כשר, אבל לא בטוח: ההצלחה של מרקו צ'קינאטו מעוררות שאלות על עברו

אחרי הרבה זמן, נראה שנובאק דג'וקוביץ' חזר ליהנות קצת מטניס. הסרבי ניצח 3:6, 4:6, 2:6 את פרננדו ורדסקו במשק שסומן כמוקש רציני מול הספרדי הוותיק שעל חימר תמיד יודע לגרור את היריב שלו לקרבות חפירות ומאמץ פיזי אדיר. נולה לא נראה מודאג, הוא רקד על המגרש, היה יציב מאוד, לא עשה הרבה שטויות ובעיקר לא הוריד את הראש יותר מדי ולא נעלם מנטאלית מהמשחק באף שלב שלו. הסרבי היה שם מהשנייה הראשונה והמשחקון השני הבלתי נגמר ועד הסוף.

אחרי המשחק הוא אפילו התראיין בצרפתית לשמחתם של אלפי האוהדים שסוף סוף מילאו את פיליפ שאטרייה ונתנו הרגשה אמיתית של אירוע גדול למשחק הזה. הוא גם לקח וחבש כובע שאחד האוהדים זרק לו ושוב נראה כמו שטותניק שנהנה מהמשחק. זה גם בא לידי ביטוי עם טניס יציב מאוד ונטול שטויות, ובעיקר בשפת גוף חיובית.

המאמן הישן-חדש-זמני זה הכי קבוע שיש של דג'וקוביץ' מריאן ואיידה החליט להיפתח השבוע ולדבר עם התקשורת הסרבית. בין היתר הוא אמר: "נובאק נמצא עכשיו ב-80%-75% מהיכולת שלו. אין לי מושג בכמה תארי גרנד סלאם הוא עוד יכול לזכות, אבל אני בטוח שהוא יכול לחזור לשחק ברמה הגבוהה ביותר שלו". על עצמו סיפר המאמן החוזר: "למען האמת, ממש ממש לא התגעגעתי לטניס, הייתי מרוקן ונטול אנרגיות אחרי 2016 כמו נובאק. אפילו לא צפיתי בטניס כל כך הרבה. ביליתי הרבה עם המשפחה ועכשיו אני מרגיש שוב רענן".

אולי הרעננות הזו מתחילה להיכנס סוף סוף גם בדג'קוביץ', שעלה לרבע גמר טורניר גרנד סלאם לראשונה מאז ווימבלדון בשנה שעברה. כרגע, ועדיין בלי לצעוק את זה יותר מדי חזק, אפשר ללחוש בשקט בשקט שהוא אפילו מועמד לזכייה ברולאן גארוס, או לפחות להגיע לגמר מול רפאל נדאל.

היה יפה ואפילו קצת מרגש לראות את מרקו צ'קינאטו על סף דמעות בתום המשחק בו הדהים 5:7, 6:4, 0:6, 3:6 את דויד גופן המדורג שמיני בטורניר ותשיעי בעולם. האיטלקי בן ה-25, שהפך לפני מעט יותר מחודש לסיציליאני הראשון שזוכה בטורניר ATP עם התואר בבודפשט, כמעט הזיל דמעות כשדיבר עם האוהדים שלו באיטלקית וקולו רעד מרוב התרגשות. מי היה מאמין שהאיטלקי הצנוע הזה, שלא רבים שמעו עליו לפני הטורניר, יגיע עד לרבע גמר רולאן גארוס ויזכה לשחק מול אחד השחקנים הגדולים בהיסטוריה (דג'וקוביץ') במעמד כל כך גדול?

למרות שהוא מגיע ממדינה שטניסאיה הם מומחי חימר מהטובים בעולם, צ'קינאטי הוא בסך הכול הגבר האיטלקי התשיעי בעידן הפתוח שמגיע לרבע גמר רולאן גארוס. ב-17 באפריל השנה היו לו רק שלושה ניצחונות בטורנירי ATP והוא שיחק בעיקר בצ'לנג'רים קטנים בתוך איטליה. הוא נולד וגדל בפאלרמו, שם לדודו יש מועדון טניס והוא זה שמשך אותו למשחק. הוא תמיד היה שחקן צ'לנג'רים די טוב וזכה בשלושה תארים, כולם כמובן על משטחי חימר. אגב, באחד הפיוצ'רים בהם זכה ביולי 2013 במודנה הוא ניצח בגמר לא אחר מאשר את דומיניק תים, אותו הוא עשוי איכשהו לפגוש בחצי הגמר אם יחולל את הבלתי צפוי מול דג'וקוביץ'.

הוא נולד בפאלרמו ואז עבר לקאלדרו, שזה בצפון. הוא שיחק הרבה באקדמיה שם יחד עם אנדראס ספי, ואז הוא עבר לאקדמיה אחרת שנמצאת קרוב למונטה קרלו. עכשיו הוא מתאמן בבולוניה והמאמן שלו הוא סימונה ואניוצי, שהיה שחקן לא מוצלח במיוחד וב-2012 הפסיד במוקדמות רולאן גארוס לאחד בשם דויד גופן. זה היה בטורניר הפריצה של הבלגי, שהמשיך אז עד לשמינית הגמר והפסיד לרוג'ר פדרר. העיתונאים האיטלקים מספרים שוואניוצי הוא מאמן טוב ובעיקר טיפוס רגוע מאוד שמצליח לשמור על צ'קינאטו רגוע במגרש.

מה חולל את השינוי הגדול מבחינתו השנה? צ'קינאטו טוען שהשקיע המון בהכנות לשנה הנוכחית. לקראת סוף השנה שעברה הוא עבד קשה מאוד בהכנות והרגיש שמשהו השתנה בתוכו. הוא מספר שעכשיו יש לו יכולת לשמור על ריכוז גבוה לתקופות ממושכות ולפני כן, בעיקר בתקופה בה היה משחק בצ'לנג'רים ואפילו בפיוצ'רים התקשה לשמור על ריכוז. הוא שיפר מאוד את ההגשה שלו והוא בכושר גופני מצוין, כך מעידים העיתונאים מהמדינה שלו.

עם כל המחמאות וכל ההערכה העצומה כלפיו, צריך גם להזכיר כתם שחור שרובץ כעננה מעל ההצלחות שלו. ביולי 2016 צ'קינאטו הושעה למשך שנה וחצי ונקנס ב-40 אלף יורו בשל התנהגות בלתי הולמת על ידי איגוד הטניס האיטלקי. אותה התנהגות כללה בעיקר חשדות למכירת משחקים וסידור תוצאות והימורים על משחקים. בסופו של דבר צ'קינאטו הצליח לנקות את שמו מכל רבב, הוחזר לשחק ולא שילם קנס. ככל הנראה בשל היעדר ראיות מספקות ועוד כל מיני פוילע שטיקים משפטיים, אבל עיתונאים איטלקים איתם שוחחתי טענו: "הוא נוקה לגמרי, אבל כנראה שכן היה שם משהו. בחייך, כל הצ'לנג'רים הקטנים האלה ושאר הטורנירים הקטנים האלה? לא סתם האשימו אותו". צ'קינאטו מעולם לא דיבר על כל הפרשה, אפילו לא לאחר שזוכה. הייתם מצפים מאדם במצבו לתקוף או להגיד שהפילו עליו תיק אם הוא זוכה לחלוטין, לא במקרה שלו. הוא פשוט שתק וגם אחרי ההצלחה הגדולה שלו והעלייה לרבע גמר רולאן גארוס הוא סירב בכל תוקף להגיד מילה על כל הפרשה.

אין דבר יותר מקרי ואירעי מאשר אזהרת אימון לשחקנים. דריה קסאטקינה ספגה אזהרה כזו במהלך המשחק שלה מול מריה סקארי בסיבוב השלישי למרות שהיה נראה שבסך הכול שחררה קצת קיטור וכמה מילים עסיסיות לעבר התא שלה. פרננדו ורדסקו לא הפסיק לדבר עם המאמן שלו אפילו לשנייה במהלך שלבים ארוכים במשחק מול נובאק דג'וקוביץ' ושופט הכיסא לא פצה את פיו. סשה זברב היה בצד השני של המגרש כשככל הנראה אבא שלו אמר משהו שעלה גם לו באזהרה וכמובן באובדן עשתונות קל. יש שחקנים שמדברים עם המאמן/חבר/פיזיותרפיסט או מה שלא יהיה שלהם אחרי כל נקודה. דייגו שוורצמן לא מפסיק להחליף מילים עם המאמן שלו חואן איגנסיו צ'לה. אבל זה בעיקר "ואמוס, ואמוס" ושאר מילות עידוד ודחיפה.

מה מותר? מה אסור? איך שופט הולנדי/אנגלי/צרפתי מבין מה זברב אומר לאבא שלו ברוסית או בגרמנית? איך אותו שופט יכול לדעת מה שוורצמן אומר לאנשי שלומו? האמת היא שאין להם שום דרך לדעת והם פשוט פועלים לפי שיקול דעת. כשהם רואים שזה מוגזם, הם מתערבים, שולחים אזהרה אחת ובמקרה הצורך (חריג מאוד) אפילו מורידים נקודה. זה בעיקר נראה אקראי לחלוטין.

חשבנו שדומיניק תים מול קיי נישיקורי יהיה משחק מרתק? אז חשבנו. האוסטרי פשוט טוב מדי בשבילו ובשביל רוב השחקנים כרגע. אין ספק שאחרי רפאל נדאל, וכשמעל ראשו של דג'וקוביץ' בכל זאת מרחף איזשהו סימן שאלה, תים וזברב הם שני השחקנים שנראים כחזקים ביותר בנקודת הזמן הנוכחית, בטח על חימר. כמה מעניין יהיה לראות אותם נלחמים אחד מול השני על הכרטיס לחצי הגמר מחר. אל תתפלאו אם גם זה, כמו שלושת המשחקים האחרונים של זברב, יילך למערכה חמישית. אגב, העיתונאים האוסטרים עקצו את זברב במסיבת העיתונאים ושאלו אותו אם הוא ראה את המשחק בו ניצחה אוסטריה 1:2 את גרמניה. אם הוא היה קצת יותר שנון או חד או עירני, הוא היה יכול להזכיר להם שמולו זה לא טוב להוביל 1:2. שלושת השחקנים האחרונים שהובילו מול 1:2 במערכות, נמצאים עכשיו בדרך הביתה או שכבר בבית.