בווידאו: יוסי אבוקסיס בראיון לתוכנית "טוכמן וחמי" בחודש מרץ
עד לפני כמה שנים היו כאלה שצחקו על דרור קשטן שהוא מנותק מהדור הצעיר. אמרו שהוא לא מבין את הרשתות החבריות, את הקדמה ואת מה שעובר על השחקן הצעיר. כנראה שחלק מזה עבר גם לחניכו יוסי אבוקסיס. רגע לפני תחילת הראיון, התגלגלה שיחה בדיוק על אותם נושאים. אבוקסיס סיפר כמה שהבת הקטנה שלו שמתעניינת באפייה, מצליחה באינסטגרם: "אתה לא מאמין, אבל הבית שלי נראה כמו מאפיה. כל היום אנשים מתקשרים להזמין עוגות. ולאשתי ולאחותה יש חנות בגדים, כל היום מעלות תמונות, וכל פעם שאני שם אני מבקש שלא יצלמו אותי. אני אישית לא אוהב את כל הדברים האלה. אני מרגיש היום שאנשים הולכים למסעדה בשביל לצלם את המנות ולא בשביל האוכל. אפילו אנשים התחזו אליי בפייסבוק ופתחו פרופיל בשמי. אני בנאדם שאוהב את הפרטיות שלי".
אז כמו שכבר הבנתם, לאבוקסיס יש עוד הרבה צדדים באישיות. צדדים שלא כולם מכירים וכאלה שלא בדיוק מתחברים לתדמית הבעייתית שהייתה לו בימיו כשחקן. היו זמנים בכדורגל שכולם, בטח היריבים, אהבו לשנוא אותו. הוא מסוג השחקנים שגרם לכל אוהד ביציע של הקבוצה היריבה לצעוק ולקלל אותו, אבל כל אחד מהם גם רצה אותו בקבוצה שלו. עיין ערך בית"ר ירושלים. אבל אם התחלנו בקשטן, התכונה הכי דומיננטית אצל אבוקסיס כמאמן, היא היכולת להבין את השחקנים שלו ולדבר אליהם בגובה העיניים. "אני אחד שמאמין שאסור לשקר או לערבב את השחקנים", הוא מסביר בראיון לוואלה! ספורט. "הייתי הרבה זמן בצד השני בתור שחקן ואני יודע ששחקנים בוחנים אותך כמאמן, כל הזמן ועל כל דבר. אני תמיד נוהג להגיד להם את האמת בפנים, גם אם לפעמים זה לא נעים לשמוע. הם יודעים שככה אני".
"אני יכול להגיד שהמחמאה הכי גדולה שאני מקבל", ממשיך אבוקסיס, "היא שבסיום כל עונה, דווקא אלה שפחות קיבלו צ'אנסים, שפחות שיחקו, הם הראשונים להודות לי. אני יכול להגיד שאני מאוד גאה בעצמי על זה שעזבתי בקדנציה הקודמת שלי את בני יהודה אחרי המקרה עם צעירי. זה הוכיח לשחקנים שלי שאני לא רק מדבר, אלא גם עושה. ואני חושב שכשהשחקנים רואים שאתה אמיתי, הם נותנים מעצמם הרבה יותר. הנה, בסכנין הושבתי את חאלד חלאיילה לתקופה של כמה משחקים על הספסל בתחילת העונה השנייה שלי. כולם יודעים את המעמד שלו שם, והוא עצמו קיבל את זה כמו גבר כי הוא הבין שאצלי זה עניין מקצועי. אחר כך גם הודיתי בעצמי שעשיתי טעות והוא היה צריך לשחק, אבל אני שמח ששחקנים יודעים לעשות את ההבחנה הזאת".
אפשר להגיד שזה הסוד שלך?
"זה לא איזה סוד גדול. אני באמת חושב שזו הדרך להצליח עם שחקנים. תראה, הצלחה בקבוצת כדורגל, זה לא מתחיל מהשחקנים או מחדר ההלבשה של השחקנים לצורך העניין. זה מתחיל מחדר ההלבשה של המאמנים ועובר לחדר ההלבשה של ההנהלה. ברגע שהכול מתנהל שם בצורה חלקה אז הדברים יחלחלו למטה גם לשחקנים. לשמחתי גם יש לי צוות מעולה והרבה בזכותו הייתה עונה מוצלחת בבני יהודה".
תסביר לי למה מאמן כמוך רוצה את נבחרת ישראל? למה אתה צריך את התיק הזה עכשיו, בטח בשלב הזה של הקריירה?
"אני יכול להגיד לך שאמרו לי כשהייתי מועמד שהנבחרת זו בית קברות למאמנים ושאלו אותי למה אני צריך את זה. לדעתי זו פסגה ושאיפה של כל מאמן. כל מאמן שמתחיל חולם להיות מאמן הנבחרת, בדיוק כמו כל שחקן. נכון שזו משימה בכלל לא פשוטה והרבה אנשים טובים נכשלו בה, אבל בשבילי זה עדיין חלום. נכון שיש לא מעט ביקורת על הנבחרת ורוצים לא רק שתעלה אלא גם תשחק כדורגל מדהים, אבל אני חושב שיש דברים לעשות בנבחרת ואולי צריך לשנות שיטת משחק".
אז למה הודעת למעשה על הסרת המועמדות שלך?
"זה נמשך הרבה זמן והבנתי שזה גם יכול להימשך עד סוף יוני. ראיתי שזה יכול להימשך ולפגוע בבני יהודה, לא רציתי שזה יקרה ובגלל זה החלטתי לוותר, לפחות בשלב הזה על הקדנציה הזאת. בעתיד אני יותר מאשמח".
אחרי המשחק מול באר שבע בפלייאוף, אמרת שאוהדי בית"ר שלחו לך הודעות לפני המשחק וביקשו שתעזור להם. לאור ההיסטוריה שלך שם, זה לא דבר של מה בכך. יש כאלה גם שיגידו שבית"ר תפורה על אחד כמוך.
"אני לא יודע מה תפור עליי או לא. אני אומר בכללי, לא משהו ספציפי על בית"ר. גם אמרתי דברים על אוהדי מכבי חיפה ועל אוהדי מכבי תל אביב או לא משנה על מי. לפעמים בתור בחור צעיר אתה אומר דברים שאתה לא מתכוון או שאתה לא מבין את ההשלכות שלהם. גם בתור מאמן צעיר זה קרה לי. השבוע אמר את זה יפה איתי שכטר. בתור אנשים צעירים אנחנו עושים טעויות וכשמתבגרים מבינים דברים אחרת. לומדים להגיב אחרת לדברים או מקבלים אחרת ביקורת ואיך לעמוד בלחץ".
אפשר לדבר על חזרה שלך לבית"ר למרות ההיסטוריה, אחרי כל השנים האלה?
"כדורגל הוא מאוד אמוציונלי ומלא בתהפוכות. אתה יכול להגיד ככה בשלב כזה ואחר כך הכול משתנה. הכול פתוח מבחינתי, אני לא יודע מה יהיה איתי בעתיד. חתמתי לחמש שנים בבני יהודה, אבל הכול נזיל. אי אפשר לדעת שום דבר. אני לא יודע איך הקריירה שלי תתפתח ולאן היא תלך. אתה יכול להסתכל על זה בכל העולם".
אתה מרגיש שיש מקומות שסגורים בפניך בגלל דברים שאמרת בצעירותך?
"כן, זה בהחלט יכול להיות. זה לא משהו שאני יודע בוודאות. אני יודע שאנשים אוהבים רומנטיקה ורגש בספורט, אבל אלה דברים שאי אפשר לתכנן אותם. הם מתפתחים תוך כדי תנועה. תמיד שואלים אותי איפה אתה רואה את עצמך בעוד כמה שנים ואני תמיד אומר שאני לא יודע, כי זה הכדורגל. זה לא כמו שאתה עובד באיזשהו מפעל ויכול לעשות תוכניות. כדורגל זו המניה היחידה שיכולה לעלות מהר ולהתרסק מהר, ושוב לעלות מהר ולהתרסק. בכדורגל תמיד בוחנים אותך לפי המשחק הקרוב, ואף אחד לא זוכר מה עשית. קח את קלאודיו ראניירי לדוגמה. כשלקח את האליפות עם לסטר הפכו אותו למלך אנגליה, ואחרי כמה חודשים שלא הלך להם גם הוא פוטר. ככה שאתה באמת לא יכול לדעת מה יהיה".
אומרים שאתה מאמן טקטי מאוד.
"מה זה מאמן טקטי? אתה מתכוון מאמן הגנתי. אחד הדברים שאתה חייב לדעת כמאמן הוא להתאים את עצמך ליריב ומול מי אתה משחק. אם אתה אנדרדוג מול קבוצה ותחשוב שאתה יותר טוב מהם ותבוא לשחק פתוח, בקלות אתה תקבל ארבעה או חמש חתיכות. ואם אתה בא כפייבוריט, אתה גם צריך לדעת איך לשחק. מה הבושה הגדולה לבוא ולדעת איך להתאים את עצמך לקבוצות שטובות ממך על הנייר? זה דבר מצוין. אתה חייב להבין את היתרונות והחסרונות של הקבוצה שלך, ככה צריך להיות".
ויחד עם הביקורת הזאת, אתה מצליח לקדם לא מעט שחקנים. רק השנה יובל אשכנזי וסתיו פיניש עשו התקדמות אדירה.
"מבחינתי זו מחמאה גדולה, אבל הקרדיט הוא רק לשחקנים. הנה שחקן שהגיע מליגה א' והוכיח לי שהוא מתאים בכל אימון".
בכל זאת, אתה יודע ומכיר מאמנים שלא נותנים הזדמנויות לשחקנים צעירים או כאלה שעדיין לא הוכיחו את עצמם.
"הדבר הכי יפה בכדורגל, לפחות מבחינתי, שגם פיניש וגם אשכנזי התחילו את העונה כשחקני ספסל, ואפילו אשכנזי לא התלבש בכמה פעמים, והם סיימו את העונה כשחקני הרכב. כמובן שאם אני מביא שחקנים מסוימים, אני רוצה שיצליחו, אבל באימונים אני רואה דברים אחרים, אז לא משנה מי זה ומה הרקורד שלו. במקרה של שניהם זה היה הסיפור. בשבילי כמאמן זה הכי כיף שיש. ואני יכול להגיד על בני יהודה שמעבר להצלחה בליגה והשגת הפלייאוף העליון, יצרנו בסיס לשנים הבאות. אנשים אומרים לי שכולם בבני יהודה מושאלים, ואני יכול לספור לפחות תשעה שחקנים שיהיו גם בעונה הבאה וגם בשנים הבאות בקבוצה. זה בסיס מצוין, ומבחינתי זו הצלחה גדולה יותר מהפלייאוף העליון. צריך לזכור שבשנה שעברה התחלנו את העונה כמעט בלי כלום. זו העבודה שלנו להוציא את המקסימום משחקנים".
מה שונה בהתנהלות שלך מול שחקנים צעירים לעומת מאמנים אחרים?
"אני הולך עם שחקנים ואם אני מאמין בשחקן כזה או אחר אז אתה יכול לראות את זה. גם בקבוצות שלי ההרכבים הם בדרך כלל זהים. אני נותן בדרך כלל את המפתחות לשחקנים שאני חושב שהם הכי משקיעים והם הכי טובים באימונים, עד שאני רואה משהו אחר. אני גאה שהקבוצות שלי עושות התקדמות".
יכול להיות שבגלל שיש לך שקט תעשייתי בבני יהודה ובזכות היחסים שלך עם ברק אברמוב, אתה יכול לעשות דברים שמאמנים אחרים כמעט כבר לא עושים בליגה?
"ברור שזה קשור. השקט והרוגע שהיה בין ההנהלה לצוות המקצועי העונה ובכלל במועדון, ברור שיש לזה השפעה גדולה. זה אחד הפרמטרים להצלחה בכל מועדון. מאמן זה בדיוק כמו שחקן - הוא מאבד את הביטחון אם אין לו את השקט הזה. מאמן שיש לו גב מהבעלים הוא רגוע ושקט יותר, זה עולם אחר כשאתה יודע שהבעלים איתך בתקופות טובות ופחות טובות".
מה נראה מבני יהודה בעונה הבאה?
"אנחנו רוצים להכין את הקבוצה בצורה הכי טובה שאנחנו יכולים, וזאת המטרה כרגע".
