פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

        יהיה פיצוץ: מושמצי ה-NBA התכנסו בוושינגטון בתקווה לנפץ את הסטיגמה

        אחרי עונה מלאת תככים ומתיחויות בחדר ההלבשה, הוויזארדס הוסיפו שמן למדורה כשצירפו עוד את שני שחקנים עם פוטנציאל נפיץ. האם זה נידון לכישלון, או שתתפתח אחוות מושמצים נגד כל הסיכויים? רביץ מהמר על הפתעת העונה במזרח

        ג'ון וול, בראדלי ביל, וושינגטון וויזארדס (AP)
        זה היה אמור להיות צמד מוביל בליגה. בפועל, האחד פרח כשהשני היה פצוע. וול וביל (צילום: AP)

        תקציר הפרקים הקודמים

        מאזן בעונה שעברה: 39:43, מקום שמיני במזרח.

        סיימו את העונה: בהפסד 4:2 לטורונטו בסיבוב הראשון.

        ב-2015 וושינגטון הודחה בסיבוב השני של הפלייאוף בשישה משחקים שנה שנייה ברציפות. ג'ון וול היה אז בן 24 ובראדלי ביל בן 21, הם נראו בדרך הבטוחה להיות אחד מצמדי הגארדים המובילים בליגה ולתקוע יתד בצמרת הגבוהה של המזרח. שלוש שנים חלפו, והוויזארדס סיימו את העונה החולפת בהפסד בחצי גמר המזרח לבוסטון. המאמנים רנדי וויטמן וסקוט ברוקס לא יצרו שיטה מנצחת או חיבור מוצלח לשחקנים, הצוות המסייע לא היה מספיק טוב, וכשכבר נוצרה אחת החמישיות הטובות בליגה, עם אוטו פורטר, מרקיף מוריס ומרצ'ין גורטאט, הספסל היה מזעזע. נציגת הבירה התמחתה בתחושה שתמיד חסר לה גרוש או שניים ללירה.

        בעונה האחרונה מדובר היה כבר בשלושה או ארבעה גרושים. העיסוק בקבוצה היה יותר מדי סביב חיכוכים בין שחקנים, ולמרות עונות טובות של קלי אוברה ומייק סקוט הספסל המשיך לא לספק את הסחורה. וול, שהגיע לאחר עונת שיא וקיץ בו חתם על חוזה סופר-מקס של 170 מיליון דולר לארבע שנים שייכנס לתוקף בקיץ הבא, לקח צעד משמעותי אחורה ובשלב מסוים החמיץ חודשיים בגלל פציעה בברך. דווקא בהיעדרו הייתה התקופה הכי מעניינת של העונה של הוויזארדס: הצ'כי תומאש סטוראנסקי תפס את תפקיד הרכז הפותח ואיתו ההתקפה זרמה ואפשרה לכל השחקנים להביא את היכולות שלהם לידי ביטוי. "כולם אוכלים", קרא לזה בראדלי ביל, ונדמה היה ששמחת החיים חוזרת לסגל העייף. אבל וול חזר לקראת הפלייאוף והסגנון חזר להתבסס על הפיק נ' רול שלו. הייתה לו סדרה אישית די טובה, אבל הוויזארדס לא היוו יריב ראוי לטורונטו הבינונית.

        דוויט הווארד, וושינגטון וויזארדס (AP)
        לפעמים הליכה נגד הזרם היא הפתרון הכי טוב למצבי ייאוש. דוויט הווארד (צילום: AP)

        מה עשינו בפגרה

        באו: דוויט הווארד (חופשי, שוחרר מברוקלין לאחר טרייד משארלוט), אוסטין ריברס (בטרייד מהקליפרס), ג'ף גרין (חופשי, מקליבלנד), טרוי בראון (רוקי, בחירה 15), תומאס בריאנט (חופשי, מהלייקרס), ג'ורדן מקריי (חוזה דו צדדי), טייוואן קנדלי וכריס צ'יוזה (חוזים לא מובטחים).

        עזבו: מרצ'ין גורטאט (בטרייד לקליפרס), מייק סקוט (חופשי, לקליפרס), טיי לוסון (יתאמן עם ניו אורלינס), רמון סשנס וטים פרייז'ר (ללא קבוצה), כריס מקולו (עלה לכותרות בשבוע שעבר לאחר שהוציא 100 אלף דולר על שרשרת בצורת פחית אייס טי).

        מיד לאחר ההפסד לטורונטו וול דרש מההנהלה שינויים משמעותיים בסגל, עם דגש על הצורך בגבוהים אתלטיים ובשחקנים עם גישה יותר טובה. ארני גראנפלד, שמנהל את הוויזארדס בערך מאז ימי אייזנהאוור, ידע שאין לו מקום מתחת לתקרת השכר ושאין יותר מדי ביקוש לרוב שחקני הסגל שלו, אז הוא שאל את וול אם אחת משתיים זה אחוז מספיק טוב לבקשות שלו והביא את דוויט הווארד. גם בגיל 32 הווארד עונה להגדרה של סנטר אתלטי שיוכל להיות פרטנר לפיק נ' רול עם וול מהסוג שלא היה לו עד כה. אך בכל הקשור לשיפור מצב הרוח בחדר ההלבשה, דוויט הוא כנראה האחרון שהייתם פונים אליו. מדובר באחד השחקנים הממורמרים בליגה, שחקן שעובר קבוצה שנה אחרי שנה ולא מסתדר בשום מקום. בשנה שעברה היו לו מספרים לא רעים בשארלוט, אבל הקבוצה כשלה ומיהרה להיפטר ממנו בקיץ. ברוקלין שקיבלה אותו בטרייד ביצעה בייאאוט מיידי, וכך דוויט מצא את עצמו בוושינגטון במחיר מבצע של 11 מיליון דולר לשנתיים (עם אופציית יציאה שלו בקיץ).

        הווארד ייכנס למשבצת של גורטאט, הסנטר הפולני הדועך שכנראה אליו התכוון וול כשדיבר על שחקנים שלא שמחים להיות בקבוצה. למרות שהשניים פיתחו כימיית פיק נ' רול מרשימה לאורך השנים, בעונה האחרונה התברר שהם לא מסתדרים וגורטאט באופן כללי נראה כבוי. הוא עבר לקליפרס בטרייד של אחד על אחד עם אוסטין ריברס, עוד אחד מהשחקנים המושמצים בליגה. ריברס נודע בעיקר כבן של דוק שמקבל יחס מועדף מאבא, אבל עם השנים שיפר את היכולת לצבור נקודות, לנהל משחק ולשמור על גארדים בכירים, והוא מגיע אחרי עונה של 15.1 נקודות וארבעה אסיסטים למשחק.

        כדי ללכת עד הסוף עם מוטיב המושמצים, גראנפלד הביא גם את ג'ף גרין, ששיקם את מעמדו בעקבות עונה נחמדה בקליבלנד אך עדיין נחשב לאחד השחקנים הפחות יעילים בליגה. גרין יחליף בתפקיד הפאוור פורוורד המחליף את מייק סקוט שהפתיע לטובה, ואם ימשיך את הקו שהחל בקליבלנד יוכל בהחלט לתרום לקבוצת פלייאוף. יחד עם ריברס, סטוראנסקי, שחקן הכנף קלי אוברה שמשתפר קצת כל שנה והסנטר יאן מהינמי, הספסל של הוויזארדס נראה מבטיח יותר מאשר בשנים קודמות. לחבורה הזאת אולי ניתן יהיה לצרף את הרוקי טרוי בראון, שחקן כנף נוסף שיודע להוביל כדור ולמסור ונחשב לפוטנציאל הגנתי גבוה מאוד, אבל בלי קליעה מבחוץ הוא יתקשה להשתלב ברוטציה השנה.

        אם מהקיץ הזה גראנפלד הצליח לחלץ סגל מעניין, בקיץ הבא כבר יהיה לו קשה הרבה יותר. רק חמישה שחקנים חתומים מעבר ל-2019 (לא כולל דוויט שאם יהיה טוב ייצא מהחוזה), אבל ארבעה מהם סותמים את תקרת השכר: וול, ביל, פורטר ומהינמי, מגיבורי בוננזת קיץ 2016. וושינגטון לא תוכל להתחזק בשוק החופשי ותצטרך לשלם הרבה מאוד כדי לשמור על הסגל הקיים, כי החוזים הנוכחיים של מרקיף ודוויט נוחים מאוד ואוברה וסטוראנסקי מסיימים חוזי רוקי.

        ציון הקיץ: 8. וושינגטון הוציאה את המקסימום מכלים מוגבלים מאוד. לפעמים הליכה נגד הזרם היא הפתרון הטוב ביותר במצבי ייאוש. הוויזארדס קיבלו במחירי מבצע שחקנים ששאר הליגה כנראה פחדה לגעת בהם בגלל התדמית שלהם. אולי אפילו תיווצר בבירה אחוות מושמצים שתעזור לכולם לגייס מוטיבציה.

        מאמן וושינגטון וויזארדס סקוט ברוקס עם ג'ון וול (AP)
        איך משלבים אותו במשחק הקבוצתי? סקוט ברוקס עם וול (צילום: AP)

        מי מו

        חמישייה: ג'ון וול, בראדלי ביל, אוטו פורטר, מרקיף מוריס, דוויט הווארד.

        ספסל: אוסטין ריברס, תומאש סטוראנסקי, ג'ודי מיקס, טרוי בראון, קלי אוברה, ג'ף גרין, ג'ייסון סמית', יאן מהינמי, תומאס בריאנט.

        מאמן: סקוט ברוקס (עונה עשירית כמאמן ראשי, שלישית בוושינגטון).

        הכוכב: ג'ון וול הוא עדיין אחד הפוינט גארדים הטובים בעולם. האתלטיות, הצעד הראשון וראיית המשחק הופכים אותו לווסטברוק של המזרח, ביום נתון הוא יכול להיות בלתי ניתן לעצירה. אבל המעמד שלו נמצא בירידה משמעותית, מה שבא לידי ביטוי בצניחה מהמקום ה-15 מ-32 בדירוג של ESPN השנה. הוא מראה יותר מדי סימנים של פוינט גארד כוכב בירידה: בעיות ברכיים, נפילה באחוזי הקליעה, חיכוכים עם שחקנים (כולל עם כוכב המשנה שלו ביל), קושי לתפקד כמנהיג. כאשר דוויט חתם בוושינגטון התגובה הכללית הייתה שהוא מגיע לקבוצה שגם ככה חדר ההלבשה שלה בעייתי, ולוול יש חלק מרכזי בכך. וול יצטרך להוכיח שהשנה האחרונה הייתה מקרית, אחרת המדרון יכול להתברר כחלקלק מהצפוי. הוא יכול לשאול את דרון וויליאמס, שבגיל 28 עוד היה רכז בכיר ובגיל 29 כבר נראה כמו שחקן עבר.

        האקס פקטור: דוויט הווארד ואוסטין ריברס. פרט לסכנת הדעיכה של וול, הרביעייה המרכזית של וושינגטון מאוד יציבה, איכותית ומגוונת, אנחנו יודעים די בוודאות מה הוויזארדס יקבלו מביל, פורטר ומוריס. הערך המוסף יצטרך להגיע משני המצטרפים המרכזיים. זאת לא אמורה להיות בשורה טובה לקבוצה שתלויה בתרומה של דוויט ואוסטין, אבל צריך לקחת בחשבון את הוואקום שהם נכנסים אליו. ריברס יהיה הגארד הסקורר מהספסל שוושינגטון חיפשה כל השנים. זה מה שהוא בנוי לעשות, זה התפקיד הנכון עבורו בליגה ולעומת רוב השחקנים מהסוג הזה הוא גם לא יהיה חור בהגנה.

        את הוואקום שדוויט נכנס אליו ניתן לראות במספרים. וושינגטון הייתה אחת מעשר הקבוצות החלשות בליגה כמעט בכל קטגוריה שקשורה בנוכחות בצבע: כמות גגות, כמות זריקות עונשין של היריבה, נקודות בהזדמנות שנייה של היריבה, אחוז קליעה של היריבה מתחת לסל, נקודות בצבע שלה, כמות זריקות שלה מתחת לסל. גם מבחינה התקפית וגם מבחינה הגנתית, וושינגטון הייתה קבוצה שהנתונים שלה טובים יותר בחוץ מאשר בפנים. אלו בדיוק הקטגוריות שהווארד אמור לשפר כשהוא נכנס למשבצת של גורטאט. רק השדרוג שהוא צפוי להביא בריבאונד בשני הצדדים יכול להיות שווה כמה נקודות במשחק. עם כל הבעיות שלו, דוויט הוא עדיין כוח משמעותי בצבע ב-NBA.

        המספר הנוסף: 28.5 אסיסטים למשחק ו-69.9 אחוז סלים מאסיסטים. אלה המספרים של הוויזארדס בחודשיים של תקופת "כולם אוכלים". אלה לא סתם מספרים נחמדים של קבוצה שמוסרת הרבה, וושינגטון הובילה את הליגה בשני הנתונים האלה בתקופה המדוברת. זה אומר שהיא עברה אפילו את גולדן סטייט בשתי הקטגוריות המזוהות ביותר איתה. בשנים האחרונות רק האלופה השיגה מספרי אסיסטים ואחוז סלים מאסיסטים בסדר הגודל הזה. בהתאם, היעילות ההתקפית של וושינגטון בתקופה הזאת הייתה גבוהה יותר מכל עונה בעידן ג'ון וול.

        במילים אחרות, סקוט ברוקס עלה די במקרה על משהו שעובד ברמה שלא ניתן להתעלם ממנה. בעוד שהמסקנה שעדיף לוויזארדס בלי וול מוגזמת, השאלה האמיתית היא איך ניתן לשלב בין הסגנון השיתופי לרכז הדומיננטי. יכול להיות שהמשימה המרכזית של ברוקס במחנה האימון תהיה לשכנע את וול לקחת חלק בשינוי סגנוני, כפי שקרה בטורונטו בקיץ שעבר. אפשרות אחרת היא שהוא יחרוג ממנהגו, יפריד בין דקות המנוחה של וול וביל וייצור יחידה שנייה בה סטוראנסקי וביל, שמסר שישה אסיסטים למשחק ללא וול, יחזרו לשתף פעולה. אם ברוקס לא יעשה את זה, אולי המאמן שיחליף אותו כן.

        אוסטין ריברס שחקן לוס אנג'לס קליפרס (AP)
        כבר מת להשתחרר מהצל של אבא. אוסטין ריברס (צילום: AP)

        ולכדור הבדולח

        תחזית נועזת: וושינגטון תהיה קבוצה טובה השנה. רבים חוזים נפילה, ובהחלט ניתן לדמיין את חדר ההלבשה קורס, את וול מתוסכל, את ברוקס מפוטר ואת הוויזארדס ממשיכים לדעוך. אבל לפעמים תשובה מקצועית היא הפתרון הטוב ביותר לבעיה מנטלית, ולוושינגטון יהיו השנה יותר כלים מקצועיים מבכל אחת משלוש השנים האחרונות. היא שדרגה את עמדת הסנטר, הביאה סקורר שהיה חסר לספסל ויש לה בקנה סגנון שהוכיח את עצמו. משהו מכל אלה יתפוס בסופו של דבר וייצור שינוי חיובי.

        גזר הדין: כאמור, אני נוטה לכיוון האופטימי ורואה את וושינגטון כקבוצת עונה רגילה די טובה ששווה 48 ניצחונות ויכולה לעבור גם את ה-50 ובכל מקרה להילחם על מקומות 4-5. בתסריט הזה וושינגטון בהחלט מסוגלת גם לעבור סיבוב, בעיקר לאור סימני השאלה שאופפים כל קבוצה שאמורה להיות טובה יותר ממנה, אבל אם צריך להמר כרגע אז אני מהמר שהיא תפסיד למילווקי בסדרת סיבוב ראשון מרתקת.