בווידאו: תקציר גמר טורניר שנגחאי בין רוג'ר פדרר לרפאל נדאל
"לא יכולתי לחלום על זה בכלל לפני שנה כשהייתי בעמדה שונה לחלוטין ורק ניסיתי לחזור לשחק. בשבילי זה משהו שהוא מדהים. לא הייתי יכולה לבקש יותר מזה".
אלה הדברים שאמרה פטרה קביטובה אחרי שזכתה בטורניר דוחא מסבב הפרמייר 5 של ה-WTA, עם 6:3, 3:6, 4:6 מול גרבינייה מוגורוסה במשחק אותו פתחה רע מאוד עם פיגור 5:0. זו אכן הייתה שנה וכמה חודשים חריגים ואפשר לומר אפילו די מטורפים מבחינת הצ'כית בת ה-27. כנראה שגם האופטימיים ביותר שבמעריציה היו מתקשים להאמין שבתוך שנה וחודשיים מאז הטראומה שחוותה היא תרשום רצף של 13 ניצחונות ברציפות עם זכייה בשני תארים אחד אחרי השני ותחזור לטופ 10.
עוד בנושא:
צפו בתמונה הקשה של היד הפצועה לפני הניתוח
האירוע הטראומתי התחולל ב-20 בדצמבר 2016. אדם שהתחזה לטכנאי דודים חדר לבניין בו התגוררה קביטובה בעיר פרוסטייוב ואז נכנס לתוך ביתה כדי לנסות לגנוב דברים מתכולת הדירה. לא ברור האם האיש, ככל הנראה בשנות ה-30 לחייו, ידע מראש שזו דירתה של הספורטאית הגדולה ביותר של צ'כיה. מה שבטוח הוא שלא היה לו מושג שהיא עצמה נמצאת שם באותם רגעים.
קביטובה נכנסה אל חדר המקלחת בו נמצא הפורץ והחלה להיאבק איתו. בשלב מסוים, הצליח הפורץ להשתלט באלימות על קביטובה, לפת את צווארה והצמיד אליו סכין. הטניסאית, אלופת ווימבלדון פעמיים (2011 ו-2014), המשיכה להיאבק באדם האלים ומשכה את ידו עם הסכין באמצעות יד שמאל הדומיננטית שלה איתה היא גם משחקת טניס כמובן. הפורץ חתך את ידה וגרם לנזק קשה של שבעה קרעים בגידים ונזק חמור מאוד למערכת העצבית שלה ביד ובשתי אצבעות.
עוד באותו יום עברה קביטובה, שהוגדרה כפצועה קשה, ניתוח שהוגדר כמציל קריירה. מומחים רבים ובהם רופאים חששו שהיא לא תהיה מסוגלת לחזור לשחק טניס. בכל זאת, להיפצע בצורה כל כך קשה ביד החובטת שאמורה לאחוז בידית עבה של מחבט ולייצר עוצמות אדירות אבל גם רכש וטאץ', זה לא הדבר שנשמע הכי חיובי.
"שמעתי את השמועות על כך שלא אחזור לשחק שוב וחשבתי לעצמי 'אני אראה להם מה זה'", סיפרה קביטובה בראיון לגרדיאן בדצמבר 2017, "הייתי במחשבה של 'למה הם אומרים את זה?'. זה כאב לי מאוד, הרגשתי כאילו שהם לא מאמינים בי. כמובן שבאותו שלב לא ידעתי כמה המצב שלי גרוע כי אף אחד לא אמר לי ואני שמחה על זה עכשיו. הרופא שלי אמר לי בדיעבד שהרבה רופאים אחרים חשבו שאין שום סיכוי שאחזור לשחק. הוא לא רצה לספר לי בזמן אמת וזו הייתה החלטה נכונה מבחינת המצב שלי. שבוע אחרי הניתוח שאלתי את הרופא אם הוא חושב שאוכל לשחק בווימבלדון עוד ב-2017. הוא לא ענה ממש ואחרי כמה זמן הוא רק אמר: 'אנחנו נעבוד על זה בלה בלה בלה'. אז הבנתי שזה לא יהיה קל".
גם שנה לאחר אותו אירוע וחצי שנה אחרי שחזרה באופן מפתיע לסבב כבר ברולאן גארוס, הודתה קביטובה שהיד שלה עדיין לא במצב תקין. היא סיפרה שהנזק העצבי עדיין נותן את אותותיו בה ושהיא לא יכולה להרגיש שתיים מאצבעותיה או לסגור את יד שמאל לכדי אגרוף עד הסוף.
"כל חמש האצבעות איבדו את העצבים", סיפרה קביטובה ב-BBC, "הייתי לחוצה מאוד אחרי שראיתי את היד שלי כשהורדתי את התחבושת בפעם הראשונה. ביקשתי מהרופא לשכב כי אני חוששת שאאבד את ההכרה או אקיא בגלל הלחץ. הוא נתן לי לשכב וזה עזר לי. זה לא היה רע כמו שחשבתי שזה יהיה. האצבעות שלי היו נפוחות ומלוכלכות מאוד מהניתוח. הייתי צריכה להתאמן פעמיים ביום כדי לנסות לשפר את המצב. זה היה קשה מאוד, אבל זה היה שווה את זה כשאני רואה מה יצא.
"אני בת מזל שאני משחקת טניס ולא בדמינטון, שם הידית של המחבט הרבה יותר קטנה. אני לא יכולה לחגוג עם האגרוף, אבל זה בסדר בשביל הטניס. אני יכולה לנעול את היד שלי בסדר על הידית. אני משפרת את העוצמה לאט לאט. היו פלאשבקים מהתקרית. חשבתי שאהיה יותר מדי אמוציונלית כשאחזור ואולי אפילו אבכה במשחק בו אחזור, אבל לא בכיתי. זה היה דבר טוב שהצלחתי להתרכז במשחק".
על החזרה שלה ברולאן גארוס אמרה בדיעבד: "היה קשה מאוד במהלך הסיבוב הראשון בצרפת. במהלך המשחק, לפעמים בזמן חילופי הצדדים, עברו בי מחשבות על העבר, רק לרגע אחד או שניים. אבל אז התחלתי לחשוב על הטניס שוב".
בנוסף סיפרה קביטובה: "ההרגשה מוזרה מאוד, אני חייבת לציין. יום אחד זה מרגיש טוב, יום לאחר מכן לא טוב. אני עדיין לא מרגישה שתי אצבעות שניזוקו וכך אני מתייחסת לזה. יש לי את הפציעה הזו ואני חייבת לשחק עם זה. לפעמים יש לך קלף טוב, לפעמים קלף לא טוב ואת צריכה לשחק עם מה שיש לך. אני התחלתי את הקריירה שלי מחדש וכך אני מתייחסת לזה. לשחק בגרנד סלאם, לבוא להתראיין ולעשות את כל ענייני התקשורת כאן, לראות את כל שאר השחקניות והאנשים פה. עכשיו אני מקווה רק שאוכל להמשיך להשתפר".
כבר בטורניר השני אחרי שחזרה במפתיע ברולאן גארוס ואפילו עברה את הסיבוב הראשון, הצליחה קביטובה לזכות כשהניפה את הגביע בבירמינגהאם ולקחה 153 אלף דולר ו-470 נקודות דירוג. בדרך אל התואר היא ניצחה את קיקי מלאדנוביץ', שדורגה אז 12 בעולם. הצ'כית הגדירה את הזכייה בתואר בבירמינגהאם כהישג גדול לפחות כמו הזכייה המפתיעה שלה בווימבלדון 2011.
החודשים שהגיעו לאחר מכן לא היו מרשימים במיוחד עד שהגיעה אליפות ארצות ברית הפתוחה. קביטובה, עדיין לא במצב רפואי מושלם, הצליחה להרשים במיוחד כשעשתה את הדרך עד לרבע הגמר כשבדרך לשם היא שולחת הביתה את אלופת ווימבלדון גרבינייה מוגורסה (3 בעולם), את קרולין גרסיה (19 בעולם אז) ואת אליזה קורנה, כשהיא לא שומטת אפילו מערכה אחת כל הדרך לשמונה הגדולות. גם ברבע הגמר שיחקה מצוין והפסידה בשלוש מערכות 6:3, 3:6, 7:6 (2) לוונוס.
באותו טורניר קביטובה כבר הצליחה לחזור להציג את הטניס שלה שמעריציה הרבים בעולם כל כך אוהבים: עוצמות אדירות, פורהנד ענק, סרב גדול, החזרות ומשחק אגרסיבי וסוחף. אחר כך היא הצליחה לנעול את העונה טוב כשהגיעה עד לחצי הגמר בבייג'ינג כשגם שם היא לא שומטת אף מערכה עד ההפסד לקרולין גרסיה בחצי הגמר.
אחרי הטראומה והפציעה, קביטובה החלה ללמוד קורסים באוניברסיטת פראג ובינתיים ממשיכה בהם על אש קטנה. למרות זאת, היא צפתה באליפות אוסטרליה ב-2017, קצת פחות מחודש אחרי הפריצה לביתה. "היה לי קשה מאוד לשבת בבית על הספה ולצפות באליפות אוסטרליה בטלוויזיה עם היד המגובסת. ראיתי שהן יכולות לשחק שם ואני לא. זו הייתה הרגשה רעה, הייתי ממש עצובה. אולי בגלל זה המוטיבציה שלי הלכה וגדלה. ניסיתי לא לחשוב על הטניס כי כל הזמן הייתי נזכרת בזה שאני לא יכולה לשחק וזה דיכא אותי".
ב-23 בספטמבר, כמה חודשים אחרי שכבר חזרה אל המגרשים, ופחות משנה אחרי האירוע, אפשרה פטרה קביטובה לאתר IDNES הצ'כי לפרסם בבלעדיות את התמונה של היד שלה לפני הניתוח. התמונות הללו זעזעו את מי שעוד היה צריך הוכחה למצב בו הייתה ומדוע הייתה אפשרות כל כך ריאלית שלא תחזור לשחק יותר טניס.
עכשיו קביטובה כאמור נמצאת בכושר מצוין ונראה שהיא שוב חוזרת להיות השחקנית הלא יציבה, אבל בעלת היכולות האדירות שיכולה לנצח כל שחקנית בסבב. אם היא תמשיך לשחק כך, היא תגיע שוב כפייבוריטית לווימבלדון וזכייה שלישית שלה בתואר בלונדון תוכל להוות סגירת מעגל מושלמת.
בעידן בו טניס הנשים מקבל יותר ויותר תשומת לב בשל טורנירי הגרנד סלאם המאכזבים בצד של הגברים, הסיפור של קביטובה יכול להוות השראה ולקבל מימד הוליוודי במקרה של זכייה בווימבלדון. אבל קביטובה כבר הבינה מה הניצחון הגדול שלה: "אני כבר ניצחתי בקרב הגדול ביותר שלי. גם נשארתי בחיים וגם יש לי את כל האצבעות שלי".