כששמעתי על סרטון סקס של שחקן בליגת העל המבצע מעשה מגונה בצעירה שנראית מעולפת, עם עוד שלושה מחבריו - דמיינתי לגמרי את הסיטואציה. כלומר, איך הארבעה הגיעו לסיטואציה הזו. אנחנו לא פוריטניים, לא בני 16, יודעים משהו על העולם הזה, וגם מכירים את עולם הספורט ואת התנהלות הכדורגלנים, רווקים - ובעלי משפחות. אם היה צריך להמר כבר בשלבים הראשונים של הפרשה, הייתי מניחה שהבחורה מהסרטון הגיעה מרצונה למפגש הזה, אולי אפילו יזמה אותו. מלכתחילה זה גם היה ברור כי יש ברשות הנוכחים (הגברים) סרטונים נוספים מהאירוע, ושבהם חברתם נראית אקטיבית יותר.
זה לא הכול: גם אני לא הרגשתי בנוח כשחברות כנסת שונות הצהירו לפני בדיקה, ובלי הסתייגות, כי אנתוני וארן, אחד מהשחקנים בסרטון, ביצע בו אונס. בעבר ניתקתי מגע מתא העיתונאיות החשוב בגלל שדמות מרכזית בה הטיחה בעיתונאי אחר שהוא "אנס". בלי לכאורה, לפני שהסתיימה חקירת משטרה, לפני משפט.
אבל - העובדות הן שבמשך למעלה מחצי דקה של סרטון אינטימי שדלף, צעירה נראית שכובה על בטנה, כשעושים בה מעשים ש, איך לומר, קשה להישאר אדישה אליהם, והיא פשוט לא זזה. לא זזה. בכלל. לא מהנאה, לא מכאב, לא כדי להסיט שערה סוררת. דמיינו בעצמכם כמו מה זה נראה. ואלה רק 34 השניות המצולמות, לא ניתן לדעת כמה זה באמת ארך. אפשר להתנפל על הפמיניסטיות שהרסו את הרומנטיקה ואפשר לבקר את הח"כיות הנמהרות, אפשר הכול, אבל צריך גם להודות בעובדות: זה נראה מוזר. זה נראה לא טבעי. איך אומרים בפלילית? זה נראה חשוד.
ומה שחשוד - צריך לבדוק, נקודה. אולי בשלב כלשהו הבחורה התערפלה מאיזו סיבה ולמרות זאת הגברים המשיכו להשתעשע בה? לא הייתה אף אישה אחת שטענה שמה שהופיע בסרטון הסקס של גילי מוסינזון, למשל, הוא אונס. כי הוא הוצג שם עם זוגתו (ועוד זוג), כי הייתה שם הדדיות, אקטיביות, שוויון. שלא לדבר על זה שבעצם ההדלפה וההפצה של הסרטון האינטימי, שהצעירה היא היחידה שנראית בו עם איברים אינטימיים חשופים, יש חשד לפלילים.
הנה עוד עובדה: שמו של אנתוני וארן עלה והוזכר לראשונה לא על ידי הח"כיות שביקשו לחקור את המקרה, אלא קודם כל על ידי עורכי האתרים והעיתונים (כולם גברים, לפי החישוב שלי) חובבי הקליקבייט שנקטו בכותרת במילים: "שחקן מליגת העל מופיע בסרטון בוטה", ויש להניח כי וארן הוזכר בתלונות הח"כיות מכיוון שהוא זה שביצע בו את האקט הפלילי המרכזי לכאורה.
זה לגבי העניין המשפטי. אבל ברור שההצצה בסרטון סיפקה הרמת מסך גם לעניין תרבותי, מגדרי, ותמונה מוצלחת למדיי ליחסי כוחות בחברה: צעירה אחת, בלי פנים. ארבעה גברים צוחקים. אחד מתופף לה על ישבנה החשוף, סטא-גא-דאם, כאילו היה תוף מרים, ומחייך למצלמה. למה? לא כי זה הסב לה, או לו, הנאה מינית מיוחדת. לא כי זה היה קשור למהלך העניינים. כי הוא יכול. כי זה מצחיק את החבר'ה. כי זה מה שהיא בשבילו ובשביל חבריו באותם רגעים - תחת לתופף עליו. אז כן, כנראה האישה הגיעה בהסכמה לאירוע, אבל הדדיות או כבוד בסיסי במהלכו של האירוע פחות היו כאן. חבר עיתונאי אחד סיכם את זה בפשטות: "זה סרטון דוחה, דוחה. אם יש דבר שצריך להגיד על הפרשה הזו - זה את זה. ואני לא נזיר, בלשון המעטה".
מעניין לדעת אם אחרי סיום המפגש המהנה - החברים השותפים בו העבירו את החומרים המצולמים גם לכוכבת שלו, כמו הייתה אחת מהחבר'ה. מעניין אם שאלו אותה לרשותה לפני שהפיצו את זה לחברים.
העניין הוא, שממש כפי ש"הפמיניסטיות" או הח"כיות "קפצו" על הנושא באגרסיביות או בפופוליזם, כך נתקלתי בשבועות האחרונים בגברים בעלי עמדה נחרצת על הנושא מבלי בכלל לראות את הסרטון; או גברים שאדישים בדרך כלל לכל אמירה גועלית של הרב אלי סדן, תפיסת דמוקרטיה מעוותת של מירי רגב, האיום האיראני או מחירי הנדל"ן - אבל כאן, לפתע פתאום, יצאו משלוותם בגלל ביקורת נשית על סרטון מין.
הח"כיות, כאמור, שגו בעיניי, לא בעצם הדרישה לחקור את המקרה, אלא בדרך, בהתנסחות, באשמה הנמהרת. אי אפשר לטעון לזכויות של גורמים מסוימים, ובו-זמנית להתעלם מאינטרסים וזכויות של גורמים אחרים.
אבל בדיוק אותם הגורמים שהאשימו נשים בהתניה פבלובית - חטאו באותה התניה, רק הפוך, בעצמם. ומכל ההמולה הזו, קצת קשה להשתחרר מהתחושה שאלה שיותר נסערים מהתגובה לסרטון ממה שמופיע בו - בעצם רוצים, גם אם לא יודו בכך, שפשוט נעזוב את הגברים בשקט וניתן להם להמשיך להחפיץ גרופיות מהמגרשים.