מריון ברטולי תמיד הייתה דמות שונה בנוף הטניס ובכלל. ב-15 באוגוסט 2013, 40 יום בלבד לאחר שרשמה סנסציה ענקית כשזכתה בווימבלדון והניפה תואר גרנד סלאם בניסיון ה-48 שלה, הודיעה הצרפתייה (אז רק בת 28) על פרישה מטניס. "זה הזמן בשבילי לפרוש", אמרה ברטולי אחרי הפסד 6:3, 4:6, 6:1 לסימונה האלפ (25 בעולם אז) בסיבוב הראשון של טורניר סינסינטי, "אני מרגישה שזה הזמן עבורי להיפרד. זה לא קל, אבל זה היה המשחק האחרון בקריירה שלי, אני לא יכולה להמשיך יותר".
בדיעבד התברר שברטולי סבלה מפגיעה חמורה בכתף ומגיד קרוע בכתף - פציעות שנבעו מהתנועה החריגה שלה בחבטות ההגשה. בסך הכול היא לא הייתה מסוגלת לעמוד על המגרש יותר מ-45 דקות בלי לסבול מכאבים איומים. לאחר מכן נשאלה מספר פעמים האם תשקול קאמבק כמו שעשו לפניה טניסאיות כמו לינדסי דבנפורט, ז'סטין הנין וקים קלייסטרס, אבל ברטולי שללה זאת מכל וכל. "אני לא כזו. זה נגמר", אמרה לתקשורת בצרפת ב-2013. שנה לאחר מכן התראיינה לניו יורק טיימס ואמרה: "אני לא משנה את דעתי בנושא".
עכשיו, עם חזרתה הצפויה למגרשים בגיל 33, סיפרה ברטולי ששינתה את ההגשה כדי להימנע מבעיות נוספות. בדצמבר 2017 הודיעה הצרפתייה שתחזור לסבב לקראת טורניר מיאמי (שייצא לדרך בשבוע הבא). בהודעת החזרה שלה, סיפרה ברטולי כי "זה הולך להיות אתגר עצום בשבילי, יש לי עדיין המון אימונים שאני צריכה לעבור, אבל אני מקווה להיות מוכנה במרץ לטורניר מיאמי. אני מחכה מאוד לחזור למגרשים מול הקהל ולחוש בתמיכה".
בהודעה הזו לא פירטה ברטולי את כל מה שעברה במהלך ארבע השנים וחצי בהן ישבה בחוץ, אבל היום כבר ניתן לדעת שזה עולם ומלואו. הצרפתייה הייתה אמורה להתחרות בטורניר הראווה לאגדות עבר בווימבלדון 2016, אבל הרופא שלה לא אישר לה את זה. הסיבה הייתה רזון יתר, למען הדיוק: 40 קילוגרם. מוזר מאוד כשמדובר בספורטאית שבמשך כל חייה המקצועיים תמיד נחשבה למישהי בעלת משקל רב יחסית ליריבותיה. "לעולם לא אשכח את הרגע הזה, כשהרופא אמר לי שאני לא יכולה לשחק בטורניר האגדות כי הלב שלי חלש ואני מסתכנת בהתקף לב על המגרש אם אשחק", אמרה לאחרונה בראיון לל'אקיפ, "כשזה מגיע שלוש שנים אחרי שהשם שלך הופיע כאלופת ווימבלדון, זה כמו אגרוף בפנים. זה ממש אלים".
התסבוכת האמיתית של ברטולי החלה מעט אחרי שפרשה ממשחק פעיל. היא פגשה בחור והתאהבה בו. התאהבות שעלתה לה ביוקר. רדפה אותה במשך שנים וכמעט הביאה למותה בסופו של דבר. בן הזוג שלה היה מטריד אותה באופן קבוע בשל נושא המשקל שלה, שאז עדיין היה יחסית גבוה, הכול כמובן יחסי. "בכל יום, בכל יום באופן ערמומי הוא הפך אותי לקטנה יותר מפיסת חרא", התוודתה באותו ראיון לל'אקיפ,
"כשפרשתי הייתי הבנאדם הכי מאושר בעולם", תיארה. "אז פגשתי את בן הזוג שלי ב-2014 ובכל יום הוא היה אומר לי שאני שמנה. בכל יום. כשהוא היה רואה בחורה רזה ברחוב הוא היה אומר לי 'תראי איזה יופי, כמה שהיא רזה ויפה'. זה לא ממש עזר לי. בגלל האישיות שלי, קיבלתי את מה שאסור היה שאקבל. נהגתי להגיד לעצמי 'לא, זה לא רציני, זה לא רציני' וזה השמיד אותי, זה הרס אותי. אני לא רוצה לחיות כך יותר. נתתי לעצמי להיהרס על ידי מישהו ולא חשבתי שזה אפשרי. נתתי לעצמי להיבלע. ברגע שאת נכנסת למלכודת הזו, קשה להיחלץ ממנה. אני כל כך מאושרת כשאני על מגרש הטניס ונהנית מרגעים יפים. הם מפצים על הזמנים הקשים".
בראיון לניו יורק טיימס היא שוב חזרה לאותו רגע בו רופא התחרות סירב לאפשר לה לשחק בטורניר האגדות בווימבלדון: "כנראה שהוא קיבל את ההחלטה הנכונה כי בטח הייתי מתה על המגרש אם הייתי משחקת טניס במשקל שבו הייתי. בשלב מסוים שקלתי 40 קילו והייתי קרובה למוות, לכן כל מה שיבוא לאחר מכן הוא בונוס. אם רק אוכל לקרוא לעצמי שוב טניסאית מקצוענית אחרי כל מה שעברתי, זה ייחשב לניצחון גדול".
בסך הכול ברטולי ירדה מ-75 קילו ל-51 בגלל דיאטה רצחנית במהלכה כמעט לא אכלה. "עשיתי את זה רק בגלל בן הזוג שלי, התחלתי בדיאטה שלעולם לא נגמרת. ממש כך", היא סיפרה. בשלב מסוים היא נסעה לטיול בהודו ונדבקה שם בווירוס מעקיצה של יתוש, מעין גרסה של שפעת החזירים. ברטולי טוענת כי המחלה הזו נגרמה לה בשל חולשתה עקב הדיאטה. כך או אחרת, היא הייתה במשך 15 ימים ברציפות עם 40 מעלות חום ואיבדה שוב משקל רב כשירדה עד משקל קיצוני ומסוכן של 40 קילו.
כל הזמן הזה ברטולי המשיכה לעבוד כפרשנית טניס במספר ערוצים וקיימה את הראיונות על המגרש ברולאן גארוס. המשקל הנמוך שלה היה ניכר עד כדי כך שאנשים רבים חשבו שהיא סובלת מאנורקסיה. זה עצבן אותה מאוד כי לטענתה זה מעולם לא היה נכון. לאחר אותו אירוע לא נעים לפני ווימבלדון 2016 החליטה ברטולי לעשות שינוי בחיים שלה. היא העלתה במשקל ובילתה שבועיים בגובה של 3,000 מטר באלפים הצרפתים. היא טענה שזה היה קשה מאוד אבל הכרחי לצורך שלה לחזור לעצמה. לאחר מכן היא שבה לפריס, שם התאמנה עם הטניסאי הצעיר אוגו הומבר שמדורג 331 בעולם. השגרה שלה בפריס כללה לו"ז מלא מתשע בבוקר עד תשע בערב בכל יום: ארבע שעות של טניס, שעתיים וחצי של כושר, מנוחה ואימונים נוספים.
בשיאה הייתה ברטולי טניסאית יציבה מאוד בטופ 10 העולמי ושחקנית שכל אחת אחרת שונאת לפגוש. היא חבטה פורהנד עם שתי ידיים, תמיד הייתה בעלת רוטינות מוזרות ועוצמות אדירות. השבוע, כשחזרה למשחק ראווה במדיסון סקוור גארדן, היא נראתה במשקל גבוה, אבל למרות הכול היא מאמינה שהקאמבק שלה עשוי להצליח על אף התקופה הארוכה שהייתה מחוץ למשחק. כשנשאלה האם יש לה אובססיה לגבי המשקל שלה אמרה לאחרונה: "לא, במיוחד אחרי מה שקרה לי. הדברים שעברתי עוזרים לי לשים את הדברים בפרופורציה. לפני התלוננתי הרבה אחרי יום אימונים קשה. היום אני לא חווה את זה באותה צורה כי הדברים האלה הם כלום לעומת מה שעברתי. כרגע אני שמחה שאני מתעוררת בכל בוקר, שאני בריאה, שיש לי אנרגיה ושאני עוברת את היום. ללכת לאימונים רדיקליים ולהוריד עשרה קילו בחודש זו לא אפשרות".
ברטולי גם משוכנעת שתוכל לחזור לטופ למרות ההיעדרות הממושכת וכל מה שעברה. "אני לא חושבת שרמת הטניסאית הרבה יותר גבוהה ממה שהייתה בזמן שזכיתי בווימבלדון ב-2013", היא אמרה בראיון לאינדיפנדנט, "הרמה עלתה, אבל אני מאמינה שאני יכולה להתמודד עם זה". על תהליך החזרה שלה לעניינים הוסיפה הצרפתייה: "זה הולך נהדר בינתיים, נהניתי מאוד מתהליך החזרה לכושר ושוב להיות על המגרש ולהתאמן. אני לא ממהרת. אקח את הזמן שלי ואחזור רק כשארגיש מוכנה ב-100%. לא 50% יכולת".
ברטולי גם חשפה את הסיבה האמיתית בגללה החליטה לעשות שינוי משמעותי נוסף בחייה ולחזור לטניס. "מבחינה מנטאלית חשוב לי מאוד לעבור תהליך כי הטניס היה חלק עצום בחיים הקודמים שלי ואז עזבתי את זה. אני מרגישה שזה צריך להיות שוב חלק מחיי. להיות בטורנירים כפרשנית זה לא אותו דבר. האדרנלין של להיכנס למגרש המרכזי ולשחק משחק ענק עם המון לחץ זה משהו אחר. אהבתי את זה מאוד, את המשחקים הלחוצים האלה".
מי שנותר מחוץ לעניינים בכל סיפור הקאמבק של ברטולי הוא אבא שלה, ד"ר וולטר ברטולי, שליווה אותה במשך שנים לכל הטורנירים כשהוא מאמן אותה בטכניקות מוזרות מאוד והופך לכוכב רשת, כולל הפעם ההיא בה נזרק מהמגרש על ידה בזמן משחק. כעת ברטולי עובדת עם רודולף גילבר, שהיה בעבר ב-70 הראשונים בעולם ועם מאמן הכושר לשעבר של ג'ו ווילפריד צונגה, סיריל ברכבוהל. על המטרות שלה בקאמבק אמרה הצרפתייה: "אני הולכת לנסות הכול כדי להצליח. אני לא יודעת לאן זה ייקח אותי, אבל זה לא מה שחשוב, בטח לא הדבר שהכי חשוב. מה שהכי חשוב הוא שארגיש שוב שאני בחיים".