פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

        האהבה תנצח: התשוקה שסחפה את יובנטוס לרבע גמר ליגת האלופות

        זה היה השבוע הכי יובנטיני שאפשר לדמיין עם שני נצחונות חוץ קריטיים, בזכות הסיומת הקטלנית של דיבאלה, הווינריות של היגואין, ובעיקר התשוקה הנדירה של בופון, קייליני, ברצאלי וליכטשטיינר

        האהבה תנצח: התשוקה שסחפה את יובנטוס לרבע גמר ליגת האלופות

        בווידאו: הניצחון הדרמטי של יובנטוס על לאציו בשבת

        ג'ורג'ו קייליני הרחיק את הכדור לקרן, וג'יג'י בופון צהל מאושר. השניים התחבקו בלהט, מברכים זה את זה על פעולת הגנה טובה נוספת. דקות ספורות מאוחר יותר, קלט בופון כדור רוחב שגרתי, ואנדראה ברצאלי כמעט נישק אותו, כאילו זכו זה עתה ביחד במונדיאל 2006.

        אי אפשר להישאר אדיש לנוכח התמונות האלה. בופון כבר בן 40, ברצאלי תיכף חוגג 37, קייליני כבר התחיל להקריח בגיל 33. הם ראו הכל וליקטו אינספור תארים, אבל התשוקה הטהורה למשחק, הדחף הנקי לנצח, נותר בעינו. הם מתים על תחושת הניצחון המתקרב. והם מתים זה על זה. הם אוהבים זה את זה. הם כל כך אוהבים לשחק ביחד. השנים לא הכהו את האהבה הזו. הן חידדו אותה, חיזקו אותה, העצימו אותה. הם לא רוצים שזה ייגמר. והם מדביקים את הסובבים באהבה העזה הזו לכדורגל.

        לא רק אוהדי יובנטוס - גם האוהדים הנייטרלים, ואפילו אוהדי טוטנהאם התפעמו מהם אתמול. והגברת הזקנה רשמה אתמול עליה די מכוערת, יש שיגידו לא לגמרי מוצדקת, אבל היא בכל זאת היתה הכי יפה שיש. כי עם בופון, ברצאלי וקייליני אין דבר כזה כדורגל מכוער. הם פשוט יפים ביחד.

        שחקני יובנטוס, ג'אנלואיג'י בופון, ג'ורג'ו קייליני (AP)
        כמה אושר. קייליני ובופון אחרי עוד פעולה הגנתית מוצלחת (צילום: AP)

        שתי בעיטות למסגרת, שני שערים

        והרי הכל היה נגדם. טוטנהאם חזרה הביתה עם המון ביטחון עצמי אחרי 2:2 בטורינו במשחק הראשון, ומאוריסיו פוצ'טינו הכין הפתעה טקטית. בתת מודע, האיטלקים תמיד מצפים מהיריבה לשחק על תיקו אם מספיק לה תיקו. התרנגולים הימרו על התקפה בכל מחיר. הם הפעילו לחץ מאסיבי על האורחת בחלק המגרש שלה, זכו בכדורים רבים, יצרו הזדמנויות, וניצלו נהדר את ההרכב התמוה של מסימיליאנו אלגרי. הרעיון לשלב את ברצאלי, שאיבד לגמרי את המהירות, כמגן ימני מול סון האונג-מין בכושר שיא נראה כמו פיאסקו עוד לפני שריקת הפתיחה, וזה אכן היה כך. הקוריאני חגג על האגף, והיה צריך להשלים לפחות שלושער כבר במחצית הראשונה. דווקא הבעיטה שלא התלבשה לו נכנסה פנימה, אבל יובה יצאה בזול עם פיגור 1:0. חלום הזכיה של בופון בליגת האלופות הרגיש בדקות ההן רחוק במיוחד, אבל את יובנטוס אסור להספיד אף פעם.

        כי זה היה השבוע הכי יובנטיני שאפשר לדמיין. בשבת הרגה האלופה את המשחק מול לאציו, לה הפסידה כבר פעמיים העונה. לכאורה, היא הגיעה לאולימפיקו כשהיא זקוקה לשלוש נקודות, אבל הצופים סבלו במשך 90 הדקות ולא ראו כלום. ואז, בדקה ה-93, הגיח לו פאולו דיבאלה, במשחק הראשון בהרכב אחרי שהחלים מפציעה, ויצר שער גאוני מכלום. אחרי ההפסד של נאפולי לרומא, הפכה יובה לפתע לפייבוריטית ברורה להגן על התואר, ותשומת הלב עברה לוומבלי. גם בממלכה העקיצה היתה מהירה. משחק גרוע ועגום הפך תוך דקות בודדות למשחק מפואר. גונסאלו היגואין צץ ברחבה, נגח פנימה, רץ באטרף חזרה לעיגול האמצע, וטוטנהאם קרסה מנטלית. דיבאלה היה שם כדי לקחת את כל הקופה. שתי הבעיטות הראשונות למסגרת הניבו שני שערים. זאת יובנטוס.

        שחקן יובנטוס פאולו דיבאלה (רויטרס)
        לקח את כל הקופה. דיבאלה (צילום: רויטרס)

        פסי שחור-לבן של היגוואין

        זה אולי עדיין לא מרגיש טבעי, אבל היגואין משתלב נפלא בגישה הזו. יש לסקורר הארגנטיני תדמית של לוזר, וגם אוהדיו השרופים לא יוכלו להתווכח עם העובדות שגרמו לכך. למעשה, אפילו במשחק הראשון מול טוטנהאם, אחרי שכבש צמד בתשע הדקות הראשונות, הצליח היגואין איכשהו לסיים כלוזר. הוא החמיץ פנדל בעיתוי קריטי בתוספת הזמן של המחצית הראשונה, והאנגלים סיימו עם ידם על העליונה אז. אלא שהחיים מגוונים, ויובנטוס יודעת טוב מכולם שהם מורכבים מפסים לבנים ושחורים. להיגואין, על אף חסרונותיו הבולטים, יש המון פסים לבנים. לעתים הוא גם ווינר. הוא נהנה להכות באקסית נאפולי בכל הזדמנות, וניצח אותה 0:1 באיצטדיון סן פאולו גם העונה, במה שעשוי להתברר כתוצאה מכוננת. אתמול הוא היה חיוני ביותר כדי להשאיר את יובה בצ'מפיונס-ליג.

        טוטנהאם התכוננה היטב להתמודדות עם היגואין. פוצ'טינו יודע שהארגנטיני אינו החלוץ המהיר בעולם, אז הוא הציב קו הגנה גבוה ולכד אותו לא פעם בנבדל. היגואין מתקשה במרדף אחרי כדורים כאשר מרחיקים אותו מהרחבה, ולפני ההפסקה יובנטוס באמת בקושי נגעה בכדור ברחבה הזו. אלא שגם אלגרי טקטיקן מעולה, והיגואין הוא שחקן חכם מאוד. במחצית השניה, הוא התרחק מהרחבה ביוזמתו הוא. וכאשר דבינסון סאנצ'ס, קולומביאני חסר נסיון יחסית, יצא לטיול ערב יחד איתו, שלח הארגנטיני כדור עומק פנומנלי לדיבאלה. לעומתו, היהלום מהיר כשד, ולהגנת טוטנהאם לא היה סיכוי להשיג אותו. בום - והכדור ברשת. גם ליאו מסי היה גאה באסיסט כזה. ואגב, הבישול הקודם של היגואין בליגת האלופות היה לשער עוצר הנשימה של מריו מנדז'וקיץ' בגמר מול ריאל מדריד. הוא בוחר בקפידה את הרגעים האלה, גם אם אז זה נגמר בתבוסה.

        שחקן יובנטוס גונסאלו היגואין (רויטרס)
        בוחר בקפידה את הרגעים הללו. היגואין (צילום: רויטרס)

        האצילות והלחימה של ליכטשטיינר

        ואם כבר נזכרים בגמר, זה היה המשחק הקודם בו תופקד ברצאלי כמגן ימני בליגת האלופות. אלגרי העדיף אז לשלוח את דני אלבס לקישור ושיבץ את הבלם הוותיק באגף, בעוד שטפן ליכטשטיינר נשאר על הספסל. השווייצרי, שחקן מפתח בהרכב במשך שנים, איבד את מעמדו אשתקד לאור הגעתו של הברזילאי, והיה מאוכזב שהמאמן לא סמך עליו במעמד החשוב מכולם. למרות זאת, הוא פירסם פניה מרגשת מאוד בפייסבוק, בה הדגיש את הזווית הקבוצתית בלבד. "פעמיים בשלוש שנים עלינו לגמר ליגת האלופות והיינו במרחק נגיעה מזכיה. התסכול שלנו עצום. גם ברגעים קשים אלה, אנחנו נהיה חזקים ולא נוותר. נחזור לעצמנו בהקדם, ונזכה גם בתואר הזה. אנחנו חייבים להמשיך להאמין", הוא כתב.

        מה הפרס שקיבל ליכטשטיינר? אלגרי ניפה אותו מהסגל לליגת האלופות העונה. אפשר לדמיין שחקנים שמגיבים על כך בחריפות, אבל השווייצרי שונה, והתשובה שלו היתה אופיינית. "זו מכה גדולה ואכזבה עצומה. אלה החיים, והדבר החשוב ביותר הוא לא מספר הפעמים בהן אתה נופל, אלא מספק הפעמים בהן אתה מוצא את הכוח לקום, להפשיל שרוולים, להמשיך להילחם ולא לוותר. עכשיו, יותר מתמיד, אתן את כולי כדי לכבד את החולצה הזו", הוא כתב בפייסבוק. התמיכה שקיבל בחזרה מהאוהדים לא ידעה גבול. ואתמול הגיע גם הזמן של ליכטשטיינר.

        שחקן יובנטוס, שטפן ליכטשטיינר (GettyImages)
        תמיכה עצומה מהאוהדים. ליכטשטיינר (צילום: GettyImages)

        מונדיאל בלי בופון? באמת?

        לקראת שלב הנוקאאוט, הורד בנדיקט הובדס הפצוע מסגל הגברת הזקנה לליגת האלופות, והשווייצרי הוחזר לדף. הוא לא נכלל בסגל למשחק הראשון מול טוטנהאם, וגם אתמול סבר אלגרי כי אינו זקוק לו על הדשא. אלא שהמאמן לא התבייש להכיר בטעותו. בדקה ה-61, הוא שלח את ליכטשטיינר למערכה במקום מדהי בנעטיה, והחזיר את ברצאלי למשבצת הטבעית וההגיונית לצד קייליני במרכז ההגנה. השערים הגיעו מיד לאחר מכן, ובזמן שנותר לא הצליחה טוטנהאם ההמומה לעשות דבר. סון, שכה נהנה ללהטט במשך שעה, ברח לאגף השני אחרי כניסתו של השווייצרי בן ה-34, וליכטשטיינר היה דומיננטי מאוד לאורך כל הקו.

        שחקנים כמוהו עושים את יובנטוס למה שהיא. בזכות שחקנים כמוהו, יובנטוס כה קשה להכנעה. אפשר לסלוד מהסגנון, אפשר לתעב את הדורסנות, אפשר לומר שיש לה המון מזל, אבל גם האויב הגדול ביותר של יובה נשבה בקסמה של האהבה הטהורה למשחק. כאשר רואים את בופון וקייליני חוגגים בתשוקה חסרת מעצורים הרחקה שגרתית לקרן, הלב מתרחב ושמח. כאשר רואים קפטן בן 40 מקפץ כמו נער אל מול יציע אוהדי החוץ בוומבלי, העיניים נרטבות מעצמן. ואז מבינים עד כמה הוא יחסר במונדיאל. עד כמה קייליני וברצאלי יחסרו בקיץ. טוב, לפחות הם ממשיכים בליגת האלופות.

        עקבו אחרי יוכין בפייסבוק