נגד כיוון התנועה: אורלנדו נאלצת לשחות נגד הזרם בגלל טעויות העבר

מאזן בעונה שעברה: 57:25

סיימה את העונה: מקום 14 במזרח, עונה שישית ברצף מחוץ לפלייאוף.

מאז שדוויט הווארד עזב את פלורידה בקיץ 2012, המג'יק לא הריחו את הפלייאוף. אפשר למתג את זה כאיזשהו כישלון עקבי סטייל סקרמנטו של פרנצ'ייז שלא מצליח לשים רגל אחת לפני השנייה, אבל כשמסתכלים לעומק מגלים שאחת מנקודות המפנה בעלילת הכישלון הרציף של המג'יק היא קיץ 2016 הארור.

בעונת 2015/16 המג'יק עשו התקדמות ראויה וסיימו עם 35 ניצחונות, שיפור של 10 ניצחונות מהעונה הקודמת, אלא שזו הייתה העונה הרביעית ברצף ללא פלייאוף והלחץ התחיל להשפיע על רוב האניגן, הג'נרל מנג'ר בזמנו, שעשה שני צעדים בלתי נסלחים. הראשון היה הטרייד שבו שלח את ויקטור אולדיפו ודומנטאס סאבוניס לאוקלהומה סיטי בתמורה לסרג' איבקה והחוזה הנגמר שלו. השני היה ההחתמה של ביסמאק ביומבו על 72 מיליון דולר לארבע שנים. במקום להמשיך את המגמה ולהתקדם מקבוצת לוטרי לקבוצת שולי פלייאוף, שתי ההחלטות הללו החזירו את המג'יק אחורה בזמן והפכו אותם ללא רלוונטיים שנים קדימה. האניגן הפך להיות פרסונה נון-גראטה בעיר ופוטר בקיץ שעבר, אבל המג'יק נותרו עם השברים.

מה שמעניין הוא שבתחילת העונה שעברה נראה היה שמתוך השברים הללו המג'יק יצרו משהו חדש ומלהיב. את עונת 2017/18 הם פתחו עם מאזן 4:8 כאשר הם קולעים בלמעלה מ-40% מהשלוש וארון גורדון נראה כמו השחקן המשתפר של העונה. הייתה תחושה כבר אז שלא מדובר במשהו בר קיימא ואכן מהר מאוד הם חזרו להפסיד בכמויות סיטונאיות ועד סוף דצמבר המאזן שלהם כבר נראה מג'יקי למדי עם 25:12. הפלייאוף הפך לחלום רחוק ועוד עונה הלכה לפח.

באו: סטיב קליפורד (מאמן, משארלוט), מו במבה, מלווין פרייז'ר (דראפט), טימופיי מוזגוב (שארלוט), ג'ריאן גראנט (שיקאגו), ג'רל מרטין (ממפיס), אייזאה בריסקו (קאלב קראמו, אסטוניה).

עזבו: מריו הזוניה (ניקס), ביסמאק ביומבו (שארלוט), מו ספייטס (גוואנגז'ו, סין), פרנק ווגל (מאמן, ללא קבוצה).

לג'ון האמונד, הג'נרל מנג'ר שהחליף את האניגן בתפקיד, יש קלפים די גרועים. האניגן השאיר אותו עם תקרת שכר מפוצצת בחוזים מנופחים ובלי נכסים מעניינים מלבד בחירות הדראפט של עצמו. במציאות הזו להאמונד לא היה יותר מדי מה לעשות. המאורע המשמעותי היה ההחתמה מחדש של גורדון, השחקן היחיד שהראה סימנים כלשהם של כוכבות, על 80 מיליון דולר לארבע שנים. זה אמנם נראה כמו סכום גבוה מדי עבור שחקן שמעולם לא נבחר לאולסטאר ולא קלע מעל 18 נקודות למשחק בשום עונה, אבל גורדון עשה קפיצת מדרגה משמעותית בעונה שעברה (במיוחד בקליעה מבחוץ) והוא עוד לא בן 23. המג'יק לא רוצים שיקרה להם שוב פעם מה שקרה להם עם ויקטור אולדיפו.

המהלך הנוסף שהאמונד ביצע היה בגזרת המאמן, עם ההחזרה של סטיב קליפורד (שהיה עוזרו של סטן ואן אנדי בפעם האחרונה שהמג'יק היו רלוונטיים למשהו) במקומו של פרנק ווגל. קליפורד הוא מאמן סולידי, גם אם לא נושא בשורה. בשנים שלו בשארלוט בדרך כלל הקבוצות שלו שיחקו כדורסל יסודי ומסודר, אבל ניצחו פחות ממה שהיו אמורות לנצח. עם זאת, בשלב ההתפתחותי הנוכחי שלהם, המג'יק ישמחו למעט סולידיות.

עוד מהלך שראוי לציין הוא הבחירה של מו במבה בבחירה החמישית בדראפט. האמונד מכור למוטת ידיים ארוכה (הוא האיש שבחר את יאניס אנטטוקומפו במילווקי) ולבמבה יש את מוטת הידיים הארוכה ביותר שנמדדה אי פעם במסגרת הדראפט קומביין (2.39 מטר), בו המועמדים לדראפט נמדדים בשלל קטגוריות מוזרות. לבמבה יש פוטנציאל להפוך לעוגן הגנתי מהר מאוד (ולמלא בדיחות קרש מתחום הבוטנים), השאלה האם קליפורד יתן לו לשחק לפני ניקולה ווצ'ביץ' שנמצא בעונת חוזה.

ציון לקיץ: 5. המג'יק לא עשו טעויות בקיץ הזה, שזה כבר שיפור ביחס לעידן של האניגן, אבל גם לא עשו מהלך משנה גורל, לפחות לא בעתיד הקרוב. מעבר למהלכים הנ"ל כל מה שהם עשו זה למחזר את החוזים הגרועים שלהם (הדבר הכי מעניין בטרייד של ביומבו ומוזגוב הוא שווג' דיווח עליו) ולהמשיך לחפש רכז נורמלי ללא הצלחה.

חמישייה: די ג'יי אוגוסטין, אוון פורנייה, ג'ונתן סימונס, ארון גורדון, ניקולה ווצ'ביץ'.

ספסל: ג'ריאן גראנט, ווס אייונדו, טרנס רוס, מו במבה, טימופיי מוזגוב, ג'ונתן אייזק, ג'רל מרטין, קם בירץ', מלווין פרייז'ר, אייזיאה בריסקו, אמיל ג'פרסון (חוזה דו צדדי), טרוי קאופיין (חוזה דו צדדי).

מאמן: סטיב קליפורד, עונה שישית כמאמן ראשי בליגה.

הכוכב: ארון גורדון. גורדון הוא השחקן היחיד כרגע בסגל של המג'יק שמצית את הדמיון. מעבר לדאנקים המפלצתיים שלו, גורדון היה אחד מבין 11 שחקנים בלבד בליגה בעונה שעברה שקלעו לפחות 17 נקודות, הורידו לפחות 7 ריבאונדים ומסרו לפחות 2 אסיסטים למשחק. זו רשימה שמאוד כיף להיות חלק ממנה והיא כוללת את לברון, ווסטברוק, יאניס, אנתוני דייויס, ג'ואל אמביד, דמרקוס קאזינס, בלייק גריפין, מארק גאסול, ניקולה יוקיץ' וקארל אנתוני טאונס.

הנתון הזה כרגע הוא לא יותר מפיקנטריה נחמדה משום שגורדון עדיין לא ברמה של השחקנים הללו. הוא צריך עוד לשפר את הקליעה (43.4% מהשדה אלו אחוזים שאנחנו מצפים לראות מרכז מחליף, לא מפאוור פורוורד פותח שאמור להיות הגו-טו-גאי של הקבוצה) ואת יכולות ניהול המשחק שלו (חוץ מדייויס, היה לו את היחס אסיסטים-איבודים הכי גרוע מהרשימה הנ"ל). אלו שני הנתונים המרכזיים שדורשים שיפור אבל בלי קשר, אני מקווה מאוד שנראה את גורדון משחק העונה כמה דקות כסמול-בול סנטר.

גורדון הוא ריבאונדר לא רע בכלל ומגן על הטבעת בצורה ראויה (קלעו עליו באזור הטבעת ב-59.5%, דומה לקווין דוראנט וטוב יותר מקלינט קאפלה ומיילס טרנר) כך שיש סיכוי טוב מאוד שהוא יצליח להחזיק מעמד בתפקיד הזה בהגנה לכמה דקות כל ערב, בעוד בהתקפה זה יכול לשנות לטובה את הסגנון של המג'יק. סטיב קליפורד, לשיקולך.

האקס פקטור: עמדת הרכז. איכשהו, בעידן בו הליגה מוצפת ברכזים איכותיים, למג'יק יש ואקום בעמדה הכי חשובה בכדורסל המודרני. די ג'יי אוגוסטין הוא לא יותר מרכז מחליף וג'ריאן גראנט לא הראה שום סיבה להאמין שהוא משהו שונה מכך עד כה בקריירה שלו. למג'יק יש שחקנים נוספים שיכולים להוביל כדור כמו פורנייה וגורדון, אבל אין להם שחקן יוצר ברמה גבוהה, ויהיה מעניין לראות אם האמונד יחליט למלא את הוואקום שנוצר לו תוך כדי העונה (טרי רוז'יר?) או לחכות לדראפט הבא ולא למשכן את הנכסים שלו. ההחלטה הזו אולי לא תשפיע הרבה על כמה ניצחונות למג'יק יהיו העונה, אבל היא יכולה להשפיע משמעותית על כמה ניצחונות יהיו להם בעונות הבאות.

המספר הנוסף: 0.4- נט רייטינג. זה הנתון של החמישייה שצפויה להיות החמישייה הפותחת של המג'יק בעונה הבאה. למרות שהנתון שלילי הוא עדיין הנתון הכי טוב מבין כל החמישיות הרלוונטיות ששיחקו עבור המג'יק בעונה שעברה ובמונחים עונתיים הנתון הזה שווה בערך 35-40 ניצחונות, מה שעלול להספיק לפלייאוף במזרח. עם זאת, יש בעייתיות עם לנסות להשליך את הנתון הזה (החמישייה הזו שיחקה רק 16 משחקים ביחד בעונה שעברה) על פני עונה שלמה, מה גם שלא בטוח שהמג'יק ירצו בכלל להתחרות על מקום בפלייאוף בעונה הבאה.

תחזית נועזת: המג'יק יסיימו עם המאזן הגרוע בליגה. התחזית הזו מתנגשת עם הנתון הקודם ולמג'יק יש מספיק שחקנים טובים כדי לא להפסיד יותר מדי משחקים, אבל אחרי כמה שנים שבהן המג'יק היו גרועים אבל לא הכי גרועים, יש לי תחושה שהעונה הם ינסו להיות גרועים בצורה מתוכננת.

החוזה של ניקולה ווצ'ביץ' עומד להסתיים בעונה הבאה וקשה לראות אותו או את המג'יק מתלהבים להמשיך את מערכת היחסים הזו, כך שכנראה נראה טרייד עליו במהלך העונה (אולי עם בוסטון בשביל רוז'יר ועוד משלימי שכר). הטרייד הזה יפנה את הדרך לעוד דקות למו במבה הבוסרי וזה, ביחד עם החור בעמדת הרכז והשבתה כוללת של גורדון ופורנייה לקראת סיום העונה, יעזרו למג'יק להפסיד בכמויות ולהתחיל לפנטז על אר ג'יי בארט.
.
גזר הדין: למרות התחזית הנועזת, למג'יק תהיה תחרות קשה על תואר הקבוצה הגרועה בליגה (אטלנטה, ברוקלין, שיקגו, ניקס, סקרמנטו) כך שהם צפויים שוב להיות קבוצת לוטרי, אבל שוב לא לבחור בטופ של הדראפט. יש לקבוצה הזו פוטנציאל שיכול להתחבר איכשהו ולאיים על דטרויט, שארלוט וקליבלנד על המקומות האחרונים של הפלייאוף, אבל לא נראה לי שזה משהו שהמג'יק רוצים או צריכים כרגע. 52:30, מקום 11 במזרח.