בזבוז זמן. בלי ועדה

מחליפים אוויר מחדר לחדר; קולפים תפוחים, נוגסים בבורקאס שפג תוקפם, שותים הרבה מים כדי לסכל פגיעה בתהליך ייצור הרוק; מכלים הרבה נייר; מגינים על אינטרסים, כדי לא להטיל דופי באף אחד; ומסבירים. בתחום הזה הוועדות השונות בספורט שלנו חזקות מאוד. כל הזמן מסבירים ואומרים שאם קוראים את הדו"ח כך, רואים את כל התמונה.

היחידים שרואים את התמונה ומתפוצצים מצחוק הם עסקני הספורט. הם לא רואים אף אחד ממטר. ועדת חקירה ממלכתית, בראשות השופט משה עציוני, קבעה לפני 32 שנה שעסקני ההתאחדות לכדורגל אינם ראויים להמשיך בתפקידם - קהו חושיהם, כך נאמר - אבל זה לא מנע מעזריקם מילצ'ן להתמנות ליו"ר ההתאחדות ואף אחד לא ציפצף בכיוון.

שתי ועדות ציבוריות בתחום הספורט הגישו מסקנות בחודש האחרון. הוועדה לבדיקת מצב הכדורגל, בראשות השופט אמנון סטרשנוב, היתה אמורה להביא לנו בשורה של שינוי מהותי בניהול הכדורגל הישראלי. אך כגודל הציפיות כך גודל האכזבה. האם כדי להגיע למסקנה שהליכי הבחירות, המינויים, ההגדרות, קבלת החלטות ויישומן במצב של ליקוי מהותי היו צריכים שופט מחוזי, ניצב בדימוס, נציב מס הכנסה בדימוס, ח"כ בדימוס וכדורגלן בדימוס לבלות כמה חודשים במרתף נידח במתחם של אוניברסיטת ת"א ולשמוע 60 עדים?

בהתאחדות לכדורגל מתפוצצים מצחוק, גברי לוי מאושר ומרכזי הספורט לא ראו מלכתחילה בוועדה הזו איום כלשהו. אז אולי יהיו בתוך שנה בחירות חשאיות, אבל מי ייבחר בהן? מי יבריא את הכדורגל שלנו? פלה, מישל פלאטיני, או פרנץ בקנבאואר? לא ולא. היו"ר הבא יקבל שכר, יעשה מה שהוא רוצה, מתי שהוא רוצה ועם מי שהוא רוצה. וזה ממש לא משנה אם ליו"ר הבא קוראים גברי לוי, או כל שם אחר. כל עוד מעורבים במשחק טייקונים כלכליים רבי-השפעה, אישי ציבור ובעיקר כספי ציבור, אין סיכוי שהכדורגל בפרט והספורט בכלל ישתקמו.

גם הוועדה לקביעת קריטריונים לחלוקת כספי הטוטו, בראשות עו"ד אופיר כץ, הגישה את הדו"ח שלה. הוועדה הזו, בניגוד לוועדת סטרשנוב, מונתה מתוקף חוק מדינה. אז מה, מישהו התייחס אליה בכלל? לא התייחסו, לא מתייחסים ולא יתייחסו. עובדה.

יצחק שני, פקיד, שהוא מ"מ מנכ"ל מועצת ההימורים, הודיע כי מועצת ההימורים אינה מאושרת מהקריטריונים. בשימוע שביקשה מועצת ההימורים עם עו"ד כץ, נאמר לו מפורשות שהקיצוץ בתמיכה במימון ההתאחדות לכדורגל אינו מקובל על החברים. על הדרך הגדילה מועצת ההימורים את מימון התמיכה בענפי הספורט השונים, ובאיגודים הקטנים עלה רף האושר. בהתאחדות לכדורגל היו מאושרים מלכתחילה, לכן לא נקבע שם רף לתחום הזה.

לא צריך כאן ועדות בדיקה או לקביעת קריטריונים, זה בזבוז זמן. צו השעה מחייב החלטה להפסיק לעסקונה את זרם הכסף הציבורי, עד שיחוסלו כליל מרכזי הספורט; צו השעה מחייב ליווי צמוד של משרד מבקר המדינה על כל החלטה שמתקבלת באיגודי הספורט. אולי שיבוץ משפטנים/מבקרים לאיגודים האלו, כרוך בהוספת מישרות למשרד המבקר, אבל זו עלות שולית לעומת החיסכון העצום הצפוי בכספי ציבור. כי באמת הגיע הזמן שערימת עסקני הספורט תפסיק להתייחס לחוקי המדינה כאל המלצה בלתי מחייבת.