציה המעניינת והמבטיחה ביותר.

        המספר הנוסף: 109 נקודות ל-100 פוזשנים: היעילות ההגנתית של יוטה בסדרה מול יוסטון. זה הגיע לאחר 101.6 עונתי ו-100.7 מול OKC בסיבוב הראשון. הגנת הפיק נ' רול של יוטה מתבססת על כך שגובר מחכה בצבע, השומר של מוביל הכדור נאבק בחסימה ושאר השחקנים מביאים עזרה מינימלית. כך יוטה מקשה במיוחד על זריקות מהאיזורים הכי אטרקטיביים: מתחת לסל ושלשות מהפינה. נגד ראסל ווסטברוק זה עבד נהדר, נגד ג'יימס הארדן וכריס פול כבר פחות.

        מבחינתי, סימן השאלה הכי גדול של יוטה קשור דווקא לנקודת החוזק המרכזית שלה: האם הגנה שמתבססת על גובר יכולה להיות אפקטיבית גם נגד הקבוצות הגדולות ביותר בעידן הנוכחי, קבוצות שמתבססות על כוכבים שינצלו חצי שנייה פנויה כדי לעלות לשלשה ומסוגלות להעמיד הרכבים עם חמישה קלעי חוץ. מהגמרים האיזוריים והלאה ההגנות השתמשו באופן כמעט בלעדי בחילופים אוטומטיים, שיטה שהרבה פחות מתאימה לגובר אך לא בטוח שיש כיום דרך אחרת להתמודד עם הארדן, סטף קרי ולברון ג'יימס. מכיוון שההתקפה של יוטה בטח לא שייכת לליגה של הגדולות, התחושה היא שהסגל הנוכחי הגיע לתקרה שלו בהעפלה לסיבוב השני.

        רודי גובר, יוטה ג'אז (AP)
        הגנה שבנויה עליו באמת יכולה לעצור קבוצות על? רודי גובר (צילום: AP)

        ולכדור הבדולח

        תחזית נועזת: זו תהיה שנת הפריצה של דאנטה אקסום. כמובן, הוא יצטרך להיות בריא לשם כך. מגדת העתידות שלי מוסרת שיהיה בסדר. הגארד המוכשר נבחר חמישי ב-2014 על תקן תעלומה, ונשאר כזה עד היום. הוא החמיץ יותר מחצי מהמשחקים בארבע העונות שלו בליגה, בעיקר בגלל שתי פציעות: קרע ב-ACL בעונה השנייה ופציעת כתף בשנה שעברה. במעט הזמן שהספיק לשחק בעונה החולפת, הוא הראה ניצוצות של כוח פריצה, סיומת בצבע, ניהול משחק והגנה אישית, כולל על ג'יימס הארדן בפלייאוף. הוא משדר בגרות של שחקן שעבר תהליך אישי בתקופת ההיעדרות שלו ובשל להראות מה הוא מסוגל. כרכז בגובה 1.98 מטר, הוא יוכל לתת לתת לסניידר אופציה ליותר חילופים אוטומטיים והרכבים עם כמה מובילי כדור. אולי זו השנה שלו.

        גזר הדין: במערב יש 9-10 קבוצות פלייאוף לגיטימיות, ניתן להניח שלפחות אחת תסבול ממכת פציעות ותישאר בחוץ, אבל אין הגיון בלנסות לחזות מי. יוטה היא מהקבוצות היותר מועדות לפציעות בליגה, אך בהנחה שהעונה הזו תהיה יחסית בריאה מדובר בקבוצת פלייאוף שאין סיבה שתאבד את מעמדה. עלו בכתבה מספיק אופציות לשדרוג התקפי כדי שמשהו מכל זה יקרה ויעזור ליוטה להפוך לקבוצה טובה יותר מהעונה שעברה. אבל כשלוקחים בחשבון את הפוטנציאל והעומק במערב, זה יתבטא רק בשדרוג קטן בעונה הרגילה לכיוון של 50 ניצחונות. הג'אז מסוגלים לעבור שוב סיבוב בפלייאוף, זה מאוד תלוי במאצ'-אפ, אני מהמר שהפעם הם ייעצרו בסיבוב הראשון.