להפסד של מכבי תל אביב אחראי בעקיפין שחקן שכלל לא דרך בהיכל. שמו אייזיאה קנאן, והוא גארד עם קליעה מצוינת מחוץ לקשת שמסתובב בשנים האחרונות בשולי ה-NBA. בחודש דצמבר העונה הוא הוחתם בפיניקס סאנס, בלי הרבה ציפיות, אבל מיד היה לשחקן הראשון בתולדות המועדון שקולע לפחות 15 נקודות ומוסר 5 אסיסטים בשני המשחקים הראשונים שלו. הג'נרל מנג'ר של הסאנס, ריאן מקדונה, הבין שעליו לפנות מקום בסגל לקלעי שהוחתם על חוזה זמני, והפור נפל על גארד אחר, מייק ג'יימס, שהתחיל את העונה מצוין והוחתם כמה שבועות לפני כן על חוזה קבוע. ג'יימס עוד עשה גיחה קצרה לניו אורלינס פליקנס, נופה גם משם, והוחתם בפנאתינייקוס, קבוצתו בעונות האחרונות. קנאן, אגב, שבר את הקרסול כחודש אחרי שחתם על החוזה הקבוע, ושוחרר גם הוא מהסאנס. לג'יימס זה היה מאוחר מדי. גם למכבי.
אפשר להתייחס לנחיתתו של ג'יימס באתונה כעניין של גורל ומזל. רק שהיוונים לקחו את גורלם בידם. היה להם קו אחורי לא רע בכלל, עם אחד הרכזים הטובים באירופה, ניק קלאתיס; רכז שני סביר, מרקוס דנמון; יחד עם פאפאס, קייסי ריברס ומאט לוג'סקי, אבל הם ידעו שביורוליג התחרותית זה לא בהכרח מספיק. הם לא חששו מקשקושים וקלישאות כמו פגיעה בכימיה הקבוצתית. העומק שהם יצרו קריטי במיוחד נוכח ריבוי השבועות שבהם יש משחקים כפולים. ביום ג' מול הכוכב האדום הצטיינו סינגלטון וקלאתיס, אתמול ג'יימס לקח את המושכות.
עוד בנושא
אין פלייאוף? מכבי תל אביב הפסידה 76:75 לפנאתינייקוס בהיכל
ספאחיה: "בשנה הבאה יהיה סיפור אחר, למכבי יהיה עתיד ורוד"
עוד אמש ביורוליג: מפגן שלשות לבובי דיקסון, ניצחון חשוב לריאל
במכבי, לעומת זאת, פייר ג'קסון המשיך לדעוך, והקבוצה נשארה בידיים של דיאנדרה קיין. הרכש הכי מפתיע של הקיץ קלע 19 נקודות, נלחם, השתולל ונתן אנרגיות, אבל גם איבד 4 כדורים. הוא עשה כמיטב יכולתו, אבל לא הוא האיש שצריך לקחת על הגב קבוצה שנלחמת על חייה במפעל הכי יוקרתי באירופה, זה שנבן ספאחיה יצא מפסקי זמן עם תרגיל ששם את הכדור בידיו. רק שראשי המועדון החליטו לא לחזק במהלך העונה סגל שחסרונותיו צעקו לשמיים. זו הסיבה האמיתית לכישלון האירופי של הצהובים, וכל ניסיון לכוון את האש לעבר המאמן - שכבר החל בכמה ציטוטים אוף דה רקורד בשבועות האחרונים - יהיה בגדר גניבת דעת. ספאחיה טעה העונה לא מעט, אבל הסגל של מכבי לא כשרוני דיו ולא עמוק דיו כדי לעלות לטופ 8. זה היה היה ברור עוד לפני הג'אמפ בול הראשון, אבל מכבי לא השכילה, או אולי לא יכלה מסיבות כלכליות, לחזק אותו.
המשחק שהתפתח היה טיפוסי למאבק בין שתי קבוצות מותשות, יומיים אחרי משחק היורוליג הקודם. למרות הכישרון העודף של היוונים, הם היו ביום קליעה מזעזע, לא היו מרוכזים בשני הצדדים (15 איבודים) וגרמו לצ'אבי פסקוואל, פעם מאמן רגוע למדי על הקווים, למרוט את שערותיו מרוב ייאוש. גם למכבי היה חלק בכך שהיוונים נראו רע: אחרי תקופה הגנתית מחרידה, הצהובים לפחות נתנו כל מה שיש להם, גם אם לא הבריקו טקטית. הם חטפו כדורים, רצו למתפרצות והחזירו אנרגיות שהיו כל כך חסרות בהיכל לאחרונה.
החל מאמצע הרבע השני, ספאחיה גם עבר להגנת חילופים בפיק אנד רול. פסקוואל חיקה אותו עד מהרה, וכפי שקורה במצבים האלה, המשחק הפך לתחרות אחד על אחד בין הגארדים בשני הצדדים בחיפוש אחרי המיס מץ' מול הגבוהים האיטיים. ולמרות שליוונים היה לא מעט מזל, בסופו של דבר יש להם יותר כישרון, בקו האחורי ובכלל. גם במהלך האחרון של המשחק, ג'יימס נשאר מול ג'ונה בולדן אחרי חילוף ועשה עליו סל פשוט יחסית. אפשר לשאול למה ספאחיה לא שינה טקטיקה, או ניסה להפתיע עם שמירה כפולה. גם במהלך ההתקפי האחרון של מכבי, הוצאת כדור חוץ מהצד, היה מקום לצפות ליותר מאשר תרגיל ששם את הכדור בלית ברירה בידיים של דשון תומאס בזווית קשה. רק שלמדנו כבר שיצירתיות היא לא הצד החזק של הקרואטי.
הדקות הטובות של מכבי אמש והעובדה שלא התפרקה הגנתית יכולים לבלבל. המארחת גם איבדה 17 כדורים, תוצאה כמעט בלתי נמנעת של הובלת ההתקפה בידי קיין ונוריס קול, שקבלת ההחלטות היא לא הצד החזק שלהם. היו דקות ארוכות של אובדן עשתונות, הרכבים בעייתיים, ירידה גרועה להגנה ובעיות חמורות בסגירה בריבאונד. ואחרי שדובר פעמים רבות העונה על האחוזים של היריבות לשלוש, הגיע יאן וויוקאס, קלע שיא עונתי של 16 נקודות והוכיח שהבעיות בהגנה עמוקות יותר, וכוללות גם רכות בלתי נסבלת בצבע.
הבעיה המרכזית של מכבי, מעבר לאי ההעפלה הצפויה לרבע גמר היורוליג, היא שקשה לדעת מה אפשר לקחת קדימה מהעונה הזאת. השחקן הבכיר שלה שיחק אתמול פחות מ-12 דקות, ובמקום להתקדם במהלך העונה הלך אחורה; השם הגדול שהגיע מה-NBA התגלה כשחקן מוגבל וגם בעייתי מחוץ למגרש; הגבוה הצעיר עשוי לעזוב לליגה הטובה בעולם, וממילא הוא במרחק שנתיים-שלוש מבשלות; והפורוורד המנוסה הוא סקורר לא רע - ולא תורם כמעט כלום באספקטים אחרים של המשחק. על מגבלותיו של המאמן כבר דיברנו. לא רק שמכבי לא השיגה דבר באירופה (ובינתיים, גם לא בארץ), גם בכלל לא בטוח שהיא בנתה בסיס להמשך. בעצם, זה לא ממש משנה. בלי החלטה אסטרטגית מלמעלה שעושים הכל כדי לנצח, ובלי להתחרות על המייק ג'יימסים הבאים שישוחררו מה-NBA, מועדון הפאר בדימוס ימשיך לחיות על אדי הדלק של העבר.
