וויקסייד: מדור שבועי של אהרל'ה ויסברג

    רונלד רוברטס: "כעסתי כשהליגה בוטלה. באתי כדי לזכות באליפות"

    "אני יכול להבין למה הישראלים יצאו למאבק, אבל לא חשבתי שזה יגיע כל כך רחוק. קראתי על השביתה דרך גוגל טרנסלייט כדי להתעדכן. הקבוצה מצאה לי כבר כרטיס טיסה, ולא התחלתי לארוז. הייתה לי תחושה שהדברים יסתדרו". סנטר הפועל ירושלים בראיון

    צילום: ברני ארדוב. עריכת וידאו: מתן חדד

    רק לפני שבועיים וחצי עסק רונאלד רוברטס, כמו יתר הכדורסלנים הזרים בישראל, בחיפוש אחר טיסה הביתה - לאחר שהתקבלה ההודעה על ביטול העונה בליגת העל. "כעסתי והייתי מתוסכל", הוא מודה בראיון לוואלה! ספורט לקראת המפגש עם הפועל חולון הערב (שני, 21:00) בפיינל פור. "התקשרו אליי מהקבוצה ושאלו אותי מתי ארצה לחזור הביתה. זה היה ביום חמישי, אז אמרתי להם שאשאר לסוף השבוע ומצאו לי כרטיס ליום ראשון. השחקנים הישראלים אמרו כל הזמן שזה עוד לא סופי, ושיש עוד סיכוי של חמישה אחוזים שהליגה תינצל, אז לא התחלתי לארוז. הייתה לי הרגשה שאיכשהו דברים יסתדרו".

    אתה אומר שכעסת והיית מתוסכל. כלפי מי?

    "באתי לכאן כדי לזכות באליפות, זה מאוד חשוב לי. אתה עובד בשביל זה במשך חודשים, ואז מודיעים שהליגה מבוטלת. זה קשה לעיכול. בכלל, זו הייתה תקופה מתסכלת. כשהשביתה פרצה, לא חשבתי שזה יגיע כל כך רחוק. לא ממש הצלחנו להבין מה קורה. ניסיתי לדלות מידע מציוצים של שחקנים בטוויטר, נכנסתי לאתרי הספורט הישראלי וקראתי דרך גוגל טרנסלייט. ככה השתדלתי להתעדכן".

    המאבק של השחקנים הישראלים הופנה, באופן טבעי, להגבלת הזרים. איך זה נראה מהצד שלך?

    "תשמע, אני יכול להבין על מה הם נאבקים ולמה הם שבתו. טרנס קינזי אמר שצריכה להיות נציגות גם לזרים, ואני מסכים איתו, אבל אין בי כעס על החבר'ה הישראלים בקבוצה או על אנשי המועדון. אף אחד לא ממש ידע בזמן אמת מה קורה ומה עומד לקרות, אז באופן טבעי גם אנחנו לא היינו בלופ. למחרת ההודעה על ביטול הליגה, כשהסתיימה השביתה ובישרו לנו שחוזרים לאימונים ולמשחקים, ממש שמחתי והתרגשתי. זה הכניס בי הרבה אדרנלין".

    עוד בוואלה! NEWS

    פרסום לפי מיקום: עסקים קטנים יזכו לפרסום מותאם לצופים

    בשיתוף בנק הפועלים
    לכתבה המלאה
    עיבוד תמונה undefined

    רוברטס, שיחגוג בקיץ את יום הולדתו ה-27, נחת בירושלים בשלביו האחרונים של קמפיין היורוקאפ הכושל, ולא ממש הצליח לסייע; הוא הפסיד איתה בכל ארבע הופעותיו, כשהוא מעמיד ממוצעים של 8.3 נקודות ו-5.5 ריבאונדים, אבל האדומים - אז עוד בעידן מודי מאור - הימרו עליו ורשמו אותו בתור הזר השמיני והאחרון במכסה העונתית המותרת לזירה המקומית, מתוך מחשבה שבלעדיו הם עלולים להפסיד לעירוני נהריה בשמינית גמר גביע המדינה.

    בדיעבד, ההחלטה הזו התבררה כמוצדקת. רוברטס אינו אחד הזרים הבולטים והנוצצים שידעה האלופה מימיה, אבל מודע היטב ליתרונותיו ולמגבלותיו, ומעמיד תרומה נאה בשקט האופייני לו. הוא רשם 10.6 נקודות ו-7.9 ריבאונדים למשחק בליגה הסדירה, ואף שהיה רק רביעי בקבוצה בדקות (24) הוא הפך למלך מדד היעילות שלה (17.7 לערב). האחוזים הפנומנליים שלו לשתי נקודות, 76.9%, מדרגים אותו במקום החמישי בתולדות הליגה - כשמספר הזריקות שלו גבוה בהרבה מכל אלו שממוקמים מעליו.

    אלא שהנתון הבולט ואולי המשמעותי ביותר בקדנציה של רוברטס בירושלים נוגע בכלל למספר ההופעות שלו: מאז הגיע, הוא החמיץ רק משחק אחד מתוך 24 בליגה ובפלייאוף. לא נתון מובן מאליו עבור שחקן שבכלל נחת בישראל רק בגלל היסטוריה ארוכה של פציעות בברך, וששוחרר בתחילת העונה מאדלייד האוסטרלית בגלל טענות שאינו כשיר, אותן הכחיש בתוקף וטען כי הן נועדו להסתיר את חוסר הרצון של המאמן בשירותיו. "אני יודע שמדברים הרבה על הפציעות שלי, אבל באמת שאני חושב שמנפחים את זה. הרגשתי העונה נהדר בכל משחק. אנחנו מתנהלים בצורה נכונה עם הגוף שלי, ולא הרגשתי שום מגבלה".

    הגעת לקבוצה בעיצומו של משבר קשה.

    "לא חוויתי משבר כזה בעבר. ישבתי בבית במשך חודש, אחרי שעזבתי את אוסטרליה, ומודי התקשר. במבט לאחור, המצב בקבוצה היה מטורף. אולי זו מילה קשה מדי, אבל הקבוצה לא התחבר והיה חוסר התאמה. זה קורה לפעמים. שמעתי על הקבוצה לפני כן בגלל שאמארה סטודמאייר שיחק בה. לא כל כך ידעתי למה לצפות, וגם היו שני שחקני פנים לפניי [אוסטין דיי ואלן אומיץ']. אבל זה הלך והשתפר עם הזמן, וכשעודד [קטש] בא, הוא שינה את הקבוצה".

    באיזה אופן הרגשת את השינוי?

    "לא הייתי כאן כשהמאמן הראשון [פוטיס קציקאריס] עוד היה בקבוצה, אז אני לא יודע מה היה בתחילת העונה, אבל עודד פשוט נותן לשחקנים להיות עצמם. הוא לא קשוח מדי איתנו, רוצה שניהנה מהרגע, אבל גם מחזיק אותנו קצר. קשה קצת להסביר את זה".

    בעידן שבו כמעט כל גארד הופך לפאוור פורוורד בפוטנציה, אתה משחק לא מעט דקות לצידו של ריצ'רד האוול. בסדרה מול גלבוע/גליל פתחתם בחמישייה בכל המשחק ותרמתם יחד 29 נקודות ו-12.5 ריבאונדים.

    "אני אוהב לשחק עם ריצ'י. הדקות שלי תמיד התחלקו בין עמדת הפאוור פורוורד לעמדת הסנטר, וזה באמת לא משנה לי איפה מציבים אותי. איתו זה עובד נהדר. אנחנו הולכים בצורה אגרסיבית לריבאונד ההתקפה, והוא גם מוסר טוב, כך שאני חייב להיות מוכן לקבל את הכדור בכל רגע".

    תרומה נאה בשקט האופייני לו. רוברטס (צילום: ברני ארדוב)

    בעונתו האחרונה במכללת סנט ג'וזף, ב-2014, הגיע רוברטס עם חבריו לסיבוב השני בטורניר ה-NCAA, אבל הם הפסידו בהארכה לאלופה שבדרך, קונטיקט. "אפשר להגיד שהחמצנו את הפיינל פור ההוא, אז אני מקווה לסגור מעגל בפיינל פור הישראלי", הוא צוחק. "זה קצת מוזר לשחק ברבע הגמר בסדרה של הטוב מחמישה, ואז ללכת למשחק אחד בשני השלבים המכריעים. נצטרך להגיע בשיא הריכוז והיכולת, כי עכשיו אסור לפשל".

    היכן נעוץ ההבדל המרכזי בין הליגה הישראלית לליגות אחרות שבהן שיחקת?

    "אני חושב שזה בעיקר החוק הרוסי. לקח לי זמן להסתגל אליו, ובהתחלה היה לי קשה עם זה. זה קשה בעיקר למאמנים, שרוצים להכניס שחקן מסוים שהם צריכים, אבל עליהם לקחת בחשבון גם שיקולים אחרים".

    עוד לא זכית להישאר באותה קבוצה לעונה שנייה. זה יקרה בירושלים?

    "אני לא יודע, לא דיברנו על זה ולא נראה לי שמישהו יכול עדיין לתת על זה תשובה. אני מניח שזה תלוי בין היתר במה שנעשה בפיינל פור".

    "עכשיו אסור לפשל". רונלד רוברטס (צילום: נועם מושקוביץ)

    טרם התפרסמו תגובות

    הוסף תגובה חדשה

    בשליחת תגובה אני מסכים/ה
      לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

      התרעות פיקוד העורף

        walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully