אולי כדי להוכיח את הנקודה, היו אלה דווקא הוותיקים שבעיתונאים שטעו וחשבו שהבחור שיצא לעמדת הראיונות הוא יונתן כהן, בנו של מיקי כהן - כדורגלן אותו ראו והכירו היטב עוד לפני עשרות שנים - ולא שחר פיבן. שני הכבר-לא-ילדים הרי גדלו בצהוב, כבר בני 22 - ועדיין, גם בכירים לא יזהו אותם. הם לא באמת היו כאן עד עכשיו.
פיבן, אגב, יסב עוד הרבה גאווה עתידית למחלקת הדוברות של מכבי. בין אם תודרך ובין אם ככה יצא מהניילונים, הבלם הצעיר (והכובש) זימר קלישאות ולא אמר יותר מדי, והיה נראה נרגש אפילו מכך.
אתה מזיע פה יותר מבמגרש, זרק לו אחד, והוא ענה בתמימות יפה: "כן, חם פה".
ואז נשאל "בגול הבא הקהל יצעק pיvן או Fיbאן?" - כי מחלוקת שמות זה באופנה.
"fיbאן", ענה הבלם. "לא שמעתי איך הקהל צעק. הוא צעק פיבן?", חקר. "כיף גדול, מצדי שיצעקו שחר, איך שהם רוצים, שיקראו לי".
עוד בנושא
מכבי תל אביב עלתה לגמר גביע הטוטו עם 1:4 מוחץ בדרבי
מהפכת שחקני הבית במכבי תל אביב מתחילה להניב פירות
ביקורת על רפואה בהפועל תל אביב: "כל הקיץ היינו באשליות"
בואו לעקוב אחרי וואלה! ספורט באינסטגרם
אסור להסיק דברים חשובים מדי ממשחק בגביע הטוטו, אפילו אם הוא דרבי ואפילו אם הוא בחצי הגמר.
אז ניזהר מלהסיק שהפועל תל אביב אמנם רחוקה מאוד ממכבי תל אביב אבל בליגה הזו יכולה להיות בטופ-6 גם ככה.
שצ'יקו הזה - קופסת שימורים על ספידים - יש בו משהו.
שלהפועל יש בעיה בין הקורות, וגם בעוד כמה עמדות בהגנה, ובטח בעמדת הקישור הדוחף.
שאיתי שכטר גאון - גם כשיש הצדקה לנפילה הוא נופל טוב מהיתר.
שיש יותר מדי פאולים במשחק, הרבה יותר מדי עצירות, חלאס, מספיק עם זה כבר.
שטוב שהדרבי הזה חזר, ושגם משחק בגביע הטוטו יכול להיגמר ב"אולה, אולה" וספורי רץ באלימות כדי להפסיק את הבושה.
אסור גם להתלהב מצמד-נייח של יונתן כהן, שהפגין בגרות, שאפתנות ודיוק בדרבי, הרבה שנים אחרי שאבא שלו מיקי גם עשה 1:1 בדרבי, רק בימין, ובגביע חשוב יותר.
ההיגיון אומר "חכה". חכה שיונתן כהן ישחק ככה בדרבי של הליגה, בעוד קצת יותר מחודש. אבל רגע - מי בכלל אומר שהוא יהיה פה בדרבי של הליגה?
וכנראה, בתוך ים של דברים שאסור להסיק, זה דבר שאפשר - זה הסיפור של מכבי הזו, שבעוד כמה שבועות נראה איזו החלטה קיבלה: האם באמת שחקני הבית הצעירים יתנו את הטון, או שזו רק היתה מנוחה בדרך למטרות גדולות יותר?
כי יונתן כהן היה כבר בסרט הזה. גול קיץ הוא כבש בצהוב גם בעונה שעברה, אז מול טירנה, במוקדמות הליגה האירופית. וכשהסגל של ג'ורדי קרויף היה צריך להיסגר, כהן היה בבני יהודה. שוב. בסך הכול יצא לשלוש השאלות שונות, כולל בית"ר תל אביב-רמלה, אז מה יגרום לזה להשתנות הפעם?
"אני משחק במכבי מגיל 6 ותמיד החלום היה לשחק בקבוצה הבוגרת", ענה כששאלתי. "אני חושב שהתחשלתי, אני חושב שהתבגרתי במשחק שלי ושמגיע לי להיות פה. אם יחליטו שאשאר, אשאר, ואם לא, אז לא. אבל אני מאוד רוצה".
אחרי שלוש פעמים שזה קרה, מעניין עד כמה הוא חושש מהאופציה, בודק את הטלפון מדי פעם, מקווה שלא תגיע ההודעה השולחת. "אני לא מפחד וגם לא קורא באתרים", הוא אומר. "אני יודע מה המאמן רוצה ממני, ומה ההנהלה רוצה, ואני שמח שקיבלתי את ההזדמנות".
זו לא רק היתה הזדמנות לעלות בהרכב בדרבי הטוטו. את הנפילה המבושלת-בגאונות של שכטר הוא זה שלקח, ואחרי נשיקה של גלזר על הכדור (כהן סיפר שמדובר בגימיק מתמשך) השחיל ובסיום אמר לי "בעיטות חופשיות - אני הייתי אחראי על זה"; כשהצהובים קיבלו פנדל במחצית השנייה, גם צ'יקו רצה לבעוט, וכשכהן והניגרי הסתכלו לעבר הסרבי, איביץ' נתן את ההוראה - יוני בועט. "הוא הראשון שהרים את הכדור ולקח את האחריות", נימק המאמן את החלטתו בסיום.
על הדשא בנתניה רצו קיארטנסון והחבר'ה, יותר משעה אחרי שנגמר, מנהג שפסק בעונות האחרונות והתחדש בצורה אחרת העונה (איש מכבי זרק 'כל כך הרבה השתנה פה מאז העונה שעברה', אבל את זה, כאמור, אסור עדיין להסיק). לקינוח נשאל כהן מה ההבדל הגדול מהזמן הקצר שהיה כאן בקיץ הקודם?
"יש פה שחקנים מעולים וחבר'ה על הכיפאק, אנחנו יותר צעירים עכשיו, והחדר התגבש קצת", אמר כהן, "ואני חושב שהתוצאות מראות את זה".
"יוני הוא אחד מהשחקנים שעובדים הכי קשה, הוא בחור חיובי, מחכה להזדמנות", אמר איביץ', שהבהיר: "והוא איתנו".
הקנטרנים שבתוכנו ישאלו "ומה יקרה נגד מכבי חיפה?" ו"מה הסיכוי של יונתן כהן לשחק במשחקים בהם אצילי, מיכה, עטר ווידאר, רחמנא לצלן לא יפתחו על הספסל". כנ"ל לגבי גלזר/ברסקי, ובטח פיבן. ומה יקרה אם הפייר-פליי יתרווח ובכל זאת יימכרו איזה אס או שניים ויירכשו חדשים? האם מכבי הצעירה והביתית זה גימיק, ברירת מחדל, או החלטה מקצועית ארוכת טווח? האם דווקא מכבי רגל היא שצריכה להתפצל לשני חלקים ולא מכבי סל?
כאמור - על כל אלה נענה בהמשך, עם סגירת החלון והתחלת הריצה האמיתית, ולא אחרי משחק בגביע הטוטו.
אבל זה היה עוד דרבי שמכבי ניצחה, עשירי ברציפות שהפועל לא מצליחה, ודרבי שלא משנה מה יקרה - Fיbאן תמיד יזכור בגלל הגול, וכהן לא ישכח בגלל הצמד. "אבא כבש את אחד הגולים היפים בדרבים", הזכיר יונתן. "אני שמח שאני ממשיך את השושלת".
orenjos@walla.co.il
